0
אני בוחנת את המודל שלמדתי, מודל אפר"ת. משהו קורה - אירוע, ואנחנו מפרשים אותו על פי המצברוח שלנו באותו הרגע, הדעות שלנו, הקשר שלנו לאותו אירוע וכו'. הפרשנות מעוררת בנו רגש, שמעורר תגובה. למשל: נניח שחברה שלי אמרה לי שמה שאני לובשת אינו יפה לטעמה. (אירוע). נניח שאני פירשתי את דבריה, כאילו אני היא המכוערת. הפרשנות שלי תעורר בי רגש של עלבון, ובתגובה אענה לה משהו מעליב ואסתלק. הלא באותה מידה יכולתי לפרש את דבריה כאילו הבגד עצמו אינו לטעמה, וזה הכל. הייתי מחייכת וממשיכה לפטפט איתה על דברים אחרים. וכמובן, באותה מידה, אם מישהו אחר היה מקבל הערה על בגד שלו, אולי אפילו לא היה שומע את זה, על אחת כמה וכמה לא היה מתעורר בו רגש של עלבון. מכאן, נשמע מאוד פשוט לעצור רגע על הפרשנות שלנו לגבי כל מיני אירועים. לתת להם פרשנות אחרת, במקום זו שמתעוררת באופן ספונטני, משהו כמו לספור עד עשר. זה אפשרי בכלל? |