רוצי מהר לפני שסוגרים מהר. 

לחצאית הכחולה  של אמא

שמגיעה לה קצת יותר מהברכיים

יש כפלים ישרים ישרים שקוראים להם פליסה.

אמא לובשת אותה

תמיד

ביום שבת אחרי הצהרים

כשהיא מלווה את אבא לעבודה. 

כל שבועיים בערך

החצאית של אמא

במכבסה לניקוי יבש

בגלל כתם.

תמיד יש עליה כתם אחד

קטן

שלא יורד. 

המכבסה של גולדברג בבוגרשוב

נסגרת ביום שישי יותר מוקדם. 

בדרך הביתה כשהחצאית על הזרוע

ראיתי את  יוסי.

הוא ישב על המעקה שלנו

שבפינה של הרחוב.

המעקה הזה היה תמיד שלנו.

של יוסי וצביקה וניסן ואני.

 יוסי קרא לי לשבת איתו קצת.

ואז צביקה ראה אותנו מהמרפסת

והצטרף אלינו בריצה.

 ודיברנו וצחקנו ודיברנו וצחקנו.

המון.

בזמן שדיברנו וצחקנו הגיע ניסן

 וישב גם הוא איתנו

על המעקה שלנו

שבפינה של הרחוב. 

ודיברנו וצחקנו ודיברנו וצחקנו. 

ואז שמענו מרחוק את קולה החזק של אמא.

היא קראה לי לבוא מיד הביתה.יותר מפעם אחת. 

אז הפסקנו לדבר ולצחוק. 

רצתי הביתה בכביש ונתתי לאמא את העודף. 

כשהיא שאלה איפה החצאית

אמרתי לה  שיוסי סיפר רק לנו בסוד

שהמשפחה שלו עוברת דירה בקרוב

ובכיתי..