כיצד בכל זאת ניתן להביא את המשקיעים המוסדיים להשקיע בחברות סטארט-אפ, מבלי לפגוע במודלים הקיימים של השקעה בהון סיכון * פתרון מעשי

בחודשיים האחרונים עסקנו כמה פעמים בחוסר האמון ההדדי בין קרנות הון הסיכון לבין המשקיעים המוסדיים. ציינו כי הנתק בין המשקיעים המוסדיים לבין הקרנות פוגע בסופו של דבר בציבור הרחב. עמיתי קרנות הפנסיה וקופות הגמל, שזה כולנו, לא יכולים ליהנות מההשקעה שבטווח הארוך היא אחת המניבות ביותר.

לסיכום הסקירה אנו זורקים כפפה ומציעים למשקיעים המוסדיים הישראליים רעיון להקמת מכשיר פיננסי ייעודי חדש אשר עשוי לענות לאתגרים העומדים בפני המוסדיים הישראליים בעת ביצוע השקעות בקרנות הון הסיכון הישראליות ואולי להחזיר אותם למעגל ההשקעות בהייטק הישראלי.

מדוע צריך גוף ייעודי עצמאי בו ישקיעו המשקיעים המוסדיים ואשר יתמקד בהשקעות בשוק הון הסיכון הישראלי? הסיבה העיקרית לכך נעוצה בעובדה שלכל משקיע מוסדי כשלעצמו אין אפשרות לתת תשומת לב הולמת והחזיק צוות אנליסטים גדול אשר יתמקד ויתמחה בהשקעות בהון סיכון הישראלי. לקרנות הפנסיה וקופות הגמל, יש חסרון מובנה דווקא עקב גודלן ויכולתן להקדיש זמן ניהול הולם לניתוח ובחינת השקעות בקרנות הון סיכון הישראליות באופן עצמאי. בנוסף, אין שומרי חומה (Gate Keepers) המתמחים ומתמקדים בשוק הון הסיכון הישראלי, וקרן מסוג זה למעשה תחליף ותהווה מעין שומר חומה עבור המשקיעים המוסדיים בכל הקשור להון הסיכון.

להלן פרטי ההצעה המעשית:

• מספר מצומצם של משקיעים מוסדיים ישראליים יתאגדו ויקימו קרן השקעות חדשה אשר תתמקד, תתמחה ותשקיע בשוק ההון סיכון הישראלי בצורותיו השונות. הקרן תבצע הן השקעות ראשוניות (PRIMARY) בקרנות הון סיכון חדשות המוקמות מפעם לפעם.  בנוסף, תבצע הקרן השקעות שניוניות (Secondary), באמצעות רכישת אחזקות של קרנות קיימות ולבסוף תבצע הקרן השקעות ישירות בחברות.
• לקרן תהיה גמישות מקסימאלית, אך ייקבע יחס מסוים בין סוגי ההשקעות השונים. לדוגמה, יותר לה להשקיע 50% בהשקעות ישירות, 30% בהשקעות שניוניות ו-20% בהשקעות ישירות (המינון המדויק ייקבע כמובן בידי המועצה המייעצת של הקרן).
•  הקרן תורכב אך ורק ממשקיעים ישראליים אשר מספרם יוגבל ללא יותר מעשרה.
•  כל אחד מהמשקיעים בקרן לא יהווה מעל 20% מהון הקרן, אך בכל מקרה ישקיע לא פחות מ-20 מיליון דולר ולא יותר מ-50 מיליון דולר.
• גודל הקרן המינימאלי יהיה 100 מיליון דולר והמקסימאלי 300 מיליון דולר.
• הקרן תנוהל בצורה עצמאית לחלוטין על ידי מנהליה אך לנציגי המשקיעים המוסדיים תהיה נוכחות בישיבות ועדת השקעות ובמועצה המייעצת וחשיפה להמלצות וועדת ההשקעות של הקרן וניתוחיה.
• למשקיעים הגדולים תהייה אופציה לבצע השקעות משותפות ישירות עם הקרן (co-investments), במקרים הרלוונטיים בהם הדבר יתאפשר.
• תקציב ההוצאות של חברת הניהול יאושר מראש בצורה של תקציב שנתי על ידי המשקיעים המוסדיים. בכל מקרה התקציב השנתי לא יהיה גבוה מ-1.5% מסך ההון המגויס.
• חברת הניהול תהייה זכאית לרווחים בשיעור של 10% לשנה לאחר שהקרן תראה תשואה שנתית של מינימום 8% בשנה.
• ההשקעות הישירות בחברות הפורטפוליו תתבצענה אך ורק כהשקעות המשך Follow On ובאותן חברות פורטפוליו שתיבחרנה של הקרנות בהן השקיעה הקרן.

הקמת מכשיר יעודי חדשני מסוג זה בארץ נראית אמנם כאוטופיה עקב התחרות בין המשקיעים המוסדיים הישראליים אך יש לה מספר יתרונות ובראש ובראשונה, ההשקעות הישירות של הקרן בקרנות השונות תשמשנה לקרן כמנוף לביצוע השקעות שניוניות והשקעות המשך ישירות בחברות. כלומר באמצעות השקעה ישירה בקרנות הון הסיכון יצרה הקרן מנוף ובסיס להשקעה בסוגי השקעות האחרות.

הקרנות הללו יאפשרו למשקיעים המוסדיים הישראליים להפנות חלק זעיר מהונם להשקעות בהון סיכון ישראלי בתהליך מקצועי אשר אינו דורש מהם במישרין הקצאת משאבים לביצוע ניתוחים וללימוד כל הקרנות הישראליות הפעילות בשוק. הקרן החדשה תאפשר למוסדיים הישראליים חשיפה להמלצות וניתוחי הקרן ותאפשר להן לבצע השקעות נוספות ישירות על בסיס המלצות אלה באם אכן ימצאו לנכון.

כיוון שהקרן תהייה חשופה לסוגי השקעות שונות, ישירות, שניוניות הרי העסקאות בהן תתמקד יגרעו למעשה מההשקעה באותן קרנות, כלומר השקעות בחברות פורטפוליו תהיינה בחברות של אותן קרנות בהן השקיעה הקרן באופן ישיר כך שיהיה לה תזרים מובנה של עסקאות.

בעולם קיימות קרנות מסוג זה, הפועלות במודל דומה. יתרונן של קרנות אלה הינה שתחת גג אחד ניתן לבצע השקעות במגזר הון הסיכון בסוגי עסקאות בעלות מרכיב סיכון שונה ובכך למקסם את התשואה ברמת סיכון יחסית נמוכה.

החיסרון העיקרי של המכשיר הינו  כפילות בדמי ניהול בחלק מההשקעות, אך העובדה היא כי הצורך בהתמחות, בהתמקדות מצד אחד וחוסר האמצעים והיכולת של כל משקיע מוסדי בפני עצמו לפתח מערכת פנימית שלו יצרה בעולם הרחב מכשירי השקעה כגון קרן של קרנות (Funds of funds) וקרנות המתמקדות בעסקאות שניוניות והנסיון מוכיח כי השימוש במכשירים אלה משתלם.

לסיכום הסדרה נזכיר לכם את נקודת ההתחלה. אנו נמצאים כיום ב-2008, שמונה שנים לאחר התנפצות הבועה של שנת 2000. היקף ההשקעות כיום של המשקיעים המוסדיים הישראלים בקרנות הון הסיכון הישראליות עדיין שואף לאפס ונובע בעיקר מהטעויות שנעשו לפני כן.

בשנים הללו נעשו המשקיעים המוסדיים הישראלים מתוחכמים יותר וגישתם אסטרטגית וקרנות הון הסיכון הישראליות ששרדו את המשבר מנוסות ומתוחכמות יותר. למרות הדיאלוג הקיים בין הצדדים אין הדבר מתרגם לגידול בהשקעות. בסופו של דבר, מי שנמצא חסר הינו העמיתים השונים של קרנות הפנסיה למיניהן אשר לא ייהנו מהתשואות הצפויות לקרנות בארץ. יותר מזה, המשקיעים המוסדיים יתעוררו ויגלו שהדשא אצל השכן אינו ירוק יותר וכי אפשר להפסיד גם בהשקעות מגובות gate keepers מחוץ לישראל.

על שני הצדדים לנסות לממש את הקשר הטבעי וקרנות הון הסיכון הישראליות צריכות להפך למכשיר השקעה לגיטימי אצל המוסדיים הישראליים בפרופורציה הנכונה ובהסדרים המתאימים.