כותרות TheMarker >
    ';

    בעמדת מוצא

    באה בימים, וגם בלילות לפעמים.... אובדת בנבכי המטריקס

    ארכיון

    0

    בים לבן קבוצת שחורים קוטפת

    77 תגובות   יום שישי , 29/8/08, 20:56


    על שני דברים בחיי אני יכולה להגיד במפורש: אני או-ההה-בת. מוזיקה הוא הראשון ביניהם...
    כשמוזיקה מתחברת אלי נכון, הכל מתיישב במקום, ואני מתרווחת בתוך עורי.

    אני רוצה לשתף באהבה שלי, אבל זה ים רחב... ואבחר טיפה ממנו.
    אז תדמיינו את עולם המוזיקה ככוכב הארץ, מתקרבים ורואים יבשת, מתקרבים עוד ורואים מדינה, מתקרבים אל עיר ואז רחוב ובית...
    ובבית, במערכת הישנה, אבל משובחת, מתנגן הבלוז.

    הבלוז הוא אחד החברים הותיקים ביותר שלי. מסוג החברים שמופיע כשצריך באמת.
    הוא יהיה שם לנגיעה רכה על הכתף, לחימום קרביים וליצירת אווירה שאין שניה לה.
    בלוז הוא הגשם המכה בחלון בחורף, מאיים להציף את החדר
    והוא קיץ לח וחם, על גדת המיסיסיפי, נמתח ונמרח, משתהה כמו טיפת זיעה על העורף.

    כי בלוז הוא הסיפור עצמו, מתוך המציאות הקשוחה. הסיפור שמסופר בלי לשקר, לפעמים בקצב, עם מעטפת כלים, ולפעמים בגרון רצוץ, בשירה איטית, מרומזת, מהורהרת, מלווה בצליל תועה של גיטרה.

    ובלוז הוא השורשים של הדברים הטובים שנולדו ממנו: הג'אז, הבלוז-ג'אז, הבלוגראס (הבסיס של הקאנטרי), הרוק, ואפילו המטאל.
    תחילתו באמריקה, בשירת העבדים השחורים. סיפורי חיים ששילבו מקצבים אפריקאים ושירת תפילה, צעקות וקולות שעונים להם. ועצב וקושי וכאב. ולא פעם גם הומור עסיסי (שירי פיתוי וחרמנות). הבלוז הוא מוזיקת הפולק השחורה.

    הבלוז התחיל להגיע לבמה המרכזית בשנות ה-40, ובעיקר בשנות ה-50.
    כשנכנסה הגיטרה החשמלית, התחיל לשנות תדר וילד את הרוקנרול. בשנות ה-60 וה-70, היתה לו פריחה בעקבות ביצועים של להקות מצליחות כגון: The Doors ,Led Zeppelin ,The Animals ,The Grateful Dead.

    את הדובדבן האמיתי השארתי לסוף (למי שאצה לו הדרך).

    הטיפטוף מתחיל:

    Lightnin Hopkins

    גיטריסט, זמר וכותב שירים. הסגנון שלו היה דיבורי. והוא בעיני הבלוז הבסיסי הרזה.
    נולד ב-1912 בקנטרוויל, טקסס
    פגש בבלוז בגיל 8, והתאהב.
    הוא נסע ללמוד מוזיקה אצל קרוב רחוק - אלגר "טקסס" אלכסנדר.
    באמצע שנות ה-30, "שרת" בחוות כלא ביוסטון.
    היה לו קשה להתברג בתחום, ורק ב-46', הוא התגלה, והוקלט והשאיר בין 1000-800 שירים. רוב חייו העביר ביוסטון עד למותו שם, ב-82'.

     

    הוידאו הראשון המוצג 
    Lonesome Road


    Goin Down Slow

    My Starter Won't Start This Morning

    Baby Please Don't Go
    אינסטרומנטלי


    T-Bone Walker


     1975-1910
    נולד בלינדן, טקסס.
    גיטריסט, פסנתרן, זמר וכותב שירים.
    אחד הראשונים שהכניס את הגיטרה החשמלית לבלוז, והיווה השראה למוזיקאים רבים כגון: צ'אק ברי וג'ימי הנדריקס, שגם חיקה את "נגינת השיניים" שלו.

     
     Stormy Monday Blues

    T-Bone Walker & Dizzy Gillespie - She's My Old Time Used..

    don't throw your love on me so strong


    Memphis Slim

    נולד בממפיס, טנסי, 1915, תחת השם ג'ון צ'אטמן.
    פסנתרן, זמר ומלחין
    למרות שהיה מוכר בשם ממפיס סלים, את השירים שכתב, פירסם תחת השם פיטר צ'אטמן (שם אביו). אביו היה זמר וניגן בפסנתר וגיטרה, וניהל מקום של מוזיקה, שתיה והימורים.
    ממפיס היה ידוע בג'אמפ-בלוז.
    עבר סופית לפריז ב-62', בה גם נפטר ב-88'.

     

    הוידאו המוצג שני
    Every Day I Have The Blues

    Caught The Old Coon at Last

    Diggin' My Potatoes



    Willie Dixon

    1992-1915
    בסיסט, זמר, כותב שירים, ומפיק מוזיקלי.
    נולד בויקסבורג, מיסיסיפי.
    התוודע לבלוז בגיל העשרה, בזמן ש"שרת" בחוות-כלא
    והצטרף למקהלה בתור קול בס.
    עבר לשיקגו בגיל 21 והפך למתאגרף מצליח במשקל כבד
    נטש את האגרוף בעקבות סכסוך כספים ומצא את הדרך הנכונה אל הבלוז בשיקגו.
    הרווח כולו שלנו.


    הוידאו השלישי המוצג
    Weak brain and a narrow mind

    Wang Dang Doodle by Willie Dixon live at Montreal

    I can't quit you, baby

    Willie Dixon - I'm Nervous


    Willie Dixon - Bassology



    Little Red Rooster

    I Got My Mojo Working by Willie Dixon


    buddy guy

    זמר וגיטריסט מופלא.
    אני, אישית, הרוסה עליו. איזה גבר סקסי...
    נולד בלטסוורת', לואיזיאנה ב-36'.
    באמצע שנות ה-50 התחיל להופיע עם להקות בבטון רוז'.
    כשהגיע לשיקגו ב-57', חבר למאדי ווטרס.
    ההצלחה בוששה לבוא בגלל החלטות שמרניות ושגויות של חברת התקליטים שלו.
    לאונרד צ'אס, בעל החברה הגדיר את הנגינה שלו כ"motherfucking noise". ופחד להוציא אלבומים שלו מהופעות חיות.
    אבל באנגליה, ב-65', הוא היה תגלית גדולה בשביל להקות מתחילות כמו ה-Rolling Stones, ומוזיקאים כמו אריק קלפטון וג'ף בק.
    ג'ימי הנדריקס העריץ אותו והיה מקליט אותו בהופעות*.
    השפיע גם על סטיבי ריי ווהן ואחרים.

    12 שנים אח"כ, כשגילה לאונרד צ'אס שהמעתיקים של גאי (הנדריקס, בק, קלפטון) מוכרים מליונים בזכות הסגנון המועתק, הוא אמר לו: "תבעט לי בתחת".

    הוידאו הרביעי המוצג:
    Voodoo Chile

    Buddy Guy plays the blues

    Jimi Hendrix watching Buddy Guy play the Generation Club*

    Slippin In


    Muddy Waters

    מק'קינלי מורגאנפילד (!) נולד ב-1913 במחוז איסקוונה, מיסיסיפי.
    נפטר ב-83' באילינוי.
    נחשב אבי השיקגו בלוז, וגדול מוזיקאי הבלוז במאה ה-20.
    היתה לו השפעה מכרעת על המוזיקה הבריטית הקצבית של שנות ה-60.
    גודל מגיל 5 ע"י סבתו, אחרי מות אמו. וזכה לכינוי "מאדי" בגלל חיבתו להתלכלך.
    התחיל לנגן בהרמוניקה ועבר לגיטרה בגיל 17.
    בשנות ה-40 החזיק בית הימורים ומוזיקה בסנט לואיס.
    התחיל להקליט ב-41'. ב-43', עבר לשיקגו, והשאר הוא הסטוריה שחבל על הזמן...

    Hoochie Coochie Man


    Rollin' Stone aka Catfish Blues

    That Same Thing


    והדובדבן בקצפת, ולטעמי האישי - מלך מלכי המלכים
    בגלל המינימליות והקול העמוק מים המלח, והצ'ארם שאין שני לו:

    John Lee Hooker


    זמר, גיטריסט ו"כותב" שירים. מהמהם ידוע.
    נולד ב-1917 במחוז קואהומה, מיסיסיפי.
    בא ממשפחת מוזיקאים. כמו כן הושפע מאביו החורג, גיטריסט מקומי שנהג לנגן בלוז נמרח של אקורד 1, בשונה מהבלוז של הדלתה, באותם ימים.
    אחד מ-12 אחים שלמדו בבית. בגיל 15 ברח מהבית ולא הסתכל אחורה.
    נדד במקומות שונים ועבודות שונות עד שהתיישב בדטרויט, עיר המכוניות. שם מצא עבודה כשרת בחברת מכוניות, וניגן בלילות.
    שם, בשביל להתבלט על רקע כמות הפסנתרנים הגדולה, קנה גיטרה חשמלית.
    הקלטה ראשונה נעשתה ב-48'.
    למרות היותו אנאלפאבית, חיבר את שיריו.
    סגנונו היה גמיש ומשתנה וזרם בחופשיות רבה יותר מהמקובל באותם ימים.
    נהיה כוכב גדול באמצע שנות ה-60 - באנגליה, כמובן.
    הופיע והשפיע בסרט "האחים בלוז", שיתף פעולה עם קית ריצ'ארדס, קרלוס סנטנה, בוני רייט, ואן מוריסון, פיט טאונסנד, בוב דילן ועוד.
    נפטר ב-2001 בסן פרנסיסקו.
    השאיר אחריו כ-100 אלבומים.


    הוידאו החמישי המוצג:
    Tupelo - Black Water Blues (1995)

    Hobo Blues

    Bad Like Jesse James

    Crawlin' King Snake

    Chill Out (with Carlos Santana)

    Think Twice Before You Go

    Road House (with Jim Morrison)

    Harry & Dolly (with Miles Davis)

    Rock Me Baby

    Boogie Chillen

    Boogie Chillen עם הרולינג סטונס ואריק קלפטון



    לא כללתי רבים וטובים כמו בראוני מק'גי, סוני טרי, בילי הולידיי ובי.בי. קינג, צעירים יותר, כמו ג'ימי הנדריקס, ולבנים יותר כמו סטיבי ריי ווהן, ג'ניס ג'ופלין, ריי קודר ואריק קלפטון... כי היריעה קצרה וגם הסבלנות... יאללה הולכת לנוח ולשמוע קצת ג'אז. ביי



     

    דרג את התוכן:

      תגובות (69)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/3/10 20:19:

      אבנר !

      ווה ווה ! איזה מכתב ארוך :-))

      אכנס להקשיב ולהגיב ללינקים.

      תודה איש

        18/3/10 19:30:

      אחרון ( בלי נדר ) http://www.youtube.com/watch?v=D9NE_8ZCioM

      (יש לו שתי קריירות אחת SINGER SONG WRITER ןאחת גיטריסט וזמר בלוז.

      טוב שהביצים הגדולות של זמרי הבלוז זרעו ודפקו בצלילים שלהם דור המשך כזה ...(שימי לב 5:10  ו 7:36איזה גאון)

      הכי גדול מהצעירים ענק בענקים, (היתה לי זכות לראות . זה היסטרי) 

      ובודאי הכי... חתיך
      ג'והני מאייר .

      שלך מכתב בלי בול

      אבנר

        18/3/10 19:01:

      מיכל זה ברח אז משלים פן אחר ...

      הבראוני מקגי הזה היה ברנש שמח וממזר ( רואים ?:-) אחרי ההופעה דיברנו, רציתי לשמוע ממנו יותר על הימים שניגן

      עם ביג ביל ברונזי וימי הבלוז של אז

      הוא הוציא את הפלאסק סוחב שלוק ארוך ואומר מתנצל תראה זה הכל בידור )SHOW(: "זה מה שהם רוצים לשמוע

      זה מה שאני נותן " לקח לי שנים  זמן להתאושש מזה.

      אגב J B LENOIR אם את לא מכירה ממליץ מאד. אבנר

        18/3/10 18:52:

      צטט: clear1 2009-02-05 22:44:47

      צטט: מיכל* 2009-02-04 22:58:45

      אישית אני לא מתחברת לאנרגיה הסגנון והקול של האוולינ' וולף.

      יש בו איזו שחצנות שלא באה לי טוב.

      אבל תמשיך להמליץ, אולי אגלה ממתק.

      אני בהחלט יכול להבין מצבים שמשהו לא מדבר אלינו.

      יחד עם זאת כשאת מדברת על שחצנות (?!) יש לזכור שהבן אדם נולד ב- 1910,לילדות ענייה במיסיספי, בשלב מוקדם יחסית הוריו נפרדו  ונאלץ לפלס בדרך קשה את התפתחותו המוסיקאלי על רקע התקופה וכו'.

      הוא נחשב לאחד מהבלוזיסטים המוערכים ביותר, הופיע עם הסטונס, אריק קלפטון וסטיבי וינווד, חלק גדול מהשירים שביצע ומזוהה אתם הפכו לסטנדרטים שכוסו על ידי רבים.

      המליצות שנכתבו עליו במהלך השנים, יכולות לכסות כמה דפים.

      אישית, לא הייתי מדלג עליו בשום איזכור של צמרת זמרי בלוז.

      אך , האמת, אני מכיר לא מעט אמנים שגם עליהם נאמר כל הנ"ל ולי הם לא מזיזים,

      כך שזה הכל אישי ותוצאה של מספר משתנים.

       

      מעניין גם אני חשתי לגבי וולף מיכל כך עד שלפני חודשיים שמעתי אוסף שלו מתחילת שנות ה 60

      20 שירים ב CD שלא הכרתי

      שיניתי דעתי לחלוטין והבנתי למה אז היה המלך בשיקאגו ענק !


      הפוסט הזה הוא מגנט

      וברחוב הזה הרבה בתים

      ואין סוף תקליטים

      תמיד מגלה עוד

      נזכר בבי בי

       http://www.youtube.com/watch?v=1SKQ0vGj5P0&feature=related

       

      http://www.youtube.com/watch?v=OIW4ARVbhrw

       איזו נגינה


      http://www.youtube.com/watch?v=LWLAAzOBoBI&feature=related

      שאמר לי ( 1971-2)ונתן לי מפרט

      "אני גדלתי על 4 : לוני ג'והנסון, טץ בון ווקר, דז'נגו רייהרדט ואלמור ג'יימס

      לאלה תקשיב בחור צעיר"

       

      ועל הדרך

      בלוז 8 תיבות אולי המוכר ביותר

      סוני ובראוני http://www.youtube.com/watch?v=XoGspLF1-uY&feature=related

      משבר הבלוז הגדול שלי היה לראות אותם ב 75

      קלפטון ובדי גאי http://www.youtube.com/watch?v=jpSHNW96fEQ

      ג'והני ווינטר הגאון 1971 http://www.youtube.com/watch?v=UWZ6G5TN524&feature=related

       

        18/3/10 16:59:

      צטט: tommersl 2009-10-26 12:45:46

      מהטובים שקראתי לאחרונה!

      http://www.blues.org.il/?p=478

       

      פוסט נדיר כתבת.

      . ואכן עונג שבת . מחר עוד אחד . 

       

        26/10/09 13:04:
      תודה תומר :)
        26/10/09 12:45:
      מהטובים שקראתי לאחרונה!
        26/10/09 12:37:

      !

      :)

        26/10/09 12:00:

      *
        5/2/09 22:44:

      צטט: מיכל* 2009-02-04 22:58:45

      אישית אני לא מתחברת לאנרגיה הסגנון והקול של האוולינ' וולף.

      יש בו איזו שחצנות שלא באה לי טוב.

      אבל תמשיך להמליץ, אולי אגלה ממתק.

      אני בהחלט יכול להבין מצבים שמשהו לא מדבר אלינו.

      יחד עם זאת כשאת מדברת על שחצנות (?!) יש לזכור שהבן אדם נולד ב- 1910,לילדות ענייה במיסיספי, בשלב מוקדם יחסית הוריו נפרדו  ונאלץ לפלס בדרך קשה את התפתחותו המוסיקאלי על רקע התקופה וכו'.

      הוא נחשב לאחד מהבלוזיסטים המוערכים ביותר, הופיע עם הסטונס, אריק קלפטון וסטיבי וינווד, חלק גדול מהשירים שביצע ומזוהה אתם הפכו לסטנדרטים שכוסו על ידי רבים.

      המליצות שנכתבו עליו במהלך השנים, יכולות לכסות כמה דפים.

      אישית, לא הייתי מדלג עליו בשום איזכור של צמרת זמרי בלוז.

      אך , האמת, אני מכיר לא מעט אמנים שגם עליהם נאמר כל הנ"ל ולי הם לא מזיזים,

      כך שזה הכל אישי ותוצאה של מספר משתנים.

       

        5/2/09 13:16:

      הזמן רץ היום ואני לא מספיקה כלום. קצב של צב

       

      למדת מוזיקה איפה?

       

      וכמובן, הסיפורים או האווירה הם חזקים, אבל משהו במבנה המוזיקלי (גם באיטי עם גיטרה רגילה וגם במהיר והאינטנסיבי עם גיטרה חשמלית), משהו שם... לא יודעת... עושה לי את זה

      צטט: מיכל* 2009-02-05 10:55:39

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2009-02-05 10:11:51

      תודה תודה ,

      למזלי ראיתי את הקליפ הזה בעבר :)

      מדהים ,מזוקק!

      כמובן שאי אפשר היה שלא להיכנס ליוטיוב בקישורים לימין של רוברט גו'נסון.

       

       מה שהזכיר שפעם מזמן באמצע שנות ה 90 יצא לי לשבת ב לוס אנג'לס הרבה לנגן ולקשקש (בתור סטודנט למוסיקה) עם הגיטריס הענק סקוט הנדרסון, שהוא בעצמו ענק דור בג'אז פיוז'ן ובלוז.  הוא דיבר על חלק מהסטודנטים הלבנים שמנגנים בלוז "מודרני" בעיקרו טכני ועם מעט מאד מהדבר ההוא הקסום ששמענו פה , הוא אמר עליהם 

       

      I rather hear albert king drop his guitar

       

       

       

       

      קודם כל, שמחה שחזרת.

      לפעמים מרגיש לי התגובות כמו טמאגוצ'י ששכחו לחזור להאכיל אותו והוא גווע לו בתהום הנשיה.

       

      המשפט הזה שציטטת הוא נפלא ולא חשוב על איזה ענק זה נאמר.

       

      אתה יכול להסביר לי את הקסם הזה של הבלוז (על תקופותיו וסגנונותיו השונים)?

      הצד היפה של העוני ומיסכנות, החלון שמאפשר הצצה לניצחון הריגעי של האהבה על כל מה שמכוער. וכל זה בלי להריח את הביוב ברחובות בלי לחלות בעגבת או לרעוב , בלי להיות מכור לקראק.

       או בקיצור, התענוג לרעות בשקיעה בשדה בעייתו של מישהו אחר.

       

      (הכל בחיוך כמובן) 

        5/2/09 10:55:

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2009-02-05 10:11:51

      תודה תודה ,

      למזלי ראיתי את הקליפ הזה בעבר :)

      מדהים ,מזוקק!

      כמובן שאי אפשר היה שלא להיכנס ליוטיוב בקישורים לימין של רוברט גו'נסון.

       

       מה שהזכיר שפעם מזמן באמצע שנות ה 90 יצא לי לשבת ב לוס אנג'לס הרבה לנגן ולקשקש (בתור סטודנט למוסיקה) עם הגיטריס הענק סקוט הנדרסון, שהוא בעצמו ענק דור בג'אז פיוז'ן ובלוז.  הוא דיבר על חלק מהסטודנטים הלבנים שמנגנים בלוז "מודרני" בעיקרו טכני ועם מעט מאד מהדבר ההוא הקסום ששמענו פה , הוא אמר עליהם 

       

      I rather hear albert king drop his guitar

       

       

       

       

      קודם כל, שמחה שחזרת.

      לפעמים מרגיש לי התגובות כמו טמאגוצ'י ששכחו לחזור להאכיל אותו והוא גווע לו בתהום הנשיה.

       

      המשפט הזה שציטטת הוא נפלא ולא חשוב על איזה ענק זה נאמר.

       

      אתה יכול להסביר לי את הקסם הזה של הבלוז (על תקופותיו וסגנונותיו השונים)?

      או שזה היה רוברט ג'ונסון שהיה צריך להפיל את הגיטרה.. לא ממש זוכר מי זה היה אבל העיקרון שם :)

      תודה תודה ,

      למזלי ראיתי את הקליפ הזה בעבר :)

      מדהים ,מזוקק!

      כמובן שאי אפשר היה שלא להיכנס ליוטיוב בקישורים לימין של רוברט גו'נסון.

       

       מה שהזכיר שפעם מזמן באמצע שנות ה 90 יצא לי לשבת ב לוס אנג'לס הרבה לנגן ולקשקש (בתור סטודנט למוסיקה) עם הגיטריס הענק סקוט הנדרסון, שהוא בעצמו ענק דור בג'אז פיוז'ן ובלוז.  הוא דיבר על חלק מהסטודנטים הלבנים שמנגנים בלוז "מודרני" בעיקרו טכני ועם מעט מאד מהדבר ההוא הקסום ששמענו פה , הוא אמר עליהם 

       

      I rather hear albert king drop his guitar

       

       

       

        5/2/09 01:42:

      מלך שטות

      מצאתי משהו ישן של ג'ון לי הוקר

      תראה מה האיש הטוב הזה עושה. אלוף

        5/2/09 01:19:

      בסרט על ג'ו באסארד, הוא משמיע את צ'ארלי פאטון בשירו It Won't be Long

      נראה לי שזה ממש מתאים פה

       

       

        5/2/09 00:58:
      מאוד שמחה שנהנית ושהפוסט הישן הזה זכה לעדנה  :))

      אין לי השכלה מוזיקלית. לא מבינה באקורדים.
      ולכן מאוד מעניין לי מה שהסברת.

      לייטנינ' הופקינס (ולכן הבאתי אותו ראשון) מייצג בעיני את הבלוז הישן.
      כמו שאמרת - בנקודת החיבור.
      הוא גם נשאר כזה עד מותו ולא נהיה "מודרני".
      מאוד מאוד אוהבת אותו. את התמימות והנקיון שלו. ופשוט נעים לי איתו.

      גם ווילי דיקסון הוא בסגנון דומה אבל יש לו אנרגיה שונה (שיקגו).
      אבל רציתי לדגום כאן סגנונות ואנרגיות שונות, למשל
      מאדי ווטרס היה בתזמורות גדולות והיה פתוח לעולם ולשינויים,
      באדי גאי כבר מנגן בגיטרה חשמלית ופותח את הרוק.
      והדובדבן - ג'ון לי הוקר - יש לו מזה ומזה. הוא עשה גילגול שלם ונשאר איכותי תמיד.

      את SRV לא כללתי בפוסט, רק בתגובות (אי אפשר לוותר עליו), כי הוא לבן (שחור) ומגיע לו פוסט נפרד, לא?

      ורק עוד קטנה (הייתי חייב)

      אני חושב שלא צריך לשים את הכושים מה 30 -50 יחד עם ריי וון ובית סיפרו. למרות שזה וגם ההוא בלוז, האחד מינימליסטי ודל אמצעים עד אבסורד (תקשיבי את הגיטרות מזמזמות) והאחר ריי וון הוא מכונה משומנת של גיטרות באלפי דולרים ציוד הגברה יקר שאפשר רק לחלום עליו - סטוקים -קירות של מגברים ושטיחים של פדלים ונגינת גיטרה מהוקצעת ומדויקת כמו שעון שוויצרי.

       

      איך היסתדרתי בלעדייך עד עכשיו?

      פוסט מאלף.

       

      רוצה לשתף במחשבה..

       דוגמת הנגינה של לייטנינג שהבאת חובה בתוכה עוד תת סיפור:

      אם תשימי לב, השירה עצמה מסתובבת על 12 תיבות של בלוז בסיסי אבל בין הבתים הוא די לוקח חופש ועושה מה שבא לו. אני לא היסטוריון של מוסיקה אבל בערך בתקופה שהוא גדל, הבלוז קיבל את הצורה השבלונית של ה12 תיבות , זה נבע בעיקר מהצורך לשלב מספר נגנים יחד ולכן הסדר והצורה היו חייבים להיות סטנטרטיים וידועים לכולם. אבל לפני זה , הבלוז היה בעל צורה חופשית ונגנים שניגנו לרוב לבד החליפו אקורדים מתי שבא להם ולא התחייבו לשום פורמט. הקטע שהבאת הוא שילוב מדהים בין שני הסיגנונות , כנראה בתקופה שבא הבלוז החל להתבגר.

       

       תודה רבה על האסופה, תענוג רצוף.

        4/2/09 23:01:

      הייתי רוצה לחזור בזמן ולהיות בהופעה של סטיבי ריי ווהן.

      אהההה... איזה ריטוטים משובחים הוא מבצע עלי

        4/2/09 22:58:

      אישית אני לא מתחברת לאנרגיה הסגנון והקול של האוולינ' וולף.

      יש בו איזו שחצנות שלא באה לי טוב.

      אבל תמשיך להמליץ, אולי אגלה ממתק.

        4/2/09 22:40:

      הפוסטים שלך בנושא כבר נעים במקביל בשני ערוצים, אז נראה לי שאכתוב זאת בשניהם.

      מבחינתי, חסר לי שם עוד מישהו (ואסכים עם תגידי שיש כל כך הרבה אמני בלוז ולא ניתן להקיף את כולם).

      מדובר ב- Howlin' Wolf, שנקרא כך לא בכדי.

      בעיני הוא אחד הבלוזיסטים השרשיים ומהשורה הראשונה שלהם.

      לא כולם אולי יאהבו אותו בגלל קולו הניחר , אך אני כן.

      אגב, הוא שר לא מעט משיריו של וילי דיקסון שהזכרנו (כמו רבים אחרים) 

      ובאחד הקליפים כאן דיקסון גם נמגן אתו בבס.

       

      http://www.youtube.com/watch?v=4Ou-6A3MKow

       

      http://www.youtube.com/watch?v=ux6N00CwudA&feature=related

       

      http://www.youtube.com/watch?v=dP9Z95Cumtc&feature=related

       

        4/2/09 19:13:

      אני בעיצומו של "כרוניקות" של בוב דילן, והוא מתאר בפרוטרוט את ההקלטות שעשה בניו אורלינס, עם דן לנואה.

      התיאורים שלו של ניו אורלינס מעוררים יצרים אפלים וערגות כמוסות.

      איך העיר שזורה בכתיבת השירים ובבניית המנגינות ובישול ההקלטות.

      והוא מזכיר את ג'וני קאש כבעל קול הרעם ואת שירו המכונן I Walk the Line

        4/2/09 14:04:

      הוא נשמה שחורה שהתגלגלה בגוף לבן.

      איזה גרוב!!

      אני אוהבת לשים אותו, לנקות את הבית ולרקוד בו זמנית.

        4/2/09 13:30:

      יאמי! איזה פוסט טעים!

      הולך לשים את הדיסק הכפול The essential של SRV. רק לאחרונה נגמלתי מלבכות בכל פעם שאני שומע את Lenny. אין דברים כאלה!

        4/2/09 12:35:

      כשהגעתי לארה"ב היה ברור לי שניו-אורלינס היא מאסט.

      (לעמוד על גדת המיסיסיפי ולחשוב על הדוד תום) 

      איך אהבתי אותה (מקווה שהיא השתקמה)

      אין עליה באווירה וקסם עשיר. והמוזיקה ביום, בלילה. חגיגה מתמשכת

      חד פעמית.

       

      כיף לך, מה אני אגיד.

        4/2/09 10:37:

      כן (לפני קטרינה...),

      וגם שם שמעתי כמה מעניינים מתחום הג'אז וכו'.

      אגב, אני לא כל כך בכיוון של הטריוויה, שם זה בדרך כלל מידע יבש,

      אלא בעיקר על סמך התנסויות אישיות אמיתיות.

        4/2/09 10:04:

      גל, אתה טריוויה מהלכת.

      בניו אורלינס היית?

        4/2/09 01:19:

      בכל זאת תגובונת.

       

      אתיחס רק לשני דברים,

      ויילי דיקסון הוא אחד הכותבים המוכשרים ביותר בז'אנר,

      בנוסף לדוגמאות שהבאת ראוי להזכיר כמובן גם שניים משלו שבוצעו באופן מופתי על ידי לד זפלין באלבומם הראשון.

      You Shook Me ו- I Can't Quit You Baby .

      ויש לו כמובן עוד.

      ועוד משהו קטן- "טופלו",המושר על ידי הוקר, היא עיירת הולדתו של אלביס פרסלי ולא בכדי .

      לא נעים לי כבר, אך ביקרתי גם שם ב"מסעותי" באזור והתרגשתי, מומלץ.

        2/9/08 19:21:

      וזה באמת על קצה המזלג, כי הבלוז הוא ים של אפשרויות.

      מאוד ממליצה להכנס ולבדוק גם את השמות שהוספתי בלי לינקים, ולבדוק גם שמות שעולים ביוטיוב תוך כדי.

      סטיבי ריי ווהן למשל:

      Pride and Joy

      Texas Flood

      Rude Mood

        2/9/08 18:53:

      אין על בלוז וג'אז. הכי נשמה שאפשר.

       

      תודה מיכלי. דוקטורט עשית פה. יספיק לכל החורף נראה לי.

        2/9/08 18:36:

      בכיף פוקסי :)

      תודה

        2/9/08 17:09:

      גדול !

       

      אין כמו בלוז... כל עוד לאנשים יש רגשות ונשמה, הבלוז תמיד יהיה אקטואלי

       

      תודה !

        2/9/08 13:29:

      בחמישי שישי ושבת, יופיע בארץ הבלוזיסט הותיק ונגן המפוחית המעולה ג'יימס קוטון.

      יליד 35, ממיסיסיפי. בגיל 15 כבר היתה לו להקה משלו. בגיל 17 כבר יצא לו שם של גדול נגני המפוחית.

      כשמאדי ווטרס חיפש נגן חדש ללהקה שלו, הוא הגיע להופעה של ג'יימס.

      אחרי ההופעה הציג את עצמו "אני מאדי ווטרס". "אני ג'יזס קרייסט" ענה ג'יימס שלא ידע מהחיים שלו.

      אחרי ההכרות הקצרה, ניגן עם ווטרס 10 שנים.

      בגלל מחלה במיתרי הקול, הפסיק לשיר.

      ההופעה אינסטרומנטלית.

      לפרטים במועדון הזאפה

       

      ודוגמית מקוטון

        1/9/08 19:47:


      הרבה מוסיקה יש כאן :)

      עוד אחזור לשמוע.

        1/9/08 00:35:

      צטט: @אורית 2008-08-31 14:20:57

      צטט: מיכל* 2008-08-31 13:58:35

      צטט: @אורית 2008-08-31 13:39:25

      צטט: מיכל* 2008-08-30 23:56:01

      חביבתי, התכוונתי כמובן למוזיקת ג'אז.

      כמו למשל טוטו של מיילס דייויס.

      או no blues, גם של מיילס (כי אף פעם לא נגמר ממנו).

       

       

      הנה כבר היה שווה לחזור לפוסט המקסים הזה...

      מיילס דייויס הגדול, TUTU היה הדיסק האחרון שרכשתי,

      יש לי אותו בויניל,איכות מצויינת,חשבתי שבדיסק האיכות תהיה לא פחות טובה,

      התבדיתי,עוד הוכחה לכך שדיגיטלי וחדשנות לא תמיד טובים לנו ואלינו:-)

      אורית, בעוונותי, יש לי את TUTU רק בקסטה, היית מאמינה? מאוד מזמן...

      וגם את סייאסטה הנפלא (גם הסרט מצויין, דרך אגב).

      ופה בביצוע פסנתר מרגש.

      אכן מרגש,את סייסטה יש לי בויניל וכניראה מוטב כך,הכי איכות שיש.

       

      מכירה מישהו (חיפאי"משעיר") שמחזיק מויניל. מחזיק חזק.

      אצלי נשאר אוסף ישן של תקליטים (לא מחלקת, לא זורקת. שומרת). אבל קונה דיסקים (או צורבת). פחות טהרנית, כפי הנראה.

       

        1/9/08 00:28:
      רינת? רצית להוסיף?
        31/8/08 15:09:

      ניסו? עוד אחד מהזויי חיפה?

      ויפה השם שאימצת, ווילי דיקסון גם איבד את רגליו לסוכרת... אז אולי:

      Screamin' Blind No legs Erez

       

        31/8/08 15:00:


      אני צריך להכיר לך את ניסו.

      הוא מת על הבלוז, מן. וומן, הכוונה.

      שלך,

      Screamin' Blind Erez

        31/8/08 14:20:

      צטט: מיכל* 2008-08-31 13:58:35

      צטט: @אורית 2008-08-31 13:39:25

      צטט: מיכל* 2008-08-30 23:56:01

      חביבתי, התכוונתי כמובן למוזיקת ג'אז.

      כמו למשל טוטו של מיילס דייויס.

      או no blues, גם של מיילס (כי אף פעם לא נגמר ממנו).

       

       

      הנה כבר היה שווה לחזור לפוסט המקסים הזה...

      מיילס דייויס הגדול, TUTU היה הדיסק האחרון שרכשתי,

      יש לי אותו בויניל,איכות מצויינת,חשבתי שבדיסק האיכות תהיה לא פחות טובה,

      התבדיתי,עוד הוכחה לכך שדיגיטלי וחדשנות לא תמיד טובים לנו ואלינו:-)

      אורית, בעוונותי, יש לי את TUTU רק בקסטה, היית מאמינה? מאוד מזמן...

      וגם את סייאסטה הנפלא (גם הסרט מצויין, דרך אגב).

      ופה בביצוע פסנתר מרגש.

      אכן מרגש,את סייסטה יש לי בויניל וכניראה מוטב כך,הכי איכות שיש.

       

        31/8/08 13:58:

      צטט: @אורית 2008-08-31 13:39:25

      צטט: מיכל* 2008-08-30 23:56:01

      חביבתי, התכוונתי כמובן למוזיקת ג'אז.

      כמו למשל טוטו של מיילס דייויס.

      או no blues, גם של מיילס (כי אף פעם לא נגמר ממנו).

       

       

      הנה כבר היה שווה לחזור לפוסט המקסים הזה...

      מיילס דייויס הגדול, TUTU היה הדיסק האחרון שרכשתי,

      יש לי אותו בויניל,איכות מצויינת,חשבתי שבדיסק האיכות תהיה לא פחות טובה,

      התבדיתי,עוד הוכחה לכך שדיגיטלי וחדשנות לא תמיד טובים לנו ואלינו:-)

      אורית, בעוונותי, יש לי את TUTU רק בקסטה, היית מאמינה? מאוד מזמן...

      וגם את סייאסטה הנפלא (גם הסרט מצויין, דרך אגב).

      ופה בביצוע פסנתר מרגש.

        31/8/08 13:52:

      צטט: בדלי 2008-08-31 13:36:36


      * סחתן על ההשקעה

      שרון, הייתי בטוחה שתוסיף תבלין לסלט...

      איזה לינק המלצה, אולי?

       

        31/8/08 13:44:

      צטט: @אורית 2008-08-31 13:39:25

      צטט: מיכל* 2008-08-30 23:56:01

      חביבתי, התכוונתי כמובן למוזיקת ג'אז.

      כמו למשל טוטו של מיילס דייויס.

      או no blues, גם של מיילס (כי אף פעם לא נגמר ממנו).

       

       

      הנה כבר היה שווה לחזור לפוסט המקסים הזה...

      מיילס דייויס הגדול, TUTU היה הדיסק האחרון שרכשתי,

      יש לי אותו בויניל,איכות מצויינת,חשבתי שבדיסק האיכות תהיה לא פחות טובה,

      התבדיתי,עוד הוכחה לכך שדיגיטלי וחדשנות לא תמיד טובים לנו ואלינו:-)

       

      אה,שכחתי,הנה לינק לאחד המעוזים הטובים והידועים לג'אז /בלוז בלונדון

      רוני סקוטס ,בסוהו.

        31/8/08 13:39:

      צטט: מיכל* 2008-08-30 23:56:01

      חביבתי, התכוונתי כמובן למוזיקת ג'אז.

      כמו למשל טוטו של מיילס דייויס.

      או no blues, גם של מיילס (כי אף פעם לא נגמר ממנו).

       

       

      הנה כבר היה שווה לחזור לפוסט המקסים הזה...

      מיילס דייויס הגדול, TUTU היה הדיסק האחרון שרכשתי,

      יש לי אותו בויניל,איכות מצויינת,חשבתי שבדיסק האיכות תהיה לא פחות טובה,

      התבדיתי,עוד הוכחה לכך שדיגיטלי וחדשנות לא תמיד טובים לנו ואלינו:-)

        31/8/08 13:36:

      * סחתן על ההשקעה
        31/8/08 13:11:
      תודה רוקם. בלוז גם על ראשך...
        31/8/08 12:32:


      המנגינה לעולם נשארת

      ותמיד היא אהובה ורצויה

      פריטת הגיטרה

      והקול הצרוד

      או הקול הצווחני

      והלמות התופים

      הכל בא יחד

      ומתנגן בצליל

      הרופד נפש

      במתיקות ענוגה

        31/8/08 11:41:
      תודה נופל'קה, אורלי ונעמה. קחו את הזמן, תהנו
        31/8/08 10:10:

      מיכל, הבאת מוסיקת נשמה לנשמה.

      תודה על ההשקעה אחזור מדי פעם להקשיב.

        31/8/08 08:56:


      מעולה.

       

      רק שאוי ואבוי לי אם אתפתה לפתוח את כל הלינקים עכשיו, בוקר יום ראשון, במקום לעבוד. הצצתי באחד וסימנתי לי לחזור. תודה!

        31/8/08 08:35:

      פוסטאושייה.
        30/8/08 23:59:

      צטט: מיכל* 2008-08-30 21:58:24

      צטט: עמיר 2008-08-30 20:55:02


      פוסט למופת. להדפיס ולגזור ולתלות איפשהו על המקרר או ליד הסטריאו.

      וגם אני מאוד אוהב את באדי גאי, אבל לא הרחבת על SRV , נראה לי שבהזדמנות אכתוב עליו כמה שורות (ועל קלפטון ועל ג'ף הילי... ואולי על עוד כמה חיוורים עם נשמה שחורה) .

       

      תודה עמיר.

      רציתי להרחיב, באמת רציתי, אבל פחדתי שיותר משהעגל רוצה לינוק...

      וחוץ מזה, הדקס מכביד מאוד, ומצמצם אפשרויות (אחרי שהעליתי פעם ראשונה את הפוסט, עם כל הלינקים והאימבדז, ולחצתי שליחה, הוא שאל אותי "מי את? רוצה להתחבר?", והכל מההתחלה)

      אם אתה כותב עליו (או-ה-בת אותו), אני באה לבקר!

       

      דרך אגב, התנצלתי בסייפא על קוצר היריעה ועל שהותרתי מאחור רבים וטובים ובהירים גם...

       

        30/8/08 23:56:

      חביבתי, התכוונתי כמובן למוזיקת ג'אז.

      כמו למשל טוטו של מיילס דייויס.

      או no blues, גם של מיילס (כי אף פעם לא נגמר ממנו).

        30/8/08 23:45:

      לונדון ג'אז קפה

      parkway camden 5

      מומלץ!

      (לא הצלחתי לצרף לינק)

        30/8/08 23:32:

      צטט: מיכל* 2008-08-30 20:39:54

      צטט: באביז 2008-08-30 16:35:25


      איזה יופי של רשימה!!

      תודה!

      גם אני מאוהבת בבלוז, בג'אז...

      פעם, מזמן בקרתי בלא מעט מועדוני ג'אז בלונדון... תענוג צרוף ומעורר געגוע...

      רינת, מה דיברנו על להזכיר את לונדון ולהשאיר אותי כשרוב תאוותי בידי... רגע, לא נשמע טוב...

      להשאיר אותי בידיים ריקות (יש כרטיס מועדון?)

      פעם הבאה כשאת מבקרת, תשאירי לינק לג'אז טוב. תודה :))

       

      חברתי, גם לי כרגע לונדון לא כל כך מחכה..., גם לא כרטיס מועדון...

      מועדון טוב היה אז (מאמינה שעדיין קיים) בקמדן

      אנסה לשלוח לינק.

        30/8/08 21:58:

      צטט: עמיר 2008-08-30 20:55:02


      פוסט למופת. להדפיס ולגזור ולתלות איפשהו על המקרר או ליד הסטריאו.

      וגם אני מאוד אוהב את באדי גאי, אבל לא הרחבת על SRV , נראה לי שבהזדמנות אכתוב עליו כמה שורות (ועל קלפטון ועל ג'ף הילי... ואולי על עוד כמה חיוורים עם נשמה שחורה) .

       

      תודה עמיר.

      רציתי להרחיב, באמת רציתי, אבל פחדתי שיותר משהעגל רוצה לינוק...

      וחוץ מזה, הדקס מכביד מאוד, ומצמצם אפשרויות (אחרי שהעליתי פעם ראשונה את הפוסט, עם כל הלינקים והאימבדז, ולחצתי שליחה, הוא שאל אותי "מי את? רוצה להתחבר?", והכל מההתחלה)

      אם אתה כותב עליו (או-ה-בת אותו), אני באה לבקר!

       

        30/8/08 20:43:

      צטט: robi~ 2008-08-30 19:22:47

      לזה קוראים עונג שבת!

      עונג שבת אינדיד :)

       

        30/8/08 20:41:

      צטט: ארול זריף 2008-08-30 18:58:40

      אני לא מפרגן כי אני פקאצה

      ולא אוסיף דבר... אתה רוצה לדבר על זה?

       

        30/8/08 20:39:

      צטט: באביז 2008-08-30 16:35:25


      איזה יופי של רשימה!!

      תודה!

      גם אני מאוהבת בבלוז, בג'אז...

      פעם, מזמן בקרתי בלא מעט מועדוני ג'אז בלונדון... תענוג צרוף ומעורר געגוע...

      רינת, מה דיברנו על להזכיר את לונדון ולהשאיר אותי כשרוב תאוותי בידי... רגע, לא נשמע טוב...

      להשאיר אותי בידיים ריקות (יש כרטיס מועדון?)

      פעם הבאה כשאת מבקרת, תשאירי לינק לג'אז טוב. תודה :))

       

        30/8/08 19:22:

      לזה קוראים עונג שבת!

        30/8/08 18:58:

      אני לא מפרגן כי אני פקאצה

        30/8/08 16:35:


      איזה יופי של רשימה!!

      תודה!

      גם אני מאוהבת בבלוז, בג'אז...

      פעם, מזמן בקרתי בלא מעט מועדוני ג'אז בלונדון... תענוג צרוף ומעורר געגוע...

        29/8/08 23:03:

      צטט: @אורית 2008-08-29 22:58:41

      "הייתי בחור בישן,

      לא מנוסה עם נשים,

      אמרו לי ישנה אחת

      אומרים אצלה זה חופשי....."

       

      יש גם בלוז ישראלי,עם שלום חנוך ,דני ליטני ועוד...

      אבל אין ספק ,הבאת לכאן את הכי בלוז שאפשר,

      תותחים אחד אחד,

      זכיתי לראות את באדי גיא גם בפסטיבל הבלוז וגם הג'אז

      אורגזמה לאוזן אין ספק.

      גם את BB קינג עם לוסיל שלו....

      הבלוז הוא הקשר הכי חזק בין הג'אז לרוק,מאפשר אילתור אינסופי.

      וגם אני מאוד אוהבת את ג'ון לי הוקר ,שומעת לעיתים די קרובות

      את THE HEALER וכבר מרגישה יותר טוב:-)

      שבת נפלאה לךנשיקה

      אני אוהבת גם את הישראלים שהזכרת. ואם כבר, נוסיף גם את מיקי שביב בהקלטה מההופעה באוזן (בשנקין).

      ואם ראית את באדי גאי בהופעה, אז אוי... הוא מדהים, לא?

       

        29/8/08 23:00:

      צטט: אורלי שנקר 2008-08-29 22:29:17

      צריך להוסיף את הקישור לפוסט הזה ל- favourites. אוצר של לינקים עם מיון נהדר.

      כן, צריך להקשיב כל פעם ללינק אחד או שניים כדי לא לחטוף אוברדואוז.

      תודה :)

       

        29/8/08 22:58:

      "הייתי בחור בישן,

      לא מנוסה עם נשים,

      אמרו לי ישנה אחת

      אומרים אצלה זה חופשי....."

       

      יש גם בלוז ישראלי,עם שלום חנוך ,דני ליטני ועוד...

      אבל אין ספק ,הבאת לכאן את הכי בלוז שאפשר,

      תותחים אחד אחד,

      זכיתי לראות את באדי גיא גם בפסטיבל הבלוז וגם הג'אז

      אורגזמה לאוזן אין ספק.

      גם את BB קינג עם לוסיל שלו....

      הבלוז הוא הקשר הכי חזק בין הג'אז לרוק,מאפשר אילתור אינסופי.

      וגם אני מאוד אוהבת את ג'ון לי הוקר ,שומעת לעיתים די קרובות

      את THE HEALER וכבר מרגישה יותר טוב:-)

      שבת נפלאה לךנשיקה

        29/8/08 22:29:
      צריך להוסיף את הקישור לפוסט הזה ל- favourites. אוצר של לינקים עם מיון נהדר.
        29/8/08 21:47:
      טוב, אולי אתה צריך להגיב ממקומות אחרים, ולא מהשכל... ;-)
        29/8/08 21:17:


      מאלף.

      ואני השכלתן הייתי אומר שזו בסך הכל רפיטציה של 12 תיבות.

      ד"ש ללוסיל.

      פרופיל

      מ*כל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין