כותרות TheMarker >
    ';

    רק פעם בחיים

    המדריך לזונה המתחילה מתוך 'זאת שכולם יודעים'

    5 תגובות   יום שישי , 22/6/07, 10:01

    ...לפי צליל הנקישה ניחשתי שהבא הוא אותו נודניק  שפניו מזכירות פרצוף של צב וכל מה שיכולתי לעשות בזמן הקצר שנותר בידי, זה לקום ממקומי, לשים את תיקי תחת זרועי ולצעוק 'יבוא!' בקול של אחד הממהר בקוצר רוח  לפגישה חשובה עם ראש הממשלה.

    בפתח התייצבה בחורה תמירה, שזופת עור חבושת כובע קש צבעוני וחמושת משקפיים שחורות הממוסגרות באדום עז כצבע שפתיה. ברגע זה נזכרתי שראש הממשלה יכול לחכות עד השנה הבאה והנחתי את התיק על השולחן. מאחורי גבה של השחרחורת הנאווה הבחנתי בראשו העגלגל של אביר קוזאק חברי הטוב השולח לעברי חיוך הכולל בתוכו קנאה מיוסרת.

    אליו מיעטו  נערות להיכנס והמעטות שבאו, היו בדרך כלל מבוגרות ורעות מראה, דבר שלא שולל כהוא זה את אופיו הנוח לבריות, את בקיאותו בידיעת הארץ ואהבתו למחול הקלאסי.

    "כן? –פניתי אל אדומת השפתיים- אני מנחש שבאת אלי."

    "נכון, ואל תגיד שאתה לא מכיר אותי..." –אמרה הבחורה כשהיא מסירה את משקפיה הגדולות.

    ברגע זה נשמעה בחדר  דפיקה עמומה, אך לא הייתה זו דפיקת הדלת שאביר עמד לצידה, אלא הולם לבבי שזיהה בבאה את ויקי, נערת הרחוב אשר עמה נהגתי להיפגש פעם בשבוע כשהייתי צריך להמתין לגמר שעורי ההתעמלות של חוחית הקטנה שלי.

    לא הרחבתי את הדיבור על אותם מפגשי סתר בתוך המכונית, כי בסופו של דבר הספר הוא על קורותיו של ד"ר דניאל חרובי, אך מאחר שביקורה המפתיע של ויקי  אירע במקרה ביום בו ראיתי את ידידי הטוב אביר, בפעם האחרונה בחיי, אולי ארחיב מעט את הדיבור על קשרי עם אותה בחורה מופרעת.

    ויקטוריה, או ויקי כפי שהציבור הכיר, לא הייתה סתם אשת תענוגות. בראשה הסגלגל והנאה התרוצצו מחשבות עסקיות שנועדו להוציאה ממעגל הזנות ולהציבה כאשת עסקים בענף התרבות והקוסמטיקה.

    אני חושב שהיה זה במפגש השלישי בינינו, כאשר  גילתה לי את סודה, בתנאי שלא אגלה זאת לאיש.

    וכך אמרה לי אז ויקי –אחרי שנשבעתי לה בחיי אמי שלא אגלה את דבריה לאיש- 'אני מגלה לך את סודי, כי אתה סופר ויכול לעזור לי. מזה זמן רב אני חושבת שלכל מקצוע ומקצוע יש ספר הדרכה שיכול לעזור  למעונינים בו.

    המקצוע היחיד שלא נכתב לו שום ספר הדרכה, הוא דווקא המקצוע העתיק ביותר בעולם.

    אז אמרתי לעצמי למה שלא אכתוב ספר שנקרא לו: "המדריך לזונה מתחילה" וכל אחת שתרצה להיכנס למקצוע, תרכוש את הספר ותלמד מה לעשות.

    נכון אמנם שהיה עדיף לפתוח בית ספר מקצועי לנושא, אבל כל זמן שהממשלה שלנו תלויה בקולותיהם של הדתיים, ואל תשכח שכמה מחברי הטובים ביותר הם דתיים, אז אני יודעת שאין סיכוי שרשת החינוך תצליח להכניס תחת כנפיה, את השרות החשוב הזה. מה דעתך?'

    הייתי די המום. אף פעם לא חשבתי שאשת הרחוב הזאת, יכולה להתמסר למחשבות ספרותיות, מופרעות ככל שיהיו.

    הודתי לפניה שאכן למרבית הפלא מדריך כזה טרם נכתב, אבל סירבתי בכל תוקף לתת את שמי לספר פן  אעורר חשד מוטעה שאני נמנה על אותם עלובי נפש הנזקקים לזונות הרחוב וסיכויי להיבחר אי פעם ליו"ר אגודת העיתונאים יפחתו. הדבר לא הפריע לה. 'את שמך אני  לא צריכה - אמרה לי- השם שלך רק יקלקל. אני רוצה  את כשרון הכתיבה שלך בלבד'. לכן היא מציעה לי שבכל מפגש היא תספר לי  מה צריך להיות כתוב בספר בפרק הבא ולפגישה  הקרובה אביא לה את הפרק כתוב  והיא תספר לי את  ההמשך .    

    "ומה יצא לי מזה?" –שאלתי.

    "אני אוריד לך מהמחיר –אמרה- תשלם לי רק חצי ממה שאתה מלווה לי תמיד כשאנחנו נפגשים."

    להצעה שכזאת לא יכולתי לסרב וכך התחילה תקופה שבה הייתי מקדיש כמה שעות בשבוע בחדר המערכת, לכתיבה  פיראטית שחסכה לי סכום ניכר.

    ידעתי שעל נושא פחות ערך זה שעליו בזבזתי כמה שעות כל שבוע, המורה ברכוז לעולם לא היה נותן לי את הציון 'מצויין' , אך ראיתי בזה מעין שעשוע בלתי מזיק, שבעקיפין  העשיר את השכלתי האקדמאית באינפורמציה חשובה אשר משום מה מעולם לא נלמדה באוניברסיטאות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/6/07 11:15:

      אבא אחד,

      יופי שהגדלת את הכתב,

      עכשיו רק תבחר סוג גופן אחר.

      שלך,

      הבת המלאה טענות.

        22/6/07 19:27:

       

      צוחק

       

      מי מוכר מה למי ותמורת מה? מממ...

        22/6/07 18:52:
      כל הכבוד. תמיד אהבתי אותך ולא ידעתי למה. עכשיו שמתברר שאתה גם יודע לכתוב אני בכלל מעריץ מושבע. מגניב נעם. (ההוא שסחבת לו את הגלידה לפני)
        22/6/07 15:44:
      צוחק
        22/6/07 15:12:
      היי...הכתב נורא קטן....מי יכול לקרוא כתב כזה קטן?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      פוצ'ו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין