ויזואליזציה או מה שעינינו יראו

9 תגובות   יום חמישי, 28/8/08, 12:03

 

ויזואליזציה

 

ויזואליזציה היא תהליך שבסופו המוח "רואה תמונות מאורות".

את האורות הופכת התודעה לתמונות עם משמעות, וערך.

 

העין כמצלמת וידיאו

1)האישון. הוא פתח עגול שיכול להתרחב ולהתכווץ בקרנית והמשמש כווסת לכמות האור הנכנסת לעין, לשליטה בחדות האור, ועומק שדה המיקוד.

2)העדשה. בעלת שדה ראיה ברוחב ממוצע של 90 מעלות לעין בודדת, ו120 מעלות לזוג לראיה תלת מימדית עם שדה ראיה תלת מימדי של 60 מעלות. ויכולת מיקוד אוטומטי מסנטימטרים ספורים למאות מטרים ללא עיוותים משמעותיים.

3)הרשתית כקמרא אובסקורא. גלגל העין משמש כחדר כדורי חשוך שדרכו חוצה האור בדרכו לאיזור קולטני האור.

4)קולטני האור הם שלשה פטורצפטורים לראית צבעים, וכרומה (ירוק-אדום, וכחול-צהוב, שחור-לבן).

בהשוואה לשילוב אדום ירוק כחול כרומטיים(עוצמה) שבקרינת אור.

או ציאן מגנטה צהוב ושחור(ככרומה) בפיגמנטים.

 

המוח כסינרמה של גירויים

 

1)המידע על האור מהעין ממובל בכבלים למוח לזיכרון בתדירות של 20 פעימות בשניה בממוצע...

כאשר המידע החזותי (הבא מן העין בצורת אור) הוא היחיד שניתן לחסימה על ידי סגירת העפעפיים.

2)מידע על הצלילים מובל מהאוזן, ועצמות הראש למוח ולזיכרון תואם  באותו קצב.

3)מידע נאסף מהאף והפה על נוכחות טעמים וארומות.

4)הגוף מעביר אינפורמציה לזיכרון על שינויים הטמפרטורה, לחות, לחץ, ועל כשירות המערכות.

 

התודעה היא לתת לגירויים משמעות, וערכיות.

 

המח עושה הצלבת מידע  של כל האינפורמציה המגיעה מהחושים

ומתחיל ללמוד שפרצוף מחייך, חלב טעים בפה, ומגע רך של חזה...

מחליפים את יסורי הרעב בבטן מלאה, נוחות, ואושר.

ואז הפרצוף המחייך משמיע צליל קסום....אי...מא...אימא....אמא.

וכך מסתבר שהויזואליזציה מתחילה אצל רוב בני האדם בפנים, או גוף אשה המחייכים ...אמא.

אמא מעניקת החיים היא הערך השני, אחרי החיים עצמם.

 

יצירתיות מסתמי לערכי בעקבות רעיונות חדשים להצלבה

 

האדם יכול להיות יצירתי בכל אחד או בכל התחומי הגירוי: אור, צליל, טעם, ארומה, וגוף.

וככל שיש לו יותר גירויים הוא יהיה יותר יצירתי או עם יותר אפשרויות להצלבת משמעויות וערכים

לדוגמא: לימודים כל שהם ברגע שיביאו את סף הגירויים לרוייה, היצירתיות תפרוץ כתגובה כדי

"לעשות סדר" בגירויים, ולפנות מקום לגירויים חדשים.

 

מניעת מידע מהעין

 

מניעת מידע מהעין לזמן ארוך יכולה להתחיל כמה תהליכים בניהם, חלימה, וחלימה בהקיץ.

שני תהליכים אלה נעשים על על מסך של תשעים על מאה ועשרים מעלות המוקצים לשדה הראיה.

בחלימה המידע החזותי מהזיכרון "מוקרן" עם או בלי סינכרון משאר הגירויים בזיכרון.

הזיכרון של "ההקרנה" לא מועבר במלואו לזיכרון, בגלל המידע החזותי החסר, ולא מגיע לתודעה.

חלימה בהקיץ נעשית התודעה מתפקדת ולכן היא למעשה בימוי של מידע חזותי שנמצא בזיכרון.

גירוי שכזה הוא גירוי "איטלקטואלי" שבו נדרשת התודעה לבדוק אפשרויות חדשות לפתרון בעיות.

 

מהות הויזואליזציה

 

כאשר עינינו בוחנות את העולם סביבנו הן מחפשות גירויים "אינטלקטואלים".

וישנם דרכים לשלוט על שדה הראיה של פרט, כמו פלישה למרחב הקרוב שלו,

וקולנוע. או פלישה חלקית כמו טלויזיה, תערוכת תמונות, פיסול, ומסך המחשב.

וכך כל מה שמול עינינו נתון למניפולציה חזותית או לויזואליזציה.

מניפולציה יכולה גם להתבצע על ידי שיכנוע עצמי או של אחרים, שדברים שהוא רואה או שומע

(וכל שאר הגירויים) הם יותר ערכיים מאשר הם במציאות. או להיפך.

אומנות חזותית היא לתת ערך מוסף לעצמים שבתוך שדה הראיה שלנו.

אמן חזותי אידיאלי אמור לשלוט בגירויים החזותיים של הצופה ובמשמעויותיהם כאחד,

כדי להעביר את הצופה חוויה איטלקטואלית. שיכולה להיות שכלית, רגשית או שניהם.

דרג את התוכן: