כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    הקו א-ל התקווה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    code2hope

    מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

    פוסטים אחרונים

    code2hope

    מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

    תגובות (6)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      4/9/08 23:51:

    צטט: שיר****לי 2008-08-30 09:48:36


    מאוד נהנתי לקרוא...

    אבל אני מבינה שהספר יצא לאור רק בסין??

    נכון, למרות או בגלל שחשוך שם...

     

      4/9/08 23:51:

    צטט: גלי גל 2008-08-28 12:38:56

    קריצה

    רגוע

     

      30/8/08 09:48:


    מאוד נהנתי לקרוא...

    אבל אני מבינה שהספר יצא לאור רק בסין??

      28/8/08 12:38:
    קריצה
      26/8/08 11:40:

    צטט: מאיה בן-אמוץ 2008-08-26 10:03:33

    חשוב חשוב חשוב.

    תודה.

    שלוש פעמיים זאת חזקה?!

    תודה

      26/8/08 10:03:

    חשוב חשוב חשוב.

    תודה.

    0

    בין אור לחושך -ההגדרה ע"פ סיפרי שיצא לאור בסין

    6 תגובות   יום שלישי, 26/8/08, 00:13

    ביום אחד* אנו חשופים  ל:889 קרב יריות, 362 מכות, 273 דחיפות, 272 איום בנשק, 224 סטירות לחי ו-128  הרס מכוון של רכוש זאת החשיפה האלימה שמקיפה אותנו בחיי השעה, ביום אחד*.  האם ניתן להתמודד עם סביבה כזאת מבלי לאבד את השפיות? האם יש נקודת אחיזה שבעזרתה נוכל להפוך מציאות זאת להוויה חיובית? איפה בכלל נימצא הטוב שיהווה משקל נגד? התובנה לפיתרון בעיית האלימות קשורה במהותה בהגדרת הטוב והרע החושך והאור ... אנחנו קובעים את דעותינו ועמדותינו תוך השוואה בלתי פוסקת בין דברים שווים ונבדלים, בהבדל דק, או עבה - וחשיפת המשותף והשונה. מדוע אנחנו מתאמצים לערוך את ההשוואה/ההבדלה הזאת?לא רק בהבדלה, אלא אף בהשוואה, אנחנו יוצרים איזו מחיצה בין הדברים המושווים, ומציבים אותם זה לצד זה. המחיצה שיצרנו אינה נותנת לנו לערבב בין הדברים, מבליטה את הייחוד של כל אחד ואחד מהם ומסייעת לנו להבין טוב יותר את פשרם. מחלת ההרגל מקהה את עינינו ומטשטשת את ראיית הניגודים וגילויי הייחודיות  הקיימים בעולם הסובב אותנו.הטשטוש הזה הוא סם שינה, המפיל תרדמה על הבנתנו. לכן תיקנו חז"ל לאזכר במוצאי שבת, בברכת חונן הדעת, את ההבדלה שבין האור לחושך. כי אם אין דעת – הבדלה מניין?! כשהחושים מתקהים, רק החריג ויוצא הדופן מצליח לחדור אל תודעתנו. רק הקיצוניות - בהבדלים, בניגודים - עוברת את מסך האטימות שירד עלינו. לא במקרה מכנה העברית בשם נער את האדם בצעירותו, בשנים שבהן ערנות מוגברת היא התכונה המאפיינת אותו (נערי וערני הן אותה מילה עצמה, בשינוי סדר האותיות).תקוותי היא שהקריאה בספר זה, על מתכונתו המיוחדת, תהיה עבור הקורא לאירוע אשר יעיר אותו מתרדמת ההרגל ויפקח את עיניו לראות את האור, דווקא מתוך  החושך המקיף ארץ.  *הרשימה הבאה מכילה את מספר הסצינות האלימות ששודרו בטלוויזיה האמריקנית במשך יום שידורים אחד (משש בבוקר עד חצות) בשנת 92 אז מה קורה היום? מקרא: קצב דפי הספר רקע שחור על הרע, רקע לבן על הטוב, ורקע אפור על מה שבינהם 

     (עמ' ברקע אפור)האור והחושך, היום והלילה, הלבן והשחור - אינם אלא משלים לרז, שאליו ננסה להגיע במסע שיתקיים בין דפיו של הספר הזה. למה "רז"? כי בחוכמת המספרים של הגימטריה - היא הנומרולוגיה העברית -רז שווה אור (=207). ואין זה דבר של מה בכך, שאור ורז שווים. שהרי באור - הדברים גלויים וברורים וברז - הם סתומים ונסתרים.

    (עמ' ברקע לבן)אפשר להאיר חדר בשתי דרכים שונות: על ידי הצבת מקור של אור - בתוכו,או על ידי פתיחת חלון באחד מקירותיו. בפרשת נח, בספר בראשית, כתוב:  "צהר תעשה לתיבה". רש"י מביא בפירושו שתי דעות: הראשונה - שכוונת הכתוב היא לחלון הנפתח אל העולם החיצון ושואב ממנו את אורו.השניה – שאין הצהר אלא אבן יקרה, הזורחת בחשיכה. החלון איננו מקור האור. הוא רק נותן לאור לעבור דרכו  ולהאיר לנו. האבן הטובה היא עצמה מקור של אור. 

    (עמ' ברקע שחור)מי העומדים נגד האור? החושך, הענן, הערפל. החושך הוא העדר האור - ומניעתו. הענן אינו מבטל את האור. הוא רק מכסה אותו, מסתיר אותו מאיתנו, מפריע לו להגיע אלינו.והערפל? הערפל מטשטש את האור, גורם לו להתפזר, לאבד את מיקודו ואת עוצמתו. 

    (עמ' ברקע אפור)שמעתי משל של חכמים: מעשה במלך שהיו לו שני שרים. האחד - שר האור, השני - שר החושך. ורבו שני שרים ביניהם. אמר שר האור: "אני אשלוט ביום, אתה  – שר החושך - תשלוט בלילה".אמר שר החושך: "לא, כי אני אשלוט גם בלילה וגם ביום. כל היממה תהיה שלי". קרא להם המלך. אמר המלך לשר האור: "יהי כדברך. היום יהיה תחומך". ולשר החושך אמר: "תחומך יהיה הלילה – ואת גבולו לא תעבור".מלחמת החושך באור משל הוא למלחמת הרע בטוב.הרע מבקש מאז ומתמיד להשתלט על הכל, להשחית כל חלקה טובה.הוא מנהל, ללא לאות, מלחמת חורמה בכל גילוי של חסד, מנסה לחסל כל קרן אור. כמוהו כשר החושך, המבקש להחשיך את היממה כולה, להשליט אפי?לה על העולם.  

    (עמ' ברקע לבן)מתוק האור – אומר קוהלת – וטוב לעיניים. החיוב שבאור גלוי לעין:הוא מאיר את דרכנו, מרחיק ספקות מליבנו, שכן בזכותו הכל הופך ברור ופשוט.  האור מחמם את ליבנו - והוא גם ביטוי לתחושה הטובה המציפה אותנו בשעת שמחה, שבה "אורו פנינו".לא במקרה היה האור – הביטוי התמציתי של כל הטוב שבעולם – הדבר הראשון שברא אלוהים אחרי בריאת השמיים והארץ: "יהי אור" 

    (עמ' ברקע שחור)החושך לא רק שאינו מסייע לנו בדרכנו, הוא מנסה להכשיל אותנו על כל צעד ושעל. הוא מעוור את עינינו, המאבדות בגללו את כושר הראיה. ומה שחמור עוד יותר,  הוא מטעה ומבלבל:בחושך אנו רואים צל הרים כהרים והדימיונות האלה מבהילים, מולידים פחדים, עצב וקדרות. לכן "יקחו אופל" הוא לשון של קללה, כי האופל, החושך, הוא משל לרוע. 

    (עמ' ברקע אפור)החכם באדם  סיפר לי על עיר קטנה ואנשים בה מעט. יום אחד בא אל העיר מלך גדול וטיפש, הקיף אותה בחומה ובנה עליה מבצרים גדולים. והיה באותה עיר קטנה  ילד קטן ומסכן, אך חכם - והוא – הילד הקטן – הציל את העיר ואת אנשיה מצרת המלך הגדול והטיפש. והכל - בהארת שכלו, הלא היא חוכמתוכשם שהאור מאיר לנו את אשר לפנינו,  כך החוכמה מאירה את חיינו ומורה לנו את הדרך שבה עלינו ללכת. זהו יתרון האור על החושך. אם נדליק נר קטן באולם אפל,  מעט האור ידחה הרבה מן החושך.כך די בחוכמה מועטה לגבור על טפשות ובורות רבה. 

    (עמ' רקע לבן)השמש אינה מקפחת אף אחד: היא מאירה לכל וחודרת לכל פינה במידה שווה, אם רק אין מתחבאים מפניה. אז איך זה שיש, בכל זאת, בתים שחדריהם מוארים יותר, וכאלה שחדריהם מוארים פחות?!במה זה תלוי?בניקיון החלונות! ככל שהחלונות צחים יותר, כך רב יותר האור החודר דרכם. גם אור הגנוז – האור של בורא עולם – מאיר לכל אדם במידה שווה. אם ננקה את חלונות ליבנו, ייכנס בהם האור הזה, מזון הנשמה - ונאיר את פנינו לכל. 

    (עמ' רקע שחור)אוי לאוטמים את חלונות ליבם,  והאור אינו מוצא מסילות אל נפשם פנימה.לא רק שאת דרך הישר אין הם מסוגלים לראות, הם קוראים לרע - טוב, ולטוב- רע, לחושך- אור,  ולאור- חושך. בפיהם המתוק יכונה מר, והמר- מתוק. קורים של עכביש, קורים של הזנחה ועזובה  הולכים ומתעבים על חלונות נפשם, וככל שנמשכת אריגת הקורים האלה פחות ופחות שמש חודרת פנימה,פחות ופחות אור, והחשיכה בפנים הולכת ומעמיקה 

    (עמ' רקע אפור)שיכור המגשש את דרכו בחשכת הלילה  אינו מביט לאחוריו. הוא נועץ עיניים במה שלפניו. דומה השיכור לכסיל ההולך במסלול חייו ואינו טורח להביט לאחור, לבחון את עברו וללמוד ממנו. כמאמר המלך שלמה, החכם באדם:"והכסיל בחושך הולך" לעומתו, החכם - עיניו בראשו. הוא בודק את שהיה  ומפיק ממנו לקח טוב על שעתיד להתרחש. ראשו, הגבוה באיבריו, הוא מגדלור המאיר לו את דרכו. 

    ויש המשך...

     הספר יצא לאור בסין במסגרת עיצוב פנים שלי למרכז מבקרים של מדינת ישראל שבו עברו כ-40 מיליון איש 

    © כל הזכויות שמורות לעפר אלוני

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      הקו אל התקווה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פרופיל

      הקו אל התקווה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות אחרונות

      רשימה

      פרופיל

      הקו א-ל התקווה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות אחרונות

      רשימה