מסכים איתך שמקרי התעללות יכולים להתרחש גם בקהילות סגורות - הסרט "האחיות מגדלנה" הוא דוגמה לזה (זוג אחיות קתוליות שנמסרות על ידי ההורים למנזר שמתשמש בחניכות הילדות בתור עבדים).

קהילה כמו כל כלי, היא לא קסם - היא לא מונעת שימוש לרעה בכלי הזה - כמו שמזלג יכול לעזור בלאכול בלי ללכלך את הידיים אבל הוא דבר שמאפשר את זה - לא דבר שכופה את זה. 

 לדעתי המוסד של המדינה מאוד לא מוצלח בתור קהילה (שהיא דבר יותר גדול מהחמולה) - בגלל שקהילה דורשת מעורבות רגשית והיכרות אישית - קהילה מעל 500 איש היא לא באמת קהילה כי את לא יכוה להכיר את האנשים בתוך קהילה גדולה כל כך ולעיות מעורבת רגשית בחייים שלהם. 

מוסד המדינה יכול לעזור בדברים אחרים - ויכול אולי לסייע לקהילות - אבל לדעתי הוא לא תחליף לצרכים (הגנטיים) שלנו בשיוך לקהילה - כמו שאבותינו ועוד יותר מזה אימותינו הייו שייכות במשך מיליוני שנות האבולוציה שן המין שלנו (למעשה מוסד המדינה וגופים אחרים כמו קבוצות כדורגל או חברות מסחריות מנסות לתפוס טרמפ על המימד הזה תוך יצירה של פסאבדו-קהילות - מוסדות שלא באמת מתפקדות כקהילה אבל מנסות  לנוטע באדם תחשוה של קהילה כדי לקבל מממנו משהו). 

קהילה מתרכזת סביב ערכים - ואלו יכולים להיות יותר פלורליסטים או יותר שמרניים. אני מקווה שבאלו היותר פלורליסטיות  (קיבוצים?) זה פחות קורה . 

 תוך כדי כתיבה אליך אני  אני חושב שמה שחשוב למנוע מכך שאנשים יהיו בקהילות שמנצלות אותם לרעה הוא שיוך אדם לכמה קהילות לא חופפות (מישה ששייך ל"חובבי הטניס בכפר סבא" וגם ל"אגודת הנגרים החובבים").

השוק "מנסה" (ע" פרסומות לדוגמה) לפרור קהילות כדי שהוא יוכל למכור עוד מוצרים לאנשים שיש להם חסרים נפשיים ולאנשים שהיו יכולים להשתמש בקהילה כתחליף למוצרי שוק - לדוגמה רשתות לא רשמיות של החלפת בגדי תינוקות בין חברות חוסכות קנייה של  של בגדי ילדים באלפי שקלים בשנה למשפחות עם ילדים קטנים. 

יש היום טרנד של לנסות לחזק את חיי הקהילה כדי לשפר את המרקם העירוני, לאפשר יותר שירותים כלכליים בחינם ולהקטין פערים כלכליים וכן כדי לחסוך במשאבים ולהקטין בעיות סביבה וניכור. (דוגמה לנסיונות  הם פרוייקטים של "דיור משותף", וכן של קואופרטיבים, גינות קהילתיות, מטבע מקומי וכו'. )

לגבי זיהום הים והירקון - אני מסכימה, אין ספק. זו היתה תובנה או הרהור בדיוק על הזיהום הזה ומקורותיו. אין ספק שמורכבות הסוגיה היא בדיוק מכיוון שהמקורות הם לא רק ההתנהגות הנוכחית אלא כל חטאי העבר על כתפינו.

לגבי מודל ההורות בעולם המודרני - גם לזה אני מסכימה במאה אחוז, אבל מה לעשות שעברו כמה מאות שנים מאז המודל הכפרי או הקהילתי של החמולה המורחבת ואחריותה. ההתפתחות הכלכלית והטכנולוגית הרחיקה אותנו מהמודל הזה, ולשם בדיוק נכנסה המדינה בנסותה ליצור את מנגנוני הפיקוח על ההורים, אלא שאלה לא יכולים להיות בכל זמן ובכל מקום. ואגב - מקרי התעללות וניצול קשים ביותר מתרחשים גם ודווקא בקהילות המסורתיות והסגורות האלה, כך שגם זה לא מבטיח דבר.

לגבי חוף הים- גם הים בקפריסין - אותו ים תיכון - צלול ויפה. נראה שמישהו מזהם בגדול אצלנו.מישהו מעט יותר ותיק ממני העיד אך במהלך חיוו הוא ראה איך הים  פשוט הופך מייצור חי ליצור מת. 

לגבי הירקון - הבעיה עד כמה שאני ידוע היא פחות השפכים - (משיהו יודע אחרת) שפחות מוזרמים מבעבר - ויותר הבוצה בקרקעית שהיא שריד העבר. 

לגבי הורים - זה לא מדוייק. "כדי לגדל ילד צריך כפר" זו אמירה שיש בה הרבה אמת. המשפחה הבורגנית (אמא +אבא) היא דבר לא מספיק  לגידול ילד והיא גם בדרך כלל לא בנויה להתמודד לבד עם הלחצים שיש בלגדל ילדים. בשביל זה יש חברים, משפחה מורחבת, קהילה, חברים מהגן , חברים מהגינה, השכנה ממול ועוד. - כל זה במקרה הטוב. במקרים הפחות טובים האנשים האלה אינם וגם לא בטוח שיש אמא+אבא. 

בימי עבר המשפחות היו יותר חמולות או שהשכנים היו גרים בדירה ממול או באותה דירה - אי אפשר היה להסתיר הרבה דברים - היום הדירות גדולות יותר והתכנון העירוני מעניק הרבה יותר פרטיות וניכור. המערכת הכלכלית בתורה מייצרת בעיות נפשיות (עבודות דפוקות, לחץ כספי),אנשים שההכרות שלהם עם החיים זה דרך טלנובלות,  ומשפחות לא מתפקדות. במקרים הפחות חמורים זה נגמר בגירושים או כל מיני בעיות נפשיות. במקרים היותר חמורים זה נגמר במקרים כמו זה או במישהו שנכנס לתיכון או לקמפוס או למקום העבודה הקודם שלו ומתחיל לירות באנשים. ברור - תמיד היו גם פסיכופתים מלידה ולא כל המחלות הנפשיות הקשורות באלימות הן בגלל המערכת - אבל המערכת מטפחת את הדברים האלה בצורה לא רעה. 

תל אביב לא מושלמת, אבל היא שלנו. לא הייתי במקסיקו, אבל החוף בתל אביב יפה יותר מבהרבה מקומות. אין ספק שדרושה השקעה מצד הרשויות, בעיקר בנקיון ובתחזוקה. אבל הרבה פעמים דרושה גם קצת תת-השקעה לפעמים. יותר מכל, החוף בתל אביב צריך שפשוט יניחו לו. שלא יתכננו, לא יבנו, לא יחפרו, לא יהרסו ולא יבנו. רק ינקו ויתנו לנשום.

לתיכף אשוב -

תראה, אני לא יודעת. כבר היה מי שהציע רשיון להורות, בבחינת איך יכול להיות שבשביל לנהוג באוטו צריך רשיון ובשביל להיות הורה לא. אני חושבת שעם כל הצער, יש מקרים שפשוט אי אפשר למנוע. זה קרה בתוך המשפחה, במקום הכי מוגן. הטענה "איך אף אחד לא ידע" היא בעיני קצת מצטדקת. מי אמור לדעת? ומה אמור לעשות? לא מדובר במשפחה סוציאלית, לא בפיקוח על מוסד. יש לי ילדה קטנה. מי יודע מה קורה איתה? אני יודעת, ואני יודעת הכי טוב. אם הייתי מופרעת או עבריינית, רק אלוהים יעזור לה.

כן... יש כמה מקומות ידועים כאלה בארץ... נחל הירקון... חולות ראשל"צ... ועוד כל מני.

מה דעתך?  אחרי הסיפור עם הילדה רוז... ראיתי הרבה תגובות ובינהן הצעות שונות ומשונות.

אחת ההצעות היתה: חוק פיקוח על ילדים פעמיים בשנה, כלומר, שכל קטין, יפגש עם איש מקצוע, פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי פעמיים בשנה על מנת לעמוד על מצבו ו"תנאי גידולו"...

היות ואני חושש שמישהו יקח את ההצעה הזו ברצינות ונפיל על הילדים המסכנים עוד תיק...

אולי עדיף החוק הזה...?
חוק "הסתכלות" פסיכיאטרית להורים, פעמיים בשנה.

כל הורה יהיה חייב לעבור "הסתכלות" פסיכיאטרית פעמיים בשנה בתנאי אישפוז על מנת לבחון את האפשרות שאולי הוא פסיכופט.

מה דעתך?