אייבי נתן מת. בשבילי הוא היה דמות מיתולוגית. כמו עבור ישראלים רבים אחרים. "ספן השלום". האיש שטס לבדו לארצות ערב כדי לשכנע את המנהיגים שאנו רוצים שלום. האיש שהמציא את "קול השלום".

מי שהקריב את חייו למען השלום, והיה מלך חיי הלילה של תל אביב בשנות ה-60, נפטר אמש ערירי בבי"ח איכילוב כשרק בתו לידו. כמה עצוב.

שנותיו האחרונות היו מרות ואיומות. כואב הלב. במחלקה סיעודית. משותק. כשהגיעו החברים שלו לבית האבות כדי לחגוג עמו את חג החנוכה, הוא בירך על הנרות בקול רועד, והחברים שאלו זה את זה איך ייתכן שהאיש שנלחם כל חייו למען השלום, נותר לבד בסוף הדרך.

מחר יוצב ארונו ב"צוותא".

אני אהיה שם, כדי לחלוק לו כבוד אחרון.