ממש כמו פטריות אחרי הגשם או כמו שביתת המורים בספטמבר,כך הריטואל הקבוע של ניסים זאב לפני מצעד הגאווה. פעם זו מחאה נגד פקיד במשרד הפנים ופעם זו זעקה קורעת לב במשכן הכנסת, דבר אחד בטוח - במקום בו יש הומואים יימצא ניסים זאב, זועק ומגדף.

הפעם שולח הח"כ הנמרץ את כולם למוסדות גמילה בטענה כי "אלו אנשים מסכנים וצריך לפקוח את עיניהם. אם יקימו מקום שכזה יבואו רבים שירצו לעזור לעצמם. אני לא מדבר על מוסד סגור אלא על משהו פתוח, שכל מי שפונה ורוצה עזרה יוכל לגשת. כמו שיש היום מוסדות לגמילה מסמים, צריך להקים צוותים מיוחדים עם פסיכולוגים שיעזרו להם לחזור לשגרת החיים". לטענה כי יש גם הומוסקסואלים ולסביות בחברה החרדית - אומר ח"כ זאב: "גם חולי סרטן יש בכל האוכלוסיות. כל סוג של בעיה נמצא בכל האוכלוסיות, בחלק פחות, בחלק יותר". הח"כ הנמרץ לא מסתפק בכך ואף זומם לשאוב השראה מחקיקה טקסאנית של המאה ה19 ולהעביר בכנסת חוק לאיסור משכב זכר, אך נמנע מכך משיקולים אלקטורליים באמרו כי "אם היה רוב בכנסת להעביר חוק כזה - זה היה דבר נפלא".

אינני יודע מה מקור האובססיה של ח"כ זאב עם משכב זכר. אמנם ייתכן כי הדבר קשור לתקלת ברית המילה אשר הסבה את קריירת המוהל המצליח לחברות בכנסת, אבל אני מעיז לשער שלח"כ זאב יש אי אלו עניינים בלתי פתורים עם מיניותו. מן הידועות היא שלהומופובים הגדולים ביותר נטיה לחטוא במשכב זכר מדי פעם, ולכן, למרות שאין לי כל הוכחה או ראייה לכך, אני מעריך שגם ניסים היקר היה נהנה משירותי הגמילה אותם הוא שואף להציע.