תנועה מהירה חושפת היגיון קר של רגש מנותק. משילה את עורך ולובשת חדש. מתחמשת בארס לקרב הבא. מסתתרת אחרי סלע וראשך מבצבץ כממתין לטרפו. מזנקת ברגע הנכון אין מחשבה רק אינסטינקט חייתי מתוך החובה לשרוד. בעולם של טורפים מאימים. ומה אם אין זה אויב בדרכו אליך. אם כי חבר הרוצה לעזור. אל לו להיפגע ממני אומנם את ארסי אשלח בו, כי מוכנה אני לקרב. אצפה בו בגסיסתו האחרונה ונשימתו כבדה עליו, חושיו מתערפלים, עיניו הופכות קטנות ובתוכם מראה המוות המתקרב, לבו יחליש את פעימתו עד אשר ילך ויחריש. והוא יצליב מבטו אלי וילחש לי מילות אהבה. ולמרות כי ידע בצאתו למסע שעלול לאבד את חיו שלו בחר בי. ארסית ככול שאהיה לעולם יצעד הוא בדרך האהבה. ואם אהבה זו שלקחה את חייו ידע כי חי הוא את הנצח. |