(לא, זה לא פרק 4 של ארץ משרדיה - הוא בדרך)
אתמול בלילה הגבתי לפוסט שקראתי וזה יצא פוסט בפני עצמו:
פוסט יפהפה, מלא הומור עצמי. אהבתי.
באופן אישי, אותי תמיד מצחיק הדאבל סטנדרד שלנו לגבי המרחב הוירטואלי. כשנוח לנו, אנו משתמשים בו, בדיוק בגלל שהוא וירטואלי. בדיוק בגלל שאפשר לעשות בלוק, לשנות אימייל, להפסיק להיכנס לאתר כשלא רוצים.
אבל אז יש לנו טענות, על ההיכרויות הוירטואליות, התקשורת הוירטואלית, המעבר הצורם והלעיתים קרובות כושל מהמרחב הוירטואלי לפיסי. לפתע זה מלאכותי, לפתע זה לא טבעי, לפתע יש בזה משהו מנוכר.
אם זה כל-כך מנוכר ולא טבעי, למה נכנסנו לשם אין דה פרסט פלייס?
ברור, למרחב הוירטואלי יש מגבלות משלו, כמו למרחב הפיסי. מה גם, שרובינו שוכחים שהמרחב הוירטואלי הזה, מתקיים בתוך המרחב הפיסי. אם אני מצ'וטט עם אדם זר לחלוטין ב-3:00 לפנות בוקר מול המחשב, בסופו של דבר מה שעשיתי באותו היום זה ישבתי רכון מול המסך, לבד, ב-3:00 לפנות בוקר.
בנוסף יש את ממד האחריות, שמתברר כלא ברור כלל במרחב הוירטואלי. כמה אחריות יש לי בדיוק מול אותו אדם שנמצא מולי? כמה אני אמור להיות מחוייב, למה שאני אומר, להמשכיות הקשר, לתלות שאולי נוצרת, ולכלל מסחר התן-וקח האינטלקטואלי/מנטלי/אמוציונלי (מחקי את המיותר) שקורם עור וגידים.
כשאני מכיר בחורות דרך האינטרנט, אני מקפיד לציין שאני בעצם לא מכיר אותן, אלא את הג'ייפג שלהן. ג'ייפג, וקצת טקסט (בכל זאת אנשים שופכים לאגר בפוסטים שלהם). ועל הג'ייפג הזה, אני בונה תלי תלים של השלכות, והנחות, ומסקנות, ו....ציפיות
וזה כנראה מקור ההיפוך, הטוויסט. הציפיות. כי אם מפגש במרחב הפיסי הוא אופציה פוטנציאלית, עניין הציפיות, ובחינתן במציאות, במפגש עתידי, מנפחות בלון חששות ענקי שמה זה לא מוסיף כיף לכל העסק.
ועדיין אני אומר - אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. זה בסך הכל חבלי לידה. אנחנו צריכים לקבל בהכנעה את העובדה המסתמנת - כי המרחב הוירטואלי החדש הזה, לא נועד לנו. אנחנו הדור שהקים אותו, וזכה לצפות בו מתגשם בעולם. אני משוכנע הילדים שלנו (לכשיהיו, במקרה שלי) יתפקדו הרבה יותר טוב שם (כאן - אני במרחב הוירטואלי עכשיו, נכון?), הדיסונאנס הזה לא יפריע להם כל-כך, או אולי פשוט לא יהיה קיים בעבורם כלל. תתנחמו בעובדה שכשאתם הייתם ילדים ממש קטנים, עוד היו קונדורים וטיגריסים לבנים בעולם. גם זה משהו.
ואם אתם רוצים לדעת ריך זה ייראה אצל הילדים של הילדים שלנו, אתם מוזמנים לראות את הסרט הבא
בסוף ייצא "תגובפוסט" :) אבל הדברים שלך פשוט גרמו לי לחשוב... והצחיקו אותי. כוכב כמובן. |