תפקיד האפרכסת הוא ל"נקז" את הצלילים סביבנו לעבר האוזן התיכונה והפנימית.
האפרכסת מורכבת מסחוסים אשר ממשיכים לגדול במשך כל החיים ועל כן האפרכסת גדולה יחסית למבנה הראש אצל אנשים מבוגרים.
תעלת השמע נמשכת מהאפרכסת ומעבירה את הצלילים עד הגעתם לעור התוף, שם היא מסתיימת.
לאורך השליש החיצוני של תעלת השמע ישנן בלוטות המפרישות שעווה. שמה הרפואי של השעווה הוא "צרומן" - cerumen . לצרומן תפקיד חשוב במניעת חדירה של חיידקים, פטריות וגופיפים קטנים ושונים לתוך האוזן, בדומה למוקוס שבאף.

האוזן התיכונה
את האוזן התיכונה ניתן לחלק ל:
· עור התוף
· עצמות השמע
· חצוצרת השמע - התעלה ע"ש אוסטכיוס (Eustachian tube).

עור התוף המפריד בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה היינו קרום דקיק ועגול שקוטרו כסנטימטר.
תפקידו של עור התוף הוא בהעברת ובהפיכת גלי הקול לתנודות מכניות אשר יועברו אל עבר עצמות השמע. בצידו הפנימי של עור התוף ישנן שלושת עצמות השמע:
· פטיש
· סדן
· ארכובה

גלי הקול פוגעים בעור התוף ובכך מרעידים את עצם הפטיש הסמוכה לעור התוף. עצם הפטיש מנידה את עצם הסדן וזו מנידה את עצם הארכובה (עצם הארכובה הינה העצם הקטנה ביותר בגוף האדם). תנודתיות עצם הארכובה מרעידה את קצהו הקרומי של השבלול שהינו כבר חלק מהאוזן הפנימית ועליו נפרט בהמשך.

באוזן התיכונה ישנה גם חצוצרת השמע (תעלת ניקוז) הידועה גם בשמה - תעלה ע"ש אוסטכיוס. זוהי תעלה המחברת בין האוזן התיכונה אל חלקו האחורי של הלוע. תפקידה העיקרי של התעלה היינו השוואת לחצים בין האוזן התיכונה ובין הלחץ הסובב אותנו, כלומר, השוואת לחצים בין שני צידיו של עור התוף. כאשר אין השוואת לחצים עור התוף עלול להימתח לאחד הכיוונים דבר אשר יגרום ירידה בשמיעה ובמקרים מסוימים אף יכול לגרום לביקוע עור התוף. תפקידה הנוסף של חצוצרת השמע הינו ניקוז נוזלים מהאוזן התיכונה אל חלל הלוע. אצל ילדים, חצוצרת השמע הינה צרה וכן נמצאת בזוית אופקית יותר מאשר אצל אדם מבוגר. מסיבות אלו חצוצרת השמע אינה מנקזת היטב נוזלים דבר המשמש קרקע פורייה להתפתחות דלקות אצל ילדים.

האוזן הפנימית
האוזן הפנימית נמצאת בתוך העצם הטמפורלית ומורכבת מ:
· שבלול
· מערכת שיווי משקל (לה יוקדש מאמר נפרד).

השבלול הינו צינורית "מגולגלת" המכילה נוזל ומחיצה העוברת לכל אורכה. עובי המחיצה משתנה לכל אורכה, תחילתה (בסמוך לאוזן התיכונה) הינו החלק העבה ביותר ובו יקלטו צלילים בעלי תדר גבוהה ובחלקה הפנימי, הדק ביותר, יקלטו הצלילים בעלי התדר נמוך. על גבי המחיצה ישנם רצפטורי שמיעה (חישני שמיעה) המורכבים מתאי שיער ושערות דקיקות המתחברות יחדיו ויוצרות את איבר השמע - איבר קורטי. כאשר קצוות תאי השיער זזות, תנודותיהן מגיעות לאיבר השמע ושם הן מתורגמות למסר חשמלי. מבנה השערות (רצפטורי השמע) נפגע במשך השנים אם כתוצאה מהזדקנות רגילה של תאי השיער ואם בשל חשיפה מוגברת לרעשים אשר שוברת את מבנה השערות.

בפתחו של השבלול ישנו קרום אשר מחובר לבסיס עצם הארכובה. תזוזת עצם הארכובה מרעידה קרום זה, דבר הגורם לתנודות הנוזל הנמצא בתוך השבלול. תנודות הנוזל מרעידות את הרצפטורים ומעבירים מידע לאיבר השמע. מאיבר זה יוצא עצב השמיעה המעביר אות חשמלי למרכז השמיעה הנמצא באונה הטמפורלית של המוח שם המידע מתורגם לקולות אותם אנו שומעים, מדהים לא?!.

חשוב לזכור, צריך גם להקשיב ולא רק לשמוע (אצל גברים זה קצת יותר מורכב...).