הבלוג של גרייס
לילה
פוסטים אחרונים
- עוד נר 27/12/19
- Qw 27/12/19
- שנה חדשה 22/9/12
- פרידה 10/4/12
- לילה בעיר הגדולה 24/3/12
- אוסקר ישראלי 27/2/12
ארכיון
כלניות
| רוחות חזקות נשבו מאפריקה השחורה נותרת כקליפה יבשה סדוקה כמו פפירוס מתפורר פרעונים זקנים נעלמו מזמן שקעו בגלי החול הלבנים שהיו כה יפים כה זוהרים ולא נותר דבר אפילו הפירמידה הגדולה נעלמה אומרים שהצרפתים לקחו אותה הספינקס כבר לא מחייך כל מה שאת רוצה זה לזרום לתוך מערבולת של חול קרוב לתות אנך אמון להפוך לגרגיר פיצפון שנפל מכוכב לכת אחר ולא מוצא את יעודו אפוף אבק אינסופי אבק כוכבים עוטף אותו. בשקט לתוך הלילה את צועדת מחפשת קסם עם דמעה גדולה ופה אדום מנשיקה שנשכחה לא מבינה מה פשר הכאב הזה ודם מטפטף מגופך החלש המחשבה שהיית כאן אלפי שנים קושרת את גורלך לנצח אי אפשר להיפטר מזה עצב כזה שמתעתע בדם החם הסמיך דם אהבה שיבשה. אולי תקטפי פרח? אומר הילד אולי פתאום תבוא שמחה? אז שכבתי בשדה כלניות וחיכיתי... |
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פשוט מקסים !
את כותבת ברגישות, מתוך הבטן.
מרגיש הרבה עצב.
אבל מאחל לך הרבה אופטימיות.
שי
לחכות?
יש גם גבול לזה
כוכב באהבה