כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ארגז הכלים הצהוב

    \"ארגז הכלים הצהוב\" הוא שיטת עבודה הבאה
    לדייק רעיונות, לתת כלים, פשוטים לשימוש, העוזרים להפוך יצירתיות לעשייה.

    בתוך ארגז הכלים הצהוב מצטופפים 7 כלי עבודה,
    כמה תירגולים ומדדים, שלוש מגירות (מיותרות)
    ודייר אחד דעתן, שגר בקומה התחתונה.
    תהליך התהוותו של 'ארגז הכלים הצהוב' מתועד במעמקי הבלוג הזה.

    הספר"ארגז הכלים הצהוב" יצא לאור באפריל 08
    אמור להיות בכל החנויות, בימים אלה מתורגם לאנגלית.
    האתר של הארגז - ytoolbox.com


    עוד בבלוג : גם אגדה זמנית אחת, תריסר
    נציגי המזלות, שירים מכל מיני תקופות, פרויקטים ומחשבות שטעו בזמן ודרך, ונקלעו לכאן.

    ארכיון

    0

    מה זה בכלל, "זהות ושפה"

    32 תגובות   יום חמישי, 28/8/08, 22:09

                                         

    בעולם בו אנו חיים, כמעט לכל מוצר הנמצא על המדף, המוחשי או הווירטואלי, קיים מוצר דומה,  העושה  פחות או יותר את אותה עבודה. מוצרים בהם היתרונות מסתכמים במוצר בלבד, ללא קשר לדרך בה הוא  נתפס ומגדיר את זהותו, כמעט ואינם קיימים. בעולם כזה, בו רבים מהמוצרים זהים בתכונותיהם, יש חשיבות לערך המוסף, זה שאינו נמצא על המדף אלא בדרך בה אנחנו  תופסים אותו. לדרך בה הוא מציג את עצמו, מגדיר את יכולותיו וייחודו, יוצר תחושות ורגשות, מתקשר עם קהלי המטרה, קוראים זהות ושפה.

     

    וכשאני אומרת 'כל מוצר' אני מתכוונת לא רק למוצרי צריכה אלא גם לתנועות, מנהיגים, אפילו שחקני קולנוע או אנשי מקצוע מוכרים. הבידול מתחיל תמיד באותו מקום, בזהות ובשפה, בהגדרת הערכים המבדלים ובדרך בה הם מנהלים שיחה עם העולם.

     

    מוצר, כאמור, חי על המדף. מותג חי אצלך בראש.

    מותג, בין אם הוא דימוי שנוצר באופן טבעי, לאורך שנים, ובין אם נרקח במעבדות התדמית, הוא תמיד אשליה וירטואלית הבא להציג לעולם ערכים, שפה, אנרגיה, השתייכות. זהות.

     

    המונח "מיתוג", הרווח במקומותינו, סובל מעודף שימוש וחוסר גבולות. מחליפים לוגו? עשו מיתוג מחדש. יצאו עם קמפיין? מהלך מיתוגי. החליפו משרד פרסום? ברור שזה  מיתוג מחדש. זה אולי, לפעמים,  נכון – אבל לא מספיק נכון, לא מספיק מדויק, מערפל את התמונה, לעתים בכוונת תחילה, מוביל לתהליכים ארוכים ומסובכים, מרובי הוצאות,

    בלי שהמהות של המהלך, לעתים, ברורה עד הסוף. "מה אנחנו באמת רוצים להגיד" היא שאלה שלרוב יש לה יותר מידי תשובות.  

     

    נקודת ההנחה הראשונה אומרת שאנחנו מנהלים מערכות יחסים עם אלפי זהויות, יודעים לזהות ולהבדיל בין השפות, מאמינים או מענישים בהתאם לערכים שהועברו ולשפה בה דברו אלינו. שפה, מבחינתי, מורכבת מכל הרבדים: מילולית, ויזואלית, קולנועית, מוזיקלית, הדרך והמקום בה נוצרה תקשורת, אחידותה והתפתחותה.

     

    כדי לצאת לדרך חיוני להגדיר את הערכים, ה DNA שעליו מבוססת הזהות שלנו. כל אחד מאתנו יכול להגדיר את הערכים המגדירים את זהותו. גם כל מותג. 5 מילים בהיררכיה שאינן כוללות ערכי סף. (לדוגמא, כשמדובר על מותג מזון, "טרי" או "טעים" הם ערכי סף). ערכים הן מילים הבאות לייצג עולמות תוכן, סוגי תחושות, תפיסות, להגדיר זהות. (מילים כמו "איכות" או "מובילות" או הגדרות תחום פעילות אינן ערכים אלא רשימת שאיפות.)

     

    רק אחרי שהערכים הוגדרו, וחיוני שזה יעשה על ידי מי שמנווט באמת את הספינה, רק אז באמת יכול להיפתח התהליך.

     

    מי אנחנו, אל מי אנחנו מדברים, באיזו סביבה אנחנו פועלים, מה מייחד אותנו, מה הופך אותנו לרלוונטיים, מאיזו זווית מגיע הבלתי צפוי. צריך ללמוד כמה שיותר על הנושא, לעשות שימוש ב"עיניים החדשות" שאנחנו מביאים איתנו, לראות את מה שלא נוכל לראות יותר, בעוד תקופה.

     

    ערכים אינם סלעים. הן רק אותיות ואפשר לעדכן לדייק, לא להמשיך לדבוק בערך היסטורי,

    שהחיים כבר מזמן עממו את זוהרו.

     

    הגדרות השפה, הבאות מיד אחרי הגדרות הערכים, לוקחות את הזהות ומנערות אותה, עד שכל המילים והדימויים האותנטיים יצרו ערמה נאה על השולחן – ואז מתחילים לבחור.

    ליצור לוגו שעונה על התכנים, לדייק את ההגדרה, ליצור את הדרך בה אנחנו מדברים אל העולם, בכל נקודות המגע.

    כדי להצליח ליצור את הזהות שהגדרנו, לא רק על הנייר אלא בפועל, ליצור מודעות, אהדה והזדהות, להניע לפעולה את קהלי המטרה – דרושה שמירה מתמדת, עירנית, על שפתו של המותג, ליצור זהות ברורה ומבודלת ועם זאת, מחדשת ומתחדשת, מפתיעה, בהתאם למטרות ולתפיסה שהוגדרה.

     

    ורק בגלל ששאלת, אני עונה:

    לזה אני מתכוונת כשאני אומרת:"זה פשוט עניין של זהות ושפה."

     


     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/9/08 12:12:

      צטט: אודי שרבני 2008-09-05 10:42:19


      כביכול לקחת את השפה, ולהעביר אותה, פיזית כביכול, דרך שדה סמאנטי. קחי אנאלוגיה של ספר (רעיון שרץ אצלי שנים) שיש בו אפשרות מדי כמה משפטים לשמוע את המילה. כמו לינק אבל על דף.

      אני יכול לדבר איתך

      אני יכול לדבר איתך

       

      איך שזה, פלאט, זה אותו משפט, אבל אם ניקח את זה וניתן דגש בהגייה אחרת, אז הכל ישתנה.

       

      אז אני אומר, סמאנטיקה של הכתב, יעני, של  האותיות (אנחנו) אופן ההגשה של השפה, אבל הכתובה. והשפה הכתובה היא הטקסט, התמונה, המטען שאני לוקח ומה שאני רוצה להעביר. הכל עניין של שפה. אז משם יכול להכל עניין של כתבץ

       

       

      חושבת שהבנתי, חושבת שמסכימה
        5/9/08 10:42:


      כביכול לקחת את השפה, ולהעביר אותה, פיזית כביכול, דרך שדה סמאנטי. קחי אנאלוגיה של ספר (רעיון שרץ אצלי שנים) שיש בו אפשרות מדי כמה משפטים לשמוע את המילה. כמו לינק אבל על דף.

      אני יכול לדבר איתך

      אני יכול לדבר איתך

       

      איך שזה, פלאט, זה אותו משפט, אבל אם ניקח את זה וניתן דגש בהגייה אחרת, אז הכל ישתנה.

       

      אז אני אומר, סמאנטיקה של הכתב, יעני, של  האותיות (אנחנו) אופן ההגשה של השפה, אבל הכתובה. והשפה הכתובה היא הטקסט, התמונה, המטען שאני לוקח ומה שאני רוצה להעביר. הכל עניין של שפה. אז משם יכול להכל עניין של כתבץ

        5/9/08 09:46:

      צטט: אודי שרבני 2008-09-05 01:13:32


      אפשר להגדיר את זה כך?

       

      סמנטיקה של הכתב

       

      אולי זה גם סוג של זהות ושפה, ההגדרה הזאת, אם היא נכונה לכך.

       לא ממש הבנתי. תוכל להסביר?

       

        5/9/08 01:13:


      אפשר להגדיר את זה כך?

       

      סמנטיקה של הכתב

       

      אולי זה גם סוג של זהות ושפה, ההגדרה הזאת, אם היא נכונה לכך.

        30/8/08 14:50:

      צטט: גלית בן שמחון 2008-08-29 22:07:32

      כמובן שאני מסכימה איתך.את תמיד מדוייקת. תודה.נשיקות

       גם את.

       

      מתי כבר נפגש?
        30/8/08 14:48:

      צטט: אסף נחום 2008-08-30 13:03:35


      אהבתי, פשוט תענוג לקרוא

      גם התוכן וגם צורת הכתיבה

      כל הכבוד !!!  קיבלת כוכב

       

       

      תודה לך, שימחת אותי
        30/8/08 14:29:

      צטט: idan bchor 2008-08-30 14:12:16

      עולם המיתוג (Branding), שהיה פעם חכם ועמוק, עובר בשנים האחרונות צמצום והשטחה עד רמת הפלקט, כאשר כל מה שנשאר הוא "הניראות" - איך נראה הלוגו, איך נראות האריזות, איך נראית נקודת המכירה... ואם תרצו - איך נראית הקרחת של נינט (מה בעצם היא אומרת לי על פלאפון? ממש לא הבנתי...) ואיך נראית הפרזנטורית של אופנת סוף עונה (מצטער, זה כל מה שנשאר לי בראש).

       

      עולם הזהות והשפה כפי ש"ממתגת" אותו ורד, מנסה לצקת ולהעניק למותג רבדים נוספים הבאים לידי ביטוי באופן בו הוא מנהל יחסים ודיאלוג עם הקהל. כלומר - לא רק איך אני נראה, כי אם גם מה (ואיך) אני אומר.

       

      מאחר ולארגונים יש "פיות" רבים שמבטאים אותו (החל מקמפיין פרסומי, דרך נציג השירות במוקד וכלה בחשבונית ללקוח), נדרש תהליך מסודר ומכוון כדי לעצב את הזהות (מי אנחנו) כמו גם את המסרים (מה אנחנו רוצים להגיד) ואת השפה (איך אנחנו עושים את זה באופן קוהרנטי בכל הממשקים התקשורתיים).

      ומה עם קצת דינאמיות ויצירתיות? למה להיות כאלה כבדים ומקובעים?
      זו בדיוק הפואנטה. זהות ושפה אינן אנטיתיזה לדינאמיות ויצירתיות, כי אם להיפך: דווקא כאשר הזהות ברורה והשפה מוגדרת וידועה - נוצר מרחב ליצירתיות אשר אינה רק הברקה רגעית, כי אם משרתת את המאמץ השיווקי המתמשך ותומכת במותג ובערכים אותם הוא רוצה "לנכס" בראשו של הלקוח.

       

      לכו לקמפיינים השיווקיים הטובים ביותר בעולם ובישראל ותופתעו למצוא בדיוק את זה: רעיון יצירתיים ודינאמיים, הנשענים על זהות יציבה ושפה אחידה ומוגדרת. ואם יש לכם האנג-אובר מהקמפיין האבסולוטי (שגם הוא השתנה לאחרונה וראוי להתייחסות נפרדת) שימו לב לקמפיין המקומי של טושיבה שהולכת כבר שנים עם המסר הכי חד. כמה פשוט, כמה מדויק, כמה חכם וכמה אפשרויות קריאייטיביות זה יוצר.

      כלומר - "זהות ושפה" מאפשרות לנו ליצור בידול ברור, שהוא אחד האתגרים בשוק עצבני ועתיר שחקנים.

      כאשר אין לך אמירה ואין לך "טון" שיוצר הקשבה - כל מה שנשאר לך הוא לנסות לצרוח בכל הווליום. תשאלו את צביקה הדר.

      האם יש כאן "מסר חינוכי", רחמנא לצלן?

      כן, וטוב שכך. חלק מאיתנו (ואני מניח שורד בתוכם) מתפרנס מהביצה השיווקית אך רוצה גם להשפיע עליה ועל הסביבה בה אנו חיים. ואם אכן "שפה יוצרת מציאות" אנו מעדיפים שתהא זו שפה עשירה וחכמה ולא שפה בה שולטתתטטתת!!1 הדלות והבורות.

      בהצלחה, יקירתי.

       

       אמרת את זה הרבה יותר יפה ומלומד ממני, וכרגיל, כנראה,

      צדקת בכל מילה.

        30/8/08 14:12:

      עולם המיתוג (Branding), שהיה פעם חכם ועמוק, עובר בשנים האחרונות צמצום והשטחה עד רמת הפלקט, כאשר כל מה שנשאר הוא "הניראות" - איך נראה הלוגו, איך נראות האריזות, איך נראית נקודת המכירה... ואם תרצו - איך נראית הקרחת של נינט (מה בעצם היא אומרת לי על פלאפון? ממש לא הבנתי...) ואיך נראית הפרזנטורית של אופנת סוף עונה (מצטער, זה כל מה שנשאר לי בראש).

       

      עולם הזהות והשפה כפי ש"ממתגת" אותו ורד, מנסה לצקת ולהעניק למותג רבדים נוספים הבאים לידי ביטוי באופן בו הוא מנהל יחסים ודיאלוג עם הקהל. כלומר - לא רק איך אני נראה, כי אם גם מה (ואיך) אני אומר.

       

      מאחר ולארגונים יש "פיות" רבים שמבטאים אותו (החל מקמפיין פרסומי, דרך נציג השירות במוקד וכלה בחשבונית ללקוח), נדרש תהליך מסודר ומכוון כדי לעצב את הזהות (מי אנחנו) כמו גם את המסרים (מה אנחנו רוצים להגיד) ואת השפה (איך אנחנו עושים את זה באופן קוהרנטי בכל הממשקים התקשורתיים).

      ומה עם קצת דינאמיות ויצירתיות? למה להיות כאלה כבדים ומקובעים?
      זו בדיוק הפואנטה. זהות ושפה אינן אנטיתיזה לדינאמיות ויצירתיות, כי אם להיפך: דווקא כאשר הזהות ברורה והשפה מוגדרת וידועה - נוצר מרחב ליצירתיות אשר אינה רק הברקה רגעית, כי אם משרתת את המאמץ השיווקי המתמשך ותומכת במותג ובערכים אותם הוא רוצה "לנכס" בראשו של הלקוח.

       

      לכו לקמפיינים השיווקיים הטובים ביותר בעולם ובישראל ותופתעו למצוא בדיוק את זה: רעיון יצירתיים ודינאמיים, הנשענים על זהות יציבה ושפה אחידה ומוגדרת. ואם יש לכם האנג-אובר מהקמפיין האבסולוטי (שגם הוא השתנה לאחרונה וראוי להתייחסות נפרדת) שימו לב לקמפיין המקומי של טושיבה שהולכת כבר שנים עם המסר הכי חד. כמה פשוט, כמה מדויק, כמה חכם וכמה אפשרויות קריאייטיביות זה יוצר.

      כלומר - "זהות ושפה" מאפשרות לנו ליצור בידול ברור, שהוא אחד האתגרים בשוק עצבני ועתיר שחקנים.

      כאשר אין לך אמירה ואין לך "טון" שיוצר הקשבה - כל מה שנשאר לך הוא לנסות לצרוח בכל הווליום. תשאלו את צביקה הדר.

      האם יש כאן "מסר חינוכי", רחמנא לצלן?

      כן, וטוב שכך. חלק מאיתנו (ואני מניח שורד בתוכם) מתפרנס מהביצה השיווקית אך רוצה גם להשפיע עליה ועל הסביבה בה אנו חיים. ואם אכן "שפה יוצרת מציאות" אנו מעדיפים שתהא זו שפה עשירה וחכמה ולא שפה בה שולטתתטטתת!!1 הדלות והבורות.

      בהצלחה, יקירתי.

        30/8/08 13:03:


      אהבתי, פשוט תענוג לקרוא

      גם התוכן וגם צורת הכתיבה

      כל הכבוד !!!  קיבלת כוכב

        29/8/08 22:07:
      כמובן שאני מסכימה איתך.את תמיד מדוייקת. תודה.נשיקות
        29/8/08 19:27:

      צטט: פרומיתאוס 2008-08-29 19:22:37


      ורד

      מוצא חן בעיני היעוץ השיווקי החינמי שלך, שכן הניתוח המוכא כאן מכסה לא רע את נושא המיתוג. לדעתי המילה מיתוג צריכה מיתוג מחדש, כפי שאת בעצם מרמזת.

      זילותה - בשימושה ההמוני

       

       אין לנו ויכוח

        29/8/08 19:22:


      ורד

      מוצא חן בעיני היעוץ השיווקי החינמי שלך, שכן הניתוח המוכא כאן מכסה לא רע את נושא המיתוג. לדעתי המילה מיתוג צריכה מיתוג מחדש, כפי שאת בעצם מרמזת.

      זילותה - בשימושה ההמוני

        29/8/08 18:10:

      צטט: שושנה ויג 2008-08-29 18:02:18

      ורד,

      האם לדעתך הציבור מאבד אימונו בזהות ובשפה?

      האם יש לך מטרות "לחנך" ?

      זוהי ההרגשה..

       

       יש לי מטרות להיעלב פחות מהשפה שמדברים אלי: כותרות העיתונים, הפרומואיים, הפרסומות, 

      כל מי שמנסה למכור לי משהו מתוך מחשבה שיש לי אי קיו חד ספרתי ואני אוכל בשמחה את כל המניפולציות הירודות שמאכילים אותנו מכל כוון.

      אז זהן, שאין לי כוונה. אם תעיפי מבט בספר שהוצאתי לפני כמה חודשים, זהו ליבו של הדיון והכלים המוצעים שם, ובמיוחד הדייר, מסמנים בבירור אפשרות אחרת. הערכים, הגדרת הזהות, הכנות ועיושר הכוונות הם לא מילים תמימות, זו דרך עבודה.

       

      "לחנך", למרות הטעם העבש משהו שדבק במילה, היא כוונה ראויה.

       

        29/8/08 18:02:

      ורד,

      האם לדעתך הציבור מאבד אימונו בזהות ובשפה?

      האם יש לך מטרות "לחנך" ?

      זוהי ההרגשה..

       

        29/8/08 17:42:

      צטט: iris m-power 2008-08-29 16:52:39

      את מתנסחת כלכך יפה - ועדיין מעניין לראות איך כל אחד קורא את המסרים מתוך החוייה שלו..

       

      אני קראתי אותך מנסחת ערכים בין אם לחברה, לאדם או לכל ישות מובחנת אחרת.

      כן. כמו מותג.

       

      אני, אגב, רואה בערכים מצפנים המכוונים אותנו.

      אותם מצפנים אשר לא משנה כמה נפעיל עליהם הגיון או שכנוע - תמיד יראו לנו את הצפון שלנו.

      ויאותתו בכל הכח כאשר נסטה ממנו.

       

      לטעמי איכות כן יכול להיות ערך- מה שחשוב הוא מה הפרשנות שנותן לו בעל הערך, ומה זו שנותנים לו צרכניו / לקוחותיו.

      וככאלה יכולים להחשב גם עובדים,ספקים, וכמובן כשמדובר באדם גם משפחה , חברים..

      כל מי שסובב את האדם וחווה את ערכיו ביאם לידי ביטוי.

       

      והרי בצדק נכתב כאן כלכך יפה - אנשים יזכרו מה שגרמת להם להרגיש.

      תן להם להרגיש מי אתה. באמת.

       

      איריס שטרסמן , www.m-power.co.il

       

       

       איכות היא מילה בעלת שתי משמעויות: מטרה והגדרה.

      כמטרה, לא מכירה יישות שאינה רוצה להיות ולהתפס איכותית.

      כהגדרה... זה עוד סופרלטיב שלא בהכרח מעיד על התוכן.

      בגלל זה, אגב, שינו את הגדרת המחקר האיכותי - כי כביכול זה הופך אותו לטוב יותר, וזו לא הכוונה.

       

      ערכים, אגב, עומדים מאחורי כל דבר, אני מקווה שגם מאחורי אנשים, פרטיים וציבוריים.אני יודעת שזו תמימות, ומצרה על כך, אבל חושבת שככל שאנשים יהיו רגישים וערנים יותר בקריאת מסרים,

      זה ישפיע גם על זה שמכתיב אותם.

       

      הפעלת רגשות בלי כיסוי היא  מיניפולציה, משם הדרך לגימיקים קצרה, והדרך

      ליצירת זהות ושפה ישרה ואמיתית - הולכת ומסתבכת.

        29/8/08 17:36:

      צטט: שושנה ויג 2008-08-29 16:37:34

      לורד,

       

      מיתוג המוצרים נערך הרבה פעמים בלא להתייחס לערכים. אני לא מאמינה שסולם הערכים של המפרסמים הוא סולם ערכים זהה לקונים. הקונים רוצים מוצרים נוחים לפעמים מחפשים בריאות. וסולם הערכים של המפרסמים הוא לשווק.שיווק להמונים במושגים שלנו הפך להיות לטעמי, שיווק אגרסיבי. שיווק בלתי מתחשב ברגשותשלנו כצרכנים. דורסנות מאוד מכוערת.

      אחתהדוגמאות האחרונות שאין לי חשק להתייחס אליה, אך כיוון שהיא במחוזותינו אתיחס אליה בקצרה. יש תוכנית שמנסים למתג אותה בעינינו. נדמה לי "מפרץ האהבה." שימו לב שכל תוכניות ריאליטי עוברות תהליך מיתוג כדי שאנו ברוב טמטמנו נוכל להצביע בהודעות sms ונממן את ההפקות המטופשות. במפרץ האהבה הולכים ל"בהם" מהמילה בהמה  11  צעירים, כדי שמתוכם יצאו 5 זוגות ובכל תוכנית מישהו מהמשתתפים יפול. תוכניתשאין בה אהבה ואין בה "ערכים" ומה שמוכרים לנו כצופים הוא פשוט "תאווה לעיניים"מקום יפה, שש יחידות נופש על שפת הים, וגם שפני ניסיון בדמות בני אדם. 

       

      ורד, שיווק בעידן המודרני עד כמה שאני מבינה הוא לא עניין של שפה הגיונית. הוא בוטות, הוא מחטף, הוא מכירה של דברים איומים להמונים וגם הפיכתם למכורים לו. זו כל השפה...

       

      ודרך אגב המאמר שלך כתוב יפה, אך לא הצלחת לשכנע אותי, אולי כי כתבת מנקודת המבט של המפרסמת.. 

       שבת שלום

       

      שושנה

       

       את צודקת.

      חושבת שאם מי שמנווט את הספינה היה מכניס את המילים "אותנטיות" ו"כנות" למצפנים,

      עדיין המטרות היו מושגות ולא היינו צרכים לשלם מחיר כבד כל כך על תאוות בצע וחוסר כבוד.

       

      הזווית שלי אינה הצד של הפרסום אלא מה שעומד מאחורי הכוונות, הזהות והשפה, משם, אני מאמינה,

      אפשר להתחיל לשנות.

       

       

        29/8/08 16:52:

      את מתנסחת כלכך יפה - ועדיין מעניין לראות איך כל אחד קורא את המסרים מתוך החוייה שלו..

       

      אני קראתי אותך מנסחת ערכים בין אם לחברה, לאדם או לכל ישות מובחנת אחרת.

      כן. כמו מותג.

       

      אני, אגב, רואה בערכים מצפנים המכוונים אותנו.

      אותם מצפנים אשר לא משנה כמה נפעיל עליהם הגיון או שכנוע - תמיד יראו לנו את הצפון שלנו.

      ויאותתו בכל הכח כאשר נסטה ממנו.

       

      לטעמי איכות כן יכול להיות ערך- מה שחשוב הוא מה הפרשנות שנותן לו בעל הערך, ומה זו שנותנים לו צרכניו / לקוחותיו.

      וככאלה יכולים להחשב גם עובדים,ספקים, וכמובן כשמדובר באדם גם משפחה , חברים..

      כל מי שסובב את האדם וחווה את ערכיו ביאם לידי ביטוי.

       

      והרי בצדק נכתב כאן כלכך יפה - אנשים יזכרו מה שגרמת להם להרגיש.

      תן להם להרגיש מי אתה. באמת.

       

      איריס שטרסמן , www.m-power.co.il

       

        29/8/08 16:37:

      לורד,

       

      מיתוג המוצרים נערך הרבה פעמים בלא להתייחס לערכים. אני לא מאמינה שסולם הערכים של המפרסמים הוא סולם ערכים זהה לקונים. הקונים רוצים מוצרים נוחים לפעמים מחפשים בריאות. וסולם הערכים של המפרסמים הוא לשווק.שיווק להמונים במושגים שלנו הפך להיות לטעמי, שיווק אגרסיבי. שיווק בלתי מתחשב ברגשותשלנו כצרכנים. דורסנות מאוד מכוערת.

      אחתהדוגמאות האחרונות שאין לי חשק להתייחס אליה, אך כיוון שהיא במחוזותינו אתיחס אליה בקצרה. יש תוכנית שמנסים למתג אותה בעינינו. נדמה לי "מפרץ האהבה." שימו לב שכל תוכניות ריאליטי עוברות תהליך מיתוג כדי שאנו ברוב טמטמנו נוכל להצביע בהודעות sms ונממן את ההפקות המטופשות. במפרץ האהבה הולכים ל"בהם" מהמילה בהמה  11  צעירים, כדי שמתוכם יצאו 5 זוגות ובכל תוכנית מישהו מהמשתתפים יפול. תוכניתשאין בה אהבה ואין בה "ערכים" ומה שמוכרים לנו כצופים הוא פשוט "תאווה לעיניים"מקום יפה, שש יחידות נופש על שפת הים, וגם שפני ניסיון בדמות בני אדם. 

       

      ורד, שיווק בעידן המודרני עד כמה שאני מבינה הוא לא עניין של שפה הגיונית. הוא בוטות, הוא מחטף, הוא מכירה של דברים איומים להמונים וגם הפיכתם למכורים לו. זו כל השפה...

       

      ודרך אגב המאמר שלך כתוב יפה, אך לא הצלחת לשכנע אותי, אולי כי כתבת מנקודת המבט של המפרסמת.. 

       שבת שלום

       

      שושנה

        29/8/08 10:06:

      !

      IN AN ABSOLUT WORLD

      כמה קשה לפעמים ללקוח לקבל את עצמו

      ואת ה"סיפור" של המותג שלו לאורך זמן...

      וללכת איתו עד הסוף.

      .

        29/8/08 10:04:

      צטט: נתי ש... 2008-08-29 07:41:29


      ועוד משהו ורד...

      בפוסט הללת הרבה את הרציו

      את הגבולות

      אבל איפה הרגש

       

      מה מקומו בעולם הפלסטי שלך?

       

      לתכנן את המוצר אל אוכלוסית היעד...

      ואיפה היוצר

      איפה יוצר המוצר נמצא במוצר?

       

      עכשיו לא הפרדת בין מוצרים.

      וזה הכי גרוע מבחינתי.

      יש מוצרים גשמיים

      ומוצרים לנשמה: אמנות

      היחס שלך זהה

       

      אני חושב שנימוסים והליכות הם לא מהות

      אלא רק אמצעי

      אני חושש שאצלך זה העיקר

       

      ויודעת מה התוצאה של כל זה?

      זה ניכור אל החברה שאת מעצבת

      ניכור כזה חזק

      ואת וחברייך מתפלאים על העליה באחוזי האלימות והפשיעה...

       

      אז הסיבה היא שהחברה שאת חלק מימנה (ואת מדגישה חזק את גבולותיה)

      לא מותירה תקווה

      ליותר מידי אנשים

      ולמי שאין תקווה

      אין גבולות כלל

       

       לא בטוחה שהבנתי, אז, לפני שנים, את ההתנפלויות שלך עלי, ברחבי הרשת,

      ולא בטוחה שמבינה עכשיו.

      גם את ההתנצלויות שלך לקחתי, כמו ששמת לב, בעירבון מוגבל.

      אבל כמו שאמרת, מנומסת מספיק כדי להניח שיש לך סיבות משלך.

       

      נתי, או איך שנהגת לכנות את עצמך ב'במה חדשה' שגם אותה אתה שונא,

      אמנות לא קשורה. זה מקום אחר וסוג אחר של דיון.

      הפוסט הזה מדבר על שאלה פשוטה - איך ניגשים אחרת למילה מיתוג.

      לא בטוחה שזה בין תחומי העניין שלך.

       

      מבינה שיש שם כאב ועלבון ורצון בלתי נשלט שיקשיבו אליך, שישימו לב,

      וזה לא מעורר בי  כעס, אולי מעט תמיהה.

       

      "שנאה" היא מילה חזקה. שומרת אותה למקומות (ואנשים) ראויים. ממליצה גם לך.

       

      אשמח אם לא תהפוך את הבלוג שלי לזירת קרב, כפי שעשית בעבר,

      ושומרת לעצמי את הזכות להסיר את דבריך, אם שוב תבחר לעבור את הגבול.

       

      כן, ויש גבולות שרצוי לכבד.

      עובדה שרצוי שתפנים ותממש. יכול לעזור לך.

        29/8/08 07:41:


      ועוד משהו ורד...

      בפוסט הללת הרבה את הרציו

      את הגבולות

      אבל איפה הרגש

       

      מה מקומו בעולם הפלסטי שלך?

       

      לתכנן את המוצר אל אוכלוסית היעד...

      ואיפה היוצר

      איפה יוצר המוצר נמצא במוצר?

       

      עכשיו לא הפרדת בין מוצרים.

      וזה הכי גרוע מבחינתי.

      יש מוצרים גשמיים

      ומוצרים לנשמה: אמנות

      היחס שלך זהה

       

      אני חושב שנימוסים והליכות הם לא מהות

      אלא רק אמצעי

      אני חושש שאצלך זה העיקר

       

      ויודעת מה התוצאה של כל זה?

      זה ניכור אל החברה שאת מעצבת

      ניכור כזה חזק

      ואת וחברייך מתפלאים על העליה באחוזי האלימות והפשיעה...

       

      אז הסיבה היא שהחברה שאת חלק מימנה (ואת מדגישה חזק את גבולותיה)

      לא מותירה תקווה

      ליותר מידי אנשים

      ולמי שאין תקווה

      אין גבולות כלל

        29/8/08 07:08:


      ורד את כל כך מתונה עד כדי שבא לי לבכות

       

      נתת בפוסט הזה את האני מאמין של השמרן האולטימטיבי

      כמו לקחת עיפרון והדגשת את הגבולות, חזק

       

      את משעממת.

      את פחדנית.

      את עבד של חברה שממחזרת את עצמה שוב ושוב

       

      והכי חשוב

      איני אוהב אותך

      אפילו שונא.

       

      (את התעקשת על זה, את דבקת כקנאית דתית בזה שקיללתי אותך פעם

      והזכרת לי שוב ושוב, כי לא יכולת לשנות פאזה במוח המקובע שלך.)

       

      אז ברכות

      אני באמת שונא אותך

      ואת באמת עוד אחת מהעדר

      לכי למלאות שאלונים אצל יבחושי אינטרנט

      (הוי סליחה כבר מילאת ...)

        29/8/08 02:02:


      "כל כך טיפשות החולצות

       כל כך טיפשים תקליטני בית הקפה

       כל כך טיפשות המדוזות

       כל כך טיפש מכשיר הסלקום

       שאבד במונית"

      (מתוך כל כך טיפשות החולצות מאת רועי צ'יקי ארד)

       

       

      הריח הנכון המראה הנכון הצליל הנכון

      והטעם הלא נכון

       

       

        29/8/08 00:39:

      צטט: ורד מוסנזון 2008-08-29 00:36:59

      צטט: גליתכ 2008-08-28 23:18:17

      ורד

      אשמח לקבל דוגמאות לערכים שאינם ערכי סף ושאיפות

      כמו כן - אודה לקבלת הסבר - למה אשליה וירטואלית? - לא הבנתי את המושג

      תודה

      גלית

       קצת שגיאות הגהה. זה מה שקורה כשלוחצים מהר מידי:

       

       

       

       

       ערכים יכולים להיות הרבה דברים, מילים כמו "נאמנות" או "אופטימיות" מצד אחד

      לצד "שיטה" או  "חוצפה", כמעט כל מילה שאפשר להגדיר בה אישיות - יכולה להכנס.

      המבחן הוא האותנטיות, לדעת שהערך שנבחר מייצג אמת, לא מס שפתיים,

      דורש מחויבות. ועשייה.

      יש כלים ברורים לתהליך, הוא מובנה וקבוע, ועם זאת, שונה ומשתנה. בכל פעם מחדש.

       

      וירטואלי מכיוון ומדובר בדבר לא גשמי, ברעיון, תחושה, תפיסה. 

      אם את רוצה לדעת יותר אולי יעניין אותך להכנס ל

       

      http://www.ytoolbox.com/

       

       

        29/8/08 00:20:

      באמת נמאס כל עיניין המיתוג הזה, זה נהפך מלאכותי להחריד.
        28/8/08 23:18:

      ורד

      אשמח לקבל דוגמאות לערכים שאינם ערכי סף ושאיפות

      כמו כן - אודה לקבלת הסבר - למה אשליה וירטואלית? - לא הבנתי את המושג

      תודה

      גלית

        28/8/08 23:14:
      זה ממש לא קשה, זה העניין.
        28/8/08 23:04:
                                          

       לדרך בה הוא מציג את עצמו, מגדיר את יכולותיו וייחודו, יוצר תחושות ורגשות, מתקשר עם קהלי המטרה, קוראים זהות ושפה.

      וכשאני אומרת 'כל מוצר' אני מתכוונת לא רק למוצרי צריכה אלא גם לתנועות, מנהיגים, אפילו שחקני קולנוע או אנשי מקצוע מוכרים. הבידול מתחיל תמיד באותו מקום, בזהות ובשפה, בהגדרת הערכים המבדלים ובדרך בה הם מנהלים שיחה עם העולם. 

      אנשים לא זוכרים מה בדיוק נאמר או קרה - מה שאנשים ייזכרו זה - מה גרמת להם להרגיש

      מוצר, כאמור, חי על המדף. מותג חי אצלך בראש.

      מותג, בין אם הוא דימוי שנוצר באופן טבעי, לאורך שנים, ובין אם הוא נרקח במעבדות התדמית, הוא תמיד אשליה וירטואלית הבא להציג לעולם ערכים, שפה, אנרגיה, השתייכות. זהות.

      למה אשליה וירטואלית?

      כדי לצאת לדרך חיוני להגדיר את הערכים, ה DNA שעליו מבוססת הזהות שלנו. כל אחד מאתנו יכול להגדיר את הערכים המגדירים את זהותו. גם כל מותג. 5 מילים בהיררכיה שאינן כוללות ערכי סף. (לדוגמא, כשמדובר על מותג מזון, "טרי" או "טעים" הם ערכי סף). ערכים הן מילים הבאות לייצג עולמות תוכן, סוגי תחושות, תפיסות, להגדיר זהות. (מילים כמו "איכות" או "מובילות" או הגדרות תחום פעילות אינן ערכים אלא רשימת שאיפות.)

      אנא תני דוגמאות לערכים שאינן ערכי סף ו/או רשימת שאיפות. תודה

      רק אחרי שהערכים הוגדרו, וחיוני שזה יעשה על ידי מי שמנווט באמת את הספינה, רק אז באמת יכול להיפתח התהליך.

      מי אנחנו, אל מי אנחנו מדברים, באיזו סביבה אנחנו פועלים, מה מייחד אותנו, מה הופך אותנו לרלוונטיים, מאיזו זווית מגיע הבלתי צפוי. צריך ללמוד כמה שיותר על הנושא, לעשות שימוש ב"עיניים החדשות" שאנחנו מביאים איתנו, לראות את מה שלא נוכל לראות יותר, בעוד תקופה.

      הגדרות השפה, הבאות מיד אחרי הגדרות הערכים, לוקחות את הזהות ומנערות אותה, עד שכל המילים והדימויים האותנטיים יצרו ערמה נאה על השולחן – ואז מתחילים לבחור.

      ליצור לוגו שעונה על התכנים, לדייק את ההגדרה, ליצור את הדרך בה אנחנו מדברים אל העולם, בכל נקודות המגע.

      כדי להצליח ליצור את הזהות שהגדרנו, לא רק על הנייר אלא בפועל, ליצור מודעות, אהדה והזדהות, להניע לפעולה את קהלי המטרה – דרושה שמירה מתמדת, עירנית, על שפתו של המותג, ליצור זהות ברורה ומבודלת ועם זאת, מחדשת ומתחדשת, מפתיעה, בהתאם למטרות ולתפיסה שהוגדרה.

       

      ורק בגלל ששאלת, אני עונה:

      לזה אני מתכוונת כשאני אומרת:"זה הכול עניין של זהות ושפה."

       

      אז אם אני מבינה נכון, אם אני רוצה לבדל את עצמי ולבלוט מבין כל בעלי המקצוע:

       עלי למתג אותי (ליצור אשליה וירטואלית?!)- כדי שיווצר הבידול שימשוך אליו לקוחות

      להגדיר ערכים (שהם לא ערכי סף ולא שאיפות) = זהות

      להביא משהו אחר בלתי צפוי (מה המוצר/שרות - ערך מוסף)

      לבנות לוגו מדוייק =שפה

      ואז לצאת לדרך?

      נשמע פשוט - אז למה זה כ"כ קשה?

       

        28/8/08 22:56:

       

       

      נכון.

      פרופיל

      ורד מוסנזון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות