כל יום לומדים משהו חדש, אמר פעם גמד סיני ... ![]() לאט לאט כשגודלים עם הגיל, חווים חוויות טובות וגם לא קלות, כשאני נפגשת , סתם כדי להתרשם, וכדי לדעת איך אני נשמעת, לראות למי גרמתי לזיקפה ענקית... אני לא בטוחה אם רכשתי לי ידידי נפש, או שהסקרנות גברה על הרגש. אני עומדת בקור עם מעיל שלא מסתיר דבר, רק כדי לפגוש בך, חולצה דקה עוטפת את החזה הגדול , תחרה הדוקה מצמידה אותם ביחד, העיניים שלך רוצות לטרוף, כאן ועכשיו, לא משנה המיקום, העיניים שלנו נפגשות , אפשר להחליף מבטים , להתעמק, לקרוא את הנפש, אתה מולי ואני רועדת, בוחנת מכף רגל ועד ראש, אני יודעת כמו שאמרת קודם שזה כלום שמחר כבר לא תבוא, אני בטוחה שאתה רוצה, כי טרפת אותי כבר מהמבט הראשון. אגלה לך סוד קטן, אני מעדיפה ידיד על סקס, סקס קורה , לא כמו תקלה , כמו תשוקה של שניה, גפרור בוער ואח"כ נמוג והופך שחור, אש שולטת בגופנו מרעידה כל חלק נסתר, מתמסרת למגע פותחת את הראש לתשוקתך, פותחת גם את הרגליים, טועם את המתוק הזה השוצף בגופי, רוצה עוד אבל אזל הזמן, עכשיו אתה קם, ואני עטויית מחשבות ... לא בטוחה שיש לך המשך,שתהיה כשאתקשר תרצה לדבר.. אני יודעת ולמדתי על בשרי הכרוך , גמעתי תשוקות, חשתי ידידה ואשת סוד, חשתי כמוסה ונערצת, אך כמו עלה נידף ברוח לא נשאר דבר. כך, את מה שאת נותנת את לא יכולה לקחת חזרה. אם הוא לא קורה...הסקס תמיד נשאר סוד קטן והסקרנות בוערת בתוך הנפש, לא טעמת לא ידעת... אתה כמיהה לדעת אבל יודע שאסור, אינך רוצה ללכת לעזוב, אתה מעריך יותר את האחר. פעם ננתי , נתתי הכל , מנפש ועד גוף, התמסרתי ללא גבולות , והנה בא מתוק הפך למר, מר מאוד, הכאב לא הירפא עד היום למרות שחלפו שנים, צלקת עמוקה בליבי נותרה פתוחה ודואבת, רק המחשבה על כך גורמת לדמעות לשטוף את פני. והיום אני עומדת ממרום ההר מביטה למטה חושבת רק על המחר, נכון קשה לי לטפס למעלה כי את הסולם משהו לקח... יודעת שאסור לתת יותר מידי, או למעשה אסור לתת בכלל, רק על פני השטח...רק שרידים שנשארו , שאריות קטנות ומקומצות של לב אוהב, לב שנתן המון עד אין כץ, לא יותר, גרם לא יותר. אחרת הצלקת לעולם לא תגליד, ועוד כאב אותי יירעיד. |
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
האסימון אצלי כנראה לא נפל עד הסוף אבל עדין יפה מאוד
ממש מדהים תענוג לקרא