
הים הזה,ים סוף ים הסוף משמיע אדוותו חרש חרש מתמסר לרוח העושה בו כבשלה ומקבל עליו את דין ההרים הניצבים סביבו-שומרים אדומים גדולי גוף ודוממים המונעים ממנו לסחוף את העומד בדרכו בצהלת גליו המרהיבים.
אך אני - לא כים, לא כמוהו את הרוח ארתום לגליי וארקוד על פסגות ההרים למצות עד תומו את התוהו ולהתאחד עם השמיים מעלי.
ובבוא יומי אגלוש מן ההרים אל מה שפעם לי היה הבית ובם אותיר אותות וסימנים לאמור :"הייתי פה" , "היו פה מים" |
זר אך לא מוזר
בתגובה על יום הולדת קוסמי
קוסמטיקה רפואית
בתגובה על טיול לסטף
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שיר נפלא עדנה!
המשיכי לכתוב שירה
שהרי השירה מעשירה
אריה ישאג מי לא יירא
ולמשורר לא יאונה רע!
.
נזכרתי בשירו של נתן זך "כי האדם עץ השדה":
כי האדם עץ השדה
כמו האדם גם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא שואף למעלה
כמו האדם הוא נשרף באש
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
אהבתי וגם שנאתי
טעמתי מזה ומזה
קברו אותי בחלקה של עפר
ומר לי, מר לי בפה
כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא צמא למים
כמו האדם הוא נשאר צמא
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
אהבתי וגם שנאתי
טעמתי מזה ומזה
קברו אותי בחלקה של עפר
ומר לי, מר לי בפה
כמו עץ השדה.
.
בני
מרגש.
מרגיש את האדווה
מקסים עדנה
מלא רגישות ותקווה וגם השלמה