"שלום, אפשר לדבר עם השוטר...?  ענה הקול  כשהרמתי את שפופרת הטלפון. "כן, במה אוכל לסייע...? שאלתי מופתע מהקול  העצוב שמעבר לקו. "תשמע, יש לי בעיה קשה... אמרה האישה. "ברור... חשבתי לעצמי..  " הרי אלי מתקשרים רק כשיש בעיות.... "הבן שלי... הוא התחרפן.... הוא  עושה שטויות ובעיות.... היא אמרה. "את יכולה להגיע למשרדי...? שאלתי  "בהחלט... מתי אפשר..?   "עכשיו...  עניתי.  ואכן לאחר כמה דקות הגיעה הגברת.  מבוגרת בסביבות  גיל ה-60. מכובדת למראה אך נסערת למדי. האישה  הביטה בחשש ימינה ושמאלה. זיהיתי את תחושת חוסר הנוחות שבה היא נתונה. אבל הרי לרוב מי שמגיע למשטרה לא חש בנוח. 

"אז ככה... הילד שלי ד'  בזמן האחרון עושה בעיות  אמרה במבטא מזרחי כבד  כשעיניה מושפלות.  "בן כמה הבחור..? ומה  הבעיות שעושה...? שאלתי.   "הוא בן 23...  היה  חייל במג"ב בסדיר, מאז השתחרר לא מוצא את עצמו... עכשיו התחיל להסתובב עם  חברים לא טובים. רב עם האחים שלו ואיתנו ההורים....  "עכשיו התחיל גם להתעסק בסמים....  היא אמרה וקולה נשבר, ראיתי דימעה מתגלגלת על לחיה. חשתי במצוקה החונקת שלה.

  "אוקיי... היכן הוא עכשיו...? שאלתי... אפשר לדבר איתו...?  "הוא בבית, רובץ כל היום   במרפסת...  רק בלילות יוצא עם החברים האלה שלו...  אולי  יסכים לדבר איתך.... איתנו הוא מסרב......  אמרה בקול רועד  "אוקיי, אני אקפוץ לביקור אצלו. נראה מה יקרה .... אמרתי וחשתי כי מעט רווח לאישה המבוגרת... לאחר יומיים אכן קפצתי לביקור בית. הבחור יב במרפסת. מעשן לו להנאתו ומה שהיה מוזר בעיניי זה שהאיש פשוט לא התייחס אלי. כאילו  אני אויר.  הביט בי ופשוט המשיך בעיסוקיו כאילו כלו.  האמת שדי נעלבתי. מעט יחס. אבל כלום... 

"שלום  לך....  אמרתי לבחור.   הבחור הרים את עיניו שוב ובהה בי כאילו אני שקוף.  "שלום...  הכל בסדר אצלך...? שאלתי...  הבחור שוב מרים עיניים ובוהה בי... זיהיתי כי הבחור תחת השפעת חומר כלשהו.  אלכוהול לא הרחתי אז הנחתי כי הוא נתון תחת השפעת סם כלשהו... "תגיד לי.... אתה משתמש....?  החלטתי לנקוט בגישה ישירה, לעיתים אצל החבר'ה הללו זו הגישה השולטת.   הבחור הרים מבט עייף , נעץ בי שני עיניים חלולות וענה "כן,  יש לך בעיה עם זה...?  הוסיף שאלה.  "לי ממש לא... לך בטוח שכן... עניתי  תוך לקיחת סיכון שבזה תסתיים השיחה והמפגש בינינו.  "תקשיב אדון שוטר שלא יודע מי הזמין אותך.... הוא פלט במהירות,  "טוב  לי.. החיים חרא גם ככה. אני משתמש ולא מפריע לאף אחד...  ועכשיו עוף לי מהעיניים. מי בכלל הזמין אותך... "לא הזמנת אותי אז באתי לבד.  "לא תזמין אותי לשבת..? שאלתי. "שב חופשי... תרגיש בבית... קפה..?  הוא ירה בלי לחשוב. "זה כבר טוב חשבתי לעצמי. יש פתח להתקדמות....

"אמאאאאאאאאאא.... תביאי שניים קפהההההההההההההה..... הוא צעק.  "בבקשה.... הוספתי.   הוא שוב הרים את עיניו העייפות והגניב מבט  עם סימן של תחילת חיוך..  "באת לחנך אותי...? הוא שאל.  "לא, באתי לראות  במה אפשר לעזור לך... חינוך זה לא התחום שלי...עניתי.  "אף אחד לא יכול לעזור לי... החיים חרא....  הוא פלט ביובש מריר.  ,תתפלא,  אין בעיה ללא פתרון הגבתי במהירות. למרות שלא בטוח בכלל שהאיש יקלוט את זה. הוא נעול על משהו ולך תזיז אותו. דלת הרשת של המרפסת נפתחה באיטיות ומגש הופיע בפתח, "תקום לעזור לאמא...? שאלתי..   "תגיד לי... באת לזיין לי ת'מוח...? הוא שאל.  "יש משהו אחר לזיין.... שאלתי בלי לחשוב פעמיים..... הבחור הרים שוב את עיניו וחיוך גדול נמרח על שפתיו.  "יפהההההה, נפתחנו.... בחור כלבביי.... הוא פלט והחיוך נמחק די מהר. האיש חזר להצטנף בצרותיו. 

"תגיד לי.... מה הקטע שלך...? למה העולם חרא...?   שאלתי. "תראה... הוא ענה.  "השתחררתי מהשירות במג"ב לפני שנה וחצי, ישבתי קצת בכלא צבאי כי תפסו אותי משתמש בסמים במהלך השירות.. ישבתי חצי שנה רצוף ועוד קצת פה ושם.  בסך הכל הייתי בשירות יותר מארבע שנים עם הדפוק (החודשים שבהם היה בכלא ועליו להשלים בסיום).  השתחררתי למרות שרציתי לחתום קבע אבל לא קבלו אותי עם הבלאגנים שלי.  ואני מובטל. אין לי מה לעשות כל היום.... המשפחה על הפנים... המון בלאגנים עם ההורים והאחים...  "השיעמום משגע אותי... חבר טוב שלי התאבד....  אני מרגיש שבאות לי מחשבות לראש.... האיש פשוט שפך את ליבו וזה כבר סימן טוב.  מי שפותח כך זה מרמז על רצון לקבלת עזרה.. 

"תגיד לי... יש לך מקצוע...? משהו שהיית רוצה לעסוק בו...?  שאלתי.  "כן... אבל אף אחד לא מוכן להעסיק אותי. אני לא נחשב למישהו רציני. ...  לא מתמיד.... מי ירצה להעסיק בחור משתמש (בסמים....?    "את זה תשאיר לי... עניתי במהירות ומבלי לדעת איך אני מסדר לו עבודה בכלל...  "תן לנו לנסות.... באל קודם אתה צריך לקבל החלטות בעצמך.... המשכתי.... "טוב....  הייתי רוצה לעבוד בעבודות עפר... אני גם מסגר לא רע... למדתי את זה בתיכון המקצועי....  אבל הכי הייתי רוצה לחזור למשטרה..... הוא הרים עיניים כאילו בתחינה ובקשה...  "משטרה זה  יהיה קצת מורכב.... עניתי..   עבודות עפר או מסגרות זה הרבה יותר פשוט ולדעתי גם הרבה יותר מספק.... גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה אישית....  "תן לי כמה ימים לבדוק ת'עניין הזה ונראה מה נעשה.. אבל תבטיח לי שבנתיים לא תעשה שטויות עם עצמך... תנוח, אל תעשה בלאגנים למשפחה והכי חשוב.  נסה לשקם את השם שלך ואל תסתובב עם פרחחי היישוב. זה ממש לא יוסיף לך כבוד..... "ו...הכי חשוב זה שתרגיע עם הסמים.. סמים זו בריחה ממציאות.....  "בסדר.... הוא ענה וקם ללחוץ לי יד. 

עזבתי את הבית במהירות ונסעתי משם אפוף מחשבות.  "איך לכל השדים אפשר לעזור לבחור הזה... הרי כל עזרה עכשיו תמנע צרות בעתיד... חשבתי לעצמי. "אוקיי... מחר בבוקר נשבור ת'ראש בעניין הזה.... חשבתי והמשכתי בעיסוקייי.  הפתרון הגיע מהר משחשבתי. אלוהים כנראה אוהב אותי חשבתי בליבי למראה שופל ענק החורץ חריץ בכביש אחד היישובים. לידו עמד אדם לבוש בגדי עבודה וחבוש כובע רחב שוליים שסימן לי לעצור. "אתה לא יכול לעבור כאן כי  אני פותח את הכביש... אמר האיש.  "למה לפתוח כבישים עכשיו... שאלתי.. "מה רע בכביש סגור....  "אני צריך להכין תשתית לצנרת ביוב חדשה..... מחר בבוקר בא קבלן הביוב להניח את הצנרת....  סיפר לי האיש בייאוש. "בחיים לא אספיק להכין לו את כל השטח..... "למה אתה עובד רק עם כלי אחד...? שאלתי... ולמה לא עושה את זה בלילה כשיש פחות תנועה...? הוספתי..."בלילה יהיה לך הספק הרבה יותר גדול, לא תצטרך להפסיק כל רגע בגלל כלי רכב.....  "ספר לי על זה....הוא ענה.  "25 שנה בענף,  לך תמצא לי מפעילים לעבודה בלילה... יש לי שלושה כלים שעומדים בחצר העסק... אין לי מפעילים... היהודים לא רוצים לעבוד... ספק האיש כפיים....  "אולי יהיה לך מפעיל נוסף... אמרתי  תוך שמפעיל את גלגלי המוח....  "יש לי  מפעיל בשבילך... כמה אתה משלם....?   "40 לשעה.... ואם הוא מפעיל טוב אפילו יותר.... רק שיבואו לעבוד... יש ים עבודה אבל אין מפעילים....  "" תשמע, יש לי בחור.... מפעיל מעולה ....  תן לו כמה שיותר עבודה... אבל תתייחס אליו בעדינות.... אמרתי תוך מחשבות שאולי בעצם אני עושה מעצמי צחוק... "אולי הבחור הזה סתם אידיוט , מהיכן הידע שהוא מפעיל מעולה ....? חשבתי בליבי.. "לנסות תמיד כדאי... המשכתי להרהר..  אני מביא לך  אותו עוד חצי שעה...  נסה אותו אבל... דיר באלק... תתייחס יפה..  אמרתי לאיש שאני בכלל לא מכיר.  "אני חוזר עוד חצי שעה..... 

פניתי פניית פרסה וחזרתי ליישוב בו גר ד'.  החניתי את הניידת בחזית הבית ופניתי למרפסת האחורית בתקווה שד' עדיין שם ולא נעלם עם איזה חבר "טוב"..  "מה חזרת....? שמעתי אותו שואל עוד בטרם הגעתי.   "באתי לקחת אותך.... עניתי...  "אני עצור?... מעוכב...? מה כבר עשיתי.... התקרבתי לד'.  "לא עשית כלום, אבל אתה הולך לעשות.... והרבה... קום, תארוז את עצמך... אתה בא איתי......  "לאן.... ? הוא שאל..  "לטיול...  יאללה, קום  כבר, אין לי את כל היום בשבילך....  האיש קם בלי חשק, נעל סנדלים והתקרב.  "שום סנדלים, תנעל נעליים כמו בנאדם... אתה לא הולך לחוף הים..... אמרתי לו בתקיפות אך עם חיוך... "עכשיו תגיד לי גם איזה תחתונים ללבוש...? הוא הרים את עיניו בתמיהה.... "אם יהיה צורך אז נשגיח גם על זה....  "שים עליך נעליים ובא כבר.... הבחור עלה לניידת ונסענו משם, חשתי כי הסקרנות שלו תיכף תתפוצץ אבל כמו גבר הוא התאפק. 

הגענו לכביש  בו עבד השופל..  ראיתי שאיך שהגענו  הוא הרים ראש ואור מוזר נשפך על פניו... "כנראה שבאמת יש לו משהו עם כלים כבדים... חשבתי לעצמי.   "תקשיב לי ותקשיב לי טוב... אמרתי בתקיפות....  "ביקשת עבודה... הנה לך עבודה... כמו שביקשת.... אבל... אוי ואבוי לך אם תעשה לי פאדיחות..... "תזהר לעשות לי בושות......  "יהיה בסדר אח שלי.....  "אל תקרא לי אחי ואל תדפ***   את אחותי.....  פלטתי כמו סחבקים משכבר הימים.. הבחור חייך וירד מהניידת. ניגשנו למנהל העבודה.  "זה הבחור... מפעיל משובח... נסה אותו בשבילי..... השופל התקרב למקום בו עמדו ונהגו דומם מנוע, הסתקרן לראות מה רוצה השוטר מבעל הבית כנראה.. איך שהכלי עצר שמתי לב בזוית עין כי ד' ניגש, מתקרב בהיסוס ומלטף את הגלגל הענק של הכלי. מעביר עליו יד מהוססת. ד' הושיט יד לחיים מנהל העבודה  וזה לחץ את ידו בחום. "עלה לכלי ותן לי פה "וואל" (מונח מקצועי)  ישר.... אמר חיים "נראה מה אתה שווה...   ד' עלה  על הכלי , נכנס לקבינה  והתיישב על כיסא המפעיל.   ואז... שום דבר לא קורה.. ד' לא מניע.....  "אוי ואבוי חשבתי לעצמי, בטח הוא לא בעניין בכלל  ואני סתם עשיתי מעצמי צחוק...  חשבתי לעצמי... "מה קורה...?  שאלתי תוך נעיצת מבטים בד'... "רגע, תן להתרשם... זה כלי כלי.... תן להבין מי נגד מי פה...  ענה ד'.. "הוא צודק... אמר חיים.  "אם היה מניע מיד הייתי מטיס אותו לכל הרוחות.. מפעיל מקצועי  קודם מתאפס על הכלי שלו ורק אח"כ מניע....  "יש אלוהים חשבתי... והוא עוזר לי  ולא בפעם הראשונה..... ד' עשה את מה שהתבקש, כנראה גם לשביעות רצונו של חיים. ד' היה שקוע בעבודה שלו ומזמן כבר לא  התייחס אלי.  נשארתי במקום כחצי שעה (חיים, הקפה היה אחלה שבאחלה)  ועזבתי  לדרכי. 

למחרת, בדרך למשרד עברתי במקום בו נעשתה העבודה. ראיתי את הכלי עובד במרץ. נע קדימה ואחורה תוך רעש מחריש אזניים. עצרתי את הניידת בפינת הרחוב והבטתי מרחוק.  "כן, ד' מפעיל את הכלי... עשיתי כנראה  עבודה טובה במקרה הזה... עזבתי את המקום בדרך אחרת כדי לא להתגלות.. מידי מספר ימים ניגשתי לבדוק מה קורה. לפעמים פגשתי את ד' ולפעמים בדיקה מרחוק...  כך עברו השבועות והחודשים. תמיד מתעניין אצל לחיים הקבלן היכן האתר הבא  ואיך הבחור עובד.. עברו שלושה חודשים ובאחד המפגשים עם חיים הוא מספר כי החליט לתת לד' עבודות עצמאיות. בלי פיקוח. "אני סומך עליו בעיניים עצומות.... אה,  וגם העליתי לו ת'משכורת... הוא לוקח את הכלי הביתה בסיום העבודה ומטפל בו כאילו מדובר בבן שלו...... "יפה,  תדע לך שזו ממש מצווה להעסיק אותו ... אמרתי לחיים.. "אני יודע... קלטתי את האיש ואת הבעיות.... הוא ענה. 

הנחתי לעניין  לתקופת מה. " הבחור צריך  להיות אחראי לעצמו... חשבתי בליבי.  עברו מספר חודשים רב (כשנה וחצי)  מידי פעם ראיתי את ד' עובד עם הכלי במקומות שונים ולפעמים ראיתי שהוא מנהל העבודה  ומפקח על מפעילים אחרים.  באחד הימים עברתי עם הניידת ליד ביתו של ד'.  עצרתי וירדתי מהניידת. הקשתי בדלת והאמא המבוגרת פתחה אותה..

"היי ... שלום לכם  מה נשמע..? שאלתי..  "ברוך ה'...  הכל טוב...  "ד' עובד..? הכל בסדר איתו....?  שאלתי...  "ד' עובד ברוך ה'.... הפסיק עם השטויות שלו... בוא תראה משהו... היא הזמינה אותי לתוך הבית...  צעדתי בעקבותיה והיא הוליכה אותי ליציאה האחורית לכיוון המרפסת.  יצאנו מבעד לדלת הרשת.. "תראה.... היא אמרה ומצביעה לכיוון החצר.  במקום ניצב קראוון מטופח.  "זה הבית של ד'.... היא הוסיפה.  "בנה אותו במו ידיו..... ירדנו במדרגות וניגשנו לכיוון הקראוון.. אכן מטופח.  גינה מטופחת.   ה כל נראה מושקע..  "בוא אחריי .... היא ציוותה.  עקפנו את הקראוון ואז מתגלה לי החצר האחורית שלו. סככה ועליה שלט גדול " ד.ס. ש.  עבודות עפר"  בתוך הסככה שני כלים קטנים לעבודות עפר.  "הוא נהיה קבלן קטן לעבודות עפר... היא מספרת לי. "מבסוט ועובד כמו חמור....   "ואפילו עוזר לנו קצת עם הפרנסה... "אתה יודע, שנינו פנסיונרים וד' קצת עוזר... "קנה לי עכשיו מקרר חדש ומכונת כביסה.. "עכשיו הוא רוצה לקנות מכונת ייבוש, טוען שאני עובדת קשה בתליית כביסה... ראיתי את החיוך מתפשט על שפתיה... וידעתי ששוב עשיתי מעשה טוב. 

 "אם האמא שמחה ומאושרת סימן שהכל כשורה... ואם היא עצובה  היא יודעת למה.    חשבתי בליבי על אותה אישה שהגיעה למשרדי לפני שנה וחצי ועל האישה העומדת מולי..

הלב התרחב לו... 

                        ושוב... סליחה על האורך.