הרוח המנשבת מביאה איתה שלווה מסויימת.

השלווה היא הצורך שלי כרגע.

והנה היא מגיעה במלוא עוצמתה לוחשת לי שהגיע הזמן ללכת.

ואני הולכת.

ואני מוצאת את עצמי מחבקת אותך וגם את עצמי

אני שלמה עם ההחלטה הלא פשוטה שלי.

אני בטוחה שהימים הבאים יהיו לי טובים יותר.

אני עוזבת את העבודה

אני עוזבת את הסביבה

אני משאירה מאחורי אותך....

ואני:

לוקחת את ידייך

מלטפת את ראשך

מחבקת את כתפייך

חולשת על פנייך 

ושורטת את ליבך.