רבינו מלמד בתורה ו' שתשובה היא בחינת כתר. פירוש הדברים הוא,כשאדם רוצה לזכות לתשובה הוא צריך לזכות לכתר, היינו המתנה כשאדם רוצה להתקרב להשם יתברך הוא צריך לדעת, שצריך הרבה הרבה המתנה, עד שזוכין לחזור בתשובה באמת, תוך כדי שממתינים מה קורה? עוברים על האדם אלפים ורבבות עליות וירידות. ואם כך,חוץ מהרבה סבלנות צריך גם לדעת לקראת מה הולכים, ולא להיבהל מזה. "והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל".
כשאומרים לאדם שמצפה לו ירידה, זה מפחיד אותו. הוא מתרגם את זה לעצמו כאילו שזה סוף הדרך, כי אם הוא יפול הוא יהיה חייב לעצור, הוא לא יוכל יותר להמשיך הלאה, הוא לא יגיע לאן שהוא רצה. אבל רבינו מגלה שההיפך הוא הנכון. יש צורך בירידות, ואם לא ניבהל מהן דווקא הירידות יקדמו אותנו אל המטרה, אל התשובה, אל עבודת השם באמת.
נתאר לעצמנו ,למשל,אדם שנוסע לירושלים מכל מקום שמגיעים לירושלים צריך לעלות, אבל העליה כוללת ירידות. אבל למרות הירידות, הכיוון שאליו אנחנו מתקדמים הוא ירושלים. גם בירדות אנחנו מתקדמים לירושלים. אותו דבר קורה גם ברוחניות, גם בדרכי התשובה כשאדם הולך בדרכי התשובה ועובר עליו עליות וירידות הוא צריך לדעת, שגם הירידה היא התקדמות לתשובה. ואם הוא יזכה להחזיק מעמד, אז בהמשך הוא יעבור את הירידה וימשיך לעלות הלאה, רק שלא יתייאש.
אם הוא לא יתייאש וימשיך לעשות את שלו, הוא בעצם ממשיך להתקדם, כי הוא זוכה ליותר ענווה. ורק עם ענווה אפשר לזכות באמת לקרבת אלוקים. בכל פעם שהוא לא נשבר וממשיך הלאה, הוא קצת יותר עניו, קצת יותר קדוש. הוא לא אותו אדם שהיה קודם לכן , הוא התקדם, כי כדי לקום ולהמשיך הלאה הוא צריך למצוא בתוכו יותר כוחות, יותר אמונה. עכשיו הוא ממשיך למרות מה שעבר עליו.
ובשביל להמשיך הלאה למרות הירידה צריך יותר כוח,יותר אמונה,כך שזה שהוא ממשיך מוכיח שהוא התקדם באמונה, התקדם בתשובה. וכך ממש אחרי כל ירידה. וגם אם עברו עליו עשרת אלפים ירידות אז הוא כבר אדם אחר עשרת אלפים פעם,כי הוא התגבר על עשרת אלפים ירידות והמשיך הלאה. זה כבר אדם אחר לגמרי...
יש סיפור שהתרחש באירופה. מעשה בגוי ויהודי שהלכו על הקרח והיהודי מעד ונפל. אמר לו הגוי:בגלל שאתה יהודי נפלת. השיב לו היהודי: בדיוק להפך, בגלל שאני י ה ו ד י קמתי. זה כל הסוד. הגוי, היציר הרע, רואה את הנפילות שלנו ועושה מזה עניין שלם. העניין שלו זה הנפילה, אבל לנו אין שום עסק עם הנפילה. צריך לזכור את זה היטב, הנפילות זה לא אנחנו, זה הוא, -> היצר הרע. יהודי לא מסתכל על זה, י-ה-ו-ד-י ק-ם ו-מ-מ-ש-י-ך ה-ל-א-ה, קדימה. הוא אפילו לא מסובב את הראש לראות מי עשה לו את זה. הוא כבר עם המבט קדימה, הלאה. הוא לא מתעכב ולא מתעניין ולא עושה מזה עסק, הוא פשוט קם וממשיך הלאה. חבל לבזבז זמן ביאוש.
חברים יקרים אל יאוש כי אין יאוש בעולם כלל
אנשים, אני לא באה להטיף מוסר או משהו כזה, פשוט באה לחזק ולהתחזק איתכם, רושמת פה דברים שנראים לי לנכון =]
מתוך הספרון "לצאת מהדימיונות" של הרב אליהו גודלבסקי שליט"א |
