
(על הבמה תפאורה של בית. חדר מגורים קטן עם מטבחון. השחקנים קולפת ירקותומבשלת אותם במהלך המונולוג). עופרה. בת ארבעים ושמונה. נראית כבת ארבעים וחמש.. נולדה בשם עופרה בפרדס חנה, להורים יוצאי הונגריה. הונגריה. בודפסט. מחפשת תמיד בדיחות אופייניות להורים יוצאי. אולם כשלא מצליחה, מאמצת לה גלויות אחרות. אצלה הכל נפלא. הכל מתאים. הכל מאוזן. אם מביטים קצת אחורה - אז הבחור עימו עמדה להינשא... עזב כשבוע לפני החתונה. לא ממש ברור מדוע - ולאן נעלם. עד היום. לפעמים היא מספרת את הסיפור בתור סיפור על אדם בלתי יציב, ולפעמים כשהיא מרגישה שתורה הגיע לספר בדיחה היא מתנדבת לספר לכולם כמה הוא הפסיד. אולם, לך תדע. ולכן, מיד לאחר האירוע הדרמטי שינתה את שמה לעופר – כך אמר לה הרבי מהגוש – בשביל המזל. עופר. נכון שזה שם מיוחד? אנשים מיוחדים עם שם מיוחד.ומוסיפה בסוגריים – נקבה. היא נוהגת לציין בדרך כלל בקול רם, כדי שכל הסביבה, גם הרחוקה, תשמע, כי מאז נישואיה המראה שלה מאוד מוצא חן בעיניה.כי היא לא עלתה במשקל אפילו גרם אחד. להיפך. בשבוע שעבר נשקלה ומצאה שהורידה שלוש מאות וחמישים ושנים גרם. נפלא!!!ומחלקת בהתנדבות מרשמים להרזייה. חושבת שלידה כולן שמנות.כיום נשואה לתומר. בחור טוב. מאוד טוב. מהנדס. פנים טובות. נראה היה לה ארוך מידי לקרוא לו תומר ולא כל כך מתאים, משום שתומר מתחרז עם עופר,לדעתה, ולכן היא הודיעה בתבל כולה- כי שמו הוא טומי. והיא נהנית לקרוא לו גם אם אין לה סיבה מוגדרת רק כדי שישמע את קולה קורא לו.- טומי, תוריד בבקשה את פח הזבל. - עכשיו עופר? - כן חמודי. - אבל הוא ריק. - לא חשוב, העיקר שקראתי לך טומי. נכון טומי? משקלה ....לא.. היא איננה עושה דיאטה. היא רק אוכלת פעם ביום – כך בריא יותר. אבל אז היא אוכלת....לא אוכלת... אוכלת!!! וכן. היא מאוד אוהבת לבשל. בדרך כלל את אותם הדברים.היא תחליף מתכון רק כאשר אומרים לה שהיא מבשלת נפלא. ואז היא מבשלת דברים אחרים. כן. מבשלת. את כל הירקות בסיר אחד. ככה, מאדה אותם עד שמתרככים, ואז חותכת חתיכות שוות בגודלן מדג נסיכת הנילוס ומניחה על הירקות המבושלים ומכסה. והריח מתפשט בבית וכולם צועקים שמשהו במטבח מסריח. אבל היא מתגוננת ואומרת שזה ריח בריא ושאין לאף אחד זכות לגעת בסיר שלה. כי היא הצמחונית היחידה בבית.שיחממו להם מלאווח או פנקייק. אם הם רעביםואז כשכולם כבר פינו את המטבח, ורחצו את כליהם, כי היא איננה מדיחה כלים שאכלו בהם גשר, או אז – היא שמה את הסיר על השולחן, מוסיקה מזרחית בקומפקט – כדי להרחיק את כולם – וממש ברגעים כאלו היא מתחילה להנות. ונהנית - לבד. כדי לא לשתף אף אחד. כי משפחה זו משפחה והנאה זו הנאה.משסיימה את הארוחה, היא שמה את הסיר בכיור ומכסה את הכיור במגבת, כדי שלא תראה שיש שם כלים – ושותה את כוס התה-עם-חלב וחצי כפית סוכר שלה, בלי תה, כי ככה זה יותר מעניין, אפילו בחברה,והיא מתלווה אל כוס התה, ומטיילת בבית ומלטפת את כל עבודות היד שלה, ואומרת אפילו בקול רם, כמה היא מוכשרת, בעצם כמה היא מוכשרת היא אומרת יותר מפעם אחת כדי שגם היא תשמע. וגם כמה יפים ומיוחדים הדברים שהיא עושה. והיא מכירה הרבה אנשים שעושים רק קיטש. ובמיוחד היא מתפלאה ואיננה מבינה כמה מעט אנשים אומרים לה את זה, אם בכלל. לפעמים היא מתחרטת שטרם הכינה צילומים לתיק עם העבודות שלה, משהו כמו "בוק", כדי שיהיה לה מה להראות לחברים שיבואו פעם, אולם מבטיחה לעשות זאת בהקדם. (השחקנית מחקה את קולה של עופר)- נכון שזה יפה? באמת אני מוכשרת. למה אף אחד לא אומר לי את זה? כשטומי יחזור מהעבודה אני אחייך אליו את החיוך הכי סקסי שלי, ויש לי כזה, אני אספר לו איזו הצלחה היתה לי היום בעבודה. איש אחד התקשר למשרד,ולאחר שגילה שטעה, אמר שיש לי קול של נערה צעירה. כשאמרתי לו בת כמה אני, טען שהוא חייב להיפגש איתי כדי להיווכח שאינני משקרת. אחרי זמן מה הוא שוב התקשר ואמר שבחיים לא קרה לו דבר כזה . לטעות בחיוג מספר טלפון ולקבל מענה מאישה כזו...הוא גם אמר שהוא בטוח שאני אשה יפה לפי קולי ושיש לי שפה מיוחדת מאוד...אבל אני לא יכולה לעשות דבר כזה לטומי. הוא כזה חמוד. בשבוע הבא יש לי יום הולדת וטומי הזמין לשנינו, רק לשנינו צימר בגליל. אני בטוחה שהוא גם מתלבט איזו מתנה לקנות לי. אני תמיד אוהבת להיות מופתעת . מה שקרה לאחר מכן, יכול היה בקלות להיות תסריט.טומי לא הגיע הביתה. עופר התקשרה מאוחר יותר למזכירה שלה לשאול אם טומי השאיר הודעה. אבל גם המזכירה לא ענתה.כי היא ברחה עם טומי לצרפת. הם תכננו את זה, מזמן.זה התחיל כשטומי שאל אותה פעם אם נעים לה לעבוד עם אשתו, והיא סיפרה לודברים איומים עליה – ומאחר וזוהי התחלה רגילה של רומן, כך התחיל הרומןביניהם שנמשך עתה במטוס בדרך לצרפת.עכשיו לילה.עופר במיטה עם סיר הירקות המבושלים שלה לבד. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כל אחד מכיר כאלה שהיה רוצה שישנו לבד עם הסיר שלהם.
הסגנון (בעיני) הוא שמענין כאן.
מקסים!
מריחים את הדג עד לכאן.....