אומרים שצחוק בריא לבריאות אך האם בריא לצחוק מכל דבר ועל כל דבר.יתכן וזה בריא אך אין לי ספק שזה אינו תרבותי. מחזה אינפנטילי שכתב דיויד מאמט היהודי אמריקאי ב 2005 עושה קריקטורה עלובה משופט ובית משפט אמריקאי וחבורת הומואים המתנהגים כמעט כולם כסטיריאוטיפים מוכרים ממחזות וסרטים אחרים. ניסיתי לחפש סיבה הגיונית אחת להעלאת המחזה הכושל בתיאטרון הלאומי ולא מצאתי.אולי חוסר מנהל אמנותי-יש. מחזה מפורסם שזכה בפרסים בינלאומיים יוקרתיים-לא.ערך או מסר כל שהוא-לא.רצון לתת למוני מושונוב במה לביום קומדיה-יש מבחר הרבה יותר טוב. אולי העלאת המחזה מתאים לתיאטרון מסחרי הדואג לקופתו -אך לפי הכסאות הריקים באולם גם סיבה זו ירדה מהפרק.למלא חלל בחודשי הקיץ-עונת המלפפונים-גם זה לא כי ההצגה הועלתה בחורף. אם מישהו יודע את התשובה הנכונה אשמח לדעת. אז מה נשאר -המשחק. והמשחק באמת טוב. מוני מושונוב בתפקיד הראשי של השופט מצויין. הוא טבעי, מצחיק בתנועותיו,הבעות הפנים,דיבורו,התנהגותו.הנאשם-עמי סמולרצ'יק נהדר ומצחיק כנאשם שאיננו יודעים מה אשמתו. בשקט,בשלווה כשכל תנועה ודיבור אצלו מדודים היטב כובש את הקהל. התובע -מיכאל כורש מצויין לכל אורך ההצגה אך נהנתי יותר לראותו בחלק הראשון של המחזה עד הרגע שהוא מכריז בבית המשפט על היותו הומו. יונתן רוזן-ברנרד טוב מאוד ומשתמש בכל הסממנים של הומו בצורה טבעית במטרה להצחיק.הסניגור-אורי הוכמן נראה לי מלאכותי ברגעים רבים. רודי סעדיה-בתפקיד השמש טוב מאוד. על מה מדובר בפארסה שטותית זו.נאשם מואשם במשהו .התובע אינו מצליח לנהל את החקירה כסידרה בגלל הפרעות שונות מצד השופט הסובל מאלרגיה ומלקיחת עודף כדורים המשפיעים על שפיותו ופעולתו התקינה כשופט.בהמשך מתברר שהתובע הומו,יש לו מאהב שהיה בקשרים נסתרים עם הנאשם ושמש בית המשפט ביחסים עם השופט.הסניגור שמתבטא כאנטישמי מגן על הנאשם היהודי.השופט בטעות חושב שהוא יהודי ובאותו הזמן מתקימת ועידת שלום בין ישראל לערבים שכמובן מתפוצצת. עירבוב מין שלא במינו שכנראה חושבים שחייב להצחיק. התפאורה אלכסנדרה נרדי קומפקטית נאה ומשרתת היטב את הבמה הקטנה של צוותא.היא מראה לנו אולם בית משפט ובית התובע. הבימוי הוא של מוני מושונוב שאני מעדיף אותו הרבה יותר כשחקן. לראות או לא לראות:וולגרי, מביך אך מחייכים. נכתב על ידי elybikoret , 21/6/2007 01:15 |