אם אני גרה עם שני חתולים,

ושותפה שקוראים לה סימה,

בדירה מרווחת ומוארת,

ויורדת כל בוקר לשתות הפוך

גדול, חלש, בלי קצף, פושר

עם חלב דל.

ואני אורזת את המצוקות שלי

ואת הפחדים בארגזים מקרטון,

ומוציאה אותם על פי צורך,

במינונים מדוייקים,

בזהירות,

כדי שלא יתפזרו באויר.

משתמשת בחומרים הרעילים האלו

בתבונה.

ואני חלק מלב הטרפת אני,

שמצברת  ומרחפת באויר,

בעיקר בצומת הזו,

שינקין, קינג ג'ורג' ואלנבי.

וכולכם תיירים,

מתים מחום אבל נהנים מהניכור.

כאן מותר לכם להיות מה שבא לכם,

כי לא באמת מרגיש בבית.

יודעים מה,

ואולי אפילו ממלצרת בנסיך הקטן,

כשכל זה קורא בין סמטה

פלונית לאלמונית.

ומי אתם בכלל.