תמונות מהחיים של רוטה
כרגע בעיקר סיפורים קצרים עליי, על החיים ועל היפופוטמים.
פוסטים פופולאריים
-
שניים סינים
15/5/08 | 653 צפיות
-
אני זוכרת את הרגע שבו נפלתי
10/6/07 | 190 צפיות
-
להדליק את המזגן?
30/5/07 | 643 צפיות
-
כשהספרים הולכים לישון או מאחורי הקלעים של חנות ספרים
18/5/07 | 500 צפיות
-
סיפור על בחורה שברחה בלי נעליים
14/5/07 | 685 צפיות
-
אפשר להיות רק ידידים?
7/6/07 | 978 צפיות
פוסטים אחרונים
- איך עברו שלוש שנים? 15/2/13
- מלחמת הקופסאות 14/12/09
- חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. ג. והפעם ארוחות חג. 13/11/09
- חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. חלק ב. 30/10/09
- חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. 28/10/09
- כשאי אפשר לכתוב על הכל 26/8/08
הייתי סלב לרבע שעה
וזה לא משהו. לפני שבועיים התפרסם ראיון איתי במגזין "טיים אאוט". לא שהפכתי פתאום ליעל בר זוהר, רק מוכרת ספרים ייצוגית של רשת ספרים אלמונית וירוקה. ראיון קטן עם המלצות לספרים ותמונה בלונדינית. עיתון קטן, תמונה קטנה ונזק גדול. מה יכול להיות רע בקצת פרסום חשבתי לעצמי כשראיתי את עצמי מעל דפי העיתון. כמובן שטעיתי.
באותו היום הכל היה נפלא וזוהר, הלקוחות החמיאו, הקולגות קינאו ואמא שלי קנתה שלושה עותקים לחלק לדודות (אלה ששואלות למה אני לא מתחתנת ואולי עכשיו יראו ממני קצת נחת).
למחרת השמיים כמעט נפלו. החלו להגיע טלפונים ומיילים נזעמים מהנהלת רשת הספרים. מתברר שבהתלהבותי הרבה בהמלצות הספרים קצת "לכלכתי" על ספר אחר שבמקרה מוציאה אותו אותה רשת ספרים שבה אני עובדת בלי לציין שמות. לא שממש הכפשתי את שמו, רק רמזתי שהוא פלצני במידה מסוימת. המחמאות התחלפו באיומים, וכל הסבריי שאני בן אדם פרטי ולא רואיינתי כנציגת הרשת אלא כאיילת, אישה, קוראת ובמקרה גם מוכרת ספרים, עלו בתוהו. הובהר לי בעדינות של פיל ננסי שלמזלי יעלימו עין הפעם. ותודה רבה למונופול.
היומיים חלפו וחשבתי שעבר לו הגל הגדול והנה אני חוזרת לאנונימיות מופלאה. שוב טעיתי. מתברר שאותה כתבה פורסמה גם באינטרנט, ונפלה לידיו של לא אחר מאשר אקס מיתולוגי מן העבר. הגיע מייל, הגיע טלפון, והגיע האקס בכבודו ובעצמו לקפה. לא תיארתי לעצמי שהמלצה על ספרים יכולה להיות כל כך מסוכנת. המלצתי על ספרי מתח וקיבלתי את הקאמה סוטרה.
אז מה היה לנו? כמעט פיטורים, סקס עם האקס, ודודות שעדיין היו רוצות לראות את התמונה שלי במדור המתחתנים של עיתון חולון בת-ים.
הדובדבן שבקצפת, וסליחה על הקלישאה, התגלה היום כאשר התברר לי מאוחר מדי שמישהי תלתה את התמונה מהעיתון ממש מעל ראשי מאחורי הדלפק בחנות. יום שלם עבדתי מתחת לתמונה שלי, כמו חולת פרסום אמיתית. רק כאשר אחד הלקוחות הקבועים, ג'נטלמן ישיש, הואיל בטובו להעיר שבמציאות אני יפה יותר מן התמונה, גיליתי שתמונתי מתנוססת קבל עם ועדה, ואוי לאותה בושה, ממש ליד מבצעי שבועי הספר.
שבועיים אחרי, והריקושטים ממשיכים להגיע בדמות לקוחות שמתעקשים שרק אני אמליץ להן על ספרים, "כי ראינו אותך בעיתון", גם אם אני באמצע הפסקת סיגריה. ולקוחה אחת חביבה שביקשה שאחתום לה על הכתבה שהביאה מהבית כי אני הרי סוג של סלב, ומיני סלב בתל אביב, מסתבר, זה עסק רציני.
אז, הפאפארצי עוד לא רודפים אחרי, וחלק מהתגובות היו ממש אוהדות ונעימות (אפילו פה באתר), אבל אנונימיות היא דבר נפלא ובלתי מוערך בעליל. ועד הפריצה הגדולה אני מעדיפה להיות רק רוטה. כוכב ירוק ואנונימי פה בקפה.
|
תגובות אחרונות
-
אורה .ה.
בתגובה על איך עברו שלוש שנים?
-
ליאורום
בתגובה על לרגל סיום השביתה סיפור על מכללה מאיזור הדמדומים
-
james j. rocklein
בתגובה על מלחמת הקופסאות
-
אלכסנדר הגדול
בתגובה על חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. ג. והפעם ארוחות חג.
-
b_noam
בתגובה על חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. חלק ב.
-
ג'ו מ
בתגובה על כשאי אפשר לכתוב על הכל
תגובות (40)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נו, זה הרבה יותר מאשר רבים אחרים פה הגיעו.
הלוואי והיו מזהים אותי ברחוב ולא רק באוניברסיטה. סתם להיות סלב ליום אחד...
סאחה עלייך, רוטה'לה!
לא מלכה, אבל דוכסית (פון רוטה)
תודה רבה רבה. אמרתי לך כבר, אבל ממך זאת באמת מחמאה אמיתית.
חולה עלייך בחזקת שמונה שורש ריבועי 42
ו...כן גם האקס אהב את הקטע. מימש סוג של פנטזיה (לא נערת אמצע בפלייבוי אבל מספיק קרוב, לשתינו יש תמונה בעיתון לא?
)
ח ח ח חח חחח
איילת את מלכה.
ואל תשכחי שיש לך בארסנל יחסי הציבור שלך אותי. ואני רוצה לראות אם משהו יתעסק איתך.... סלבית שכמותך...
חולה עלייך.
אהבתי את הקטע עם האקס...
תודה מעומק ליבי.
ראשית כל, הקאמה סוטרה לא בהכרח מבטיח הנאה, אלא בעיקר התכווצויות שרירים בבוקר למחרת.
שנית, אני חושבת שלקחתי חופש יצירתי גדול מדי, קאמה סוטרה זה לא ממש היה...
שלישית, הייתי צריכה להתעורר בבוקר עם מישהו שחשבתי שאני לעולם לא אצטרך לחלוק איתו שוב את חדר האמבטיה.
רביעית, אני אשב לי פה בפינה בחושך לבד ויהיה לי קר ועצוב. זה פולניה.
אני באמת כבר לא זוכרת מי זה היה, אבל שמור לו/ה מקום חם אצלי בלב ובגן עדן.
וכשתראו אותי על השטיח האדום אני לא אשכח להחזיק ביד כוס קפה במיוחד בשבילכם
הפוסט הזה כתוב בפולנית
אחרת אני לא מצליח להבין איך יצא לך סקס (באיכות קאמה סוטרה) ואיכשהו את מתלוננת
;-)
פשששש
רק תבטיחי לנו שכשתופיעי בערוץ E על השטיח האדום יחד עם ג'ורג' קלוני ופריס הילטון, תזכרי איפה התחלת ומי נתן לך את הכוכב הראשון (מי באמת?)
תודה על הכוכב והעתקתי את המתכון שלך, למרות שעם כישורי הבישול שלי ספק אם אני אשתמש בו. אני מעדיפה לבוא אלייך למסעדה.
אני לא מוסיפה את הקישור ל"רגע התהילה" שלי פה באתר כי אני לא בטוחה שזה עוד קיים באינטרנט, אולי אני אסרוק את זה מהגליון המודפס מתישהו.
אם מישהו בכל זאת מוצא את הקישור לזה באינטרנט אני אשמח אם ישלחו לי אותו.
גם אני הייתי סלב לרבע שעה....יכול להיות כיף אבל צריך לקחת דברים הפרופורציות.
סחתיין עלייך....כוכבת
מה גודל הצ'ק שאני צריכה לחתום עליו? כוכב זה דבר יקר
תודה מוישה
אני יכול בבקשה חתימה?????????????????
בתמורה לכוכב?
מי אם לא את תזדהה איתי... מוכרות הספרים של העולם התאחדנה!
ובקשר לאקס, מפאת כבודו (או העדרו) אני אשמור על שמו כרגע בעילום שם.
רוטה (יב"ז) האהובה!
כמוכרת ספרים לשעבר שפרשה בשיא הצלחתה (
), אני מכירה את מצוקת שבוע הספר הנורא שמתארך לו, וגורם לך לשאול את עצמך למה כל האנשים שמגיעים בתאריכים אלה קונים את אותו ספר? (רב המכר האחרון של רם אורן).ועולה השאלה מה לעזאזאל עם הספרים הקלאסים? ולמה את לא נמצאת עכשיו עם בגד ים על איזה אי בודד?
אני רק חושבת איזה כייף זה, שכל אותם אנשים מבקשים שדווקא את תמליצי להם על ספרים באותו שבוע-עדיף לתקוע את אותה סיגרייה מדוברת בלבן של העין!
אבל ככה זה הבלונד שולט ומביא איתו את חיי אור הזרקורים ואיתם גם חיי הסלב המתחיל-אז בהצלחה!
ודרך אגב-מי זה אותו אקס?
רוי
שבוע הספר נגמר השבוע תודה לאל (הודיה קולקטיבית של כל מוכרי/ות הספרים בארץ)
ובקשר לספר,
התנ"ך. רב מכר עולמי, נמכר גם בכריכה קשה ובסינית.
ו...כמובן "אל מלא רחמים" שכתב סופר צעיר אלמוני ומוכשר.
תודה על המחמאה, ממך זה נשמע יותר טוב ישיש יקר
רק על הספרים הנכונים: התנ"ך, הביוגרפיה של סטאלין ו - 1984.
רוטה, יש לך איזה ספר להמליץ לי?
ומתי שבוע הספר?
בכוונה לא שמתי קישור או סרקתי את הכתבה.
העיקר פה הוא לא הכתבה, אלא כוחה של המילה המודפסת.
תודה
ועכשיו... כל מה שנותר לך זה...
לסרוק את הכתבה ולהדביק אותה על קיר בית הקפה.
[או להדביק 'לינק' לאתה האינטרנט שבו היא פורסמה]
מברוּק...
ד"ר קליין היקר,
התרשמתי מאוד מזה שהתגובה שלך הייתה ארוכה יותר מעבודת הסמינריון האחרונה שהגשת, ורק תדע שהתמונה שלך כבר מזמן תלויה אצלי בחדר
ואני ממשיכה לפנטז....
על החתום
בונו
רוטה מה יהיה?
ככה את מתכננת לכבוש את העולם? רבע שעה של תהילה(?) מצליחה לטלטל את חייך...
מותק, את צריכה להתרגל למגה סלב, משהו בסגנון נינט (טוב לא נינט, ובכלל, מה א"א לגלוש באינטרנט בלי שמישהו יזכיר אותה?!).
שימי לב איך אני מתמודד בהצלחה עם הערצת ההמונים, בנונשלנטיות מעוררת הערצה (ת ההמונים). האקסית לא מתקשרת (וגם סקס איתה לא מתקשר), במקום עבודתי יתלו תמונה שלי ברגע שאני אהיה מבוקש... צריך להרגיל את הסביבה לכך שאת בונו בהתהוות. תלמדי מהמקצוענים.
(והכי חשוב לפנטז שיש עוד אנשים שמכירים אותך חוץ מהחברים)
תודה, פה אני שמחה להיות סלב. ואני מוכנה בשביל זה להרים את העכבר ואת המקלדת! (ואולי אפילו לנקות את האבק מתחתיה, אבל על זה אני לא מתחייבת.)
לפעמים בשביל פרסום עצמי של מספר שניות ,אנשים הופכים עולמות,ולפעמים שולחנות.
אבוד לך את כבר "סלב" ירוקה.
תודה
גם אני לא ממש אהבתי אותו
זה היה בושם זול שמריח נפלא בשתי הדקות הראשונות אבל בלתי נסבל חצי שעה אחרי (אני ממשיכה את המטאפורה שלך), בדיוק בשביל זה המציאו את הטסטרים.
ניסיתי, לא אהבתי, לא קונה. מעדיפה להשאר מהצד הזה של המקלדת, ולא בדפוס.
סוף שבוע נעים גם לך.
ברכותי, בערך.
רק לא אהבתי את הסקס עם האקס...
תודה
אני בטוחה שמהר מאוד הסבתות הקטנות שמחפשות ספרי סריגה יפסיקו לרדוף אחרי ברחובות.
אולי חצי שעה. זאת הייתה חוויה מעניינת למרות שאני עדיין לא מוכנה להתחלף עם אף סלב מקצועי
אין ספק , שלפעמים זה עושה נעים, אבל איך אמר הנשיא הבא של מדינת ישראל:
פרסום ומחמאות זה כמו בושם,
זה נהדר להריח, אבל זה רע מאד לשתות...
תתבשמי -אל תתמכרי,
ושתהיה שבת נפלאה,
דובי
www.DubiRoman.com
קחי כוכב ירוק ולא אנונימי פה בקפה.
מתישהו ישכחו לך את זה, עם הקצב של העולם היום אין לך מה לחשוש.