לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 815 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 700 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
אפרת
אני בוחנת את המודל שלמדתי, מודל אפר"ת. משהו קורה - אירוע, ואנחנו מפרשים אותו על פי המצברוח שלנו באותו הרגע, הדעות שלנו, הקשר שלנו לאותו אירוע וכו'. הפרשנות מעוררת בנו רגש, שמעורר תגובה. למשל: נניח שחברה שלי אמרה לי שמה שאני לובשת אינו יפה לטעמה. (אירוע). נניח שאני פירשתי את דבריה, כאילו אני היא המכוערת. הפרשנות שלי תעורר בי רגש של עלבון, ובתגובה אענה לה משהו מעליב ואסתלק. הלא באותה מידה יכולתי לפרש את דבריה כאילו הבגד עצמו אינו לטעמה, וזה הכל. הייתי מחייכת וממשיכה לפטפט איתה על דברים אחרים. וכמובן, באותה מידה, אם מישהו אחר היה מקבל הערה על בגד שלו, אולי אפילו לא היה שומע את זה, על אחת כמה וכמה לא היה מתעורר בו רגש של עלבון. מכאן, נשמע מאוד פשוט לעצור רגע על הפרשנות שלנו לגבי כל מיני אירועים. לתת להם פרשנות אחרת, במקום זו שמתעוררת באופן ספונטני, משהו כמו לספור עד עשר. זה אפשרי בכלל? |
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
}{
מאמינה שזה אפשרי,
אמנם דורש אימון, והמון תשומת לב, אבל בהחלט אפשרי
זה גם חוסך המון כאבי לב...
תודה :))
הקונץ הוא לזכור זאת בזמן אמת.
לדעתי זה אפשרי.
לפעמים אנשים נעלבים או כועסים ובסך הכל לעיתים זה נובע מאי הבנה.
ברור שלפעמים לא מתחשק, רק שאם נזכור שזה בגלל שלא התחשק לנו... אולי יהיה לנו יותר קל בשעת כעס.
תודה בלו, על האמונה והחיזוק.
אפשר , אנחנו בוחרים, זה פשוט להיות מודע כל הזמן...
ולפעמים לא בא לי!
זה אפשרי,
אבל פשוט יותר להגיד את זה מאשר ליישם את זה..
אני חושב שמודעות עצמית גבוהה יכולה להוות פתח ללימוד הקשבה סלקטיבית
ולך יש את זה :)
חבריי היקרים, אני קוראת את תגובותיכם, וכל כך אוהבת אתכם!
חושבת איך אנשים שמעולם לא פגשתי, הפכו לכל כך נעימים לי. תודה!
תמר ,יש מצב שאותה אחת מעירה לך בגלל מצב רוח מסויים שלה
ושבנסיבות אחרות הבגד שלך היה מדהים בעיניה
לדעתי לא לפרש הערות של אנשים. את הרי יודעת מה טוב לך
ומה מרגיש לך הכי נכון
אוףףףףףףףף
לא רוצה
לא רוצה
ולא רוצה
היא גנבה לי וזו לא הפעם הראשונה :(
שבת טובה
יקירתי, את כבר מזמן היית צריכה מישהו על ידך, שיגיד לך שהכל "יושב" עלייך בול ונראה עלייך פיקס! (מה שנכון, לא?)
בלי פרשנויות ובלי חקירת "ארועים" כאלה ואחרים...
יש?
(למה כל כך משעמם לך???)
תתחדשי!
הלוואי שיצליח לנו. עכשיו אני חושבת על ראשי תיבות לשמך.
אפשרי
יכול
להיות
תותחי...
אולי זה עניין של אימון. אם אזכור את המודל, ואת העובדה שעל אותו דבר בדיוק אני יכולה גם להגיב אחרת...
אפשרי אבל יש גורמים מתערבים. כמו, מצב הרוח, שביעות הרצון מעצמנו, הדימוי העצמי.
ביום שטוב לנו ורגוע- המשוב יתקבל אחרת מאשר ביום קשה.
אם כך, נרגעתי.
תמשיכי לשפוך והרבה
לפעמים אני מצליחה ולפעמים לא.
אני מנסה לבחון, האם יש כאלה אנשים שאיתם בדרך כלל לא, או שזה עניין של הלך רוח.
אין כל קשר לפוסט הקודם יקירתי.
תמיד מתחשק לי לכתוב על המון דברים בבת אחת, בדרך כלל אני לא מצליחה להתאפק מספיק זמן כדי שתהיה "הפרדת כוחות" בין הפוסטים, אבל הם באמת לא קשורים.
ההתחלה כמובן היא התלהמות.
אחר כך עושים בדק בית ומבינים דבר אחד או שניים.
ואם הדבר כאן הוא על הפוסט הקודם.....אני מעדיפה התלהמות. מעניין מה העביר את התחושה שעכשיו את אשמה שבכלל העזת לחשוב על הא ועל דא הא ודא.
זה אפשרי, "לבחור מה לשמוע".
מלמדים את זה ובעלי מודעות מצליחים ללמוד לבד.