כותרות TheMarker >
    ';

    פסז' תמר - כרוניקה של הרס ידוע מראש

    111 תגובות   יום רביעי, 27/8/08, 22:11

    פסז' תמר - כרוניקה של הרס ידוע מראש  

    תל אביב, משנה במהירות את פניה. מבנים רבים שפעם הכרנו, בדרכנו למקום עבודה, לחוף הים, או לבילוי הולכים ומפנים את מקומם בהדרגה למגדלי יוקרה גבוהים, המונעים מקרני השמש מללטף את עורנו. אחד המקומות האלו הוא פסז' תמר הממוקם בדרום רח' אלנבי. מה שהיווה בעשור הראשון למדינה מוקד בילוי ועסקים, הפך ברבות השנים לשטח הפקר, העומד בפני הריסה.

    שי אפשטיין

     

    --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

     

     

     

     

     

     

    שיאו של חודש אוגוסט, קיץ 2008. החום כבד מנשוא. אני עומד מיוזע מעברו השני של בניין 111 הממוקם ברח' אלנבי בתל-אביב. לכאן וכאן אוטובוסים צפופים דוהרים, מפזרים לאוויר הלוהט נפיחות פיח שחור, סביבם מוניות צהובות כצרעות, מזמזמות לעצמן את הבוקר. הדי צפירותיהן מפלסות דרכן בגלישה בין צללי אנשים, הצועדים במהירות לעבודתם לאורך שדרת הפיקוסים המאובקת. שם, בבניין ממול אני מבחין בפתחו של מקום מוצל, קריר ושומם, מכונס מאחורי שער סורגים גבה קומה. מביט לצדדים וחוצה את הכביש בזריזות, לשם. אולי כדי לקחת אוויר. 

     

    --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

    *ידיעה מתוך אתר "גלובס", אפריל 1998:

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    מבלי ידיעתי פסעתי לתוך "פסז' תמר" - מנהרת זמן צרה, מצופה שיש זול ומטונף, בה הזמן עמד מלכת. אואזיס דומם בלב אוקינוס רועש וגועש. מסדרון רחב ידיים, כלוא בין כבישים – דרך אלנבי מדרום ורח' יבנה מצפון, רח' צר ונאה שחוסה בצניעותו, תחת צילם של מגדלי פלדה חדשים.

      

    -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

    *מתוך אתר גלובס, כעבור שלוש שנים (אפריל, 2001):

     

     

     

        

     

     

     

    חקירה קצרה שערכתי העלתה כי את פסז' תמר, בו שכנו משרדי סולל בונה הראשונים, תיכנן האדריכל הישראלי דב כרמי, שזכה בפרס ישראל לאדריכלות בשנת 1957 והיה הראשון שקיבל את הפרס בתחומו. בין מאתיים המבנים אותם כרמי תיכנן במהלך הקריירה המקצועית שלו, הוא חתום על היכל התרבות בתל אביב, בשיתוף זאב ויעקב רכטר, ב-1953. כשנה אח"כ על ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, בשיתוף הרכטרים הידועים. כרמי חתום גם על בית אל על ברחוב בן יהודה ואף היה שותף לתיכנונו של משכן הכנסת, בירושלים.

     

     

     

     

     

     

    במרתף הפסז' פעל בעבר קולנוע תמר. תחילה זה היה קולנוע לסרטי ילדים. ככל שהתדרדר והתמעטו הבאים, הפך המקום לקולנוע סרטי פורנוגרפיה למבוגרים בלבד.

     

    הגדיל והוסיף כתגובה לפוסט חברי לאתר מר זאב סולל (Zev101):

    "בשנות ה-50' רח' אלנבי היה עבור תושבי ת"א מה שקניון מודרני מייצג היום. קולנוע תמר בפסז' היה מקום התכנסות פופלארי, בדומה רחבת השעון מול קולנוע מוגרבי שהיה ממוקם בפינת רח' בן יהודה, עם כל היתרונות של מקום מקורה, שאינו חשוף לשמש או לגשם. אני זוכר שצפיתי בקולנוע תמר בסרט "אורז מר" (1949) בכיכובה של השחקנית האיטלקיה סילבנה מנגנו. אח"כ היינו יוצאים לשתות קפה אספרסו בפינת הרחוב. זה היה משקה חדש ומהיר להכנה, שהפך במהירות ללהיט. לא פלא שכוננו דור האספרסו".

     

    --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

     

    *מתוך אתר "הארץ", יוני 2007 :

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    השבוע תהיתי ביני לבין עצמי: אם היזם ישעיהו בוימלגרין והארכיטקט האמריקאי העשיר ריצ'ארד מאייר מגשימים חלום, מי אני שלא אהיה מרוצה מכך? הנה היהודי הציוני, שיש המכנים אותו "מגדולי האדריכלים בתקופתנו", ביקר בשנה שעברה (לראשונה) באתר הבנייה דלהלן והבטיח שקום יקום (עוד) מגדל יוקרה (שמו יהיה "ברגרוין") וזה יתנשא לגובה 32 קומות, שיבנו על שטחי שני המגרשים 111-113.  נראה כי לא חזונו של דב כרמי ולא חזונו של אף אדריכל גדול ככל שיהיה, יוכל לעוצמתם של היזמים. העבר עשה את שלו, העבר יכול ללכת. מנהרת הזמן הקרירה והמוצלת, הסוככת ברגעי חסד אחרונים נבלעת במהירות במנהרת הכסף.

     

     

     

     

    כך, שוטטתי בפסז' המלבני, נעטפתי בריכוז בדממה הקרירה. האזנתי לרחשי הכתלים, לסיפורים שנדחפו ונצמדו בפחד בסדקים העדינים שפערו השנים, שחידדה ההזנחה הפושעת. ממש לקראת סיום בדרך החוצה, כמעט על שפת הרחוב ניצבתי מול חלון הראווה של חנותו החתומה של השען בנימין ערב...

     

     

     

     

     

    הפרטים והפריטים מבעד לזגוגית המעופשת היוו עדות לעולם שחלף עבר ולא ישוב עוד. עדות לניסיונו של אוּמָן לשרוד מקצועית, שליח אחרון במרוץ, הגדול עליו בכמה מידות. על אף שאני מכיר את עצמי כאדם שמשתדל לחיות בזמן הווה, חשתי צער כבד על סופו של עידן, קיצו של עבר מלא נשמה ורגש, נתון בכפות ידיים זרועות קמטים, חריצים. האזנתי בהכרתי לתקתוק שעון היד של סבא שלי, תקתוק מונוטוני, מתוח, שנעלם זמן קצר אחריו.

     

    ------------------------------------------------------------------------------------------------------------

     

    "קורבנות המאה ה-21: ריאיון עם השען בנימין ערב, בן ה-77 - מתוך אתר "גלובס", אפריל 2008

     

     

    כתיבה וצילום: שי אפשטיין

    (C) כל הזכויות על כתיבתי וצילומי שמורות לי

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (110)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/2/13 12:52:
      ידע ממקור ראשון הסרטים - בשנותיו הראשונות של קולנוע תמר לא היו סרטי ילדים אלא סרטים איכותיים במיוחד. בהמשך השנים היו סרטי קרטה ואחר כך פונוגרפים.
        13/3/09 00:18:
      תחקיר ממוקד ותיעוד צילומי מרתקים!
        12/9/08 13:17:
      אני זוכר את התמרז לאונג', מועדון מגניב שפעל בפסאז', בו ביליתי ערב יום העצמאות אחד עם רבקה בהופעה של פוליאנה פרנק החדשה, שרון בן-עזר וחיים אילפמן, אי שם ב-2001 או 2002.
        10/9/08 17:53:

      פסג' תמר זכור לי מימי התיכון.. בית הקולנוע שם...גם חנויות האלקטרוניקה

      וגם כשהלכתי לראות היכן גרתי, בזמן התיכון והשרות הצבאי,  הבית היה בהריסה ושיפוצים.

      .היו זמנים רבותי

        8/9/08 22:57:

      צטט: שטוטית 2008-09-07 01:24:44

      עולם הולך ונעלם....*

      .

      את כל יופיה של תל אביב או נכון יותר מה שנשאר מיופייה של תל-אביב

      המגדלים הללו יגמרו....

      .

      וכבר מזמן סתמו את הבריזה שבאה מן הים והתפזרה ברחובות

      ולכן

      "הרחובות ממריאים לאט........" דוד אבידן

      .

      זהו זה מה שהיה לי להגיד.

      .

      }{שטוטית_ממריאה לשחקים:)

      תודה על התגובה. המריאי לשחקים כי בקרוב לא יוותר דבר ראוי על הקרקע.

       

        7/9/08 01:24:

      עולם הולך ונעלם....*

      .

      את כל יופיה של תל אביב או נכון יותר מה שנשאר מיופייה של תל-אביב

      המגדלים הללו יגמרו....

      .

      וכבר מזמן סתמו את הבריזה שבאה מן הים והתפזרה ברחובות

      ולכן

      "הרחובות ממריאים לאט........" דוד אבידן

      .

      זהו זה מה שהיה לי להגיד.

      .

      }{שטוטית_ממריאה לשחקים:)

        2/9/08 10:10:

      צטט: larus 2008-08-30 12:27:50

      צטט: ביליבי 2008-08-30 04:47:14


      שי, איך, איך, שאתה אוהב לחטט באשפתות, במתים ליפול, לבהות בחלודה, באורבניה המתקלפת העומדת לשנות זהותה, והיא בנתיים עומדת בעליבותה. מבט מעניין על הסדק שבקיר. הביא לי כל מיני מחשבות בעת הקריאה, אבל אציין רק אחת והיא אופטימית דווקא בתוך כל העבודה.  איך, איך, שגלגל מסתובב לו. וזה נכון לכל, לכל החיים האלו. וזה גם מחזק אותנו כאן. תהילה, חולפת, שימוש משתנה, כולנו מתבגרים, כולנו משתנים. לפעמים ההשתנות יפה לפעמים מכוערת.

       

      וגם. שונאת את הבניינים החדשים. הם מכוערים בעיני ולא מזמינים. אפילו פעם עם טעם עדיף. ומה שהמקום הזה ראה - כמות האקסטרים והטירופים, לא הרבה ראו. אז די. הוא שרף את עצמו.ובכל זאת עצוב לראות מקום בוכה.

       

               עבודה  מעניינת. תודה. בילי

      קוראת לי חתול אשפתות? רגוע 

       

       

      חתול אשפתות הכי חכם, זה לא אומר שהוא לא ימצא בית חם.

        2/9/08 00:17:

      צטט: ננטטעע 2008-09-01 19:12:25

      מרשים !

      תודה נטע יקרה.

       

        2/9/08 00:16:

      צטט: לי_נור 2008-09-01 17:51:49


      יופי של פוסט!!!

      הצלחת לרתק אותי למסך (מה שלא קורה לעיתים קרובות).

       

      תודה לך על שחלקת עימנו את פיסת ההיסטוריה הזאת.

      תודה רבה, התענוג כולו שלי.

        1/9/08 19:12:
      מרשים !
        1/9/08 17:51:


      יופי של פוסט!!!

      הצלחת לרתק אותי למסך (מה שלא קורה לעיתים קרובות).

       

      תודה לך על שחלקת עימנו את פיסת ההיסטוריה הזאת.

        1/9/08 01:03:

      צטט: ariadne 2008-08-31 23:53:13

      אין כמוך, מוכשר אחד, העיניים והנשמה שלך מחוברים יחדיו ומרגישים זאת בצילום, בכתיבה ובבחירות שלך.

      תודה רבה :-)

        31/8/08 23:53:
      אין כמוך, מוכשר אחד, העיניים והנשמה שלך מחוברים יחדיו ומרגישים זאת בצילום, בכתיבה ובבחירות שלך.*
        31/8/08 14:56:

      צטט: אפרת ש. 2008-08-28 20:18:30

      אני מתעבת את גורדי השחקים.

      בעיני הם מפלצות ואין להן שום אופי.

      כל כך מקומם שבמקום לשמר צביון ולשפץ

      מעדיפים להרוס ומתרצים זאת בשם הקידמה.

      האם תושבי תל אביב מוחים???

      סולל בונה כבר מזמן היו אמורים לשנות את שמם

      לסולל והורס.

      קריאה להחזרת המילה והסגנון של: "פסאז'" :))

      פוסט שימור צביון :))

       

      כן

        31/8/08 07:10:

      עצוב שהקדמה דורסת שלדים למען מפלצות ללא צורה שמתאימה לסביבת המחיה הקיימת

      יש כאלה האומרים שישן זה לפעמים משהו טוב

      ויש שאומרים שישן זו לפעמים איכות שאין קודם לה

      יש אומרים שהקדמה היא דבר טוב ושלכל דבר יש מחיר כי בכל זאת מתקדמים בחיים

      אני בעד שימור מקומות מיוחדים ונוסטלגים

      שמחתי לראות את התמונות

      היה אפשר ממש לדמיין מה הלך בין הקירות לפני שנים

        31/8/08 01:12:


      למה לא לשפץ את המקום, לעשות אותו יפה

      אני בטוחה שאחרי שיפוץ אנשים יבואו

      זה אחד הפאקים של עיריית תל אביב

      הם מכורים לאנשי נדלן ומה שלא נראה להם הם נותנים

      טוב שאת הבימה הם לא נתנו. מקווה שראש העיר

      החדש באמת יביא לתפנית בעיר. תודה ששיתפת אותנו

      בתמונות בהמחשה ובהרגשה.

        31/8/08 00:58:


      כאב לי לדעת שעוד בנין עם זכרונות

      הולך ונעלם

      זכרונותי מבנק אלרן ששכן בפינה ,וחב אליהו לביטוח

       

      שלא נדבר על בריכת גורדון שבה למדתי לשחות לראשונה

      שגם אותה הורסים בימים אלה

        30/8/08 22:27:


      דווקא להלין על המקום הזה באלנבי?

       

      היית ש ם לאחרונה?

      ראית מה נמצא שם?

      איזו זוהמה?

      כמה הומלסים שוכבים  על המדרכות?

       

      אולי נשנה את הקלישאות המקובלות.

      תלאביב מלוכלכת. מאוד.

      אלנבי הוא רחוב לא יפה ועוד פעם, מלוכלך.

      למה לא נבקש נקיון.אסתטיקה. ירוק. ירוק

        30/8/08 20:06:

      צטט: דני.ל 2008-08-30 20:03:10


      פסז תמר היה אחד הסימנים לשינוי בעיר.

       המעבר בין " העיר העתיקה" לעיר המודרנית. פסז' מפולש. בית הקולנוע הראשון שהיה בו מיזוג אויר.

       קולנוע תמר שכן במרתף ולא היה בו שום חלון. האויר היה כחול וריח העשן שעבר דרך הפילטרים של מיזוג האויר נדבק לבגדים לשעות.

      אינני זוכר שהוא היה אי פעם קולנוע לילדים. נכון שכשהיינו בורחים מבית ספר הלכנו אליו כי הוא היה הראשון שהתחיל להקרין בשעה עשר בבוקר ובמחיר כרטיס אחד יכולת לראות את הסרט כמה פעמים.

       בתחילה היה קולנוע איכותי של ממש.

       הסרטים שאני זוכר משם

      האדם השלישי

      האורז המר

      סיפור לואיזיאנה

       ועוד מיני שכאלה. אחרי שנים רבות אחרי ירידת קרנו של הקולנוע הפך להיות הראשון ( כמדומני) שהתחיל להציג סרטי פורנוגרפיה.

      סוכן הנסיעות שלי ( ד"ר הורוביץ) שכן בבניין וכך עוד כמה משרדי נסיעות.

      עברתי שם לאחרונה והלב נחמץ. הבניין מתפורר מטונף וכנראה כבר לא ניתן לשימוש.

      כמה חבל שלא שומר

      היי דני, תודה. "האדם השלישי" הוקרן שם?! כבוד. אכן יש שם עדיין שלטי משרדי נסיעות ישנים, עטויים קורי עכביש. אכן, הפסז' הפך לחצר אחורית מטונפת.

       

        30/8/08 20:04:

      צטט: shike.h 2008-08-30 19:55:27


      אלפי תודות לך שי

      המדינה מכרה לאותם 20-30 דנקנרים, אריסונים פישמנים ולבייבים

      את השטחים האלו במכרזים במכירי מציאה. הלו ישתלטו על כל פינה באלנבי

      אחד העם, מזא"ה, נחלת בנימין וכל אזור ה- city המבוקש,הן למשרדים,והן לדיור.

      וכך נמצא לנו מגדלי אלרוב בכל פינה. משמרים כמו בר-אוריין ומתריעים בשער

      כמו אסתר זנדברג כבר לא יעזרו. מוכרים וימכרו את האמא של הלב של תל-אביב.

      תודה לך גם ידידי. כסף ואגו חזקים מהכל.

       

        30/8/08 20:03:


      פסז תמר היה אחד הסימנים לשינוי בעיר.

       המעבר בין " העיר העתיקה" לעיר המודרנית. פסז' מפולש. בית הקולנוע הראשון שהיה בו מיזוג אויר.

       קולנוע תמר שכן במרתף ולא היה בו שום חלון. האויר היה כחול וריח העשן שעבר דרך הפילטרים של מיזוג האויר נדבק לבגדים לשעות.

      אינני זוכר שהוא היה אי פעם קולנוע לילדים. נכון שכשהיינו בורחים מבית ספר הלכנו אליו כי הוא היה הראשון שהתחיל להקרין בשעה עשר בבוקר ובמחיר כרטיס אחד יכולת לראות את הסרט כמה פעמים.

       בתחילה היה קולנוע איכותי של ממש.

       הסרטים שאני זוכר משם

      האדם השלישי

      האורז המר

      סיפור לואיזיאנה

       ועוד מיני שכאלה. אחרי שנים רבות אחרי ירידת קרנו של הקולנוע הפך להיות הראשון ( כמדומני) שהתחיל להציג סרטי פורנוגרפיה.

      סוכן הנסיעות שלי ( ד"ר הורוביץ) שכן בבניין וכך עוד כמה משרדי נסיעות.

      עברתי שם לאחרונה והלב נחמץ. הבניין מתפורר מטונף וכנראה כבר לא ניתן לשימוש.

      כמה חבל שלא שומר

        30/8/08 19:55:


      אלפי תודות לך שי

      המדינה מכרה לאותם 20-30 דנקנרים, אריסונים פישמנים ולבייבים

      את השטחים האלו במכרזים במכירי מציאה. הלו ישתלטו על כל פינה באלנבי

      אחד העם, מזא"ה, נחלת בנימין וכל אזור ה- city המבוקש,הן למשרדים,והן לדיור.

      וכך נמצא לנו מגדלי אלרוב בכל פינה. משמרים כמו בר-אוריין ומתריעים בשער

      כמו אסתר זנדברג כבר לא יעזרו. מוכרים וימכרו את האמא של הלב של תל-אביב.

        30/8/08 19:54:

      צטט: אסנת אמנית,מעצבת. 2008-08-30 19:07:38

      אלוף תמיד

      מיליון כוכבים

      נשיקה

       

        30/8/08 19:53:

      צטט: אישה1 2008-08-30 17:50:01


      שי היקר.

      תודה רבה על תמונות ומילים כדורבנות.

      אמנם אני לא תושבת ת"א, מעולם לא הייתי וכנראה גם לא אהיה, אך הפוסט המרתק שלך העלה סוגייה חשובה וכואבת, שמתרחשת לצערי בכל רחבי הארץ.

      מאד עצוב שאכפת לחלק מאיתנו כתושבים, אך הצעקה השקטה, אולי שקטה מידי, אינה מגיעה לאלו שמושכים בחוטים, בעיקר חוטי הכסף...

      לא מזמן כתבתי גם אני מזווית אישית על הרס של פינת חמד מיתולוגית בבאר-שבע, מלון נאות-מדבר ז"ל לטובת (או שמא לרעת) עוד קניון אחד.

      אתה מוזמן:

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=429992

      שבוע טוב,

      דינה

      בשמחה ותודה על ההזמנה. אכנס לראות.

       

        30/8/08 19:52:

      צטט: or-it 2008-08-30 17:11:13


      קראתי לאט והתעמקתי בכל תמונה.

      למרות שיש לי חיבה רבה ביותר - למקומות מפעם, אנשים מפעם, רהיטים מפעם

      וחיבה מיוחדת לחידוש ישן - אוהבת לאסוף רהיטים ישנים שנזרקו, ולהפיח בהם חיים,

      חייבת להודות שהתמונות של הפסג' גרמו לי לתחושה לא נעימה

      קראתי את המילים, והרגשתי לא נעים, עצבות

      ודווקא התמונות של השלטים החדשים של הבניין שיקום על החורבות - גרמו לי לתחושה של ביטחון, רוגע.

      משום מה.

      כאילו היה גדול עלי המצב הקיים בעליבותו,

      וגם הרמז לדרכם של חיים

      הרמז לדרכנו

      דברים מגיעים לשיא - כמו שההוסיף זאב ותאר ממקור ראשון

      ואז יורדים - הופכים לא רלוונטיים.

       

      למצות - זו המסקנה.

       

      ותודה שי על הפוסט הזה !!!

      יש לך יכולת מדהימה להעביר סצנות כמו סרט,

      להשאיר לצופה תחושה שעבר משהו

      שהיה חלק ממשהו.

      תודה !

       

      תודה אורית, זה שהמקום עלוב זו אחריות של העירייה והבעלים. נראה דווקא שמתחת למגדלים החדשים יהיה לא פחות מפחיד.

       

        30/8/08 19:37:
      אשף התמונות עצוב מה שקורה לפאסז' אבל אין על התמונות שלך שי .

      אלוף תמיד

      מיליון כוכבים

        30/8/08 17:50:


      שי היקר.

      תודה רבה על תמונות ומילים כדורבנות.

      אמנם אני לא תושבת ת"א, מעולם לא הייתי וכנראה גם לא אהיה, אך הפוסט המרתק שלך העלה סוגייה חשובה וכואבת, שמתרחשת לצערי בכל רחבי הארץ.

      מאד עצוב שאכפת לחלק מאיתנו כתושבים, אך הצעקה השקטה, אולי שקטה מידי, אינה מגיעה לאלו שמושכים בחוטים, בעיקר חוטי הכסף...

      לא מזמן כתבתי גם אני מזווית אישית על הרס של פינת חמד מיתולוגית בבאר-שבע, מלון נאות-מדבר ז"ל לטובת (או שמא לרעת) עוד קניון אחד.

      אתה מוזמן:

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=429992

      שבוע טוב,

      דינה

        30/8/08 17:14:

      מחשבות נוגות על גורלו של רח' אלנבי כיום מרחפות בין דפיו של הרומן 'פני המקום' של דורית פלג. מומלץ!
        30/8/08 17:11:


      קראתי לאט והתעמקתי בכל תמונה.

      למרות שיש לי חיבה רבה ביותר - למקומות מפעם, אנשים מפעם, רהיטים מפעם

      וחיבה מיוחדת לחידוש ישן - אוהבת לאסוף רהיטים ישנים שנזרקו, ולהפיח בהם חיים,

      חייבת להודות שהתמונות של הפסג' גרמו לי לתחושה לא נעימה

      קראתי את המילים, והרגשתי לא נעים, עצבות

      ודווקא התמונות של השלטים החדשים של הבניין שיקום על החורבות - גרמו לי לתחושה של ביטחון, רוגע.

      משום מה.

      כאילו היה גדול עלי המצב הקיים בעליבותו,

      וגם הרמז לדרכם של חיים

      הרמז לדרכנו

      דברים מגיעים לשיא - כמו שההוסיף זאב ותאר ממקור ראשון

      ואז יורדים - הופכים לא רלוונטיים.

       

      למצות - זו המסקנה.

       

      ותודה שי על הפוסט הזה !!!

      יש לך יכולת מדהימה להעביר סצנות כמו סרט,

      להשאיר לצופה תחושה שעבר משהו

      שהיה חלק ממשהו.

      תודה !

       

        30/8/08 15:32:


       יש לי רעיון - לליין חדש של מסיבות  "מסיבות פרידה  מתל אביב הישנה " לרגל שנת ה100   כי  בקרוב  גם  מטה המשטרה ברחוב הרכבת בתל אביב   עומד לההרס  וגם  מבנה מרכז המיפוי ב רחוב לינקולן  עומד לההרס  ומי יודע  מה שאנו לא יודעים

       

       מצורפת בזאת  הזמנה  אישית  למסיבה  היום  לבניין ברחוב  הס  שגם הוא עומד לההרס

       

       נמצא במרובע הרחובות  קינג גורג - אלנבי -פינסקר- בוגרשוב

       

      הרחוב נמצא 3 רחובות ממערב לשוק בצלאל   רחוב אחד ממערב לרחוב ביאליק  צד אחד רחוב אלנבי  צד אחד  רחוב אידלסון  פינסקר   ממזרח לקולנוע מוגרבי  ז"ל  אפשר להגיע  בקלות דרך רחוב  אלנבי או פינסקר

       

      מסיבה הורסת לסוף שבוע

      יום רביעי 27 באוגוסט 2008 12:51 מאת: חמדה רוזנבאום, עכבר העיר תל אביב

      כשבניין בן שתי קומות במרכז תל אביב מועד להריסה, בעיקר אם אחת מדירותיו אכלסה אמנים, זאת סיבה מצויינת לתערוכה ומסיבה

       

      עוברים דירה. עבודה של רועי מרדכי

       

      פרסומת

      בית מספר 8 ברחוב משה הס הוא ממש ענתיקה במונחים תל אביביים: הוא בן שתי קומות בלבד, ובחזיתו מזדקרים מרפסת נאה ושני גרמי מדרגות צדדיים סימטריים. הוא זכר מתפורר לזמנים שבהם אפשר היה לבנות בעיר בתי מגורים קטנים דמויי וילות. המבנה הפרוביזורי שעל גג הבית מחזיר אותנו להווה, שבו בעלי בתים ממקסמים את רווחי השכירות בכל חלקה פנויה בנכס. כעת בעלי הבית עומדים להרוס את הבית כולו ולבנות בחלקה האטרקטיבית משהו גדול ומכניס הרבה יותר. ביום שבת 30.8, יום לפני הפינוי הצפוי, תשתלט קבוצה של כ-30 אמנים על המבנה ותציג בו תערוכה בת יום של עבודות אמנות, שחלקן נוצרו במיוחד עבור חללים במבנה תוך התכתבות עם ההיסטוריה שלו. רועי מרדכי ורימה ארסילוב, זוג אמנים שהתגוררו בבניין, יציגו עבודות המתייחסות למעבר מן הבית. יאיר פרץ, יואב אפרתי, אלינה ספשילוב וליאור אמיר קריאל יציגו עבודות המשלבות ציור ורישום על הקירות; שרון גלזברג, אפרת קליפשטיין, שי עיד אלוני, עתר גבע, זיו בן דב ובוקי גרינברג יכינו מיצבים ופסלים במיוחד עבור חללי הבניין ובשילוב חומרים ורהיטים שנותרו בו. כמו כן צפויים מיצגים ופעולות אמנותיות חד פעמיות. עוד משתתפים: יונתן משעל, עדי סנד, צביקה קנטור, גיא גוטמן, אורי גרשוני, יעל עומר, הדס קידר, אוריאל מירון, יואב מילר, עמי פייצ'ביץ', מאיר טאטי, שרון פז, שחר מרקוס, נועה גרוס, מירב הימן, שרי גולן וקרן שפילשר. היוזמים והאוצרים הם רועי מרדכי ורווית הררי. ידג'ה: אמיר אגוזי, שגם יארח חברים.

      "הס 8", תערוכה ומסיבה. שבת 30.8, החל מ~17:00.

        30/8/08 12:29:

      צטט: @אורית 2008-08-30 08:29:29

      פוסט מקסים ומושקע, הלוואי והיתה פה יזמות לשימור ולא למחיקת איזורים ומבנים

      רק למי שמשתלם מבחינה נדל"נית-ריווחית פרופר.

      חבל שרק התמונות זועקות את ההזנחה והעליבות רגע לפני שכל זה נעלם,

      חבל שעשרות שנים נותנים לאתרים שהם חלק מההיסטוריה של העיר הלבנה

      פשוט להרקב עד כדי כך שבאמת לא נותר אלא להרוס.

      זוכרת הרבה חנויות שהיו שם,באחת מהן,חנות חשמל היו מוכרים את הקסטות שלימים הפכו להקרא

      קלטות אודיו הכי מקוריות וטובות של TDK מקסוול וכו'.

      יש לך שם תמונה נהדרת עם זוית צילום מטלפון ציבורי,גם זה ניראה כמו הולך להעלם.

       

       

      הרבה דברים נעלמים מהעולם, אפילו אני הספקתי להבחין בכמה שהיו ואינם עוד. הבעיה שמי שקובע מה נשאר ומה ייעלם זה בעיקר אנשים רווים בכסף, שרוצים ממנו עוד ועוד. אם הישן לא מביא תועלת פשוט מחליפים אותו. האם הכלל הזה תמיד נכון? לא בטוח. 

        30/8/08 12:27:

      צטט: ביליבי 2008-08-30 04:47:14


      שי, איך, איך, שאתה אוהב לחטט באשפתות, במתים ליפול, לבהות בחלודה, באורבניה המתקלפת העומדת לשנות זהותה, והיא בנתיים עומדת בעליבותה. מבט מעניין על הסדק שבקיר. הביא לי כל מיני מחשבות בעת הקריאה, אבל אציין רק אחת והיא אופטימית דווקא בתוך כל העבודה.  איך, איך, שגלגל מסתובב לו. וזה נכון לכל, לכל החיים האלו. וזה גם מחזק אותנו כאן. תהילה, חולפת, שימוש משתנה, כולנו מתבגרים, כולנו משתנים. לפעמים ההשתנות יפה לפעמים מכוערת.

       

      וגם. שונאת את הבניינים החדשים. הם מכוערים בעיני ולא מזמינים. אפילו פעם עם טעם עדיף. ומה שהמקום הזה ראה - כמות האקסטרים והטירופים, לא הרבה ראו. אז די. הוא שרף את עצמו.ובכל זאת עצוב לראות מקום בוכה.

       

               עבודה  מעניינת. תודה. בילי

      קוראת לי חתול אשפתות? רגוע 

       

        30/8/08 12:26:

      צטט: רוברט72 2008-08-30 04:46:14


      הפוסט שלך נפלא. התמונות ממש מוסיפות לפוסט. טוב מאוד שמעלים נושא אז מביאים גם תמונות להמחשה .

      את זה אני אומר למרות שאני כן חושב שצריך להרוס את החירבה הזאת ולבנות במקום משהו מודרני . המקום מוזנח ואין בו שום דבר ייחודי יותר מהיותו מבנה שנבנה מלפני שנים. סתם קניון בצורת פסג' שהיתה נהוגה לפני הקניונים עם החללים הסגורים.

       עבודה טובה

      רוברט

      תודה רוברט, מכבד את עמדתך. אולי כן ואולי לא צריך להרוס... אני חוזר שוב על העמדה שלי: לחשוב טוב לפניי שתוקעים מגדלים במרכז העיר, מבלי להתחשב בסביבה שלהם. עם ובלי קשר לשימור.

       

        30/8/08 12:25:

      צטט: zev101 2008-08-29 23:50:08


      Is the Watchmaker still there?      m

      I have a few old mechanical wrist watches

      which need to be cleaned and fixed or does

      anyone here know any other reliable watchmaker

      in Tel Aviv?  Thanks

      שלום ידידי, איני יודע אם השען עדיין שם, למרות שסביר להניח שכן. קשה למצוא שענים בימינו. קונים-מתקלקל-זורקים, ככה הולך היום.

       

        30/8/08 08:33:

      צטט: lexis 2008-08-29 16:56:50

      התמונות שלך הזכירו לי את הדוקו של יואב (ודוד) גורפינקל "חנויות של פעם". השען השתתף בו. בסוף הפרמיירה העלו את כל המשתתפים על הבמה בסינמטק, והיה רגע מרגש וצובט-לב. אז יש כאן סיפורים אנושיים, בטוח, אבל מה זה אומר על החובות של מתכנני הערים מכאן והלאה? איך בדיוק מאזנים בין קידמה להיסטוריה?

       

      אה, הנה מצאתי לינק לסרט. השען הזה תותח!! כנסו כנסו, הוא ראשון :)

       

       סירטון מקסים,חבל שמשדרים סרטים כאלה בערוץ מיוחד ולא בפריים טיים במקום השטויות והריאליטי המשעמם.

      גם הספר חמוד...את מבינה? הוא עוזב מקום אחד (קינג ג'ורג') ועובר למקום שגם הוא בסכנת פינוי והעלמות(רח' העליה).

        30/8/08 08:29:

      פוסט מקסים ומושקע, הלוואי והיתה פה יזמות לשימור ולא למחיקת איזורים ומבנים

      רק למי שמשתלם מבחינה נדל"נית-ריווחית פרופר.

      חבל שרק התמונות זועקות את ההזנחה והעליבות רגע לפני שכל זה נעלם,

      חבל שעשרות שנים נותנים לאתרים שהם חלק מההיסטוריה של העיר הלבנה

      פשוט להרקב עד כדי כך שבאמת לא נותר אלא להרוס.

      זוכרת הרבה חנויות שהיו שם,באחת מהן,חנות חשמל היו מוכרים את הקסטות שלימים הפכו להקרא

      קלטות אודיו הכי מקוריות וטובות של TDK מקסוול וכו'.

      יש לך שם תמונה נהדרת עם זוית צילום מטלפון ציבורי,גם זה ניראה כמו הולך להעלם.

       

        30/8/08 04:47:


      שי, איך, איך, שאתה אוהב לחטט באשפתות, במתים ליפול, לבהות בחלודה, באורבניה המתקלפת העומדת לשנות זהותה, והיא בנתיים עומדת בעליבותה. מבט מעניין על הסדק שבקיר. הביא לי כל מיני מחשבות בעת הקריאה, אבל אציין רק אחת והיא אופטימית דווקא בתוך כל העבודה.  איך, איך, שגלגל מסתובב לו. וזה נכון לכל, לכל החיים האלו. וזה גם מחזק אותנו כאן. תהילה, חולפת, שימוש משתנה, כולנו מתבגרים, כולנו משתנים. לפעמים ההשתנות יפה לפעמים מכוערת.

       

      וגם. שונאת את הבניינים החדשים. הם מכוערים בעיני ולא מזמינים. אפילו פעם עם טעם עדיף. ומה שהמקום הזה ראה - כמות האקסטרים והטירופים, לא הרבה ראו. אז די. הוא שרף את עצמו.ובכל זאת עצוב לראות מקום בוכה.

       

               עבודה  מעניינת. תודה. בילי

        30/8/08 04:46:


      הפוסט שלך נפלא. התמונות ממש מוסיפות לפוסט. טוב מאוד שמעלים נושא אז מביאים גם תמונות להמחשה .

      את זה אני אומר למרות שאני כן חושב שצריך להרוס את החירבה הזאת ולבנות במקום משהו מודרני . המקום מוזנח ואין בו שום דבר ייחודי יותר מהיותו מבנה שנבנה מלפני שנים. סתם קניון בצורת פסג' שהיתה נהוגה לפני הקניונים עם החללים הסגורים.

       עבודה טובה

      רוברט

        30/8/08 02:45:


      זוכר היטב את הפסאז' ואת החנויות בו.

      בשנות השישים היה אלנבי רחוב הפסאז'ים. פסאז' תמר היה אחד ההומים שבו. היתה בו גם חנות בולים גדולה לאספנים - עוד נושא שעבר מהעולם בעידן האינטרנט

        29/8/08 23:50:


      Is the Watchmaker still there?      m

      I have a few old mechanical wrist watches

      which need to be cleaned and fixed or does

      anyone here know any other reliable watchmaker

      in Tel Aviv?  Thanks

        29/8/08 23:01:

      צטט: sherry refael 2008-08-29 21:09:17


      שלוש פעמים בשנה היינו מגיעים מחיפה, לתא כל המשפחה.  

      כילדה וכנערה.

       ובחופשים נשארנו מספר ימים בדירה של חברים תל אביבים של הורי.

       אלנבי היה הרחוב בתל אביב.

       חנות הבדים המפוארת של הולנדר היתה מקום עליה לרגל לאימי בעלת סלון האופנה היוקרתי.

       . עבר מפואר.

       תודה *שלך שרי

       

      אז בטח הכרת את סבא שלי, הוא היה ראש עיריית חיפה :-)

        29/8/08 23:00:

      צטט: ymg 2008-08-29 20:04:34


      שי, הפוסט הנהדר הזה - התמונות, המילים - זה ממש כמו לראות סרט תיעודי. זווית הראייה המיוחדת, השילוב הארכיוני המושקע, הצילומים שהופכים גם את רחוב אלנבי ליפה...  בהחלט שווה את ה-900 כוכבים שקיבלת פה, ואפילו יותר.  

      מה שעצוב בכל העניין הוא שמדובר במבנה משנות ה-40, מה שבניו יורק או בלונדון נקרא בניין חדש. שם המבנים נראים טוב, כמו לפני 100 ו-200 שנה, ואצלנו מבנה ארכיטקטוני בן 60-70 בסה"כ, כבר אין לו קיום. או שהלחות בתל אביב הורגת לא רק את השיער שלי, או שאנחנו במדינה פשוט לא יודעים לשמר אדריכלות היסטורית שנותנת לעיר את האופי האמיתי שלה.

       

       

      תודה יסמין. מקווה שהתסרוקת שלך הסתדרה. ולא, שימור בארץ הוא לרוב בדיחה שמעורב בה כסף רב.

       

        29/8/08 22:56:

      צטט: lexis 2008-08-29 16:56:50

      התמונות שלך הזכירו לי את הדוקו של יואב (ודוד) גורפינקל "חנויות של פעם". השען השתתף בו. בסוף הפרמיירה העלו את כל המשתתפים על הבמה בסינמטק, והיה רגע מרגש וצובט-לב. אז יש כאן סיפורים אנושיים, בטוח, אבל מה זה אומר על החובות של מתכנני הערים מכאן והלאה? איך בדיוק מאזנים בין קידמה להיסטוריה?

       

      אה, הנה מצאתי לינק לסרט. השען הזה תותח!! כנסו כנסו, הוא ראשון :)

      הסרט לא מתנגן. דווקא בא לי לצפות בו. תודה.

       

        29/8/08 22:54:

      צטט: צביקה בשור 2008-08-29 15:43:08

      אפשר ללחוץ על הבלמים ולחזור לשפיות. אפשר תל אביב אחרת:

       

      citydov.org

      בדיוק!

       

        29/8/08 22:19:
      נגה ויפה הפוסט הזה.
        29/8/08 21:09:


      שלוש פעמים בשנה היינו מגיעים מחיפה, לתא כל המשפחה.  

      כילדה וכנערה.

       ובחופשים נשארנו מספר ימים בדירה של חברים תל אביבים של הורי.

       אלנבי היה הרחוב בתל אביב.

       חנות הבדים המפוארת של הולנדר היתה מקום עליה לרגל לאימי בעלת סלון האופנה היוקרתי.

       . עבר מפואר.

       תודה *שלך שרי

        29/8/08 20:28:


      צדיק כתמר יפרח

      וקולנוע תמר את נשמתו נפח

      היו בו סרטים

      היו בו חיים

      היו שם אנשים מאושרים

      והיום?

      במלה אחת: גיהנום

        29/8/08 20:04:


      שי, הפוסט הנהדר הזה - התמונות, המילים - זה ממש כמו לראות סרט תיעודי. זווית הראייה המיוחדת, השילוב הארכיוני המושקע, הצילומים שהופכים גם את רחוב אלנבי ליפה...  בהחלט שווה את ה-900 כוכבים שקיבלת פה, ואפילו יותר.  

      מה שעצוב בכל העניין הוא שמדובר במבנה משנות ה-40, מה שבניו יורק או בלונדון נקרא בניין חדש. שם המבנים נראים טוב, כמו לפני 100 ו-200 שנה, ואצלנו מבנה ארכיטקטוני בן 60-70 בסה"כ, כבר אין לו קיום. או שהלחות בתל אביב הורגת לא רק את השיער שלי, או שאנחנו במדינה פשוט לא יודעים לשמר אדריכלות היסטורית שנותנת לעיר את האופי האמיתי שלה.

       

       

        29/8/08 16:56:

      התמונות שלך הזכירו לי את הדוקו של יואב (ודוד) גורפינקל "חנויות של פעם". השען השתתף בו. בסוף הפרמיירה העלו את כל המשתתפים על הבמה בסינמטק, והיה רגע מרגש וצובט-לב. אז יש כאן סיפורים אנושיים, בטוח, אבל מה זה אומר על החובות של מתכנני הערים מכאן והלאה? איך בדיוק מאזנים בין קידמה להיסטוריה?

       

      אה, הנה מצאתי לינק לסרט. השען הזה תותח!! כנסו כנסו, הוא ראשון :)

        29/8/08 16:44:

      צטט: larus 2008-08-29 15:13:27

      צטט: iditologia 2008-08-29 14:45:51


      היינו מתפלחים משיעורי התיכון והולכים לקבל שיעורי מין וסקס בפסג' ובקולנוע תמר, מרעישים ומצחקקים כי בזמנו תלמידות תיכון רק שמעו על זה, היינו עסוקות בריגושי הנשיקות הצרפתיות הראשונות, יותר מזה היה רק להתבונן ולצחקק במבוכה... היינו בסכנת גירוש תמידי כי הפרענו לצופים האחרים להתרכז בעלילה

      קריצה 

       

      אגב, לא רחוק מאוד משם - גורל דומה שהותר להריסה, יחול בשנים הקרובות על שוק בצלאל וסביבתו, גם שם מיועדת בניית מגדל בן למעלה מעשרים קומות, כולל חנייה תת קרקעית. בפינה של טשרניחובסקי ורחוב המכבי. שגם שם היה בית קולנוע ששכחתי כרגע את שמו... עכשיו יש שם חנייה. 9 שקלים לשעה. בזמנו אפשר היה לקנות 10 כרטיסים בקולנוע תמר בכסף הזה...

      הבעיה שלי עם המגדלים שהם פוגעים בסביבת המגורים ובציביון העיר:

      א. אין תשתית תחבורתית ראויה להגדלת עומס כלי הרכב בצורה כה קיצונית. הוסיפו נתיבים? רחובות חדשים? אז מה אם מכינים חניות תת-קרקעיות, באילו נתיבים יגיעו כל הרכבים. דמייני לעצמך את מספר כלי הרכב שיכנסו לת"א רק כדי להגיע למגדל בן ה-32 קומות באלנבי פינת רוטשילד. מאות כלי רכב מדי יום, לפחות, ינועו בשדרה?! טירוף. אף אחד לא שם דעתו על זה? אותו סיפור בפרישמן פינת דיזינגוף: מגדל בפינה!  זה מטורף. הייתי בעברי כתב לענייני סביבה, אני מכיר, קראתי ושמעתי על כל הדרכים בהם העירייה אישרה את הפרוייקט הזה ולא אוסיף.

      ב. צל - המגדלים מצלים על הסביבה למרחקים של מאות מטרים, חוסמים את האוויר. מי יפצה את הדיירים בבתים הסמוכים. מדוע לא לרכז את כל המגדלים כמו במתחם YOO ליד ההלכה. יחד, מסתירים אחד לשני. אם לעשירים טוב לגור כך, מי אני שאלין?!

      ג. ניכור, ניתוק מהרחוב. דיירי המגדלים, יורדים למעלית ברכבם, נכנסים למכונית, יוצאים לכביש וחוזר חלילה. אין קרבה לאדמה, לרחוב. העשירים יושבים למעלה ודלת העם סובבת בסלאמס שנוצרים סביב המגדלים. זו החברה שאנחנו רוצים ליצור? בקרוב יקום פרוייקט השוק הסיטונאי - גם שם יש מגמה של שכונה לעשירים בלבד.

       

      אגב, גם רמת-גן עוברת תהליך מיגדול, בצורה הרבה יותר חריפה. איפה השכל? לא מדבר פה על ישן וחדש, אלא על חשיבה אחרת. מה שישן ושווה להרוס תהרסו, מה ששווה לשמר תשמרו, רק להפעיל קצת את הקלבאסה לפני שנכנעים לבעלי ההון. 

       

       

      אותי אתה לא צריך לשכנע

      אני נוכחת מספיק שנים על ה"כביש" של החיים בשביל לזכור חול טובעני זך רחב ומבורך, הנושק לאין-מדרכה לאורך כל חופיה של העיר (למעט בריכת גורדון), וכך גם בשאר הערים המערביות, על אף שהטיילת התל-אביבית יחסית חביבה ואסתטית (היה יכול להיות הר-בה יותר גרוע), מבחינתי זה הָגְסָסָת זכרונות נעורים ברחובות העיר שהיו לי לבית שני, אישית אני מעדיפה את המראה הישן והשטוח, מתגעגעת למדרגות מוגרבי ולפסאג'ים "הוד" בתפארתו ואחרים.

       

      אגב, הרחובות הראשיים אם לא שמתם לב כמעט התרוקנו והתנכרו זה מכבר בשנים האחרונות גם "תודות" להקמת הקניונים בכל הארץ (הו תרבות הצריכה...). מה שנותר מדיזנגוף לדוגמה, בעיקר בסמוך לככר צינה דיזנגוף הוא חורבן בית שלישי-חילוני, הרס של בתי קפה מלאי אנרגיות של יצירתיות ואמנות ישראלית בהתהוותן. מה שנותר מהם זה הזכרונות של אנשים בגילי או לפניי. יפה שאתה ושכמותך ובדורך (לא בדקתי לך את הגיל, אך לפי התמונה) רגישים לכך, יש דורות שלמים שלא ידעו את יוסף התל-אביבי.

      ובכל-זאת סופ"ש מחוייך

      חיוך

        29/8/08 15:58:

      כאחת שגרה באלנבי אני יכולה להגיד שפסאז'ם ובניינים נטושים מפחידים אותי כשאני הולכת ברחוב בלילה, כך שאין ספק כי העיר צריכה להתחדש ולהשתפץ,השאלה היא איך עושים את זה...אם היו משמרים את הבניינים במקום להזניח או להרוס לחלוטין ולבנות גורדי שחקים אלנבי היה כיום הרחוב היפה ביותר בתל אביב, כרחוב שקרוב לים וקרוב לשוק, יכולה להיות איכות חיים מדהימה ובריזה נעימה בשעות הערב....אין ספק שתל אביב צריכה תוכנית שיפוץ כוללת ולא הרס נקודתי.

        29/8/08 15:43:

      אפשר ללחוץ על הבלמים ולחזור לשפיות. אפשר תל אביב אחרת:

       

      citydov.org

        29/8/08 15:13:

      צטט: iditologia 2008-08-29 14:45:51


      היינו מתפלחים משיעורי התיכון והולכים לקבל שיעורי מין וסקס בפסג' ובקולנוע תמר, מרעישים ומצחקקים כי בזמנו תלמידות תיכון רק שמעו על זה, היינו עסוקות בריגושי הנשיקות הצרפתיות הראשונות, יותר מזה היה רק להתבונן ולצחקק במבוכה... היינו בסכנת גירוש תמידי כי הפרענו לצופים האחרים להתרכז בעלילה

      קריצה 

       

      אגב, לא רחוק מאוד משם - גורל דומה שהותר להריסה, יחול בשנים הקרובות על שוק בצלאל וסביבתו, גם שם מיועדת בניית מגדל בן למעלה מעשרים קומות, כולל חנייה תת קרקעית. בפינה של טשרניחובסקי ורחוב המכבי. שגם שם היה בית קולנוע ששכחתי כרגע את שמו... עכשיו יש שם חנייה. 9 שקלים לשעה. בזמנו אפשר היה לקנות 10 כרטיסים בקולנוע תמר בכסף הזה...

      הבעיה שלי עם המגדלים שהם פוגעים בסביבת המגורים ובציביון העיר:

      א. אין תשתית תחבורתית ראויה להגדלת עומס כלי הרכב בצורה כה קיצונית. הוסיפו נתיבים? רחובות חדשים? אז מה אם מכינים חניות תת-קרקעיות, באילו נתיבים יגיעו כל הרכבים. דמייני לעצמך את מספר כלי הרכב שיכנסו לת"א רק כדי להגיע למגדל בן ה-32 קומות באלנבי פינת רוטשילד. מאות כלי רכב מדי יום, לפחות, ינועו בשדרה?! טירוף. אף אחד לא שם דעתו על זה? אותו סיפור בפרישמן פינת דיזינגוף: מגדל בפינה!  זה מטורף. הייתי בעברי כתב לענייני סביבה, אני מכיר, קראתי ושמעתי על כל הדרכים בהם העירייה אישרה את הפרוייקט הזה ולא אוסיף.

      ב. צל - המגדלים מצלים על הסביבה למרחקים של מאות מטרים, חוסמים את האוויר. מי יפצה את הדיירים בבתים הסמוכים. מדוע לא לרכז את כל המגדלים כמו במתחם YOO ליד ההלכה. יחד, מסתירים אחד לשני. אם לעשירים טוב לגור כך, מי אני שאלין?!

      ג. ניכור, ניתוק מהרחוב. דיירי המגדלים, יורדים למעלית ברכבם, נכנסים למכונית, יוצאים לכביש וחוזר חלילה. אין קרבה לאדמה, לרחוב. העשירים יושבים למעלה ודלת העם סובבת בסלאמס שנוצרים סביב המגדלים. זו החברה שאנחנו רוצים ליצור? בקרוב יקום פרוייקט השוק הסיטונאי - גם שם יש מגמה של שכונה לעשירים בלבד.

       

      אגב, גם רמת-גן עוברת תהליך מיגדול, בצורה הרבה יותר חריפה. איפה השכל? לא מדבר פה על ישן וחדש, אלא על חשיבה אחרת. מה שישן ושווה להרוס תהרסו, מה ששווה לשמר תשמרו, רק להפעיל קצת את הקלבאסה לפני שנכנעים לבעלי ההון. 

       

        29/8/08 15:03:

      צטט: שובוגנזו 2008-08-29 14:37:06


      שי,איפה נעלם בית הקולנוע "המפורסם",על שמו נקרא פסג' תמר...צוחק

      נדמה לי שהפך לקולנוע לסרטי סקס, אח"כ למועדון ועכשיו הוא הרוס.

       

       

        29/8/08 14:54:

      צטט: yossi matalon 2008-08-29 14:22:15


      יכול מאוד שהפםאז' חוזר לו.

      ראו רשימה:

      האם הפאסאז קם לתחייה?

      http://www.architimes.co.il/ShowPage.php?pID=180&subID=2

      התשובה היא: לא!

      הנה פסקה מהמאמר אליו הפנית:

      "במגדל מגורים חדש שעומד להבנות בצומת הרחובות אלנבי ושדרות רוטשילד ושנקרא על שמו של מתכננו האדריכל האמריקאי ריצ ארד מאייר, מתוכנן פאסאז חדש ליניארי. אין ספק כי במבנה של ריצ ארד מאייר, מבנה שיהיה לבן בצבעו ונקי מאוד בגיאומטריה שלו, נראה פאסאז סטרילי נקי מקישוטים וג סטות היסטוריות. ברור כי הפאסאז החדש באלנבי  פינת רוטשילד יאוכלס על ידי חנויות שימכרו מותגים גבוהי מחיר שרק רוכשי דירות במיליוני דולרים יוכלו לקנות שם דבר מה".

      כלומר, הישן יהרס, במקומו יבנה חדש, סטרילי, מנוכר, מנותק מהעם. פסז' זה לא רק מבנה או חלל אדריכלי, זה גם מקום מעבר, מקום מפגש של אנשים שונים, תושבים. הפסז'ים החדשים אותם אתה מתאר, בדומה לתהליך הרע שעובר על העיר, יהיו לעשירים בלבד. חבל.

      תודה על ההפנייה המעניינת.

       

        29/8/08 14:45:


      היינו מתפלחים משיעורי התיכון והולכים לקבל שיעורי מין וסקס בפסג' ובקולנוע תמר, מרעישים ומצחקקים כי בזמנו תלמידות תיכון רק שמעו על זה, היינו עסוקות בריגושי הנשיקות הצרפתיות הראשונות, יותר מזה היה רק להתבונן ולצחקק במבוכה... היינו בסכנת גירוש תמידי כי הפרענו לצופים האחרים להתרכז בעלילה

      קריצה 

       

      אגב, לא רחוק מאוד משם - גורל דומה שהותר להריסה, יחול בשנים הקרובות על שוק בצלאל וסביבתו, גם שם מיועדת בניית מגדל בן למעלה מעשרים קומות, כולל חנייה תת קרקעית. בפינה של טשרניחובסקי ורחוב המכבי. שגם שם היה בית קולנוע ששכחתי כרגע את שמו... עכשיו יש שם חנייה. 9 שקלים לשעה. בזמנו אפשר היה לקנות 10 כרטיסים בקולנוע תמר בכסף הזה...

        29/8/08 14:37:

      שי,איפה נעלם בית הקולנוע "המפורסם",על שמו נקרא פסג' תמר...צוחק
        29/8/08 14:34:


      מסכימה איתך שקשה לראות את ת"א הופכת כל חלקה למגדל דירות יוקרתי,

      אבל בנוגע לפסז' באלנבי, או בכלל למקומות מסוימים ברחוב הזה, גם אם תכנן אותו דב כרמי

      הרי שבעשרות השנים האחרונות המקום מוזנח, מטונף, בכלל סיור ברחוב אלנבי, למרות המבנים

      היפהפים במקור שהיו בו, גורם אי נוחות, הרחוב הזה הפך להיות אחד הרחובות היותר מוזנחים בת"א

      בסטות זולות, בניינים מצחינים ומתפוררים, מדרכות מרקיבות, לא יודעת מה הפתרון, אבל גם אם

      מדובר באתר שתכנן אותו אדריכל בעל שם, כמו רם כרמי, הרי שבמשך עשרות השנים האחרונות הפך

      המקום, עוד בימי קולנוע תמר לפינה שקשה לקרוא לה פינת חמד.

        29/8/08 14:24:


      אוף.

      אני רוצה את תל אביב של פעם, זו עם הפסאג'ים, עם הבניינים הנמוכים, עם קולנוע אלנבי וקולנוע סטודיו הצמוד אליו.

      *

        29/8/08 14:22:


      יכול מאוד שהפםאז' חוזר לו.

      ראו רשימה:

      האם הפאסאז קם לתחייה?

      http://www.architimes.co.il/ShowPage.php?pID=180&subID=2

        29/8/08 10:55:

      תודה רבה לכולכן.
        28/8/08 23:25:


      פוסט נהדר! מאוד מאוד נהניתי לקרוא.

        28/8/08 23:00:

      אני עוברת שם כל יום. אני דווקא אוהבת את הקפאת הזמן באלנבי. כנראה שלא לעוד זמן רב.
        28/8/08 21:10:

      פוסט נהדר!

      גילוי נאות...

      מעולם לא אהבתי את אלנבי.

      רחוב סואן, מוזנח, מטונף ועמוס לעייפה.

      בכל זאת, צר לי לראות כי הוא התדרדר אף יותר.

       

        28/8/08 21:04:

      צטט: בת-אל פיסול ועיצוב 2008-08-28 21:01:50


      כתבה מושקעת ונהדרת, כל הכבוד לך.

      עצוב שהכל הולך ונעלם, אבל זו דרכו של עולם,

      ולא מאמינה שהמחאות שלנו יעזרו, היום הכסף מדבר.

      אין מחלוקת לגבי זה - הכסף מדבר. השאלה איפה השכל שעומד מאחורי "הדיבור"?!

       

        28/8/08 21:04:

      צטט: anika 2008-08-28 20:45:58

      פסאג'ים מתכלים, בתי קולנוע נשכחים, שענים מתבגרים...

      יפה שי, איש כמוך מסמל מחשבה מלאת נוסטלגיה לזכרונות .

      חתיכת הסטוריה.

       הייתה כאן מישהי מעליי שניסחה זאת יפה:

      "אומה שלא זוכרת את עברה אין לה עתיד ולנו כבר יש נכסים לא רק במובן היזמי ובשווי כספי אלא במובן הערכי והתרבותי רק שאת המובן הזה קשה לכמת בממון (מלשון כמות).

      תודה לך על שעצרת, צילמת וחלקת כבוד למקום ראוי כן ירבו כמותך..."

       

       

      פינת נוסטלגיה בעולם תעשייתי.... 

      תודה לך שי יקרנשיקה

      תודה לך נעמה יקרה.

       


      כתבה מושקעת ונהדרת, כל הכבוד לך.

      עצוב שהכל הולך ונעלם, אבל זו דרכו של עולם,

      ולא מאמינה שהמחאות שלנו יעזרו, היום הכסף מדבר.

        28/8/08 20:45:

      פסאג'ים מתכלים, בתי קולנוע נשכחים, שענים מתבגרים...

      יפה שי, איש כמוך מסמל מחשבה מלאת נוסטלגיה לזכרונות .

      חתיכת הסטוריה.

       הייתה כאן מישהי מעליי שניסחה זאת יפה:

      "אומה שלא זוכרת את עברה אין לה עתיד ולנו כבר יש נכסים לא רק במובן היזמי ובשווי כספי אלא במובן הערכי והתרבותי רק שאת המובן הזה קשה לכמת בממון (מלשון כמות).

      תודה לך על שעצרת, צילמת וחלקת כבוד למקום ראוי כן ירבו כמותך..."

       

       

      פינת נוסטלגיה בעולם תעשייתי.... 

      תודה לך שי יקרנשיקה

        28/8/08 20:45:

      צטט: larus 2008-08-28 15:36:21

      צטט: שמידנה 2008-08-28 14:22:28

      נוסטלגי,נוגה ומקומם כל פעם מחדש...נושא השימור וההרס בארץ הוא נושא בעייתי,מורכב ועוגמות הנפש בו הן רבות ומעייפות,אך צריך לזכור עם זאת שצריך לפנות מקום לחדש,למודרני,ולראות בזה גם את הצד המרענן והמתחדש, פשוט כי אין הרבה ברירות.הבולדוזרים דורסים לנו פיסות היסטוריה וחלקיקי עבר,אך ההווה והעתיד לפנינו,ויש מספיק מה לעשות פהחיוך

      מסכים גם איתך. לצערי יש כוחות גדולים מאיתנו. אולי צריך להשקיע יותר בשימור. אחת הבעיות בבניית מגדלים היא גם חוסר הכנה של תשתית תחבורתית ראויה. בנייה של 32 קומות בלי להוסיף נתיבים ודרכי גישה? תדמייני לעצמך כיצד יראה מרכז העיר בעוד מספר שנים. אותו סיפור במגדל שייבנה בפרישמן פינת דיזינגוף. והצל על הבניינים הסמוכים. אתה קונה בית וכעבור מספר שנים מישהו בא ומסתיר לך את השמש. מי אמור לפצות? המון סוגיות מורכבות, מעבר להרס העבר. לטעמי חייבים לרכז את המגדלים באיזור אחד מסוים. אי אפשר לתקוע מגדל איפה שמתחשק.

       

      נכון. אין מה להתווכח על מה שצריך או לא צריך,כל אדם שעיניו בראשו ושיכלו ישר יודע ומבין את הצורך שבהכנת תשתיות מתאימות בשינויי הבניינים אבל מציאת הפתרונות ויישומם בתוך שלל האינטרסים המנוגדים דלים ועלובים ואין מי שיקח אחריות וילך עם העניין עד הסוף ,וחבל,בסופו של דבר כולנו משלמים ונמשיך לשלם על כך באיכות חיינו פה.

       

        28/8/08 20:20:

      צטט: אפרת ש. 2008-08-28 20:18:30

      אני מתעבת את גורדי השחקים.

      בעיני הם מפלצות ואין להן שום אופי.

      כל כך מקומם שבמקום לשמר צביון ולשפץ

      מעדיפים להרוס ומתרצים זאת בשם הקידמה.

      האם תושבי תל אביב מוחים???

      סולל בונה כבר מזמן היו אמורים לשנות את שמם

      לסולל והורס.

      קריאה להחזרת המילה והסגנון של: "פסאז'" :))

      פוסט שימור צביון :))

      לא חושבים מספיק, בונים ובונים. אין לי דבר עם סולל בונה, הם מזמן עזבו את הפסאג', אבל אולי אפשר אחרת. אולי אפשר לרכז בנייה של מגדלים ברובע אחד ולשמר את אופיה של העיר ברובעים אחרים.

       

        28/8/08 20:19:

      צטט: יעקב קצמן 2008-08-28 19:13:20

      אני  עבדתי  בסולל  בונה  כשהייתי  נער - בפסאז  תמר .  אז  הייתי  נער , העתיד  היה  פרוש  לפני ,  וכך  גם  לפני  הפסאז .

      מה  לעשות ,  הזמן  עושה  את  שלו , וגם  הפסאז  עשה  את  שלו .  הוא  התאים  לזמנו , ( כמעט  50  שנה ) .  היום  הוא  בהחלט  לא  מתאים  להווה , ובוודאי  לא  לעתיד  של  העיר . אפשר  להיות  נוסטלגי , לאהוב - ולהכיר  במציאות , זה  לא  מוריד  מערכנו . 

      עבדתי  שם  כמה  שנים  ( כשליח , קופאי , ומה  לא ) , יש  לי  זכרונות  נפלאים  מהמקום -  וכך  הם  ישארו  גם  כאשר  יקום  שם  פרוייקט  אדריכלי  חדש  שימלא  את  מקומו .

      רבותי -  הזמן  חולף ,  ואני  בטוח  שחלק  גדול  מאלה  שעבדו  איתי  אז  בסולל  בונה  -  כבר  אינם  בין  החיים .

      עכשיו  תורם  של  הדורות  הבאים .

      יעקב.

      מטרת הכתיבה שלי היא לא לבכות על הזמן שחלף, בעיקר כי מעולם לא חוויתי ולא אחווה את מה שחווית בעצמך במקום. רק לאזכר ולתהות אם אפשר אחרת.  תודה על זכרונותיך...

       

        28/8/08 20:18:

      אני מתעבת את גורדי השחקים.

      בעיני הם מפלצות ואין להן שום אופי.

      כל כך מקומם שבמקום לשמר צביון ולשפץ

      מעדיפים להרוס ומתרצים זאת בשם הקידמה.

      האם תושבי תל אביב מוחים???

      סולל בונה כבר מזמן היו אמורים לשנות את שמם

      לסולל והורס.

      קריאה להחזרת המילה והסגנון של: "פסאז'" :))

      פוסט שימור צביון :))

        28/8/08 19:13:

      אני  עבדתי  בסולל  בונה  כשהייתי  נער - בפסאז  תמר .  אז  הייתי  נער , העתיד  היה  פרוש  לפני ,  וכך  גם  לפני  הפסאז .

      מה  לעשות ,  הזמן  עושה  את  שלו , וגם  הפסאז  עשה  את  שלו .  הוא  התאים  לזמנו , ( כמעט  50  שנה ) .  היום  הוא  בהחלט  לא  מתאים  להווה , ובוודאי  לא  לעתיד  של  העיר . אפשר  להיות  נוסטלגי , לאהוב - ולהכיר  במציאות , זה  לא  מוריד  מערכנו . 

      עבדתי  שם  כמה  שנים  ( כשליח , קופאי , ומה  לא ) , יש  לי  זכרונות  נפלאים  מהמקום -  וכך  הם  ישארו  גם  כאשר  יקום  שם  פרוייקט  אדריכלי  חדש  שימלא  את  מקומו .

      רבותי -  הזמן  חולף ,  ואני  בטוח  שחלק  גדול  מאלה  שעבדו  איתי  אז  בסולל  בונה  -  כבר  אינם  בין  החיים .

      עכשיו  תורם  של  הדורות  הבאים .

      יעקב.

        28/8/08 18:35:

      צטט: larus 2008-08-28 17:25:36

      צטט: שיקיה 2008-08-28 15:43:36


      יופי של כתבה מצולמת.

      פאסאג' תמר, היה פעם מקום מלא חיים.

      רח' אלנבי היה פעם רחוב אופנתי.

      מקומות מתים כמו אנשים. לפעמים - חבל.

      שפרה

      גם רח' סלמה והרצל... העיר שינתה פניה לחלוטין

       

       

       

      Allenby was in a class by itself. Allenby was IT. Salame and Hertzel were commercial but without the glamour and the glitzer of Allenby day and night. You can walk in Allenby block by block and you will find some historically/nostalgic significant spot. The main stores of everything were there, Bursa, fashion, cafe's, cinema houses, main synagouge, hotels etc etc. Later on the action moved to Dizengoff. The Bursa was not in Passage Tamar, I think that it started somewhere in the Allenby/Lillinblum area. Kolnoa Tamar screened quality movies. As mentioned before, I remember seeing there Sylvana Mangano in the Bitter Rice (Ha'Orez Ha'Mar) classic movie. She was an extremely beautiful actress and she appeared in a very memorable sexy/daring scene (for that time) and that is probably why I remember the movie so well

      LOL

        28/8/08 18:30:

      צטט: miss b 2008-08-28 18:25:24

       

      קראתי את הפוסט וישר נזכרתי בשען החביב, היינו אצלו לפני כשנה לתקן שעון שכבר 20 שנה הוא היחידי שמטפל בו.

      יש לו חנות מדהימה.

       

       

      ביום ראשון אני אלך לביקור בתקווה שהוא יהיה שם :)

       

      תודה.

      לצערי בכל פעם שבאתי המקום היה סגור. מקווה שתמצאי אותו...

       

        28/8/08 18:25:

       

      קראתי את הפוסט וישר נזכרתי בשען החביב, היינו אצלו לפני כשנה לתקן שעון שכבר 20 שנה הוא היחידי שמטפל בו.

      יש לו חנות מדהימה.

       

       

      ביום ראשון אני אלך לביקור בתקווה שהוא יהיה שם :)

       

      תודה.

        28/8/08 17:25:

      צטט: שיקיה 2008-08-28 15:43:36


      יופי של כתבה מצולמת.

      פאסאג' תמר, היה פעם מקום מלא חיים.

      רח' אלנבי היה פעם רחוב אופנתי.

      מקומות מתים כמו אנשים. לפעמים - חבל.

      שפרה

      גם רח' סלמה והרצל... העיר שינתה פניה לחלוטין

       

        28/8/08 17:24:

      צטט: פצפצת 2008-08-28 17:17:56

       עבודת תחקיר מרשימה !

      חבל שכחברה מודרנית אנחנו לא לומדים לשמר מבנים

      אמנם זו פעולה אדריכלית - הנדסית שנועדה לשמר מבנים

      יש בה חשיבות היסטורית תרבותית......... מלבד אדריכלית

      וזה בדיוק מה שהצגת כאן וחבל שכך

       

      .... משובח, שי !

      תודה מקרב לב יקירה.

       

        28/8/08 17:17:

       עבודת תחקיר מרשימה !

      חבל שכחברה מודרנית אנחנו לא לומדים לשמר מבנים

      אמנם זו פעולה אדריכלית - הנדסית שנועדה לשמר מבנים

      יש בה חשיבות היסטורית תרבותית......... מלבד אדריכלית

      וזה בדיוק מה שהצגת כאן וחבל שכך

       

      .... משובח, שי !

        28/8/08 16:42:


      מפלצות בטון בכל מקום

      כבישים מחלפים בניינים

      שוב תודה על מסע מרתק

      ועצוב

        28/8/08 15:44:

      צטט: מילים 2008-08-28 15:16:33


      בכניסה לפסאג' הייתה פיצה ומיצים מפירות טריים, היא עוד קיימת?

       

      חתיכת נוסטלגיה לפרצוף הבאת פה.

      לא פיצה ולא קומפוט. טינופת - זה מה שנשאר.

       

        28/8/08 15:43:


      יופי של כתבה מצולמת.

      פאסאג' תמר, היה פעם מקום מלא חיים.

      רח' אלנבי היה פעם רחוב אופנתי.

      מקומות מתים כמו אנשים. לפעמים - חבל.

      שפרה

        28/8/08 15:43:

      צטט: ליאת ד 2008-08-28 14:26:00


      "על אף שאני מכיר את עצמי כאדם שמשתדל לחיות בזמן הווה, חשתי צער כבד על סופו של עידן, קיצו של עבר מלא נשמה ורגש..."

      משפט שלך מהפוסט שפרט על מיתרי ליבי ....

      כמה אני מזדהה עימו וכמה מכעיס ומקומם אותי שמי שנותן יד לסופו של העידן ולמחיקת הזכרון הקולקטיבי של ארץ ישראל של פעם הם הרשויות עצמן.

      כמה געגועים יש לכולנו לתל אביב של פעם,  שנות הפועלים והצנע הן לא מילות גנאי הן שלב מהותי בזכרון של הורינו ושל העם הזה.

      ילדי כבר לא יכירו דבר זולת קניונים! בכל אירופה פסאג'ים משמרים, הם סמל למוניטין והיסטוריה מלאת כבוד.

      אומה שלא זוכרת את עברה אין לה עתיד ולנו כבר יש נכסים לא רק במובן היזמי ובשווי כספי אלא במובן הערכי והתרבותי רק שאת המובן הזה קשה לכמת בממון (מלשון כמות).

      תודה לך על שעצרת, צילמת וחלקת כבוד למקום ראוי כן ירבו כמותך

      ליאת

       

      בשמחה. הרשויות חלשות בשימור. גובהה של ארנונה מצטברת מדיירי מגדל בן 32 קומות עולה על זו המניב פסאג' ישן ורעוע. לעירייה יש אינטרס להגדיל את קופתה ובכך היא מזינה את קופתם של יזמים שמנים ומדושנים. כן, זה דרכו של עולם וצריך הרבה כוח ונחישות כדי להילחם בטחנות רוח שכאלו. ההצלחה אגב, לרוב אינה בהישג יד.

       

        28/8/08 15:36:

      צטט: שמידנה 2008-08-28 14:22:28

      נוסטלגי,נוגה ומקומם כל פעם מחדש...נושא השימור וההרס בארץ הוא נושא בעייתי,מורכב ועוגמות הנפש בו הן רבות ומעייפות,אך צריך לזכור עם זאת שצריך לפנות מקום לחדש,למודרני,ולראות בזה גם את הצד המרענן והמתחדש, פשוט כי אין הרבה ברירות.הבולדוזרים דורסים לנו פיסות היסטוריה וחלקיקי עבר,אך ההווה והעתיד לפנינו,ויש מספיק מה לעשות פהחיוך

      מסכים גם איתך. לצערי יש כוחות גדולים מאיתנו. אולי צריך להשקיע יותר בשימור. אחת הבעיות בבניית מגדלים היא גם חוסר הכנה של תשתית תחבורתית ראויה. בנייה של 32 קומות בלי להוסיף נתיבים ודרכי גישה? תדמייני לעצמך כיצד יראה מרכז העיר בעוד מספר שנים. אותו סיפור במגדל שייבנה בפרישמן פינת דיזינגוף. והצל על הבניינים הסמוכים. אתה קונה בית וכעבור מספר שנים מישהו בא ומסתיר לך את השמש. מי אמור לפצות? המון סוגיות מורכבות, מעבר להרס העבר. לטעמי חייבים לרכז את המגדלים באיזור אחד מסוים. אי אפשר לתקוע מגדל איפה שמתחשק.

       

        28/8/08 15:16:


      בכניסה לפסאג' הייתה פיצה ומיצים מפירות טריים, היא עוד קיימת?

       

      חתיכת נוסטלגיה לפרצוף הבאת פה.

        28/8/08 14:26:


      "על אף שאני מכיר את עצמי כאדם שמשתדל לחיות בזמן הווה, חשתי צער כבד על סופו של עידן, קיצו של עבר מלא נשמה ורגש..."

      משפט שלך מהפוסט שפרט על מיתרי ליבי ....

      כמה אני מזדהה עימו וכמה מכעיס ומקומם אותי שמי שנותן יד לסופו של העידן ולמחיקת הזכרון הקולקטיבי של ארץ ישראל של פעם הם הרשויות עצמן.

      כמה געגועים יש לכולנו לתל אביב של פעם,  שנות הפועלים והצנע הן לא מילות גנאי הן שלב מהותי בזכרון של הורינו ושל העם הזה.

      ילדי כבר לא יכירו דבר זולת קניונים! בכל אירופה פסאג'ים משמרים, הם סמל למוניטין והיסטוריה מלאת כבוד.

      אומה שלא זוכרת את עברה אין לה עתיד ולנו כבר יש נכסים לא רק במובן היזמי ובשווי כספי אלא במובן הערכי והתרבותי רק שאת המובן הזה קשה לכמת בממון (מלשון כמות).

      תודה לך על שעצרת, צילמת וחלקת כבוד למקום ראוי כן ירבו כמותך

      ליאת

       

        28/8/08 14:22:
      נוסטלגי,נוגה ומקומם כל פעם מחדש...נושא השימור וההרס בארץ הוא נושא בעייתי,מורכב ועוגמות הנפש בו הן רבות ומעייפות,אך צריך לזכור עם זאת שצריך לפנות מקום לחדש,למודרני,ולראות בזה גם את הצד המרענן והמתחדש, פשוט כי אין הרבה ברירות.הבולדוזרים דורסים לנו פיסות היסטוריה וחלקיקי עבר,אך ההווה והעתיד לפנינו,ויש מספיק מה לעשות פהחיוך
        28/8/08 13:06:

      צטט: בדלי 2008-08-28 13:03:09


      שמח מאוד שלמישהו איכפת חוץ ממני

      אכן כתבת, כולנו מפסידים ונפסיד מכל ההרס והמחיקה הללו

      אני הייתי שם לפני חצי שנה בערך , אולי שנה וצילמתי

      הייתי גם אצל השען הנהדר ודיברתי עימו ועם עוזרו ארוכות, זה היה מרתק, גם צילמתי

      הצילומים שלך מעולים, לא יודע איך אתה יודע להוציא את זה כה מואר בטבעיות למרות שחשוך שם

      יופי של פוסט, מאוד עצוב להיזכר שוב במקום הזה

      לצערי לגבי הקולנוע אין כבר מה לצלם שם, ואי אפשר להיכנס, זה גם עבר גלגולים למועדונים שונים

      תודה שרון, ידעתי שבכל הנוגע אלייך קלעתי בול. אשמח לראות את התמונות שצילמת. תוכל לשלוח לי דוגמאות למייל?

      ומה עלה בגורלו של בנימין ערב השען? החנות שם סגורה.

      shai_eps@hotmail.com

       

        28/8/08 13:03:


      שמח מאוד שלמישהו איכפת חוץ ממני

      אכן כתבת, כולנו מפסידים ונפסיד מכל ההרס והמחיקה הללו

      אני הייתי שם לפני חצי שנה בערך , אולי שנה וצילמתי

      הייתי גם אצל השען הנהדר ודיברתי עימו ועם עוזרו ארוכות, זה היה מרתק, גם צילמתי

      הצילומים שלך מעולים, לא יודע איך אתה יודע להוציא את זה כה מואר בטבעיות למרות שחשוך שם

      יופי של פוסט, מאוד עצוב להיזכר שוב במקום הזה

      לצערי לגבי הקולנוע אין כבר מה לצלם שם, ואי אפשר להיכנס, זה גם עבר גלגולים למועדונים שונים

        28/8/08 12:24:

      צטט: larus 2008-08-28 00:16:03

      צטט: אישון 2008-08-27 23:19:21


      מר ערב הוא איש שיחה מקסים ביחוד עם הצרפתית המצרית שלו. דרך אגב הוא קרוב של המורה לספרות שלי בתיכון מר ערב (מהמערכון של הגשש ). אני מפקיד בידיו שעון נדיר בידיעה שהוא בטוח ויתוקן. וזה אחד הצילומים אצלו :
      השעון המצעיר

      גדול! איך זה שאתה תמיד שולף משהו מעניין מהכיס, אה? קוסם אתה.

       

      יש לי כיסים גדולים ולך יש טריגר גדול ! פרויד לא צדק בכל

       

       

        28/8/08 11:47:

      צטט: zev101 2008-08-28 00:48:00

       

      צטט: zev101 2008-08-27 23:04:07

      G R E A T 

       

      In the Fiftys the Allenby Passage was what a Kanyon is today

      Everything was there. Kolnoa Tamar was a popular place for good movies

      I remeber seeing there Sylvana Mangano in her "Bitter Rice" classic movie

       

      Afterwords we used to go to have Espresso at a corner Cafe. Espresso was new and very fast it became the top beverage of the time. No wander that our generation was called the Espresso     Generation 

       

      Thanks for the memories

       

       Passage Tamar was a favorite place for meeting because it was a public place in an enclosed area and also because Kolnoa Tamar was convevniently located right in there. The other very popular spot for meeting (dates or friends),  was the famous clock in front of Kolnoa Mugrabi but that one was in an open area with all the disadvantages involved with an open space.             A 

       

       

      חבל שאי אפשר לככב תגובה, כי התגובה הזו הביאה ניחוח של פעם. אני לגמרי יכולה לדמיין את הצעירים הלבושים בהידור ממתינים לתחילת הקרנתו של סרט, או יוצאים מאחד...

       

      ושי, פוסט משובח.

      לכאורה סיפור על דומם -כמה לבנים ומלט.

       בפועל הסטוריה וערכים ותרבות ומחשבות על כבוד לישן.  חי לגמרי.

       

       

       

        28/8/08 11:37:

      צטט: row 2008-08-28 11:27:39


      אין עליך.

      תודה מותק.

       

        28/8/08 11:27:

      אין עליך.
        28/8/08 09:31:

      צטט: ( ( (( )) ) ) 2008-08-28 09:21:49

      שי יקר

      שוב נגעת כאן במציאות עגומה עד מאוד..בוכה....

      תמיד שואלת את עצמי, למה בארץ מעדיפים להרiס במקום לשפץ!??

      האם אי פעם ילמדו כאן לשמור על הקיים?


            מאזרחית תמימה שעדיין מאמינה שאולי פעם יהיה כאן טוב יותר

      .

                                                               תודה לך שהשקעת ושיתפת.

       

      תראי, את בטח מבינה טוב ממני, מנסיונך, שזהו דרכו של עולם. והרווח הכספי במקרה זה עולה על ההפסד. הכל כסף לא? במקרה של שימור... אני מניח שאם זה היה בנוי כלפי חוץ אז עוד היה אפשר להקים קול צעקה, אבל כיוון שהמקום נחבא לכלים, הרבה יותר קל לחסל אותו. ומכל מקום, עכשיו מאוחר מדי. אנחנו מדברים על איחור של שנים. מרגע שרעיונות כאלו נרקמים ומקבלים אישור ראשוני, כמעט בלתי אפשרי לחסל אותם. מעניין היה לעמת בין דב כרמי לבין הריצ'ארד מאייר הזה - ראש בראש. נראה אותו גבר. אבל דבל'ה הלך, כמו הפסאג' שבקרוב ייעלם.

       

        28/8/08 09:27:

      צטט: roza y aureola 2008-08-28 09:10:34


      אחד הטובים :-)

       

      נשיקה

        28/8/08 09:27:

      צטט: zev101 2008-08-28 00:48:00

      צטט: larus 2008-08-28 00:15:15

      צטט: zev101 2008-08-27 23:04:07

      G R E A T 

       

      In the Fiftys the Allenby Passage was what a Kanyon is today

      Everything was there. Kolnoa Tamar was a popular place for good movies

      I remeber seeing there Sylvana Mangano in her "Bitter Rice" classic movie

       

      Afterwords we used to go to have Espresso at a corner Cafe. Espresso was new and very fast it became the top beverage of the time. No wander that our generation was called the Espresso     Generation 

       

      Thanks for the memories

      תודה על התגובה העשירה והמפורטת. תמיד צצים אלו שמעלים זכרונות עבר ממקומות שלא הכרתי, כשהיו בשיאם. שמח שבאת ושיתפת. אגב, עוד זכרונות יתקבלו תמיד בברכה.

       

       Passage Tamar was a favorite place for meeting because it was a public place in an enclosed area and also because Kolnoa Tamar was convevniently located right in there. The other very popular spot for meeting (dates or friends),  was the famous clock in front of Kolnoa Mugrabi but that one was in an open area with all the disadvantages involved with an open space.             A 

      האם אתה יודע באילו שנים היה שיאו של הפסאג' ואילו סרטים הוקרנו שם? אני יודע שבפסאג' המקביל שכנה פעם הבורסה. זה נכון?

       

        28/8/08 09:21:

      שי יקר

      שוב נגעת כאן במציאות עגומה עד מאוד..בוכה....

      תמיד שואלת את עצמי, למה בארץ מעדיפים להרiס במקום לשפץ!??

      האם אי פעם ילמדו כאן לשמור על הקיים?


            מאזרחית תמימה שעדיין מאמינה שאולי פעם יהיה כאן טוב יותר

      .

                                                               תודה לך שהשקעת ושיתפת.

       

        28/8/08 09:10:


      אחד הטובים :-)

        28/8/08 00:48:

      צטט: larus 2008-08-28 00:15:15

      צטט: zev101 2008-08-27 23:04:07

      G R E A T 

       

      In the Fiftys the Allenby Passage was what a Kanyon is today

      Everything was there. Kolnoa Tamar was a popular place for good movies

      I remeber seeing there Sylvana Mangano in her "Bitter Rice" classic movie

       

      Afterwords we used to go to have Espresso at a corner Cafe. Espresso was new and very fast it became the top beverage of the time. No wander that our generation was called the Espresso     Generation 

       

      Thanks for the memories

      תודה על התגובה העשירה והמפורטת. תמיד צצים אלו שמעלים זכרונות עבר ממקומות שלא הכרתי, כשהיו בשיאם. שמח שבאת ושיתפת. אגב, עוד זכרונות יתקבלו תמיד בברכה.

       

       Passage Tamar was a favorite place for meeting because it was a public place in an enclosed area and also because Kolnoa Tamar was convevniently located right in there. The other very popular spot for meeting (dates or friends),  was the famous clock in front of Kolnoa Mugrabi but that one was in an open area with all the disadvantages involved with an open space.             A 

        28/8/08 00:17:

      צטט: taya1 2008-08-27 23:19:35

      לחשוב שאלנבי היה פעם הרחוב בת"א .

       

      אולי המגדלים האלו ישיבו לרחוב משהו מזוהרו האבוד.

      לך תדע.

      אז זהו, אני הפסקתי לחשוב שאני יודע משהו על שינויים. מסכים איתך.

       

        28/8/08 00:16:

      צטט: אישון 2008-08-27 23:19:21


      מר ערב הוא איש שיחה מקסים ביחוד עם הצרפתית המצרית שלו. דרך אגב הוא קרוב של המורה לספרות שלי בתיכון מר ערב (מהמערכון של הגשש ). אני מפקיד בידיו שעון נדיר בידיעה שהוא בטוח ויתוקן. וזה אחד הצילומים אצלו :
      השעון המצעיר

      גדול! איך זה שאתה תמיד שולף משהו מעניין מהכיס, אה? קוסם אתה.

       

        28/8/08 00:15:

      צטט: zev101 2008-08-27 23:04:07

      G R E A T 

       

      In the Fiftys the Allenby Passage was what a Kanyon is today

      Everything was there. Kolnoa Tamar was a popular place for good movies

      I remeber seeing there Sylvana Mangano in her "Bitter Rice" classic movie

       

      Afterwords we used to go to have Espresso at a corner Cafe. Espresso was new and very fast it became the top beverage of the time. No wander that our generation was called the Espresso     Generation 

       

      Thanks for the memories

      תודה על התגובה העשירה והמפורטת. תמיד צצים אלו שמעלים זכרונות עבר ממקומות שלא הכרתי, כשהיו בשיאם. שמח שבאת ושיתפת. אגב, עוד זכרונות יתקבלו תמיד בברכה.

       

        27/8/08 23:19:

      לחשוב שאלנבי היה פעם הרחוב בת"א .

       

      אולי המגדלים האלו ישיבו לרחוב משהו מזוהרו האבוד.

      לך תדע.

        27/8/08 23:19:

      מר ערב הוא איש שיחה מקסים ביחוד עם הצרפתית המצרית שלו. דרך אגב הוא קרוב של המורה לספרות שלי בתיכון מר ערב (מהמערכון של הגשש ). אני מפקיד בידיו שעון נדיר בידיעה שהוא בטוח ויתוקן. וזה אחד הצילומים אצלו :
      השעון המצעיר
        27/8/08 23:04:

      G R E A T 

       

      In the Fiftys the Allenby Passage was what a Kanyon is today

      Everything was there. Kolnoa Tamar was a popular place for good movies

      I remeber seeing there Sylvana Mangano in her "Bitter Rice" classic movie

       

      Afterwords we used to go to have Espresso at a corner Cafe. Espresso was new and very fast it became the top beverage of the time. No wander that our generation was called the Espresso     Generation 

       

      Thanks for the memories

        27/8/08 23:02:

      צטט: jacobla 2008-08-27 22:47:11


      עצוב ומרגש

      אך כנראה זו דרכו של עולם

      נראה לי שאני מסכים אתך, לצערי. אין כאן עניין של להילחם בתחנות רוח, אלא להגיד: "תראו, בדרך הזו אנחנו גם מפסידים".

        27/8/08 23:00:

      "העבר עשה את שלו, העבר יכול ללכת" - כמה נכון וכמה עצוב
        27/8/08 22:47:


      עצוב ומרגש

      אך כנראה זו דרכו של עולם

        27/8/08 22:38:

      אוי כמה אנדרטאות כאלו יש בכל הארץ.

      חבל

      פרופיל

      larus
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין