אחד מכוכבי היופי של  חיפה הוא הירוק שלה. נראה שהירוק הולך ונעלם.  לא נראה שבמשרד מהנדס העיר מתרגשים או לוקחים ברצינות את התב"ע הירוקה. לא  כך הוא במחלקת הגנים והנוף, אולי זה בגלל שלראש העיר אכפת מאסתטיקה שנושא הגינון והתכנון הנופי בחיפה זוכה סוף כל סוף לעדנה. רבים מאיתנו שהיו שותפים לפרויקטים כושלים של מחלקת הגינון, במיוחד כשלבסוף נודע שראש מחלקת הגינון דאז מעל בתפקידו, נושמים סוף סוף לרווחה. התוצאות נראות לעין אך יש מקום רב לשיפור.

מה חיפה רוצה להיות כשתהיה גדולה

הסגנון והאווירה בעיר נקבעים במידה רבה  ע"י  סוג הצמחייה ששותלים בה. היינו שמחים אם הייתה תוכנית אב לגינון ולא שמתכננים שונים יעשו דברים שונים במקומות שונים בעיר. בליל הסגנונות שקיים כעת, מעייף ופוגע בחזות העיר. עתים אתה מרגיש שאתה בישוב בגליל,  עיתים בכרמל של פעם, יש מקומות שמנסים להדמות לאירופה והיום יש גם לאוסטרליה. התוצאה דומה למה שמוכר לנו במוסיקה כקקפוניה. אולי כדאי להחליט מה רוצים להיות ולהתרכז סביב זה. יש גם להתייחס  לפתוח בר קיימא  ולא לפתרונות שנראים יפים לעונה אחת. דרישה זאת נעשתה יותר קריטית לנוכח המחסור במים.  

 איזה עצים יהיו בה

כולם יודעים שאורן ירושלים לא ילווה אותנו לדורות הבאים. העירייה החלה בנטיעת עצים חדשים. היה רצוי שיהיה כוון אך לא ממש ברור מהו. חיפה התברכה במוסד אקדמי מעולה כמו הטכניון שבו פועלות מחלקה נופית בפקולטה לארכיטקטורה ופקולטה להנדסה חקלאית ובהן חוקרים  מהשורה הראשונה. האם משתמשים בגופים אלו לקדם את בחירת העצים לעיר. לא היינו רוצים  שהדורות הבאים יצטרכו לתקן אחרינו כפי שאנו צריכים לתקן אחרי קודמינו. יש עצים שגורמים לאלרגיות, יש כאלו שמביאים דבורים ונזיקים  ויש כאלה שמשירים עלים. אנו התושבים שעובדים צמוד עם מחלקת הניקיון מודעים לבעיה שעצים נשירים יוצרים למחלקת הניקיון של העירייה. מחלקה שבקושי משתלטת על עבודותיה כעת. מדוע להעניש אותה ואת התושבים בעצים נשירים הנטעים באמצע המדרכות?

איזה פרחים יהיו בה

אין נורא מלראות פרחים נבולים. אז למה להשתמש בכל  כך הרבה עונתיים שנובלים כל כך מהר. אין נורא מלראות פרחים מכל כל כך הרבה סוגים וצבעים שלפעמים חסר ההתאמה בינהם זועק לשמים. אין נורא מלראות בני אדם מכרכרים סביב הפרחים מבקר עד ערב בציר הראשי, דבר המזכיר משטרים מונרכיים בהם העבדים מכינים את הדרך בה עומד לעבור המלך. כדאי לבחור את  הפרחים לפי עמידותם, סגנונם וכמות הטפול שהם דורשים. גם הורדים שקבלנו בירושה לא מצדיקם את כמות העבודה שהם מצריכים לנוכח הזמן שמצליחים להנות מפריחתם.

איזה סוג צמחייה יכסה משטחים בה 

הזכרת הדשא הרב שנשתל יהיה בבחינת זריית מלח על הפצעים. ברור שכאן המחדל הגדול ביותר. לא נותר אלא להתפלל שימצא פתרון לבעיית המים ולהתחיל לחשוב על התחליף. אולי לחזור לערערים וללנטנות.  

איזה גנים ציבוריים יהיו בה

רבות הושקע בגינות הציבוריות ובמתקני המשחקים. כדאי לחשוב על מה שמקבלים במקומות אחרים בארץ. ההורים והסבים והסבתות שואלים מה הם מקבלים במקומות אחרים ולא רוצים לקבל פחות. אז המשיכו להתעדכן בערים שכנות. יש  לחשוב על איכות המתקנים, מצב הדשאים והחזות האחידה המתבטאת בגדרות ועוד.