היי,

למרות גילי הלא מתאים להרגשה הזאת (30+ כהגדרתך...) אני שם לגמרי.

גם אני שיחקתי גולות למטה בשכונה וקניתי שלוק בשקל, וגם היה לי מחשב 486 עם הכונן מתחת למסך בכיתה ז'. אומנם הטעימה משני העולמות לא מאוזנת אבל אני איתך לגמרי....

עדיין לא כבשתי מטרות, עדיין לא הגעתי למנוחה ולשפע שאתה מתאר, אבל יש לי דברים טיפה יותר חשובים מלק ואודם אדום כמו של נינט או תספורת של לינדזי/בריטני/נדב קדמון...

אני מסתכלת על הילדודס שלא רחוקים ממני בשנים, אבל בכל זאת רחוקים שנות אור בגישה ובסיפוק המיידי ועוד הרבה דברים מפלסטיק....

ולגבי הגעגוע שלך למעט-  בטוחה ששקדת מספיק ימים ולילות להגיע לרגע זה, וואלה תהנה ממנו, הוא יקר מפז!!! שבוע נפלא שיהיה , נטלי

יניב יקר אני איתך אפילו באותו רחוב אחלה פוסט

יניב יקר מאוד,

דבר ראשון הפוסט הזה כתוב בצורה מאוד רהוטה, הלוואי עלי. ולגופו של עניין לנוער של ימינו יש יתרונות רבים מאוד אבל מאותם סיבות שהזכרת הם גם סובלים מחוליים רבים כמו הפרעות קשב וריכוז, שטחיות חוסר פיזור וידע וחוסר שליטה וכו'

אני אומר את זה כי העלת אותם על נס פה בפוסט וע"י כך גימדת אותך ( את דור ה30-40)  בטרוף.

יש לנו איכויות רבות ואיזה כיף שכבר מגיעים לשלב שרצנו,כבשנו,השגנו ואפשר להתמקד בדברים החשובים באמת, לנקות את כל ההסחות וכל האבק שהצטבר עלינו ופשוט  לאהוב.

 

צטט: יניב ויצמן 2007-06-24 15:55:48

אלי - התגעגעתי :)

גם אני התגעגעתי!:)

 

חזרת גדול ומרגש מתמיד...

 

"אשרי האיש השמח בחלקו"

 

מאחלת לכולנו.

אלי - התגעגעתי :)

misrer t..אתה מנצל את הבלוג שלי כדי להשמיץ את העבודה של גפן??? :)

כאחד שרשום כבר הרבה זמן במועדון המעריצים של גפן אני יכול רק לאמר שזה דווקא אחד המשרדים היותר מענינים ופופאפים ממש לא בלקסיקון שלהם....

 

 

אם כולם יחסמו פופאפס, לאנשים כמו גפן לא תיהיה עבודה.

 

יניב יקירי,

 

טסת לניו יורק וחזרת עם תובנה, מקסים לגלות שהנוצץ גורם לך למחשבה ולא לקינאה!

 

אתה מנהיג אמיתי!

"אני מרגיש כבר הרבה זמן תחושת אובר דוז מריגושים , מבגדים, מבחורים יפים, ממסיבות שוות, מכסף מארועים נוצצים"

יש פילוסוף שבדי שניקרא קירקגור שאמר שלכל בנאדם יש 3 שלבים בחיים.

השלב הראשון הוא שלב האסתטיקה. השלב בו אתה עושה בחירות ע"פ היופי. החבר הכי יפה. הגי'נס הכי יפה. הבחורים יפים כמו שכתבת. השלב השני הוא שלב האהבה. פתאום אתה בוחר בחירות ע"פ מה שאתה אוהב. האנשים שאתה אוהב להיות איתם. המאכלים שאתה אוהב. והשלב השלישי והאחרון הוא שלב סיכום החיים. שלב סיכום החוויות שלך בחיים למסקנות סופיות. רוב האנשים נמצאים על הגרף הזה בלי קשר לגיל: יש אנשים שחוזרים בתשובה בגיל 29 ויש אנשים, כמו פנינה רוזנבלום, שתקועים בשלב הראשון.

 

אם אתה מרגיש אובר דוז משפע, זה סימן טוב שאתה עובר שלב. רק אתה יודע האם אתה עובר משלב היופי לאהבה. או משלב האהבה לשלב |בוא נסכם מה היה לנו כאן".

 

אחי, אתה צעיר. ההימור שלי שאתה עובר מהילוך ראשון לשני. תקן אותי אם אני טועה.

:-)

ד"ש לרון.

 

 

איתך לגמרי.

מבין אותך ומתמודד עם זה יום, יום.

 

הדרך היחידה שאני יודע להתמודד עם זה היא,

אני נמנע.

אני נמנע מלקפוץ על כל הזדמנות

נמנע מלשכב עם כל בחורה שאני יכול להשיג

נמנע מקשרים שאין להם עתיד

נמנע מלבזבז או לצרוך דברים שאני לא צריך

נמנע מעודף חוויות

נמנע מסמים

 

 

אפשר להגיד שאני מסנסה לשמור על עצמי,

כי אני יודע שבקלות אני יכול ללכת לאיבוד אם אחצה קו מסוים.

 

ותאמין לי שגם הדברים שמצליחים לחדור את הפילטר הזה

הם כמות מימושים שהיו מספיקות לאיש בן 80 בדורות לפנינו....

 

 

 

יש משהו במה שאתה אומר ומאידח גם אין כלום...

 

יש לי לא מעט חברים שהאופי שלהם הוא כזה שאינם מגורים מהסביבה כמוך או כמוני.

 

הם סקרנים פחות, לא חייבים לדעת הכל , לא חיביים להבין הכל . הם מעדיפים להתקשר תמיד ולשאול  או להתייעץ איתי.

 

אז עד שלא ידעך בך ייצר הסקרנות והדחף לבלוע את העולם אין מצב שתיתפקס.