לכל המעוניין להלן פרק 11 .

מוזמנים לקרוא , להגיב

תודה, יהודה

                                       פרק 11  

למעשה כשהורי חגגו לי את מסיבת בר המצווה החליטו שהתבגרתי.

משובבות לבגרות.

לדעתי טעו בכמה עשרות שנים.

עוד באותו ערב של המסיבה באולם "הקזינו" בחוף בת גלים ארגנתי את החברים וביחד זרקנו לים את הכיסאות רזרבה שהיו בקומה השנייה , קצת בקבוקים ואיזה שולחן.

אבי למחרת נסע איתי להדר וביחד קנה לי טייפרקורדר מתוצרת גרונדינג הכי חדש.

מאז התעסקתי עם מוסיקה ועוד מוסיקה.

הגעתי לבית הספר התיכון "בסמ"ת  שנחשב לאחד הטובים כילד טוב . שוב חברים חדשיםשאיני מכיר , חלקם נראו גדולים יותר ומכירים אחד את השני.הצטרפתי לאט לקבוצה שתוך זמן קצר הציתה בי את ה"בגרות".הם עישנו , אני ניסיתי . התחלתי בקניית סיגריות אמריקאיות בודדות בקיוסק ליד בית הספר. 13 גרוש עלתה סיגריה. שאיפה ראשונה והסתחרר לי הראש.

עישנתי הלאה בשביל החבורה ....בלי לקחת לראות. אחר כך לימדו אותי איך גונבים ספרי לימוד מהילקוטים והולכים למכור אותם ברחוב שפירא. עם הכסף כמובן בורחים מהלימודים להצגות בוקר.

שני סרטים במחיר אחד .נכנסים ב10 בבוקר ויוצאים ב 2 בצהריים.

חוזרים הביתה עייפים מהלימודים וללא שיעורי ביית. נגררתי לעניין וכמובן הלימודים........מי צריך בכלל.אבי שעבד משמרות ולפעמים החל את המשמרת בשתיים וחצי היה ניכנס להרוג זמן לפעמים לסרט. באחד הסרטים האחרונים שצפיתי היה נוכח אבי , שלוש שורות אחרי.

אבא לא הלך לעבודה אותו יום. ב2 וחצי כשהגעתי הביתה ישבו הורי ליד שולחן האוכל וחיכו לי . הצטרפתי ולא ידעתי לאן אני נופל.

"איך היה היום בבית הספר ? " שאל אבא"

בסדר" עניתי "מורים מלמדים , אנחנו לומדים ,כרגיל " עניתי.

"ויש שיעורים " המשיך אבא

"קצת" עניתי"

"ואיך היה הסרט  , הסיגריות ? " הפתיע אבא.

טוב מה אמתח אתכם הייתה חגיגה בהשתתפות החגורה של אבא , הקפקף של אמא , חבטת,

סטירות והשחקן הראשי עבדכם הנאמן. טוב, לא יכולתי לשבת על התחת כמה ימים . בודאי שלא בהצגות בוקר.

לקחו לי מורה פרטי לחשבון , אלגברה . המורה למתמטיקה ,כהן , המציא את שיטת ה11 נקודות . כל מי שהוציא פחות מ10 נקודות מתוך מאה קיבל אצלו 11 נקודות  וזאת שלא יגידו ההורים אחר כך "הבן שלי קיבל פעמיים 8 ופעם אחת תשע אז למה יש לו 5 בתעודה".

קיבלתי הרבה פעמים 11. בכלל כשאני שומע על גאונים שמוציאים 94 במבחן וניגשים למשנה  ...... אחותי למשל בתואר לפסיכולוגיה ...אני משתגע. ב3 מקצועות ביחד לא היה לי 94...............הדבר היחידי שהצטיינתי בו היה שיעורי המעבדה לכימיה. גיליתי בין החומרים בקבוקון מס' 40 .

כל חומר שערבבתי עם טיפה מהבקבוקון הזה ייצר פצצת סירחון חזקה ביותר. הייתי מסתובב עם בקבוק של טיפות עיניים עם התרכובת. לא היה מקום באוטובוס מס' 16 הביתה ,משחרר טיפה ו...חצי אוטובוס עובר אחורה, לא היה מקום בקולנוע ...טיפה ....ויש שלוש שורות , שיעור לא מעניין בכיתה ...... ניחשתם....2 טיפות .....ושושנה את שושנה שישבו בסוף הכיתה מתעלפות ואין שיעור.

עד שנתפסתי. בכלל אמא שלי הוזמנה מספר פעמים למנהל החטיבה עד שיום אחד אמרה"אני את הלימודים שלי סיימתי מזמן ועכשיו גם את שלך " ולא באה יותר.

המורה לאנגלית " לוציאנו " מאוד אהב אותי . כל כך אהב אותי שהתעלל בי ונתן לי 56 בכל מבחן. " אתה יכול ליותר ואתה עצלן " היה צועק עלי . מוכר למישהו המשפט הזה.

מכתה ז' עד כתה י' דקלמו לי אותו.

לבני הבכור אמרתי אותו הדבר עד שלקחתי אותו לבדיקה וגילו שהוא דיסלקטי.

 גם הבן השני וממי ירשו את זה.....ממני. בשנת 67 עשו מבחנים כאלו ? בשלושת ילדי נהגתי ביד חופשית ומי שרצה למד ומי שלא שישלים אחרי הצבא , כמוני..... 8 שנים לימודי ערב וקורסים.....לא סתם יש לי מעל 20 שנות לימוד.........

בכתה י' , לקראת גיל  16  הכרתי את האהבה הגדולה שלי "אירית" .

אירית הייתה קטנה ממני בשנתיים  . אהבתי אותה בטירוף ואם היו לי סיבות לא ללמוד נוספה עוד אחת. כל היום ישבתי בכתה וציירתי לבבות ....איך אפשר ללמוד.

בסוף שנת הלימודים השנייה בבסמת הסבירו שלי כמה אני נחמד ויקר אבל כדאי שאני יחפש מקום אחר או לעשות קורסי קיץ . עברתי לבית הספר הטכני של ח"א , פנימייה , חוקי משמעת קפדניים והעונש הגדול ביותר מבחן כל יום שישי. מבחן אמריקאי . מי שלא עובר נישאר שבת .....ללמוד כדי להגיע למבחן משנה ביום א בבוקר. תקופה ראשונה עברתי כל שבוע ויצאתי הביתה. תקופה שנייה למדתי להעתיק. תקופה שלישית ....נשארתי הרבה שבתות. לא התאים לי  ללמוד.

למדתי גם פה לברוח בערבים לחיפה ,להסתובב , לאכול בבית החייל ולבלות עם חברים.

השיטה שלי אמרה " אם אני יודע את החומר בשביל מה ללמוד למבחן. אם איני יודע את החומר לא יעזור לי אם אלמד למבחן".

סיגלתי לי שיטות התחמקות כמו כאבי בטן , כאבי ראש , הרגתי את הסבתא שלי כמה פעמים ויצאתי לניחום , קברתי את הסבא שלי ביום המבחן ועוד ....השתבחתי בתירוצים.

החלפתי קורס שלוש פעמים וסיימתי חצי שנה מאוחר יותר מחברי לתחילת הלימודים כמובן בשילוב כל השיטות ,קצת לימודים , קצת העתקה , קצת כתב בלתי קריא כדי שהבוחן לא יבין מה כתוב וקצת יחסי חברה . במבחן הסיום רשם לי המדריך בדף המבחן את המילים הבאות ב ה ד ג ש ה ......

"בגללך גיליתי את סודי הגדול לכל הכתה.....משקפיים ...וגם זה לא עזר לי להבין מה כתבת" .

אירית " האהבה שלי עזבה אותי והתחלתי להחליף חברות לעיתים תכופות. הייתה חדווה , והייתה מירי והייתה עוד מירי וטובה ועוד המון כי עדיין אהבתי את אירית .

בגיל 17 הכרתי את מלכה , זוגתי לחיים עד היום.

הלכתי לטירונות . הייתי דמות למופת כנראה אחרת איני מבין איך הייתי חניך תורן.

חוויות של התבגרות ביחד עם החברים. רצים ( אני פחות ) , יורים (אני פחות ) , צעדה להקמת מאהל בשטח (אני על משאית הציוד) ובסוף הטירונות מי משתחרר בערב מאימונים והולך להזמין בנות למסיבה...ניחשתם . אני . וכמה בחורות היו במסיבה .....לחברים לכולם למ.ק כלום.

לא קיללתי,לא צעקתי ולא הרבצתי. התנקמתי בצורה מכובדת בהם.

התבגרתי ! סוף סוף ..  

                                     בית חולים אלישע 

 החדר הראשון בו שכבתי כפי שציינתי היה מול המטבח. מלא רעש אבל למי היה איכפת.

בחדר שכבו עמית השף , עישם הסוהר , פנסיונר מבוגר ,נער מהכפר מנשיה זבידא ואנכי.

ביום הראשון עדיין לא הכרתי אף אחד ושכבתי לי בשקט .

חיכיתי למתקין הטלוויזיה "ריצארד ", שלימים התיידדנו , ראינו הופעה של "סגול כהה " ב DVD . ריצארד קנה לי טבעת מכסף של רוקיסטים ואני דאגתי לו לקפה וסיגריות.

עישם הסביר לי על המקום ואחת השאלות הראשונות הייתה על מצב "הנחירה " שלי.

עדיין לא הבנתי את חומרת התשובה.

בלילה החלו נחירות הנגרות של הפנסיונר. מכיוון שהפנסיונר היה חירש לא שמע את צעקותיו של עישם שהשתולל , דפק על הארון . עמית ואנכי צחקנו בטירוף על ההצגה.  דמעות של צחוק זלגו ללא הפסקה וקצת פיצו על המצב. לבסוף לאור הצעקות הזיזו האחיות את ה"נוחר" לחדר האוכל.

בשעה 4 לפנות בוקר נרגעתי. ישנתי כשעה עד שהחל הצוות לטפל בחולים.בבוקר התעורר הפנסיונר לעולם אחר , עולם של שולחנות ,כיסאות . הוא ואשתו עשו למחרת סלקציה בינינו , החולים , מי לא בסדר ומי כן בסדר.

אחרי יומיים במנוחת צהריים כנראה נפלטה נחירונת קלה מפי. כפכף גומי שפגע בי קטע אותה בטרם התגברה ומרוב צחוק ......הפסקתי לנחור. נשארנו 4 בחדר. סידרתי לי מקום ליד החלון והחלתי לתכנן את שגרת חיי.מקלחת , החלפת בגדים וסדינים , טיפול ברגל , ארוחת בוקר , מנוחה , ארוחת עשר , קפה וסיפורים, פיזיותרפיה  ,ארוחת צהריים , מנוחה ,ארוחת 4 , סיפורים,קפה , ביקורים , ארוחת ערב , סיפורים , בדיחות ....מלכה .. וחוזר על עצמו שלושה חודשים.

הסכמתי לקבל אורחים . התחיל כמובן במשפחה , צוות העובדים שלי, חברים והלקוחות .

החלו להגיע דברים טובים. עוגיות ללא סוכר , שוקולדים , וופלים וספרים.

רותם , בני הצעיר חגג על השוקולדים המובחרים. את הפשוטים נתתי שוחד לאחיות ויותר מאוחר תבינו למה. הגדיל להרגיז אותי אחד הלקוחות שאיני מציין את שמו בכוונה באחד השבתות. שנתי הקשה למרות כדור שינה החלה רק לפנות בוקר. שבת בבוקר ב8 מעיר אותי אותו לקוח שעה לאחר שנרדמתי.

 "הייתי בסביבה וקפצתי , הערתי אותך שתראה שבאתי " .

אם לא היה מבוגר בטוח היה חוטף איזה קב בראש.

מאז אותו יום מיינתי את הטלפונים , המבקרים , שעות הביקור .

איגור ועוד איגור שני לקוחות וידידי הגיעו לביקור עם מטעמים שאנחנו אוהבים מטיב טעם.

פסטראמה של חזיר , לחם שיפון רוסי , קוויאר , ושימורי כבד דגים ובירה.

זללנו קצת ואת השאר ארזתי ושמתי במקרר בתוך ניילון של חנות הסופר המקומית.

לאח איגור השמן אמרתי כמעט מתוך שינה שיש קוויאר במקרר מטיב טעם.

"תאכל הכול וגם את הכבדים של הדגים " אמרתי ונרדמתי .

 כל הלילה פירק איגור את המקרר ולא מצא. האריזה של הסופר הסתירה את השקית של טיב טעם עם הקוויאר. בבוקר ב 5 עמד איגור לידי נטוף זיעה עם עיניים בוערות מכעס.

"עבדת עלי ? " ,שאל . מיד הראיתי לו את ה"חבילה". הבחור נירגע ! איגור הוריד לפחות ק"ג אחד ממאמץ החיפוש. העלה עוד שתיים מהמעדנים והשוקולד.

מידי בוקר הגיע רופא המחלקה לביקור. הרופא היה מבוגר עם מבטא הונגרי כבד.

אני עם הצחוק שלי למדתי לחקות אותו . לפעמים כשהיה מאחר ורצינו לצאת מהמיטות הייתי משמיע את בירכת הבוקר שלו ואז החדר כולו פרץ בצחוק. יום אחד לא ראיתי אותו כשניכנס ואני מברך בקולו והוא עונה לי אותו הצליל והמשפט.

החולים , הצוות פרצו בצחוק היסטרי ורק הוא לא הבין למה. חבל שהנייר אינו יכול להשמיע את הקולות.

הפסיכיאטר שבא לבקרני כל שבוע הציף אותי בכדורים בנוסף למשכחים. הייתי מחלק חלק מהתרופות לחתולים מתחת לחלון .מערבב להם עם האוכל. למדתי לילל יפה והייתי משוחח איתם על מייאו  ודייהו.

יום אחד לאחר ביקורו של הרופא הנ"ל הוא סגר את הוילון וישב למלא את הדו"ח.

אני כמנהגי פצחתי בשיחה עם החתולים ואפילו לא ידעתי על נוכחותו.

החברה בחדר צחקו והוא סימן להם להירגע ולהניח לי ומייד שינה את חוות הדעת.

עמית , מאיר ועישם נחנקו מצחוק וכשהבנתי מה קרה הצטרפתי בצחוק עד דמעות.

מה שניקרא מעצב לצחוק ברגע. החתולים אגב יצאו מהדיכאון מהר מאוד.

לאחר כחודש עזב עישם , עזב עמית ואני הוותיק קלט את החדשים.נשארתי שוב לבד.

התבגרתי בחודש בתאריך וב.......בחיים.