שני שירים

שני שירים שפרסמתי בכתב העת לספרות "עיתון 77" לפני חמש שנים בערך:

 אֵלֶּה הָרוֹקְדִים

אֲנִי, בְּעַצְמִי, אָנוּ הָרוֹקְדִים,

בַּשִּׁעוּר מֵעַל הַמַּחְבֶּרֶת,

תַּחַת חֲצָאִית שִׂמְלַת הַמּוֹרָה,

תְּלוּיִים בְּחוּט מֶשִׁי עַל הַמַּשְׁקוֹף.

כָּךְ אֲנִי רוֹקֵד אֶת עַצְמִי מוּל עַצְמִי,

מִתְבּוֹנֵן דֶּרֶךְ מִשְׁקֶפֶת חַסְרַת מְמַדִּים,

שֶׁהוּבְאָה מֵעוֹלָם הֶחָבוּי בְּגַרְגֵּר חוֹל,

אֲנִי רוֹקֵד עַל גַּבֵּי גַּרְגֵּר אָבָק

זָעִיר.

נוֹכְחוּת

בַּזֶּלֶת רוֹתַחַת, זוֹלֶגֶת לָבָה בְּקִפְאוֹנָהּ,

רְשׁוּמָה בִּי – דַף נְיָר חָלָק,

מְרַפְרֶפֶת בִּי,

בְּעוֹלָמִי,

פַּרְפָּר זָעִיר,

מַרְעִיד.

       קוֹנְכִיָּה 

אֲנִי כְּקוֹנְכִיָּה, שֶׁרוֹחֶשֶׁת בָּהּ

הֶמְיַת נַחֲלֵי הַדָּם שֶׁל

אֹזֶן.

וְשֶׁמָּא, חֲבוּיָה בֵּין קִפְלֵי

אֲרִיג רוּחַ יָם,

נִשְׁמַע בָּהּ רַחַשׁ

קֶצֶף גַּל.

הערה: לפי מיתוס רווח מקור הרחש שנשמע בקונכייה הוא בזרימת הדם בנימי האוזן.