כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הרהורים

    בבלוג שלי אכתוב על הרהורים שמדי פעם חולפים בראשי.
    מדי פעם אני מוצאת מקומות חדשים ברשת שאני מחליטה להיכנס אליהם. ככה גם הגעתי למקום הזה.
    יש אנשים שהכל פשוט להם. לוחצים על העכבר, מחליפים חלונות, רושמים את השם, שמים תמונה והופ הכל מוכן.
    אצלי זה מורכב יותר. בדיוק כמו להכנס לדירה חדשה, שלוקח זמן עד שאני מצליחה לקבל מהקירות ומהחלל את תחושת הבית, כך גם פה לוקח לי זמן להבין מי נגד מי או בשפה שלי כיום: מי בעד מי ומה בעד מה.
    אז לפני מספר ימים נרשמתי ומאז אני לא מצליחה להכנס לניק שלי.
    אחרי יומיים נרשמתי בניק חדש. אפילו תמונה הצלחתי להכניס.
    אני גם עונה כבר על הודעות.
    ובאמת מתחילה לחוש פה נוח יותר ויותר.

    חג שמח

    באהבה
    עופרה

    כל אחד והשיר שלו

    100 תגובות   יום שבת, 30/8/08, 16:27

    את הסיפור הזה קיבלתי במייל ומאוד התרגשתי.

    כשאני מתרגשת ושמחה אני אוהבת לחלוק עם אחרים וכך אני עושה גם הפעם.

    השארתי את המייל כמו שהוא, אפילו הצבעים אותנטיים.

     


    ילדה יקרה....במסגרת עבודת גמר שאני עושה על דרום אפריקה, פגשתי בסיפור משבט הזולו.....

    את היחידה שאני שולח מתוך מה שיש לי אליך...... מקווה שתואהבי.....

    סיפור משבט הזולו - הם שרים את שירך

    באחד משבטי הזולו באפריקה, כאשר אישה הרה יודעת שהגיע זמנה ללדת, היא יוצאת אל היער בלוויית קומץ מחברותיה, וביחד הן יושבות ומחכות לרגע הגדול שיגיע.

    כשהילד נולד, כולן מקשיבות לבכיו, שבעיניהן כמוהו כמו שיר.
    הנשים הללו יודעות שלכל נשמה בעולם יש את השיר שלה, שעליו היא מכריזה מיד עם בואה לעולם.

    לכל נשמה יש את הרטט המיוחד רק לה, בו היא מבטאת את טעמה וניחוחה האישי, ואת מטרת בואה לעולם.

    לכן הנשים מאזינות לשיר של הנשמה, ולאחר מספר דקות לומדות אותו ויודעות לחזור עליו. ואז כולן עומדות ושרות לרך הנולד את שירו במקהלה....
    אחר כך הן חוזרות  הנשים לכפר ומלמדות את השיר לכל שאר השבט.

    יומיים שלושה אחרי שהילד נולד, נאסף כל הכפר וכולם שרים לו, את השיר המיוחד שלו...
    במהלך השנים חוזרים על השיר הזה שוב ושוב:
    כשהילד מתחיל את לימודיו, כולם שרים לו את שירו.
    כשהוא עובר את מבחני ההתבגרות שלו - שוב נאספים כולם לכבודו ושרים את השיר שלו.
    כשהוא מתחתן, כל הכפר ניצב מסביבו ושר לו את השיר.
    ובסופם של חיים, כשהוא על ערש דווי - גם אז נאספים כולם מסביב למיטתו ושרים לו את השיר שלו, בדיוק כפי שעשו כשרק הגיח לאוויר העולם הזה....
    השיר מלווה אותו מלידתו ועד מותו......

    יש אירוע אחד נוסף שבו בני השבט נאספים ושרים לאיש את שירו.
    אם חלילה במשך חייו, מבצע האיש איזשהו פשע, או פעולה כל שהיא המנוגדת לטובתו של כלל הציבור, במקום לשפוט אותו, להעניש אותו, לשלול את חירותו -

    הם קוראים לו לעמוד במרכז המעגל, כולם ניצבים מסביבו ומתחילים לשיר לו את השיר שלו.

    השבט הזה יודע כי התיקון למי שפשע כנגד החברה, לא יבוא מתוך העונש, אלא רק מתוך אהבה, ומתוך תזכורת לכל אחד שסטה מדרך הישר אודות מי הוא, מאין בא ולאן הוא הולך.

    להזכיר לבן אדם את זהותו ושייכותו.
    כשאתה שומע את השיר שלך, ייחודי לך ורק לך, שכולם שרים אותו במיוחד לכבודך - אין לך עניין להרע לאחרים.... 

     כך הם מאמינים וכך הם נוהגים מדורי דורות.

    ומחוץ ליערות של אפריקה, כאן אצלנו ובתוכנו - חבר אמיתי הוא זה שמכיר את השיר שלך, ושר לך אותו, מזכיר לך אותו, כשאתה שוכח.

    אלה שאוהבים אותך, לא נוטשים אותך בגלל טעות זו או אחרת שעשית, ולא מענישים אותך עליה.

     הם זוכרים כמה יפה היה הרגע בו באת לעולם, כמה יפה היתה שירתך כששרת אותה בפעם הראשונה.
    הם זוכרים את יופייך - כשאתה מרגיש מכוער כל כך.
    הם זוכרים את שלמותך - כשאתה מרגיש מפורק לרסיסים.
    הם זוכרים את תומך וחפותך - כשאתה, כל מה שאתה מרגיש זה רגשות אשמה.
    הם זוכרים מה היא מטרתך - כשאתה חש מבולבל ונבוך ואובד דרך.
    והם מזכירים לך, שרים את שירך ומכריחים אותך לזכור אותו, ו` להתיישר `...

    גם אם לא נולדת באותו שבט אפריקאי ששר לך את שירך מיום הולדתך ועד יום מותך, דרך כל נקודות הציון החשובות של חייך -

    החיים עצמם מזכירים לך מתי אתה שר יפה,  בלי זיופים, ומתי מנגינתך צורמת.
    כשאתה מרגיש טוב ועושה טוב, מעשיך מתנגנים בהרמוניה מלאה עם השיר שלך, עם מנגינת חייך.
    וכשאתה מזייף, גם השיר מזייף.
    עם השנים, כולנו לומדים לשיר את השיר שלנו טוב, לתת לו ביצוע מעולה.
    וכאשר קשה לנו קצת, אנחנו צריכים את החברים שלנו, שיעמדו מסביבנו וישירו לנו במקהלה, את השיר שלנו...

    באהבה

    עופרה

    דרג את התוכן:

      תגובות (100)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/10/08 21:29:

      צטט: מיכל גולני 2008-10-04 15:49:31


      עופרה,

      סיפור מקסים ומרגש.

      כמי שבאה מתחום החינוך - מאוד מאמינה בדרך הזאת של להזכיר לילד את המיוחד והיפה שבו גם אחרי שכועסים עליו.

      ובעבודתי כמאמנת אישית - זה המוטו- לראות ולהזכיר לאדם את היפה שבו , את העוצמות שבו.

       

                                                                             מיכל גולני

                                                                            

       

       

       

       

       

       

       

       

      מיכל יקרה

      תודה על התגובה.

      גם אני מסכימה עם הדרך להראות לאנשים את הצד החזק שבהם.

       

      באהבה

      עופרה

        4/10/08 15:49:


      עופרה,

      סיפור מקסים ומרגש.

      כמי שבאה מתחום החינוך - מאוד מאמינה בדרך הזאת של להזכיר לילד את המיוחד והיפה שבו גם אחרי שכועסים עליו.

      ובעבודתי כמאמנת אישית - זה המוטו- לראות ולהזכיר לאדם את היפה שבו , את העוצמות שבו.

       

                                                                             מיכל גולני

                                                                            

       

       

       

       

       

       

       

        6/9/08 23:19:

      צטט: האיש ההוא 2008-09-06 22:41:53

      עופרה 

       

      מקסים וכל כך נכון

      תודה * 

       

      עופר היקר

      תודה על התגובה ותודה שאתה מזכיר לי מדי פעם את השיר שלי.

       

      באהבה

      עופרה

        6/9/08 22:41:

      עופרה 

       

      מקסים וכל כך נכון

      תודה * 

        6/9/08 09:36:

      צטט: דליה אלעזר 2008-09-06 08:34:54


      עופרהלה הגעתי הנה באיחור....אבל כל כך נהנתי לקרוא!!!

      את יודעת, זה מזכיר לי את החברות ביניינו!!!

      זה מזכיר לי ומאשר את הגישה שלך ושלי לחיים ולחברים שלנו!!!

      זו יכולת אמיתית של האהבה!!!

      לקבל עצמנו במלוא מובן המילה וגם על כן את האחר!!!

      כל כך שמחה שיש אנשים שרואים כך את החיים!

      זה פותר כל כך הרבה מצוקות!!!

      פשוט הכלה!!!

      נתינה וקבלה ללא תנאי!!!

      מחבקת אותך אל ליבי, מקסימה שלי!!!

      דליה

       

      דליה יקירה,

      כשקוראים את הסיפור הזה, הרבה אנשים אומרים: אצלנו זה בלתי אפשרי. הסיפור נשמע כמו אגדה. כמה כיף להם.

      את כתבת מספר מילים שממחישים איך ומה אפשר לעשות אצלנו , בחברה הנאורה שקצת מזייפת לפעמים בקטעים החברתיים שלה.

       

      זה פותר כל כך הרבה מצוקות!!!

      פשוט הכלה!!!

      נתינה וקבלה ללא תנאי!!!

       

      בקיצור, בדיוק כך. לתת ולקבל ללא תנאי.

      אגב, גם לקבל ללא תנאי צריך לדעת.

       

       

      באהבה

      עופרה

        6/9/08 08:34:


      עופרהלה הגעתי הנה באיחור....אבל כל כך נהנתי לקרוא!!!

      את יודעת, זה מזכיר לי את החברות ביניינו!!!

      זה מזכיר לי ומאשר את הגישה שלך ושלי לחיים ולחברים שלנו!!!

      זו יכולת אמיתית של האהבה!!!

      לקבל עצמנו במלוא מובן המילה וגם על כן את האחר!!!

      כל כך שמחה שיש אנשים שרואים כך את החיים!

      זה פותר כל כך הרבה מצוקות!!!

      פשוט הכלה!!!

      נתינה וקבלה ללא תנאי!!!

      מחבקת אותך אל ליבי, מקסימה שלי!!!

      דליה

        3/9/08 19:09:

      צטט: צביה רובין-טקסטואלית 2008-09-03 13:42:56


      איזה יופי!!!

      תודה שהבאת את הסיפור החשוב הזה

      *

       

      תודה צביה

       

      באהבה

      עופרה


      איזה יופי!!!

      תודה שהבאת את הסיפור החשוב הזה

      *

        3/9/08 12:11:

      צטט: ronjolan 2008-09-03 10:30:05

      צטט: עופרה'לה 2008-09-03 09:28:52

      צטט: ronjolan 2008-09-02 23:45:02

       

      הסיפור המקסים הזה הגיע אליי כבר אתמול.

      בכלל לא הפריע לי שהוא כזה רומנטי.

      בסיפורים זה בסדר.

      למדתי ממנו,

      זה מה חשוב.

      תודה לך.

       

      רוני היקר,

      לא הבנתי מתשובתך: האם אתה נגד רומנטיות?

      והעיקר שלמדת ממנו.

       

      באהבה

      עופרה

       

      כשאמרתי שלא מפריע לי כמה הוא רומנטי,

      התכוונתי לתגובות של אחרים נגד האידיליה

      המוצגת בסיפור, שבימינו ואצלנו אי אפשר

      ובכלל לא בבית ספרנו. אני חושב שכן.

      אולי כל אחד לעצמו, אבל השיר הזה

      שלנו, המשהו הבפנימי הזה, חי וקיים

      וזועק להיות מושמע. זה למדתי.

      מענין שקבלתי את אותו סיפור

      גם יום אחד לפני שקראתי אצלך.

      שרשרת של שירים.

       

       

       

      רוני יקירי,

      עכשיו מובן לי יותר.

       

      באהבה

      עופרה

        3/9/08 12:10:

      צטט: אבן חן 2008-09-02 18:31:10

      צטט: עופרה'לה 2008-09-01 21:24:51

      צטט: אבן חן 2008-08-31 23:13:37

      עופרל'ה

       

      באת בעיתוי הנכון

      עם ספור שבט הזולו....

       * פנינה

       

       

      פנינה יקרה,

      אכן הגעת בזמן.

      מעניין איזה שבטים פגשת שם באפריקה.

       

      אהבה

      עופרה

       

      לא אחר מאשר שבט הזולו

      בקרי אצלי ותהני

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=597764

       

      פנינה יקרה

      שמחתי לקרוא עוד דברים על שבט הזולו.

      שמחה שנהנית במסע המלכות.

       

      באהבה

      עופרה

        3/9/08 10:30:

      צטט: עופרה'לה 2008-09-03 09:28:52

      צטט: ronjolan 2008-09-02 23:45:02

       

      הסיפור המקסים הזה הגיע אליי כבר אתמול.

      בכלל לא הפריע לי שהוא כזה רומנטי.

      בסיפורים זה בסדר.

      למדתי ממנו,

      זה מה חשוב.

      תודה לך.

       

      רוני היקר,

      לא הבנתי מתשובתך: האם אתה נגד רומנטיות?

      והעיקר שלמדת ממנו.

       

      באהבה

      עופרה

       

      כשאמרתי שלא מפריע לי כמה הוא רומנטי,

      התכוונתי לתגובות של אחרים נגד האידיליה

      המוצגת בסיפור, שבימינו ואצלנו אי אפשר

      ובכלל לא בבית ספרנו. אני חושב שכן.

      אולי כל אחד לעצמו, אבל השיר הזה

      שלנו, המשהו הבפנימי הזה, חי וקיים

      וזועק להיות מושמע. זה למדתי.

      מענין שקבלתי את אותו סיפור

      גם יום אחד לפני שקראתי אצלך.

      שרשרת של שירים.

       

        3/9/08 09:28:

      צטט: ronjolan 2008-09-02 23:45:02

       

      הסיפור המקסים הזה הגיע אליי כבר אתמול.

      בכלל לא הפריע לי שהוא כזה רומנטי.

      בסיפורים זה בסדר.

      למדתי ממנו,

      זה מה חשוב.

      תודה לך.

       

      רוני היקר,

      לא הבנתי מתשובתך: האם אתה נגד רומנטיות?

      והעיקר שלמדת ממנו.

       

      באהבה

      עופרה

        2/9/08 23:45:

       

      הסיפור המקסים הזה הגיע אליי כבר אתמול.

      בכלל לא הפריע לי שהוא כזה רומנטי.

      בסיפורים זה בסדר.

      למדתי ממנו,

      זה מה חשוב.

      תודה לך.

        2/9/08 18:31:

      צטט: עופרה'לה 2008-09-01 21:24:51

      צטט: אבן חן 2008-08-31 23:13:37

      עופרל'ה

       

      באת בעיתוי הנכון

      עם ספור שבט הזולו....

       * פנינה

       

       

      פנינה יקרה,

      אכן הגעת בזמן.

      מעניין איזה שבטים פגשת שם באפריקה.

       

      אהבה

      עופרה

       

      לא אחר מאשר שבט הזולו

      בקרי אצלי ותהני

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=597764

        1/9/08 21:36:

      צטט: נויתי 2008-09-01 17:34:51


      איזה יופי של סיפור!!!*

       

       


      תודה נויתי יקירה.

       

      באהבה

      עופרה

        1/9/08 21:34:

      צטט: זושקה 2008-09-01 15:36:30


      היי עופרל'ה!

      סיפור שמעלה חיוך על דל שפתנו

      חבל שלא מיישמים גם אצלנו

      תודה על השיתוף

      בילי

       

       

      בילי יקרה

      לדעתי אפשר להתחיל ליישם אותו בסביבה הקרובה לכל אחד מאיתנו.

      כמו אדווה במים כך זה יתפשט.

       

      באהבה

      עופרה

        1/9/08 21:34:

      צטט: העין השלישית 2008-09-01 14:53:23


      אכן כדאי ללמוד מאחרים

      מקסים

      אהבתי

      כיכבתי

       

       


      תודה ראובן היקר.

      בהחלט כדאי ללמוד.

       

      באהבה

      עופרה

        1/9/08 21:33:

      צטט: זירעונית קוסמית 2008-09-01 09:53:19

      בוקר טוב

      עופרה יקירתי*

      תודה לסיפור שהבאת

      מדהים ומרגש

       

       

      "השבט הזה יודע כי התיקון למי שפשע כנגד החברה, לא יבוא מתוך העונש, אלא רק מתוך אהבה, ומתוך תזכורת לכל אחד שסטה מדרך הישר אודות מי הוא, מאין בא ולאן הוא הולך.

      להזכיר לבן אדם את זהותו ושייכותו.
      כשאתה שומע את השיר שלך, ייחודי לך ורק לך, שכולם שרים אותו במיוחד לכבודך - אין לך עניין להרע לאחרים.... 

       כך הם מאמינים וכך הם נוהגים מדורי דורות. "

      אח אח אח

      איזה שבט

      אמונתם יפה לי מאוד

      יום קסום

      שלך באהבה

       

      דבי יקרה

      יש לי פה כמה חברות שמאניות שחשבתי שהסיפור הזה ייכנס להן ללב.

      את אחת מהן.

      שמחה שהארתי לך בסיפור הזה.

      גם אותי אמונתם שבתה.

       

      באהבה

      עופרה

        1/9/08 21:32:

      צטט: גלי גל 2008-09-01 09:36:12


      נחמד על הבוקר

       

       


      תודה גלי יקרה

       

      באהבה

      עופרה

        1/9/08 21:31:

      צטט: אמנון ותמר 2008-09-01 09:04:37


      עופרהל'ה

      סיפור יפה עם הרבה מסר לחברה

      לחברה שבו כשאתה מועד ונופל

      לחברה שבו כשאתה  חולה

      לחברה שבו כשאתה מרושש

      לחברה שבו כשאתה לא כמו אתמול שלשום

      אל תעזבו אותי

      נטישה היא דבר איום

      החברה אוהבת גיבורים

      ומפרגנת לנצחונות

      חשוב לעזור גם כשאתה בשפל

      לכולנו יש מצבים בחיים שאנחנו

      זקוקים לעזרה ותמיכה בחיים

      חשוב לקבל את האדם כפי שהוא

      אתה בסדר כפי שאתה

      בשבטים באפריקה ( ובכלל בשבטים )

      למדו להעריך ולהעצים את הקשר

      האמיתי והאנושי לצערי בחברה המודרנית

      זה כמעט ולא קיים במנות גדושות

      ממני באהבה רינת

       

      רינת יקרה,

      אני מקווה שבחברה המודרנית שלנו מתחילים לחזור וללמוד איך להעריך ולכבד את האחר.

      אמנם עם הסיפורים על נבחרי העם ועל המשפחות הקשות, שבהם אנחנו נתקלים לאחרונה קצת קשה לראות דברים אחרים, אבל לדעתי יש גם דברים טובים.

       

      באהבה

      עופרה

        1/9/08 21:29:

      צטט: תמי קאלי 2008-09-01 07:16:37


      עפרה, תודה על הסיפור המקסים שמעורר לחשוב איך לא חשבנו על זה גם אנחנו. כל כך נכון, לו היינו יכולים להיזכר מי אנחנו במקור ומה רצינו להביא לכאן... *

       

       

      תודה תמי יקרה.

       

      באהבה

      עופרה

        1/9/08 21:28:

      צטט: איטהל 2008-09-01 00:26:10

      אהבתי כל כך את הסיפור הזה
      היכולת להתמיד בלראות את השיר של כל אחד מאיתנו
      הנכונות להתבונן אל מעבר למה שנראה על  פני השטח
      והליווי , הליווי העקבי כל כך ביחודו של מי שניצב מולנו
      סיפור שהגמד הקטן שיושב לי על הכתף יזכיר לי בכל יום בו אולי אשכח את השיר של עצמי ועל כן
      לא אתפנה לשיריהם של הסובבים אותי
      אני אוהבת את מי שאת
      איטהל

       

      איטהל יקרה

      בעיני רוחי אני רואה אותך בונה את הבריכה בחצר , כשאת שרה את השיר שלך.

      אז הגמד הקטן או הבריכה בחצר בהחלט יכולים להזכיר לך.

      מי שלא מחובר לשיר שלו, לא יכול לבנות בריכה בכזו חדווה כמו שהעברת לנו בפוסט שלך.

       

      תודה.

       

      באהבה

      עופרה

        1/9/08 21:24:

      צטט: אבן חן 2008-08-31 23:13:37

      עופרל'ה

       

      באת בעיתוי הנכון

      עם ספור שבט הזולו....

       * פנינה

       

       

      פנינה יקרה,

      אכן הגעת בזמן.

      מעניין איזה שבטים פגשת שם באפריקה.

       

      באהבה

      עופרה

        1/9/08 21:24:

      צטט: מיאלמה 2008-08-31 22:46:07

      אלה שאוהבים אותך, לא נוטשים אותך בגלל טעות זו או אחרת שעשית, ולא מענישים אותך עליה.

       

       

      סיפור מקסים בעיקר מוסר ההשכל שלו.

      ישנם הצריכים אותו כחיזוק, אחרים ראוי שילמדו את תוכנו.

      כי לעולם אין לדעת מתי יגיע תורנו להזכר בו.

       

      כל הכבוד איזה יופי ששיתפת שסיפור מרגש כל כך.

       

      שיהיה לך אחלה שבוע.

       

      *

       

      y

       

      מיאלמה יקרה

      אני חושבת שכשעושים טעות הדבר שהכי זקוקים לו זו אהבה, או כמו בסיפור, זקוקים לשיר האישי.

       

      הסיפור מאוד מרגש, ואני מתרגשת גם מהתגובות שלכם.

      אז תודה.

       

      באהבה

      עופרה

        1/9/08 17:34:

      איזה יופי של סיפור!!!*
        1/9/08 15:36:


      היי עופרל'ה!

      סיפור שמעלה חיוך על דל שפתנו

      חבל שלא מיישמים גם אצלנו

      תודה על השיתוף

      בילי

        1/9/08 14:53:


      אכן כדאי ללמוד מאחרים

      מקסים

      אהבתי

      כיכבתי

      בוקר טוב

      עופרה יקירתי*

      תודה לסיפור שהבאת

      מדהים ומרגש

       

       

      "השבט הזה יודע כי התיקון למי שפשע כנגד החברה, לא יבוא מתוך העונש, אלא רק מתוך אהבה, ומתוך תזכורת לכל אחד שסטה מדרך הישר אודות מי הוא, מאין בא ולאן הוא הולך.

      להזכיר לבן אדם את זהותו ושייכותו.
      כשאתה שומע את השיר שלך, ייחודי לך ורק לך, שכולם שרים אותו במיוחד לכבודך - אין לך עניין להרע לאחרים.... 

       כך הם מאמינים וכך הם נוהגים מדורי דורות. "

      אח אח אח

      איזה שבט

      אמונתם יפה לי מאוד

      יום קסום

      שלך באהבה

        1/9/08 09:36:

      נחמד על הבוקר
        1/9/08 09:04:


      עופרהל'ה

      סיפור יפה עם הרבה מסר לחברה

      לחברה שבו כשאתה מועד ונופל

      לחברה שבו כשאתה  חולה

      לחברה שבו כשאתה מרושש

      לחברה שבו כשאתה לא כמו אתמול שלשום

      אל תעזבו אותי

      נטישה היא דבר איום

      החברה אוהבת גיבורים

      ומפרגנת לנצחונות

      חשוב לעזור גם כשאתה בשפל

      לכולנו יש מצבים בחיים שאנחנו

      זקוקים לעזרה ותמיכה בחיים

      חשוב לקבל את האדם כפי שהוא

      אתה בסדר כפי שאתה

      בשבטים באפריקה ( ובכלל בשבטים )

      למדו להעריך ולהעצים את הקשר

      האמיתי והאנושי לצערי בחברה המודרנית

      זה כמעט ולא קיים במנות גדושות

      ממני באהבה רינת

        1/9/08 07:16:

      עפרה, תודה על הסיפור המקסים שמעורר לחשוב איך לא חשבנו על זה גם אנחנו. כל כך נכון, לו היינו יכולים להיזכר מי אנחנו במקור ומה רצינו להביא לכאן... *
        1/9/08 00:26:
      אהבתי כל כך את הסיפור הזה
      היכולת להתמיד בלראות את השיר של כל אחד מאיתנו
      הנכונות להתבונן אל מעבר למה שנראה על  פני השטח
      והליווי , הליווי העקבי כל כך ביחודו של מי שניצב מולנו
      סיפור שהגמד הקטן שיושב לי על הכתף יזכיר לי בכל יום בו אולי אשכח את השיר של עצמי ועל כן
      לא אתפנה לשיריהם של הסובבים אותי
      אני אוהבת את מי שאת
      איטהל
        31/8/08 23:13:

      עופרל'ה

       

      באת בעיתוי הנכון

      עם ספור שבט הזולו....

       * פנינה

        31/8/08 22:53:

      צטט: עופרה'לה 2008-08-31 22:32:27

      צטט: נ.י.ל.י 2008-08-31 12:46:14

      תודה על פוסט נפלא

      תודה שהזכרת לי

      אהבתי מאד

      תודה!

       

      נילי יקרה

      כתבת פוסט מדהים על דור של נפילים.

      לצד הסיפור המקסים הזה על שבט הזולו, בל נשכח שגם לנו יש במה להתגאות.

       

      באהבה

      עופרה

       

      כמה שאת צודקת יקירה

      החלוצים שלנו נותנים לדורות ההמשך דוגמא טובה!

      תודה! תודה!

       

       

        31/8/08 22:46:

      צטט: טוב טוב הגמד 2008-08-31 18:28:43


      נהדר עופרה'לה

      מכירה את הסיפור ואוהבת אותו

      למרות שבגירסה מעט שונה .

      *אכן מרגש !

      תודה חברה מתוקה שלי

      אוהבת זהבית

       

      זהבית יקרה שלי

      ולי זו פעם ראשונה שקראתי אותו.

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 22:46:

      צטט: רפאלה 2008-08-31 18:08:40

      היי עופרה'לה חברה יקרה שלי,

      אהבתי לקרוא את סיפורך.

      מתאים למציאות ?

      חומר למחשבה.

      שלך

      רפאלה*

       

      רפאלה יקרה

      מכיוון שאנחנו לא שבט אלא עם, אולי אפשר ליצור משהו בזעיר אנפין.

      וכן, חומר למחשבה.

       

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 22:46:

      אלה שאוהבים אותך, לא נוטשים אותך בגלל טעות זו או אחרת שעשית, ולא מענישים אותך עליה.

       

       

      סיפור מקסים בעיקר מוסר ההשכל שלו.

      ישנם הצריכים אותו כחיזוק, אחרים ראוי שילמדו את תוכנו.

      כי לעולם אין לדעת מתי יגיע תורנו להזכר בו.

       

      כל הכבוד איזה יופי ששיתפת שסיפור מרגש כל כך.

       

      שיהיה לך אחלה שבוע.

       

      *

       

      y

        31/8/08 22:44:

      צטט: דסיקה 2008-08-31 17:59:17

      סיפור פשוט נפלא*

       

      תודה דסיקה יקרה

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 22:44:

      צטט: מירקאלה 2008-08-31 17:09:11


      איזה רעיון יפה שיר לכל אדם - מזכיר לי את סיפור הפינגווינים אכתוב על זה פוסט.

      הגיע הזמן.

      אהבתי מאוד

      אעביר הלאהנבוך

       

      מירקאלה יקרה,

      מחכה לקרוא את סיפור הפינגווינים.

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 22:43:

      צטט: ריקי שיר 2008-08-31 16:57:24


      לכל פוסט שלך אני חוזרת שוב ושוב...

      לזה אחזור גם!*

      תודה.

       

       

      ריקי יקרה

      אני כבר שומעת באוזני רוחי את קולך שר את שיר הילדים.

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 22:42:

      צטט: דגולת הכותרת 2008-08-31 16:46:06


      כמה מרגש אותי שחברה שלי מתרגשת מהסיפור הזה.

      }{

       

       


      דגולת הכותרת יקרה שכמותך,

      ומה איתך?

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 22:42:

      צטט: מיכאל 1 2008-08-31 15:40:58


      תודה רבה, עופרהלה שהבאת את הסיפור היפה הזה.

      נהניתי.

      שבוע נפלא !

       

       

      מיכאל היקר,

      שבוע נפלא.

      תודה לך .

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 22:41:

      צטט: אפרת jeki 2008-08-31 15:24:53


      סיפור מקסים

      אולי אפשר לאמץ את המנהג

      בדרך שלנו

      כל כך הרבה  פשטות

      והמון תובנה

      התהלכות..

      שלך אפרת

      לך שהבאת כוכב

      מקוה שיש **

      אפרת

       

      אפרת יקרה

      אני חושבת שאפשר לאמץ משהו מהסיפור הזה.

      כל אחד בדרכו.

      העיקר זה להיות מודעים.

       

      תודה לך .

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 22:40:

      צטט: התלמיד הנצחי 2008-08-31 15:16:30


      סיפור עמוק נכון ויפה.
      שנזכה לחנך את ילדינו ברוח הזו.
      תודה שהבאת לנו את הפוסט הנפלא הזה!
      *

       

       


      התלמיד הנצחי

      אכן, שנזכה לחנך כך את ילדינו.

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 22:38:

      צטט: אורי אשכנזי 2008-08-31 13:55:21

      תודה. מקסים!

       

       


      תודה אורי היקר

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 22:38:

      צטט: אנ-גל 2008-08-31 13:43:31

      מצטרפת לכל המוקסמים...דווקא בתקופתנו מעודד לקרוא סיפור שנשמע יפה ותמים.

      לי הוא מתחבר נפלא למה שקורה גם כאן ועכשיו. החיים הם אלה ששרים לנו את השיר,

      רק קשה לנו לשמוע אותו מבעד לשכבות ההגנה שעטפנו את עצמנו. כולם רוצים להיות

      נאהבים...קשה לנו יותר לאהוב את עצמנו, אנחנו מצפים מהזולת שיעשה זאת בשבילנו.

      אם נצליח לאהוב גם את אלה  ש"לא מגיע להם", ולראות את היפה והנסתר שבהם, נזכה

      גם אנו ל"החזרים" ולאו דווקא בחשבונאות גלויה ומדויקת. לסמוך ולהאמין בהתרחשות

      הדברים שמטרתה תמיד לקדם אותנו...
      בהחלט מגיע לך כוכב על ששיתפת אותנו.

       

       

      חנה יקרה

      מסכימה עם דבריך.

       

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 22:35:

      צטט: מרפאה במילים 2008-08-31 13:31:32

      יפי של דבר  מדהים ונכון

      ורדית

       

       

      תודה ורדית יקרה

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 22:35:

      צטט: סי~לית 2008-08-31 13:10:11

      אוהבת את הסיפורים שלך יקירתי.

       

      רוצה עוד !

      :-)

       

       

      סי יקירה

       

      אני קוראת עכשיו ספר מלא סיפורים.

      הוא נקרא "שמע סיפור".
      מומלץ בחום.

       

      וכשיהיו לי עוד סיפורים אודיע לך.

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 22:33:

      צטט: אילנה בהט 2008-08-31 13:09:06


      עופרה יקרה, מאוד מרגש ויפה. שיהיה לך יום עם שיר נשמה הרמוני. בברכת אור ואהבה, אילנה

       

       


      תודה לך אילנה יקרה

       

      גם לך.

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 22:32:

      צטט: נ.י.ל.י 2008-08-31 12:46:14

      תודה על פוסט נפלא

      תודה שהזכרת לי

      אהבתי מאד

      תודה!

       

      נילי יקרה

      כתבת פוסט מדהים על דור של נפילים.

      לצד הסיפור המקסים הזה על שבט הזולו, בל נשכח שגם לנו יש במה להתגאות.

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 22:30:

      צטט: רומי שנהר 2008-08-31 12:29:55

       

       

      עפרה יקרה,

       

      "חבר אמיתי הוא זה שמכיר את השיר שלך, ושר לך אותו, מזכיר לך אותו, כשאתה שוכח."

       

      אני חושבת שזו אחת ההגדרות הכי מושלמות לחבר שפגשתי אי פעם.

      כל-כך מדויקת בצניעותה,

      בערכה שלא-יסולא-בפז.

      כי אתה במצב הכי קשה כשאתה שוכח מי אתה,

      שוכח את עצמך, את יכולתך, את מרכזך,

      וחבר ש"שומר" עבורך את השיקוף הזה שלך,

      שמזכיר לך אותך,

      זה כל מה שאדם צריך, בסופו של דבר.

      את כל השאר אנחנו בין כה נעשה לבד.

       

      כוכב ותודה ענקית על הפוסט המקסים,

      ושבוע טוב מאד,

      רומי

       

       

      רומי יקירה

      תגובתך רגשה אותי.

      תודה.

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 22:28:

      צטט: אילת פורת 2008-08-31 12:29:23

      מקסים מקסים מקסים!
      כל מילה נוספת מיותרת,
      תודה עפרה'לה!
      *

       

       


      תודה איילת יקרה

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 22:00:

      צטט: נ.ב.א. 2008-08-31 12:26:19

      תודה יקירתי,

      אהבתי מאד.

       

       

      נ.ב.א יקרה

      תודה לך.

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 21:59:

      צטט: kiki27 2008-08-31 06:53:25


      יפה.

      אהבתי*

       

       תודה kiki יקרה

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 21:55:

      צטט: art minded 2008-08-30 22:52:25


      עופרה היקרה

       

      סיפור יפה ובהחלט תמים...

       

      כנראה שלפני שהיו דתות כמוה יהדות והנצרות לא היו חוקים ולכן היו בין חברי השבט הסכמים מראש לכל מיני מקרים.

       

      בכל מקרה יש פשעים שאי אפשר לסלוח עליהם ויש כאלו שכן.

       

      בברכה

       

      קובי נשיקה

       

      וכמובן כוכב

       

       

      קובי היקר

      תודה על תגובתך המחדדת.

       

      אולי בסביבה שמקיפה את סובביה בשירים, אפשר גם לסלוח. למרות שהשבוע האחרון הפגיש אותנו עם מקרים שהלב ממאן לתפוס.

      אולי דווקא בגלל זה הסיפור הזה הוא במקום.

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 21:53:

      צטט: .a.m. מזל 2008-08-30 22:38:16

      כאן אצלנו ובתוכנו - חבר אמיתי הוא זה שמכיר את השיר שלך,

      ושר לך אותו, מזכיר לך אותו, כשאתה שוכח.

       

      חסרים לי כמה חברים טובים כאלה.....

      יש לך לשלוח לי?

      השבוע הזה היה כל כך קשה שאולי רק שיר יאיר אותו קצת

      תודה על השיתוף

       

       

      מזל יקרה

      אני שולחת לך חיבוק לחיזוק.

      האני מאמין שלי הוא שאפשר לזמן חברים טובים כאלה או טובים אחרים.

      כל שצריך הוא לומר תודה ליקום על החברים המדהימים, על האהבה ועל השמחה שאופפים אותנו.

      במקביל רצוי לוותר על כמה דברים.

      זה תהליך אפשרי ורצוי .

       

      מאחלת לך רק טוב.

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 21:50:

      צטט: hila:) 2008-08-30 22:36:51

      מקסים...

       

       

      תודה הילה יקרה

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 21:50:

      צטט: joesi 2008-08-30 22:13:01


      יפה, ומרגש.הייתי מיישם את זה.

       

       

      יוסי היקר

      אני מזמינה אותך ליישם. אני היום זימרתי לעצמי מנגינות. אני מחפשת את המנגינה הנכונה.

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 21:49:

      צטט: too many ideaes 2008-08-30 20:09:00

      התרגשתי מאוד למקרא הסיפור. ממליץ לך לקרוא את " סוד האנשים האמיתיים" (אם אינני טועה),על חיי האבוריגינים באוסטרליה. תודה רבה שהבאת לי את הסיפור.

       

       

      מני היקר,

      הספר נקרא "מסר האנשים האמיתיים". קראתי אותו בשקיקה וכשסיימתי לא ידעתי לומר מי הוא אדם פרימיטיבי.

      תודה לך שהזכרת את הספר המדהים הזה.

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 21:48:

      צטט: טאקילה 2008-08-30 20:01:04


      סיפור יפה

       

      *

       

       

      תודה טאקילה יקרה

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 21:47:

      צטט: איריסחן 2008-08-30 19:04:37

      הייתי שמחה להיות שם איתם

      ולו לזמן קצר

      להבין איך הם שרים.

      נדמה לי שאנחנו כאן, בעולם המערבי,

      לא ממש נדע את שירת חייהם,

      אולי רק נוכל לקנא בהם

      ולהמשיך ולשיר את שלנו.

      תודה עופרה, שהבאת אלינו את הפשטות שלהם.

       

       

      איריסחן יקירה

      לכל אדם יש את השיר שלו.

      לכל עם יש את השירים שלו.

      אבל אולי נמצא את השיר האישי שלנו  שיחבר אותנו לדרך הטובה.

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 21:46:

      צטט: bosmati 2008-08-30 18:49:17

      היי עופרה'לה

      סיפור יפהפה כמו לקוח מהאגדות

      אבל במציאות החברתית בשנות ה - 2000

      זה כבר לא תופס - יש יותר מידי  מעשי עוולות בתוך המשפחה .

      שבוע טוב (-:

       

       

      בושמתי יקרה

       

      הסיפור הזה על רקע ההתרחשויות האחרונות באמת נראה כמו אגדה.

      תודה על התגובה.

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 21:44:

      צטט: cbhnhi 2008-08-30 18:39:23


      סיפור מאוד יפה

       

       


      בני תודה.

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 21:44:

      צטט: mzukan 2008-08-30 18:03:54


      עופרהל'ה תסלחי לי על הזיוף אינני זמר

      ובכל זאת מזמזם אני איזה לחן עבורך ועבור הסיפור היפהפה הזה,

      נכון שבחברה שלנו תום לב נראה כחולשה, ואילו ציניות מהולה בעור פיל,

      מעוררת יראה וכבוד,אז לי כבר נגמרה מזמן יראת הכבוד אליהם ,

      ואני מחכה ליום שאחיזתם בחיינו תירפה ותכחד

       

       

      מזוקן יקר

      כמה טוב לשמוע את קולך המזמר. זו בדיוק המנגינה שמתאימה לי. חיוך
      הציניות היתה פעם חלק ממני. כמה מפוחדת הייתי אז......

      כשמתחברים למקום הנכון אפשר לוותר עליה.

       

      מאחלת לך שהיום הזה יגיע מהר, ואולי תוכל אתה להביא אותו.

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 21:42:

      צטט: sherry refael 2008-08-30 17:51:30


      ספור יפה , קצת רחוק מהמציאות של היום בחברה המתקדמת שלנו

      .יש שיר אחר ששרים לנו. ...

       *שלך שרי

       

       

      שרי יקירה

      תודה.

       

      באהבה

      עופרה

        31/8/08 21:41:

      צטט: guitarwoman 2008-08-30 17:50:27

      עופרה'לה,

      אהבתי את הפשטות, האופטימיות, והאמיתות הפשוטות שבסיפור.

      במציאות המנוכרת והקרה של ימינו, נראה לי קצת אוטופיה.

      אבל נהניתי. אוהבת ללמוד את החוכמה של תרבויות שונות.

      תודה לך!

      *

       

      אן יקרה

      אני חושבת שמספיק שכל אחד מאיתנו יזכור את השיר שלו, וזה כבר יוביל אותנו אחרת.

      ואולי גם זו אוטופיה.

       

      באהבה

      עופרה

       

        31/8/08 18:28:


      נהדר עופרה'לה

      מכירה את הסיפור ואוהבת אותו

      למרות שבגירסה מעט שונה .

      *אכן מרגש !

      תודה חברה מתוקה שלי

      אוהבת זהבית

        31/8/08 18:08:

      היי עופרה'לה חברה יקרה שלי,

      אהבתי לקרוא את סיפורך.

      מתאים למציאות ?

      חומר למחשבה.

      שלך

      רפאלה*

        31/8/08 17:59:
      סיפור פשוט נפלא*
        31/8/08 17:09:


      איזה רעיון יפה שיר לכל אדם - מזכיר לי את סיפור הפינגווינים אכתוב על זה פוסט.

      הגיע הזמן.

      אהבתי מאוד

      אעביר הלאהנבוך

        31/8/08 16:57:


      לכל פוסט שלך אני חוזרת שוב ושוב...

      לזה אחזור גם!*

      תודה.

        31/8/08 16:46:


      כמה מרגש אותי שחברה שלי מתרגשת מהסיפור הזה.

      }{

        31/8/08 15:40:


      תודה רבה, עופרהלה שהבאת את הסיפור היפה הזה.

      נהניתי.

      שבוע נפלא !

        31/8/08 15:25:

      חזרתי להאיר לו

      לנו

      למנהג

      אפרת*

        31/8/08 15:24:


      סיפור מקסים

      אולי אפשר לאמץ את המנהג

      בדרך שלנו

      כל כך הרבה  פשטות

      והמון תובנה

      התהלכות..

      שלך אפרת

      לך שהבאת כוכב

      מקוה שיש **

      אפרת

        31/8/08 15:16:

      סיפור עמוק נכון ויפה.
      שנזכה לחנך את ילדינו ברוח הזו.
      תודה שהבאת לנו את הפוסט הנפלא הזה!
      *
        31/8/08 13:55:
      תודה. מקסים!
        31/8/08 13:43:

      מצטרפת לכל המוקסמים...דווקא בתקופתנו מעודד לקרוא סיפור שנשמע יפה ותמים.

      לי הוא מתחבר נפלא למה שקורה גם כאן ועכשיו. החיים הם אלה ששרים לנו את השיר,

      רק קשה לנו לשמוע אותו מבעד לשכבות ההגנה שעטפנו את עצמנו. כולם רוצים להיות

      נאהבים...קשה לנו יותר לאהוב את עצמנו, אנחנו מצפים מהזולת שיעשה זאת בשבילנו.

      אם נצליח לאהוב גם את אלה  ש"לא מגיע להם", ולראות את היפה והנסתר שבהם, נזכה

      גם אנו ל"החזרים" ולאו דווקא בחשבונאות גלויה ומדויקת. לסמוך ולהאמין בהתרחשות

      הדברים שמטרתה תמיד לקדם אותנו...
      בהחלט מגיע לך כוכב על ששיתפת אותנו.

       

        31/8/08 13:31:

      יפי של דבר  מדהים ונכון

      ורדית

        31/8/08 13:10:

      אוהבת את הסיפורים שלך יקירתי.

       

      רוצה עוד !

      :-)

        31/8/08 13:09:

      עופרה יקרה, מאוד מרגש ויפה. שיהיה לך יום עם שיר נשמה הרמוני. בברכת אור ואהבה, אילנה
        31/8/08 12:46:

      תודה על פוסט נפלא

      תודה שהזכרת לי

      אהבתי מאד

      תודה!

        31/8/08 12:29:

       

       

      עפרה יקרה,

       

      "חבר אמיתי הוא זה שמכיר את השיר שלך, ושר לך אותו, מזכיר לך אותו, כשאתה שוכח."

       

      אני חושבת שזו אחת ההגדרות הכי מושלמות לחבר שפגשתי אי פעם.

      כל-כך מדויקת בצניעותה,

      בערכה שלא-יסולא-בפז.

      כי אתה במצב הכי קשה כשאתה שוכח מי אתה,

      שוכח את עצמך, את יכולתך, את מרכזך,

      וחבר ש"שומר" עבורך את השיקוף הזה שלך,

      שמזכיר לך אותך,

      זה כל מה שאדם צריך, בסופו של דבר.

      את כל השאר אנחנו בין כה נעשה לבד.

       

      כוכב ותודה ענקית על הפוסט המקסים,

      ושבוע טוב מאד,

      רומי

        31/8/08 12:29:
      מקסים מקסים מקסים!
      כל מילה נוספת מיותרת,
      תודה עפרה'לה!
      *
        31/8/08 12:26:

      תודה יקירתי,

      אהבתי מאד.

        31/8/08 06:53:


      יפה.

      אהבתי*

        30/8/08 22:52:


      עופרה היקרה

       

      סיפור יפה ובהחלט תמים...

       

      כנראה שלפני שהיו דתות כמוה יהדות והנצרות לא היו חוקים ולכן היו בין חברי השבט הסכמים מראש לכל מיני מקרים.

       

      בכל מקרה יש פשעים שאי אפשר לסלוח עליהם ויש כאלו שכן.

       

      בברכה

       

      קובי נשיקה

       

      וכמובן כוכב

       

        30/8/08 22:38:

      כאן אצלנו ובתוכנו - חבר אמיתי הוא זה שמכיר את השיר שלך,

      ושר לך אותו, מזכיר לך אותו, כשאתה שוכח.

       

      חסרים לי כמה חברים טובים כאלה.....

      יש לך לשלוח לי?

      השבוע הזה היה כל כך קשה שאולי רק שיר יאיר אותו קצת

      תודה על השיתוף

        30/8/08 22:36:

      מקסים...

        30/8/08 22:13:

      יפה, ומרגש.הייתי מיישם את זה.
        30/8/08 20:09:

      התרגשתי מאוד למקרא הסיפור. ממליץ לך לקרוא את " סוד האנשים האמיתיים" (אם אינני טועה),על חיי האבוריגינים באוסטרליה. תודה רבה שהבאת לי את הסיפור.

        30/8/08 20:01:


      סיפור יפה

       

      *

        30/8/08 19:04:

      הייתי שמחה להיות שם איתם

      ולו לזמן קצר

      להבין איך הם שרים.

      נדמה לי שאנחנו כאן, בעולם המערבי,

      לא ממש נדע את שירת חייהם,

      אולי רק נוכל לקנא בהם

      ולהמשיך ולשיר את שלנו.

      תודה עופרה, שהבאת אלינו את הפשטות שלהם.

        30/8/08 18:49:

      היי עופרה'לה

      סיפור יפהפה כמו לקוח מהאגדות

      אבל במציאות החברתית בשנות ה - 2000

      זה כבר לא תופס - יש יותר מידי  מעשי עוולות בתוך המשפחה .

      שבוע טוב (-:

       

        30/8/08 18:39:

      סיפור מאוד יפה
        30/8/08 18:03:


      עופרהל'ה תסלחי לי על הזיוף אינני זמר

      ובכל זאת מזמזם אני איזה לחן עבורך ועבור הסיפור היפהפה הזה,

      נכון שבחברה שלנו תום לב נראה כחולשה, ואילו ציניות מהולה בעור פיל,

      מעוררת יראה וכבוד,אז לי כבר נגמרה מזמן יראת הכבוד אליהם ,

      ואני מחכה ליום שאחיזתם בחיינו תירפה ותכחד

        30/8/08 17:51:


      ספור יפה , קצת רחוק מהמציאות של היום בחברה המתקדמת שלנו

      .יש שיר אחר ששרים לנו. ...

       *שלך שרי

        30/8/08 17:50:

      עופרה'לה,

      אהבתי את הפשטות, האופטימיות, והאמיתות הפשוטות שבסיפור.

      במציאות המנוכרת והקרה של ימינו, נראה לי קצת אוטופיה.

      אבל נהניתי. אוהבת ללמוד את החוכמה של תרבויות שונות.

      תודה לך!

      *

       

        30/8/08 17:31:

      צטט: טיפונת 2008-08-30 16:35:02

      סיפור יפה

      אבל אנחנו לא חברה שבטית

      אלא חברה שיפוטית

      וכמה חברים יש לנו באמת?

       

      אפססססססססססססססס

       

      ברי המזל - יש להם 1 או 2 במקרה הטוב

       

      ובהחלט נכון - כשמעניקים למישהו אהבה - אין לו סיבה להרע

       

      אז למה אנחנו לא מצליחים בזאת?

       

      הרי כדי להעניק אהבה אנו רוצים/צריכים גם לקבל אהבה - זה מעגל סגור כזה

      ומאוד קשה להעניק אהבה למי שלא מעניק לך.

       

      הבסיס לכל - מתחיל באמת ביום הלידה - ובכל השתשתלות החיים בתוך המשפחה והלאה.

       

      כנראה כדי ליישם את זה צריך לחזור לחברה שבטית שאינה שיפוטית.

       

      תודה על הסיפור המקסים

       

       

      היי טיפונת הזריזה

      שתמיד מגיבה ראשונה (או כמעט ראשונה).

      אני חושבת שהבסיס לאהבה הוא אהבה ללא תנאי.

      רבים הויכוחים אם יש דבר כזה או אין.

      אני חושבת שזה מוטו שאני פועלת רבות על פיו.

      יש לי חברות וחברים רבים (למרות שאת צודקת שאת החברים הקרובים והטובים באמת אפשר לספור על כף יד אחת).

      כשפועלים מתוך אהבה ולא מתוך פחד וחשבונאות, החיים נראים אחרת.

       

      באהבה

      עופרה

        30/8/08 16:35:

      סיפור יפה

      אבל אנחנו לא חברה שבטית

      אלא חברה שיפוטית

      וכמה חברים יש לנו באמת?

       

      אפססססססססססססססס

       

      ברי המזל - יש להם 1 או 2 במקרה הטוב

       

      ובהחלט נכון - כשמעניקים למישהו אהבה - אין לו סיבה להרע

       

      אז למה אנחנו לא מצליחים בזאת?

       

      הרי כדי להעניק אהבה אנו רוצים/צריכים גם לקבל אהבה - זה מעגל סגור כזה

      ומאוד קשה להעניק אהבה למי שלא מעניק לך.

       

      הבסיס לכל - מתחיל באמת ביום הלידה - ובכל השתשתלות החיים בתוך המשפחה והלאה.

       

      כנראה כדי ליישם את זה צריך לחזור לחברה שבטית שאינה שיפוטית.

       

      תודה על הסיפור המקסים

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      עופרה'לה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין