שלום לכולם,

פעם בכמה שנים, אנו מתבקשים לעשות בחירות בחיים.

פעם הבחירה היא באיזה מוסד ללמוד, או בכלל האם ללמוד, אח"כ עם איזה בן/בת זוג לבלות או להנשא..

כמו לפי חוקי הכלכלה , כל החלטה הינה באופן אוטומטי ויתור על אפשרות אחרת, בהנחה שכלי היצור (משאבים, זמן וכיו"ב) מוגבלים.

והלואי שהינו יכולים להחזיק בשני קצוות של החבל! נכון? פעם במהלך מערכת יחסים עם רו"ח....הרו"ח התאהבה באחר (קורה...) ואז היא עמדה מול הצורך לבחור, תשובתה היתה: אם אני אוותר על האהבה החדשה שלי , אז יתכן והיחסים בינך לביני לא יצלחו... ואז אני אשאר קרחת מכאן ומכאן...מיותר לציין שאני ויתרתי על מערכת היחסים ...

פעם בחמש שנים, נערכות בחירות לראשויות המקומיות, בהן מתבקשים התושבים לבחור בראש הראשות, ובחברי מועצת העיר - להל"ן נציגינו בהנהלת העיר.

עד כמה אנו מתיחסים לבחירה ברצינות יעידו כל אחת ואחד מאיתנו...

חלקינו לא ילך להצביע , וסיבותיו עמו...- "כולם אותו דבר"," אין אפשרות לעשות שינוי אמיתי ממילא"," אין לי זמן ללכת להצביע" ואו כל תירוץ אחר יחזק את הציבור שלא לוקח אחריות על הסביבה בה הוא חי.

חלק אחר - יביע את דעתו על ידי הליכה לקלפי, ובחירה בנציגיו לחמשת השנים הבאות.

אחרים ינקטו עמדה וינסו לשכנע אחרים לבחור במועמדים כאלה או אחרים.

מעטים יותר, יקפצו לביצה ויעמידו עצמם לבחירת הכלל, מתוך רצון להשפיע , להיות מעורב, להיות במרכז העינינים או כל ניסוח שיהיה , העיקר להיות "בפנים".

אני בחרתי בדרך הקשה....- לקפוץ למים, לשחות עם הכרישים אבל גם להיזהר מהדגים הקטנים, לדלג על מספר קרפדות ואו צפרדעים (ויסלחו לי חברי הדתים - לאכול מספר רגלי צפרדעים)  אבל בחרתי להשפיע! בדרך של עשיה כחלק מהמירוץ למועצה המקומית בישוב בו אני גר, קדימה-צורן.

למי שעדין לא מכיר: קדימה - צורן ישוב (מאוחד מזה כחמש שנים) ממוקם ממזרח לכביש 4 , מזרחית לאבן יהודה ובין צומת דרור לצומת פרדסיה הישוב מונה כ- 17000 תושבים.

עד כאן ההקדמה

נכון, שההחלטה כפי שחברי טוענים הינה שריטה קלה, מופרעות נפשית קשה, החלטה אמיצה (תלוי את מי תשאלו).

כל יום אני נפגש עם אנשים חדשים - ובכך מרחיב את המעגל החברתי שלי (ותודה לכולם שמוכנים לפגוש אותי!).

אני גם לומד להקשיב (ואמרה לי פעם ידידה טובה מאד, אתה מקשיב מעולה ...אבל לפעמים אתה גם צריך לעשות סמני חיים , שבת/בן השיח ידע שאתה חי ),  אני לוקח  חלק בדיון הציבורי המאד חשוב!! ומרגיש שזכות גדולה נפלה בחלקי!

כל יום אני לומד דברים חדשים, בכל יום אני לומד שרובינו לא ממש מקשיבים למה שאנחנו אומרים (שלא לדבר על מה שחברינו או אלה שאינם חברינו אומרים...).

כל דיון הופך לפעמים לרב שיח של חרשים, שנדרשת מראה שמעטים יודעים להניחה מול פנינו...

ושוב....הייתי נוכח בפגישה שבה סיפרו לי כמה חשוב שנציגי השכונה יהיו ברשימה - למראית עין ... כן , כן....אותם נציגים שלא שירתו את השכונה בקדנציה הנוכחית, אותם חברים שבגדו באמון שולחיהם....ועד כמה, הדברים הבאמת חשובים לנו פתאום הופכים שולים...

עד מתי אנו יכולים לתת לעובדות לבלבל אותנו .

ואני שואל..

מתי נדע לרדת לעומקם של דברים, מתי נלמד שטובת הישוב שלנו , ולא משנה מה שמו והיכן מיקומו..., שהאנשים הטובים ביותר , יקבעו את הנהלים ואת התקנים הראוים ביותר לניהולו, ושהמנהל הטוב ביותר יהיה זה שימונה לנהל (וזו לא מילה גסה!!) את העסק הפרטי של כל אחד מאיתנו...!! הבית שלנו - שהוא פיסת הנדל"ן החשובה ביותר לנו, את חינוך ילדינו , שהם הנכס הריגשי היקר ביותר שיש לנו!

מתי נלמד שאנשים שרוצים להיות שליחי ציבור, צריכים לעבור ראשית את המשוכה הראשונה, להיות חלק מציבור שולחיהם! חלק מאותו ציבור שהם רוצים ליצג!

לעשות למען הקהילה זו אינה מילה גסה! העשיה, הכרת הצרכים של התושבים ושל הישוב בו אנו חיים הינו תנאי מקדים ומחייב ורק לאחר שהם יהיו מעורבים בעשיה יעמידו עצמם לבחירה כנציגי ציבור! (תגידו נאיבי....?!).

אני מאמין שכפי שאף סטודנט בוגר תואר ראשון, לא יעמיד עצמו לבחירה כדירקטור בחברה ציבורית בתרם הנ"ל צבר ניסיון רב בתחום לימודיו ועבד בתחום התמחותו שנים רבות והפגין יכולת מוכחת בתחום הרלוונטי... כך גם על נציג ציבור,

שעליו להיות בעל יכולת ציבורית ואו/וגם, ניהולית מוכחת, עליו להיות חלק מהעשיה הציבורית בישוב.

הידעתם שבמדינות מסוימות בעולם....על מנת להיות ראש עיר, אתה חייב ראשית להיות ראש מושבה, ולפני זה ראש כפר....ובכל מקום אחר, על מנת להיות נהג רכב מנועי, צריך רשיון, לעיתים אף צריך מלווה לתקופה מוגדרת, על מנת להיות עו"ד צריך לעבור התמחות, על מנת להיות רופא יש צורך ללמוד, להתמחות וכיו"ב....

אבל בישראל של שנת 2008 על מנת להיות חבר מועצת עיר או ראש ראשות שאחראי על מאות עובדים ,אלפי/ עשרות אלפי/ מאות אלפי - אנשים, המקבל אחראיות על תקציבים של עשרות מיליוני שקלים (ולעיתים מאות מיליונים), אין תנאי סף לתפקיד!...פרט לבחירות.

ראש ראשות לא מחויב בתנאי סף שיכשירו אותו לתפקיד, אולם גם נציגי הציבור אינם צריכים לעבור איזה תנאי סף (פרט להיותם תושבים ולהיבחר) ואינני מקל ראש בבחירה הדמוקרטית!

אבל כלים ....?

אין חובה לבא לאכול עם סכו"ם (אפשר לאכול בידים...), אין צורך בידע, יש צורך במימון ($$) לבחירות..שגם את זה ניתן לקבל מהמדינה (בתנאים מסוימים שאינם קשורים לכישורים), חיוך  ויש לנו כרטיס כניסה לניהול חייהם של התושבים!לניהול מילוני שקלים....כספי ציבור.

לדעתי על שר הפנים והכנסת לחייב נבחרי ציבור, שהם בפועל דירקטורים עירונים (עובדתית), בתנאי סף , הרי הם דנים בכספי ציבור, בפרויקטים למען רווחתו של הציבור ואנו רוצים ניהול מקצועי, שיהיה במסגרת חוקי המדינה,הכרת חוקי העזר העירונים ועוד.

אשמח לדעת מה דעתכם?

שלכם,

שביט