כותרות TheMarker >
    ';

    על נישואין, גרושין, גברים ונשים ומה שביניהם - בלוג גירושין

    שלום לכולם, אני עו\"ד, המופיעה בבתי משפט, בתחום דיני המשפחה. אני עוסקת בגרושין, הסדרי ראיה ומשמורת, מזונות חלוקת רכוש והכול מתוך ראיה רחבה ויצירתית, תוך שילוב תחומים נוספים שלמדתי כמו פסיכולוגיה ורפואה אלטרנטיבית. אני מתעניינת בתחומים שהזכרתי מכל היבטיהם.

    אשמח לקרוא את תגובותיכם, אודות מה שכתבתי ומה עמדתכם בנושאים שהעליתי.

    כל המידע המוצג בבלוג הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

    0

    חלוקת רכוש

    44 תגובות   יום שישי , 29/8/08, 08:11
                      חבות בחובות בן/בת הזוג- אימתי? מאת עו"ד יעל גיל

    הם, זוג בשלהי גיל ה- 40 לחייהם.  הם חיו חיי זוגיות טובים ביחד. שניהם עבדו כשכירים, פרנסו את המשפחה וגדלו 4 ילדים, 2 בנים ושתי בנות. הם היו משפחה לתפארת. עד שיום אחד, החליט הבעל לעזוב את מקום עבודתו ולפתוח עסק. הוא החליט שדי לו לפרנס את הבוסים, אשר לדבריו התעשרו על חשבונו והגיע הזמן לעשות לביתו. אשתו חששה מאוד, מה והרי לפתוח עסק, זה לא דבר של מה בכך, יש עסקים קטנים רבים שנכשלים ומה יהיה על המשפחה ובפרט על הילדים שעוד תלויים בהם לפרנסתם. אבל הבעל סרב להקשיב לאשתו ולחששותיה. "את לא בוטחת בי" הוא זעם. הוא החליט להתחיל בחיים חדשים. משבר גיל אולי, כך חשבה אשתו, שעדין ניסתה להניא אותו מצעד דרמטי זה.

    הבעל לווה כספים מן הגורן ומן היקב, השתמש בדירה שרכשו עבור הילד הגדול, כבטוחה ויצא לדרך החדשה.

    תוך זמן קצר, הוא שקע בחובות אדירים, אשר אשתו לא ידעה מנין הם הגיעו וכיצד התפתחו כה מהר. דירת הבן בחולון נמכרה לשם כיסוי החובות. הכול קרס עליהם במהירות עצומה ולבסוף ביקש הבעל מאשתו שתסכים לחתום לו על מסמכים, כך שהוא יוכל לקחת משכנתא שנייה על הבית בו התגוררו. בית, אשר בנו יחדיו, מעמל של שנים. קוטג' של 7 חדרים במושב בדרום, אשר השקיעו וטיפחו אותו כבבת עיניהם.

    האישה אמרה עד כאן. אני לא מוכנה לסכן גם את בית המשפחה שלנו. פתאום החלו לצוץ כל מיני אנשים, שהתחילו לאיים עליה ועל חייה. לאחר האיומים, היא חתמה גם חתמה ותוך זמן קצר, הם נאלצו למכור גם בית המשפחה. מזל שהיתה לה משפחה – משפחה אמיתית, הורים ואחים, אחרת אין לדעת, אנה היא וילדיה היו באים. 

    בדיעבד, הסתבר לאישה, כי בעלה התחיל כבר מזמן להמר ונסחט ע"י עבריינים. האישה היתה האחרונה לדעת. העסק אשר פתח, היה מסווה לפעילות אותם עבריינים, אשר סחטו אותו. 25 שנים היו בני הזוג ביחד, מתוכם הם היו נשואים 22 שנים. "לא הכרתי אותו בכלל", היא אמרה למשפחתה, כשהיא כולה שבורה ודוויה. הבעל, אשר חובותיו בגין הימוריו הרקיעו שחקים, החליט כי לא די לו במה שגרם למשפחתו והוא הגיש נגדה תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה. הוא תבע, בעזות מצח, שבית המשפט יחייב את אשתו, לשלם ביחד עמו,  את החובות שנותרו, שהוא עצמו ולבדו יצר. האישה הגישה תביעה להשבת הכספים אשר בעלה גזל הימנה, באמצעות כפיה ואיומי עבריינים. מגיע לה לדבריה, כי בעלה ישיב לה לפחות, את השווי של מחצית הבית שאיבדה.  

    על בני זוג אלו, חל ההסדר הרכושי, כאמור בחוק יחסי ממון בין בני זוג, שכן, הם נישאו אחרי ה - 1/1/1974.  

    על פי סעיף 4 לחוק יחסי ממון :" 4. העדר תוצאות במשך הנישואין אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני." מכאן עולה, כי האישה לא היתה צריכה לתת ולו שקל אחד מרכושה, לכיסוי חובותיו של הבעל, במהלך הנישואין.

    כאשר חל על בני הזוג, חוק יחסי ממון בין בני זוג, לאור לשון החוק "סעיף 5 (א) נוקט במילה "זכאי", סעיף 6 (ב) נוקט במילה "עולה". לאור לשון החוק, היקף האחריות של בן הזוג לחובות רעהו יהיה לכל היותר עד מחצית ההפרש בין שווי הנכסים של כל בן זוג." (ניסים שלם, עו"ד, "יחסי ממון ורכוש הלכה ומעשה, תותי ענתות בע"מ, 55). הבעל לקח מאשתו, באיומים, עוד במהלך נישואיהם, הרבה מעבר למחצית ההפרש בין הנכסים של שניהם.

    האחריות לחובות, עפ"י דין, תהיה לאחר הגירושין בלבד.

    כמו כן, עפ"י דין, השיתוף בחובות, לא יחול על החלק של האישה בדירת המגורים, שהפעילות העסקית אינה קשורה אליה.

    אישה לא תהיה חייבת כלל בחובות הבעל, כאשר הימר על הכספים או כאשר היה שותף לפושעים וכאשר החובות נוצרו תוך כדי הפרת חובות נאמנות של הבעל, או כאשר עשה מניפולציות כספיות. במקרה זה, יצר הבעל חוב בעל אופי אישי מובהק, אשר נוצר תוך כדי הימורים. החל מן היום בו נפתח העסק.

    בע"א 1967/90 גיברשטיין נ' גיברשטיין פ"ד מו (5) 661 פסק בית המשפט העליון בין השאר כדלקמן : "א. (1 ) כל אימת שנהנה אחד מבני הזוג ממעשה ידיו של בן זוגו, הוא לא יהיה שותף לרווחים בלבד, אלא יישא גם בהפסדים ובהוצאות. (2) חזקת השיתוף בחובות מוגבלת לחובות שנעשו בדרך הרגילה על ידי אחד מבני הזוג בתקופת קיומה של השותפות, כל זמן שהם מנהלים אורח של חיי משפחה תקינים, להוציא חוב שהוא בעל אופי אישי מובהק." (מתוך המאגר המשפטי נבו).

    האישה לא תהיה חייבת כלל בחובות בעלה, כאשר החובות נוצרו, כשהם לא ניהלו אורח של חיי משפחה תקינים (ע"א 677/71 דוד נ' דוד פ"ד כו (2) 457. בפרשת גיטלר (ע"א 563/92 עזבון גיטלר נ' גיטלר פ"ד מח (5) 469 )חיותה כבוד השופטת דורנר את דעתה כי כדי להחיל את הלכת השיתוף די להוכיח חיים משותפים או מאמץ משותף, לעומת זאת, אם לא שוררת הרמוניה בין בני הזוג, אין לייחס להם כוונת שיתוף בחובות.

    כשבעל משסה עבריינים באשתו, מאיים עליה וסוחט אותה ומהמר בכספי הצדדים, הם לא מנהלים חיי משפחה רגילים ותקינים ובודאי שלא הרמוניים ומכאן אין ולא היתה לבעל כל אפשרות להחיל חוב כלשהו על אשתו מעולם.

    יתרה מכך, על בני זוג אלו לא חלה הלכת השיתוף כלל, אלא חל איזון המשאבים עפ"י חוק יחסי ממון, אשר על פיו, אין כלל להחיל את חובות הבעל על האישה, בסיטואציה כפי שתוארה לעיל.

    למעלה מכך, אם וכאשר מחילים שיתוף בחובות, עפ"י חוק יחסי ממון, הוא יחול במסגרת איזון המשאבים, לאחר הגירושין בלבד ולא במהלך הנישואין וגם אז, הוא יחול, במידה ולא מדובר בחוב אישי של הבעל כמפורט לעיל, כאשר מערכת היחסים היתה הרמונית ורק עד הגבול של מחצית ההפרש בין שווי הנכסים של כל בן זוג.

    בין בני הזוג לא היתה מערכת יחסים הרמונית, החוב היה חוב אישי של הבעל ועליו מוטל להשיב לה את הכספים הרבים אשר גזל הימנה ובפרט, מחצית משווי הבית אשר נמכר לכיסוי חובותיו מהימורים.  

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (44)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/9/08 22:05:

        18/9/08 19:35:


      בע"ה

       

       

      יעל יקירתי.....

       

      כתיבה וחתימה טובה...לשנה טובה ומתוקה יותר...*

       

       

       

       

        9/9/08 12:46:


      נשמע שהחוק והצדק הולכים באותו תלם הפעם

      וזה תמיד טוב לראות.

        8/9/08 17:02:
      תודה
        4/9/08 20:50:

      צטט: שירת הים 2008-09-04 06:59:50

      אני לא אוהבת את הביקורת כאן כלפיי האישה

      כאילו איך לא ידעה

       

      אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו

       

      ולעיתים נמצא בנאדם בתוך עולמו הסגור ללא יכולת מחשבה רחבה

      עד שקורה משהו חזק שמוציא אותו משם

       

       

      תרשי לי לחזק את ידייך,

      את כ"כ צודקת..

      חייתי גם אני בתוך בועה מלא באמונה עד שהתפוצצה לי בפרצוף....

        4/9/08 11:47:

      אני חושבת שחלק מהמגיבים לא קוראים את התגובות שלי. אני יודעת בודאות שהאישה לא ידעה.

      העניין הוא שמדובר בתקופה מאוד קצרה מתוך חיים משותפים ארוכים ביחד, במהלכה בוצע מעשה ההונאה והתרמית של הבעל כלפי אשתו. היא בטחה בו כל השנים ואהבה אותו כל השנים, היא לא עצמה עיניים, היא פשוט אפילו לא העלתה על דעתה שהוא מסוגל לעשות דברים כאלו והוא כל העת שיקר ושיקר. מה הבעיה להבין, שכאשר

      אנחנו סומכים על בן זוג, שחיינו איתו 30 שנים, לא פתאום נתחיל לחשוב שהוא נוכל.

      תודה לאל קיבלתי שופטת חכמה ורצינית והיא קלטה מצוין את התמונה.

        4/9/08 06:59:

      אני לא אוהבת את הביקורת כאן כלפיי האישה

      כאילו איך לא ידעה

       

      אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו

       

      ולעיתים נמצא בנאדם בתוך עולמו הסגור ללא יכולת מחשבה רחבה

      עד שקורה משהו חזק שמוציא אותו משם

       

        2/9/08 03:00:

      יעל,

       

      קצת קשה להאמין כי האשה לא שמעה לא ראתה ולא נהנתה מרמת חיים

       

      טובה בחלק מן הזמן.ונזכרה לעזוב אותו, כאשר ספינת חייה טובעת מבחינה

      כלכלית.

       

      לא הגון.

       

      ההימורים הם מחלה שנקראת -התמכרות.

       

      והאשה חייבת להישיר מבט אל עצמה , כי למרות שהמצב לא נוח כלל,

       

      אם היא נישאה "בטוב וברע" היא צריכה להשלים עם מר גורלה.

       

      רואה חשבון טוב, ישקלל את הנזק, ועם פשרה קטנה, היא תצא מזה בזול.

       

      כל עיכוב בגירושין יגדילו את החוב.

       

      גירושין מהירים, הם הכרח המציאות

       

       

       

      מסכימה ומאד עם דברי הכותבת

      שלך אפרת

        31/8/08 14:51:

      שמחה יקירי, ממה הבעל היה אמור להתעשר, מההימורים או מזה שהוא נסחט או משתף פעולה עם עולם הפשע? אם לבעל היה עסק לגיטימי שהיה מפרנס כמה שנים את המשפחה ופתאום הכול היה קורס, שוב בגלל סיבות לגיטימיות, אז יש הצדקה לשאלה שלך והאישה בהחלט חייבת להיות שותפה לחובות כמו גם לזכויות, אבל כאן, מדובר על משהו אחר לחלוטין. אין כאן עסק, בודאי שלא עסק חוקי, "העסק" מראשית הקמתו, היה שקוע בחובות לעולם הפשע או להימורים או לשניהם, כך שאין כאן כלל מקום לדון בסוגיה הזו.

        31/8/08 13:38:


      יעל היקרה,

        

      תרשי לי להיות הילד הרע של הפורום הנכבד הזה, ולשאול מהו הדין אם הבעל היה מצליח ומתעשר בעסקי-ההימורים שלו.

         

      האם גם אז האישה הייתה "לא בעסק"?

        31/8/08 01:31:

      אני חוזרת שוב ואומרת לכל הלא מאמינים, ידוע לי בודאות שהאישה לא ידעה על מעללי בעלה.

      אני לא יכולה להרחיב מעבר לזה, כדי לא לחשוף פרטים, אבל קחו את הדבר כעובדה, היא

      לא ידעה שהוא מהמר, היא לא ידעה מה משמעות הימוריו ולא על קשריו עם עולם הפשע.

      יש הרבה מאוד מקרים, בהם נשים או גברים, לא יודעים על בגידה שמתרחשת מתחת לאפם,

      במשך שנים רבות. כאן מדובר באדם שמוטט את המשפחה במשך כשנה וחצי וסיפר שקרים,

      שזה נובע מסיבות עסקיות. הוא לא היה מהמר כל חייהם של בני הזוג, אלא נפל לכך בתקופה

      יחסית קצרה והעלים כל אינפורמציה ושיקר לאשתו כל העת. בני זוג, שחיים ביחד שנים,

      אמורים לבטוח זה בזה ולחיות חיי אמון ושיתוף. אחרי שהיא בטחה בו שנים רבות, לא עלה על 

      דעתה שהוא הפך לנוכל ולפושע. אין לה כל חלק ואשמה במה שקרה והעובדה שהיא לא ידעה,

      לא מעידה נגדה, אלא בעדה, בהיותה אדם חיובי ובוטח שלא מיהר להסיק מסקנות נגד הבעל.

        30/8/08 22:57:

      יעל העלת סוגיה לא קלה, גם לי קשה

      להאמין שהאישה לא ידעה את מעללי בעלה 

      בדרך כלל מהמרים יש להם התנהגות של חוסר

      סבלנות ואפילו קצת אלימות, איך כל הדברים

      הללו ועוד שאפשר למנות סיבות לא נתנו איתות לאותה

      גברת שבעלה במצוקה, מדוע לא פנתה לעזרה

      או התייעצה בעניין.

      מאחלת לך הצלחה במשפט.

        30/8/08 21:10:

      צטט: ניומן 2008-08-30 01:25:54

      רפיסות השלטון והמשפט

      כעוצמת השאלה

      אדם עבריין יקוב הדין כל ענין

      גם שבינו לבין רעיתו

      לשמור את הבנין

       

      אנו נוטים ל"התחרבש" עם שאלות מסולסלות כאשר דברים חייבים להיות יותר חדים ומובהקים

      ללא שאלות. אילו אני שופט בדיון אחד הייתי מסיים ענין עם עברין ברור.

       

      בטוח לאומי לא גובה מיליארדי ש'ח מאלפי בעלים שאינם משלמים מזונות לנשותיהם.

      כאן קבור הכלב. כאן מתחילה צרת רפיסות שלטון וקריאת כיוון ממריצה לבעלים עברינים!!!

      האם אדם חסר אמצעים שהושתו עליו חובות משלטון אטום למצבו הכלכלי הוא עבריין,

      או שמא השופט/ת שמחייבים אדם שכזה חוטאים לתפקידם והם העבריינים.?

      האם האלימות שאתה קורא לה כנגד אותם חסרי אמצעים היא מוצדקת כי היא "חוקית"????


      מצר אני על האשה המסכנה ,-ובמיוחד מצר עליך ,-שלמרות הסקירה המשפטית היסודית והרציונאלית שערכת (והראויה לכל ציון לשבח)--עדיין תצטרכי להדיין בפני שופטים בעלי מנטליות של רשמי הוצל"פ!-- כפי שהתמונה נראית כרגע, -תרופת מרשתך תינתן רק בערכאת הערעור!! - בהצלחה (ומחזיק לך אצבעות)
        30/8/08 11:57:


      יעל,

       

      קצת קשה להאמין כי האשה לא שמעה לא ראתה ולא נהנתה מרמת חיים

       

      טובה בחלק מן הזמן.ונזכרה לעזוב אותו, כאשר ספינת חייה טובעת מבחינה

      כלכלית.

       

      לא הגון.

       

      ההימורים הם מחלה שנקראת -התמכרות.

       

      והאשה חייבת להישיר מבט אל עצמה , כי למרות שהמצב לא נוח כלל,

       

      אם היא נישאה "בטוב וברע" היא צריכה להשלים עם מר גורלה.

       

      רואה חשבון טוב, ישקלל את הנזק, ועם פשרה קטנה, היא תצא מזה בזול.

       

      כל עיכוב בגירושין יגדילו את החוב.

       

      גירושין מהירים, הם הכרח המציאות במקרה זה.

       

       

      אין פתרונות קסם.

       

      ואם הוא היה חולה בכל מחלה אחרת, והיא היתה נאלצת למכור את

      רכושם המשותף ולהכנס לחובות ?

       

      קורה בחיים, לא ?

       

      ועוד איך.

        30/8/08 01:25:

      רפיסות השלטון והמשפט

      כעוצמת השאלה

      אדם עבריין יקוב הדין כל ענין

      גם שבינו לבין רעיתו

      לשמור את הבנין

       

      אנו נוטים ל"התחרבש" עם שאלות מסולסלות כאשר דברים חייבים להיות יותר חדים ומובהקים

      ללא שאלות. אילו אני שופט בדיון אחד הייתי מסיים ענין עם עברין ברור.

       

      בטוח לאומי לא גובה מיליארדי ש'ח מאלפי בעלים שאינם משלמים מזונות לנשותיהם.

      כאן קבור הכלב. כאן מתחילה צרת רפיסות שלטון וקריאת כיוון ממריצה לבעלים עברינים!!!

        30/8/08 00:34:
      הבעיה היא שמרבית הזוגות לא מודעים לכך ואשה מתעוררת אחרי שנותרו ריקים מכל נכסיהם.
        29/8/08 19:51:

      לתמי, גם כשאנחנו חיים במערכות יחסים זוגיות, קיים הפן של היותנו אינדיבידואלים מורכבים כמובן.האישיות שלנו הרי מורכבת מרבדים רבים ושונים, כאשר חלק מסויים בלבד מאישיותנו, בא לעיתים לידי ביטוי בזוגיות המסויימת בה בחרנו.  חלק אחר ושונה של האישיות, עולה ופורץ מתוך צרכים, השפעה חברתית, שינויי החיים ועוד. במקרים רבים מידי אוהבים הופכים לאויבים מרים ונותנים לצדדים אחרים, פחות גלויים באישיות באותה מערכת, לפרוץ החוצה. יש שיאמרו, שהיו סימנים מוקדמים. לא לכולם יש ראיית עומק ואבחנה דקה לפרטים, אפילו כשמדובר בבני זוגנו.

      אנחנו מכירים, מתאהבים, לפעמים אפילו באיזו דמות שיצרנו בתוך ליבנו או מוחנו ואנחנו מסרבים לראות 

      אספקטים אחרים של אותה דמות. אנשים מקימים משפחה, מגדלים ילדים, בונים בתים ואינם קשובים מספיק, לבן/ בת הזוג ולצרכים שהם מביעים לעיתים בצורה מוסווית לידי ביטוי. אם היינו משקיעים יותר בבן/ בת הזוג, בלהכיר אותם, בלנסות להבין אותם לעומק, יתכן שלא היינו נישאים להם מלכתחילה ואולי היינו נשארים שם כדי להכיר עוד.

        29/8/08 18:08:

      * תודה יעל על העלאת נושאים חשובים למודעות.

      אותי מעסיקה הנקודה האנושית בסיפור הזה. עד כמה יכול להיות מצב בו חיים שני אנשים יחד ואין להם מושג מה קורה אחד אצל השני? האם יש סימנים שראוי לשים לב אליהם אצל אדם שמועד להתמכרויות/שקרים/הונאות? אולי בתור עורכת דין שעוסקת בנושאים אלה תוכלי לכתוב על כך בהרחבה מנסיונך...

       

        29/8/08 17:25:

      תודה לכל חברי על תשובתיכם. למאיר, כפי שכתבתי, שיניתי והסוויתי את הפרטים ועל כן, לא כל מה שמפיע בסיפור

      אכן קרה במציאות. בכל מקרה, הלקוחה שלי, מוכיחה במסמכים רבים שאכן, לא ידעה דבר ולא היתה שותפה כלל למעללי בעלה, אלא היתה צד נאיבי ומנוצל.


      נושא מעניין ומאוד מורכב.

      *

        29/8/08 16:13:


      יעל שלום,

       

      כל הכבוד על הפוסט.

       

      הנושא שהצגת מורכב מאוד, אם כי שכיח לצערנו במאבקי גירושין.

      לא אתייחס למקרה הקונקרטי אלא בכלליות, ואשתדל להגיב בקצרה, אם כי אפשר לכתוב באריכות.

      .

      כמי שמתמחה גם במעמד אישי ומשפחה, אני יכול לומר שהלקוח שלנו תמיד מציג - גם בפני עורך הדין שלו -

      את העובדות בראי שלו וכפי שנוח לו להציג בפנינו.

      תפקידו של העו"ד המייצג אינו כמובן לשפוט, זו מלאכתו של בית המשפט.

       

      עם זאת, קשה לי לקבל את גרסת מרשתך לגבי העובדות (לדעתי, קיים סיכוי קלוש שהעובדות הם כפי שהיא מציגה אותן), הדעת נותנת שהיא ידעה גם ידעה על מעלליו של בעלה, הסכימה לקחת את הסיכון כדי להנות במשותף ממעשי ידיו. לו עשה חיל הבעל בעסקיו - האם גם אז הייתה טוענת שאין לה חלק ברווחיו? סביר שידעה בדיוק במה הוא עוסק, וקשה לקבל את הגירסה המיתממת מה שנאלצה לחתום על מסמכים שונים ולוותר על רכושה בשל איומי עבריינים.

      אנו חיים במדינת חוק (אפשר להעלות השגות על כך), יש משטרה ואפשר להגיש תלונה על איומים וסחיטה.

       

      לעתים, גירסה כפי שמציגה מרשתך נועדה לחמוק מפני נושים, לעתים גם הגירושין עצמם פיקטיביים לשם אותה מטרה, ולא תמיד הלקוח משתף אותנו במטרותיו ומבלי משים לעתים אנו עוה"ד והמערכת המשפטית כלי שרת בידי לקוחותינו.

       

      מלאכתו של בית המשפט, וגם של מרשתך, לא תהא קלה.

      בטרם נכנסים לדיון משפטי יש להוכיח את העובדות, וזה לא קל כלל וכלל. אינני מדבר על העובדות הפשוטות בדבר מכירת הדירה, חתימה על מסמכים וכו', אלא על הנסיבות שלטענת מרשתך גרמו לה להסכים לוותר על רכושה. לכאורה, הכל נעשה בהסכמתה המלאה ותוך חתימתה על הסכמים בכתב, ורק בדיעבד היא טוענת תוך כדי הליכי הגירושין טענות בדבר סחיטה, איומים, עושק וכיו"ב.

      גם העובדה שהבעל הקדים אותה בתביעה, ורק לאחר מכן מרשתך נאלצה להתגונן ולהגיב בתביעה נגדית, עומדת לרועץ למרשתך. הכיצד לא עשתה דבר עד אז? לא הגישה תלונה במשטרה, לא פנתה לייעוץ משפטי, לא הגישה שום תביעה וכיו"ב.

       

      כל מה שכתבת לגבי ההבחנה בין המקרים בהם בן זוג יחוייב בחובות שיצר בן זוגו ואימתי לא - נכון תיאורטית.

      צריך ליישם כל דבר לגופו של מקרה ולעובדות כפי שיוכחו בפני בית המשפט.

       

      לדעתי, לגבי רכוש שכבר נמכר ויצא מידי בני הזוג - סיכויי מרשתך קלושים מאוד.

      השאלה העיקרית שתישאר היא שאלת החובות שעוד נותרו. אם תצליח מרשתך להוכיח שאכן לא ידעה על טיב עיסקי הבעל, כי לא הייתה שותפה לעסקים אלה, לא נהנתה מהכנסות עסקיו והכנסות אלה לא שימשו לכלכלת הבית וכיו"ב (ולדעתי היא תתקשה להוכיח זאת), הרי שייתכן ותקבל פס"ד הצהרתי כי החובות הם חובות הבעל בלבד. פס"ד כזה אינו כלפי כולי עלמא, אלא בין בני הזוג בלבד, האשה ממילא אינה חשופה לתביעות הנושים (אם העסק והחובות על שם הבעל בלבד), ופסה"ד ישרת אותה בעיקר כלפי הרשויות וכדי להימנע מעיקול מיטלטלין אם גרים תחת אותה קורת גג.

       

      בכל מקרה, אני מאחל לך הצלחה בתיק, ומקווה שבני הזוג יתגרשו בהסכמה וברוח טובה בסופו של דבר.

       

      בהערכה,

       

      מאיר דולב, עו"ד

       

       

      אני מתנגד לנישואים ...זה אומנם מפרנס אולמי שמחות מעפנים ועורכי דין אבל לרוב נגמר רע ...עם כבר מתחתנים אפשר לעשות הסכם ממון שיחסוך הרבה בלאגן בסוף...כתוב יפה שווה כוכב
        29/8/08 14:23:

      צטט: ליאת ס 2008-08-29 14:07:31

      רק בגלל זה הייתי רוצה ללמוד משפטים, הייתי עושה מטעמים מכל הגברים הללו!

       

      יקירתי, לא צריך ללמוד משפטים כדי לנקנק גברים...

                                                    

      לכי להגיש סתם תלונת שווא כנגד גבר והממסד כבר ידאג לעשות ממנו מטעמים....
        29/8/08 14:07:
      רק בגלל זה הייתי רוצה ללמוד משפטים, הייתי עושה מטעמים מכל הגברים הללו!


      אם כך ניראה לי שעדיף לה להישאר נשואה לו עד שיגמור לשלם את חובותיו מכיוון שכתבת

      שהאחריות לחובות, עפ"י דין, תהיה לאחר הגירושין בלבד.

       

      אותי מטרידה השאלה מה יקרה אם אותם עבריינים ירצחו אותו, האם הוא מוריש את החוב לאלמנה ?

        29/8/08 13:20:

      צטט: nba24353 2008-08-29 09:28:26

       

      מאמר מצויין (כרגיל...) יסודי ומקיף את הנושא מכל צדדיו.

      רק מתעוררת אצלי השאלה (תמיד במקרים אלו) - האם אנו רואים את תמונת המצב האמיתית או שכבר סוננו לנו הנתונים לצורך יצירת רושם ספציפי.

      למשל; תגובתה של גרפולוגיה מעידה כאלף עדים כי המאמר יוצר רושם ש"תמיד" נשים משלמות חובות בעליהן (דעה קדומה שאין לה כל אחיזה במציאות, מפלה על בסיס מגדרי ומעוררת מדנים) וברור שלא כך הן משום שקיימים תמיד המקרים ההפוכים (אני אישית מכיר כמה כאלו) בהם משלם הבעל חובות שנוצרו ע"י אשה חסרת שליטה עצמית והן משום שאם היינו שומעים את סיפור הבעל ייתכן והיינו נתקלים שוב בסיפור דג הזהב על אשה שלא הסתפקה בוילה במושב בדרום ודחפה את בעלה בתאוות בצע לקחת סיכונים מיותרים...

      אינני מקנא בשופטים שצריכים לשבת יום-יום מול סיפורים כאלו ולנסות להכריע היכן מסתתרת האמת אך יותר מכך - זו הסיבה ששופטים היו צריכים להיות נישאים מעם ובעלי יכולות יתרות וחבל שלא כך מצב העניינים במדינת ישראל (שופט הוא עו"ד מהשורה שקבל סמינר בן שבוע ימים וגייס מספיק פרוטקציה כדי לקבל את אישור הועדה).

      אבל .... כאמור מעלה .... שוב הוצאת מתחת ידיך מלאכת מחשבת. כוכבים למכביר ושאפו גדול.

       

       

      הגבת כיאות.

      למטבע תמיד יש שני צדדים.!

        29/8/08 13:18:

      צטט: גרפולוגיה 2008-08-29 08:39:29


      התופעה הזו של נשים הממשיכות לשלם את חובות הבן זוג הנוכל שלהן, מרגיזה נורא.

       

      משום מה זה תמיד בכיוון הזה ולא הפוך.

       

      התרשמתי מהיסודיות ומהמקצועיות של המאמר שלך. חזקי ואמצי

       

      קרן

      התופעה של גברים הממשיכים לשלם את חובות בת הזוג שלהם גם מרגיזה נורא!!

      והכי מרגיז שהם ממשיכים לשלם גם כשאין להם חובות בכלל !!!!...

       

        29/8/08 13:17:

      צטט: אורי.... 2008-08-29 08:36:51

       

      היי יעל

       

      איני יודע מה לשון החוק,

      ראייתי שלי זו שהבעל הונא את זוגתו

      וכך בית המשפט צריך להתייחס לתביעתו.

       

      באם בית המשפט יכול , אז גם להשיב לאישה

      עד כמה שאפשר את כל ההון שברשות הבעל.

       

       

      יום טוב אורי

      ואם אין שום הון ברשות הבעל...?

        29/8/08 13:08:

      שאפו

       

      על   שהבאת  והשכלת

       

       

      סופ"ש  נפלא

        נשיקהרגוע

        29/8/08 12:48:

      יעל כנראה שהצגת את הבלוג חשבת עליי קבלי כוכב ממש מקסימה


      תודה לפוסט חשוב שהעלית

      ושבת קסומה לך**

        29/8/08 10:04:


      מבלי להיות משפטן דגול ניתן לומר ששיתוף כשמו כן הוא - חיי שותפות מלאה.

       

      האם היה כאן שיתוף במובן של שותפות ושיתוף פעולה ? מה יהיו מבחני השיתוף שיפעיל בית המשפט ?

       

      ובכן, האם האישה היתה שותפת אמת או שהדבר נעשה מאחרי גבה ? זו כבר שאלה עובדתית ואינני מקנא בשופטים שיצטרכו להכריע. אך אם ייקבע שלא ידעה דבר יש לתת לה סעד מפני תוצאות התנהגותו, ולו סעד משפטי. בעולם המהמרים יהיה פסק הדין הזה שווה ממילא כקליפת השום, והאיומים עליה לא ייפסקו.

       

      הסעד הנפשי והרגשי ששני בני הזוג האלה זקוקים לו כעת גדול לאין שיעור מכל מה שיוכל בית המשפט להעניק להם בפסיקתו.

       

      זה מוביל אותי לכיוון מחשבה אחר שכבר התחלנו לדון בו בעבר - יתרונם של הסדרי הידועים בציבור החותמים על הסכם ממון מפורט בעת כניסתם לזוגיות תחת קורת גג אחת על פני נישואין כדת משה וישראל או כל נישואין בכלל.

        29/8/08 10:01:

      בוקר טוב יעל

       

      מקרה מעניין ומורכב, ודאי מבחינה משפטית.

      הרי האדם ברחוב היה פוסק אחרת, ממה שיפסוק בית משפט בסופו של דבר, ובניד עפעף.

       

      ואני כאדם מהרחוב לצורך זה אשאיר לך את העבודה המשפטית,  ואבוא להתעניין בסוף מה נפסק.

       

      תודה לך על השיתוף והעניין.

        29/8/08 09:37:

      ראשית, תודה לכם חברי על תגובותיכם.

      שנית, מדובר בתיק שהוגש לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית הדין הרבני. עוד לא היה דיון ראשון בתיק והפרטים כאן שונו והסוו כמובן, כדי למנוע זיהוי. בתיק הספציפי מדובר באישה, אותה אני מייצגת, אך אין בכך כדי להביע דיעה

      מגדרית לכאן או לכאן. הבעל לא הימר כל השנים והחובות צצו מיד כשפתח את העסק ותוך כשנה וחצי התמוטט 

      הכל ואז התחילה האישה לגלות את בעיית ההימורים וכו'. כך, שהאישה לא התעלמה ממעשי בעלה כל השנים,

      כי הוא עבד כשכיר והיה איש משפחה רוב שנות נישואיהם. לא ידוע לה מתי בדיוק התחיל להמר. עד היום, היא לא יודעת הכול על מעלליו, אבל מהחלקים שהתגלו לה, הוא עשה מעשים שלא יעשו.

        29/8/08 09:32:


      שלום יעל,

       

      העלת נושא כואב ומוכר.

      כשאני נתקל בזוגות שנקלעו לקשיים כלכליים עקב ניהול כושל, מחלה, וכדומה אני מצר על כך ויודע כי יש סיכוי טוב שהעתיד יזהיר להם פנים, לעתים בעזרת עזרה ו/או ייעוץ חיצוני, כזה או אחר.

       

      כשאני נתקל או מזהה בעיית הימורים אני יודע כי מדובר בהתמכרות, לא קשה פחות מסמים, והעתיד השחור ברור לי. על אנשים מסוגם של אלו אני מרחם אבל לא ממש חס. אלו אנשים שמכניסים את עצמם ל"מהלך שלילי" במודע ונשאבים פנימה עד כדי חוסר שליטה עצמית.

      בהמשך יקחו הלוואות מהשוק האפור והשחור, ימכרו את כל רכושם ולא פעם גם את נשמתם.

      אנשים אלו הורסים את עצמם, את התא המשפחתי ואת הקרובים להם.

       

      הצדק הוא שבן זוג מהמר שיצר חובות צריך לעמוד בנטל לבדו ואין להחילו על בין הזוג ו/או על חלקו של בן הזוג ברכוש המשותף.

      הבעיה מתחילה כשההימורים ידועים לבן הזוג השני, והוא נותן הסכמתו שבשתיקה, הגם שאינו לוקח חלק בהימורים.

      במצב זה בו בן הזוג נהנה, מעת לעת, מפרות ההצלחה והזכיות בהימורים, הוא לא יכול לבוא ולטעון כי הוא יהיה שותף רק לרווחים ולא מוכן לשאת בנטל ההפסדים והחובות.

       

      אנקדוטה קטנה: לפני מספר שנים הזמינה אצלי לקוחה, מעקב אחר בעלה מכיוון שחשדה בו שהוא הולך לנערות ליווי. בשיחה המוקדמת שערכנו ציינה כי בכל פעם היא רואה משיכות מהכספומט של 200 ש"ח והיא שמה לב שבימים בהם בעלה מושך את הכסף הוא מגיע מהעבודה באיחור של כחצי שעה עד שעה. אכן התאוריה שלה נשמעה סבירה.

      מעקבים הוכיחו כי הבעל, 3 פעמים בשבוע היה חוזר מהעבודה וכאשר ירד מההסעה היה נכנס לבית הימורים קטן שהיה ממוקם בתוך התחנה המרכזית של אגד. הימור של רבע שעה - הפסד של 200 ש"ח והליכה קצרה חזרה לביתו.

       

      כאשר הבאתי את הממצאים בפני אשתו (אשה חכמה) בכתה ואמרה לי "עם קטע של נערות ליווי היה לי ברור איך אני מתמודדת בלי לפרק את הנישואין, עם הימורים אני לא בטוחה שאני רוצה להתמודד"

       

       

        29/8/08 09:28:

       

      מאמר מצויין (כרגיל...) יסודי ומקיף את הנושא מכל צדדיו.

      רק מתעוררת אצלי השאלה (תמיד במקרים אלו) - האם אנו רואים את תמונת המצב האמיתית או שכבר סוננו לנו הנתונים לצורך יצירת רושם ספציפי.

      למשל; תגובתה של גרפולוגיה מעידה כאלף עדים כי המאמר יוצר רושם ש"תמיד" נשים משלמות חובות בעליהן (דעה קדומה שאין לה כל אחיזה במציאות, מפלה על בסיס מגדרי ומעוררת מדנים) וברור שלא כך הן משום שקיימים תמיד המקרים ההפוכים (אני אישית מכיר כמה כאלו) בהם משלם הבעל חובות שנוצרו ע"י אשה חסרת שליטה עצמית והן משום שאם היינו שומעים את סיפור הבעל ייתכן והיינו נתקלים שוב בסיפור דג הזהב על אשה שלא הסתפקה בוילה במושב בדרום ודחפה את בעלה בתאוות בצע לקחת סיכונים מיותרים...

      אינני מקנא בשופטים שצריכים לשבת יום-יום מול סיפורים כאלו ולנסות להכריע היכן מסתתרת האמת אך יותר מכך - זו הסיבה ששופטים היו צריכים להיות נישאים מעם ובעלי יכולות יתרות וחבל שלא כך מצב העניינים במדינת ישראל (שופט הוא עו"ד מהשורה שקבל סמינר בן שבוע ימים וגייס מספיק פרוטקציה כדי לקבל את אישור הועדה).

      אבל .... כאמור מעלה .... שוב הוצאת מתחת ידיך מלאכת מחשבת. כוכבים למכביר ושאפו גדול.

       

        29/8/08 09:23:
      יעל ,הנושאהוא חשוב מאין כמותו, יחסי ממון בין בני זוג כבר נדונו בהרחבה ונחתבו עשרות מאמרים ופסקי דין בנושא, אותי מענינת השאלה  כיצד זה לא ידעה האישה כל שנותיה יחד עם בעלה כאשר הוא עבד כשכיר והרוויח טוב לאן הוך הכסף ויתרה מזו וזו שאלה יותר חשובה לדעתי לאן הולך בעלה  לאחר שעות העבודה? באי ידיעתה כביכול היא שותפה להפסדיואו לחילופין במידה והיו לרווחיו.
        29/8/08 09:07:


      ככה זה

      שבית דין רבני מחליט

      תחפש את הצדק

      במקום אחר

      נושא חשוב

      תודה*

        29/8/08 08:54:

      כן

      העניין הוא שלעיתים האישה פותחת עם הבעל את העסק

      ועל מנת להתחמק מהחוב מעבירים הכל על הבעל

      ?...

      כמובן במקרה שהבעל רימה את האישה ויש גירושים וחלוקת רכוש

      יש להגן על רכושה של האישה וכמובן האישה לא חייבת בחובו של הבעל

       

        29/8/08 08:47:

      ****************

      כתב יפה העלת נושא חשוב כמו גם כאוב.............

        29/8/08 08:39:


      התופעה הזו של נשים הממשיכות לשלם את חובות הבן זוג הנוכל שלהן, מרגיזה נורא.

       

      משום מה זה תמיד בכיוון הזה ולא הפוך.

       

      התרשמתי מהיסודיות ומהמקצועיות של המאמר שלך. חזקי ואמצי

       

      קרן

        29/8/08 08:37:
      יעל עוררת בי כאב עבר
        29/8/08 08:36:

       

      היי יעל

       

      איני יודע מה לשון החוק,

      ראייתי שלי זו שהבעל הונא את זוגתו

      וכך בית המשפט צריך להתייחס לתביעתו.

       

      באם בית המשפט יכול , אז גם להשיב לאישה

      עד כמה שאפשר את כל ההון שברשות הבעל.

       

       

      יום טוב אורי

      ארכיון

      פרופיל

      יעלגיל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין