על כרי הדשא בלבו של האי ספק רוקד, ספק רוקע, איכר אלמוני מתגלגל בצחוק של טירוף על גורלו כי הוא מר עם בקבוק וויסקי ביד ומעט גאווה ששמר
שואל הוא כמו ילד, מדוע יש מלחמות? שם נכתבה תשובת דם עלי אדמות מולדתו אבודה זרים בה פשטו איש שלום האיכר כל יודעיו זאת יאמרו
מכל אשר בעולם,הוא,כל מה שרצה רק לפרנס משפחתו, לעבוד אדמה הביט בעין אחת על בני עירו שבקרב ובעינו השנייה על משפחתו שאהב
בת לו יש, בת שנתיים ימים כלל איננה יודעת מי, ועל מה נלחמים בעינה של אשתו עצבות ודמעה היא כורעת מתפללת לשלום משפחתה
שליו הוא הבית מלא אהבה החום באח שם כילה כל מילת מלחמה מה עצוב העולם עלינו נגזר בו לחית בו חייו של אדם נקטעים בשניות
נזכר בילדיו-שלושה,ואימם ובאש ופיצוץ ואחריו הם אינם יודע כי כאבו לעולם לא יעבור עם בקבוק וויסקי לשכוח, ושנאה כדי לזכור |