כותרות TheMarker >
    ';

    אהוד אמיר

    לא גזעי. לא מחוסן. לא מסורס.
    זקוק לסילוק קרציות, לפירעוש ולתילוע.
    עצבני. נוטה לנשוך.
    מרייר תכופות.

    היפה (בלי החנון) במשימה בלתי אפשרית: לפגוש קשישה חביבה ולכתוב את קורות חייה בעמוד אחד

    21 תגובות   יום ראשון, 31/8/08, 20:56

    (אזהרה: הקטע הבא מכיל תיאורים מזעזעים של יפהפיות המנסות לכתוב, והוא אינו מומלץ לקטינים, לנשים בהריון, לצופים בעלי בעיות לב ולכל אדם בעל איי-קיו כלשהו.)

     

    ·        טוב, אז... אמרת שהיית במחנה... איך אמרת קוראים לו?

    ·        אושוויץ.

    ·        זה מין מחנה קיץ כזה?

    ·        מה? כן, הייתי שם גם בקיץ.

    ·        וכתבת להורים?

    ·        כן, אבל הם לא ענו.

    ·        איזה מגעילים. בחיי, גם לי יש הורים כאלה.

    ·        אבל לא שמעתי מהם יותר לעולם! לעולם!

    ·        מה אני יגיד לך, לפעמים גם לי בא הורים כאלה. את יודעת, שנותנים חופש, שלא יושבים על הווריד כל הזמן. ואיך היה האוכל?

    ·        אוכל? לא אכלתי כמעט כלום.

    ·        וואוו, כאילו, באמת? כל הכבוד! אני, למשל, תראי אותי, שקלתי פעם חמישים קילו, אבל עכשיו אני ארבעים ושבע. בחיי, לא צוחקת.

    ·        כששחררו אותי מברגן בלזן שקלתי עשרים ושמונה קילו.

    ·        לא נכון. את עובדת עלי. איך עשית את זה?

    ·        לא אכלתי.

    ·        איך התאפקת? בחיי, איזה גיבורה.

    ·        מה זה "איך התאפקת?" לא היה אוכל! לא היה מה לאכול! לא היה כלום!

    ·        כן, אני מכירה את זה. את מגיעה לארוע, יש כזה בופה, מלא בשרים וזה, את יודעת, ולכי תסבירי להם שאת צמחונית. שזה לא קטע כזה, כאילו, יעני – זה על באמת. בקושי את מוצאת איזה עלה של חסה, כמה עגבניות, איזה אורז מבושל, כזה, עם שקדים וצימוקים. נורא, נורא.

    ·        הייתי בצעדת המוות!

    ·        אוי, אני מכירה את זה. כשאני צועדת על המסלול בתצוגת אופנה עושים לי את המוות, שלא תדעי.

    ·        זו לא היתה צעדה כזו! אנשים מתו בהמוניהם!

    ·        גם עלי אנשים מתים. תראי, עשו לי תמונת שער ב"היום באשדוד". ועוד תמונת צבע. וזה השבועון המוביל באשדוד, שלא תחשבי.

    ·        לבשנו סמרטוטים!

    ·        בחיי, את ממש מדברת אלי. את יודעת איזה סמרטוטים מכריחים אותי ללבוש? כאילו, כשזה איב סן לורן זה עוד בסדר, אבל המעצבים הישראלים החדשים האלה – זוועה, אני אומרת לך.

    ·        לא היה לי מה ללבוש, את מבינה?!

    ·        גם אני, את יודעת, אני פותחת את הארון בבית, ונשבעת לך, אני עומדת שעה ומסתכלת ומודדת, ואין לי מה ללבוש! לא צוחקת איתך.

    ·        הלכנו ארבע מאות קילומטר במשך ארבעה חודשים!

    ·        זה בטח עשה לך כושר והצעיר את עור הפנים שלך. איזה קרם לחות שמת?

    ·        איזה כושר? איזה עור פנים? איזה קרם? על מה את מדברת? בקושי שרדתי!

    ·        כן, גם אנחנו רוצים להישרד. אנחנו עשרה זוגות ובסוף התוכנית יישאר רק אחד. בעסה.

    ·        "בעסה"? דרכתי כל הזמן על גופות, אני אומרת לך!

    ·        נו, תשמעי, לא נעים, אבל כדי להגיע למשהו - אין ברירה, צריך לדרוך על גופות. גם האחרות ביצ'יות, מה את חושבת, רק אני? אבל אני - לי יש קווים אדומים. אני - עם אף אחד לא נכנסת למיטה! ואת יודעת מה? זה מה שדפק לי את הקריירה. אחרת הייתי יכולה להיות בווגאס! בווגאס!

    ·        תאמיני לי, אני ממש מצטערת שאת לא בווגאס.

    ·        אוי, את מתוקה, תודה. נשמה טובה. ותגידי, זה השתלם לך, הקטע הזה, של "לא לאכול"? כאילו, בטח היית יפה כשהיית צעירה, לפני איזה אלף שנה. אז מה, הופעת על השער של "ווג'"? "קוסמופיליטן"? חכי, רגע, רגע, אל תגידי לי.

    ·        הופעתי ב...

    ·        רגע! תני לי לנחש... נו, טוב. אני נכנעת. ספרי.

    ·        הופעתי בעמוד השער של "ידיעות אחרונות".

    ·        לא מכירה. נו, יאללה, לפרגן: מגניב, מגניב. מתי היית על השער?

    ·        בהפגנה למען זכויות של ניצולי השואה.

    ·        לא מכירה. נו, יאללה, לפרגן: מגניב, מגניב.

    ·        הנה התמונה. אני משמאל, עם הטלאי הצהוב.

    ·        מי המעצב?

    ·        מה...? מה זאת אומרת "מי המעצב?" גזרתי את זה מבד בעצמי! עשיתי עבור כל המשפחה, כשהיינו בגטו!

    ·        מה, אז את גם מעצבת אופנה וכזה? מגניב! אבל מגניב על אמת, לא בכאילו! אבל למה צהוב? זה פאסה! אני הייתי הולכת על ורוד. אולי ירוק.

    ·        שמעי, בובל'ה, אפשר לגמור את הראיון הזה כבר? בחיי, מה שאייכמן התחיל - את מנסה לגמור.

    ·        אייכמן? מי זה אייכמן?

    ·        מה? את לא יודעת מי זה אייכמן?

    ·        תשמעי, אני לא יכולה להכיר את כל החברים שלך. רק היום נפגשתי איתך פעם ראשונה, כאילו, את יודעת.

    ·        פעם ראשונה ואחרונה שאנחנו נפגשות.

    ·        לא, מה את אומרת, את לא כזו זקנה, אל תדברי ככה, את עוד תחיי המון. אני נותנת לך שנה כמו כלום.

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/11/08 12:11:


      אתה פשוט מעולה.

      ____________________________

      חוקי ה-24 מתאכזרים אלי.

        6/9/08 00:53:

      צטט: עינת אטיאס 2008-09-05 10:22:44


      חלילה וחס, כדאי ורצוי להנות כמה שיותר...

      אני רק תהיתי עד כמה אפשר להנות מהגיגיה של "פקאצה".

       

      :)

       

      שמחה לבוא בחוג קוראיך,

       

      שבת שלום

       אוהו, עוד לא ראית כלום. אני יכול להתחזות לטיפש בכיף.

      כמו שאמר איינשטיין, שני דברים הם אינסופיים: "היקום והטיפשות. רק שלגבי היקום אני לא בטוח."

      ומה שיפה בטיפשות, היא שהיא לעתים לא מודעת לעצמה, לעתים מאד גאה בעצמה (כי מה עוד נותר לה לעשות עם עצמה), ואז אפשר לרדת עליה חופשי. או שהיא לא תדע, או שהיא תהנה, או שהיא תנפיק שלל אמירות משובבות לב ונפש, ועייני - מקרהו של אלון מזרחי.

      לא, הוא לא טיפש, חלילה. הוא פשוט לא מקדיש מחשבה לנושאים מסויימים, שאינם ראויים לכך. (כלומר, כל מה שאינו כדורגל. ולפעמים גם  כדורגל.) אבל אני בטוח שהוא בחור טוב. באמת. טוב לב, אוהב אדם. ברצינות. (אני כבר חושב איך אני משבץ אותו בטור שלי.)

       

        5/9/08 10:22:


      חלילה וחס, כדאי ורצוי להנות כמה שיותר...

      אני רק תהיתי עד כמה אפשר להנות מהגיגיה של "פקאצה".

       

      :)

       

      שמחה לבוא בחוג קוראיך,

       

      שבת שלום

        4/9/08 21:26:

      איריס - כתבייך הם בשבילי מים חיים. המשיכי. לא רק התגובות. בעיקר הבלוג.

       

      אסנט - איזה מין שם זה? (כאילו שאהוד זה שם) תודה...

       

      נויצ' - מה "מגיע לי"? מה? כאילו שאת זו שהפסדת כוכב בגלל הרשלנות שלך. זה אני! יא מעצבנת. אגב, בקרוב הפוסט המשותף. אשלח לך לביקורת. והקריקטורות שלך (מחזור וכו') אלוהיות. אראה לאשתי. אני מקווה שאמצא אותה במצב רוח שאינו נובע מהפרת האיזון הכימיכלי המתואר לעיל בסוגריים.

       

      מלך שטות - למה אתה מסבך? אני, כאילו, לא מבינה משפטים ארוכים. ובנימה רצינית - "הדבר היחיד שאפשר ללמוד מההיסטוריה, הוא שאי אפשר ללמוד מההיסטוריה." (אדוארד האלט קאר, הסטוריון בריטי)

       

      עינת - ברוכה הבאה. תודה על כניסתך החגיגית לקהל מיודעי. ובאשר לשאלתך: כן, אפשר להגיד "הנאה". מה, זה חטא להנות?

       

      זה מזכיר לי - סיפור ששמעתי ממקור שנשמע לי אמין: ניצול שואה אחד התלווה למשלחת תלמידים לפולין כאיש עדות, ובאושוויץ הם היו רעבים, אבל היססו לאכול, כי, אתם יודעים, נו, לא נעים. אז הוא שלף לחמנייה, הניף אותה בתיאטרליות ואמר: "מי היה מאמין שנראה לחם באושוויץ?" ונגס בתיאטרליות מוגזמת לא פחות. כולם צחקו (טוב, גיחכו, סה"כ אושוויץ) והקרח נשבר והתחילו לאכול. כן, לחזור לחיים זה בדיוק להתגבר על אושוויץ ולהנות מאוכל טוב, מסרט, משיחה, מנוף יפה וכו' וכו' ואעצור כאן לפני שאהרוס את הפואנטה של אותו ניצול.הוא ושכמותו הם הגיבורים שלי.

       

       

       

        4/9/08 20:19:


      קראתי בהנאה (אפשר להגיד על זה הנאה?) גדולה.

      אם זה לא היה עצוב (בגלל שזה כה קרוב לאמת), זה היה מצחיק.

       

      * ירוק ומנצנץ


      מילא אלא שלא מכירים את אייכמן של אז- אותי הרבה יותר מפתיע לראות את כל אלא שלא מזהים את האייכמנים של היום.

      מילא מי שלא שמע על צ'ימברלין- אבל אותי מזעזע איך המסר לא עבר בגנים.

      מילא מי שלא שמע על הסכם רינבטרוף-מולוטוב יותר מפתיע איך כולם מתחננים לחתום עליו שוב.

       יותר מהכל מפתיע לגלות בכל פעם מחדש שדווקא אלא שיודעים הכי מעט - נזהרים ופועלים מתוך אינסטינקטים בריאים בעוד שהרבה אינטלקטואלים שיכולים לשנן כל תאריך- הסכם- או נ.צ של כל ארוע שקרה אי פעם- דווקא הם לא למדו דבר.

       

      נהניתי מאד לקרוא.

       

        4/9/08 10:05:

      ואת זה רציתי ללכב עוד מאתמול, אבל אמרתי, "טוב, נלך לישון, נככב בבוקר", ועכשיו אי אפשר לככב את אותו משתמש פעמיים ב-24 שעות. מגיע לי.
        3/9/08 20:38:
      מעולה.
        3/9/08 15:43:

      זה מעולה!!!

      התעוררה בי קנאה. אחחחחחחחחח..............

        2/9/08 23:12:

      אילה - צוחק

      דליה - נשיקה

      נאוה - מופתע

        2/9/08 11:23:
      קטונתי מלפניך... אתה ללא ספק משתייך לגזע העליון.
        1/9/08 22:07:
      אני אלרגית להומור-שואה - אבל אל מול המחוננות שלך (שלא לומר גאונות) - אני מרימה ידיים.
        1/9/08 13:24:


      זה לא שיש לי הרבה מה להגיד עכשיו. כאילו.

      אבל זה גם לא שאפשר להתעלם. באמת.

       

       

        31/8/08 23:21:

      צטט: מירי שחם 2008-08-31 22:05:45

      צטט: אהוד-אמיר 2008-08-31 22:02:46

      טוב, מירי, אותך כבר מזמן (מספר שבועות) החלטתי שאני מחבב. בייחוד אחרי שקראתי את כתבייך. אני שמח שזה הדדי.

      אה, אתה מתעלם מהניואנסים - קודם רק חיבבתי. עכשיו אני ממש מחבבת. היררכיה.

       

       אה-הא! אז זה ממש או ממש-ממש? כי, כאילו, אני באמת, כזה, את יודעת, נבוך עכשיו.

       

      (ומתי יקום הגאון שיצליח באמת להצחיק מהעמידה על הסתירה המופלאה בין "כאילו" ו"באמת"?

      הרי ה"אילו" הוא האשלייה, המקווה, המיוחל, בעוד שה"באמת" הוא-הוא הדבר עצמו, המוגשם.

      וכל פושקי השפתיים מטמאים את השפה בעירוב "כאילו" ו"באמת".

      נו, באמת.) 

       

        31/8/08 23:15:

      צטט: עלמה אוהבת 2008-08-31 22:47:10

      איך ידעת שאוהב את זה?

      נשיקה

      יש לי טאצ', יקירתי.נשיקה

       

        31/8/08 22:47:

      איך ידעת שאוהב את זה?

      נשיקה

        31/8/08 22:05:

      צטט: אהוד-אמיר 2008-08-31 22:02:46

      טוב, מירי, אותך כבר מזמן (מספר שבועות) החלטתי שאני מחבב. בייחוד אחרי שקראתי את כתבייך. אני שמח שזה הדדי.

      אה, אתה מתעלם מהניואנסים - קודם רק חיבבתי. עכשיו אני ממש מחבבת. היררכיה.

       

        31/8/08 22:02:
      טוב, מירי, אותך כבר מזמן (מספר שבועות) החלטתי שאני מחבב. בייחוד אחרי שקראתי את כתבייך. אני שמח שזה הדדי.
        31/8/08 21:31:

      צטט: אהוד-אמיר 2008-08-31 21:25:18

      מירי, את צודקת. אני עושה לעצמי עבודה קלה. היפהפיות האלה הם כמו הילדים שהלכו על השלט על הגב: "תבעטו בי". זה קל כמו לבעוט בגוויה. וזה מגעיל, בעצם. מה שאני עושה.

      זה בעצם מאמר שהמסר שלו הוא: תהיו משכילים, אל תאמצו את הבורות (ignorance) כערך, תיאבקו ותחשבו כל חייכם - זה סוד החיים. המחשבה, המאבק, ההשכלה המתמדת, הצניעות. תהיו חלק ממיעוט משכיל שבז לבורות.

      אבל חתרנות אמיתית, חתירה תחת מבני הכוח החברתיים, במובן הפוקויאני, תמצב אותי  כמרדן וזועם, ואני לא בטוח שאני יכול לגבש משנה סדורה מספיק לשם כך.

      אה, כן, ומי כבר יקרא מרדן זועם? יש כל כך הרבה כאלה, והם רציניים עד אימה. משעממים.

      כמובן שאפשר להגיד שבכתיבתי אני נכנע למערכת יחסי הכוח שאותה אני לכאורה מבקר. אבל כאקזיסטנציאליסט אני בסך הכל מבקש להעביר את ימי על הכדור הזה בשכלול יכולותי. ואם זה בתחום ההומור, שיהיה כך.

      פתרון עלוב, אני יודע, אבל זה מה שיש עד שאמצא פתרון אחר.

       

      לפעמים אני קוראת תגובות של אנשים שאני לא מכירה ומחליטה - אני ממש מחבבת את הטיפוס הזה!

      זה קרה לי כשקראתי את התגובה הזו שלך.

        31/8/08 21:25:

      מירי, את צודקת. אני עושה לעצמי עבודה קלה. היפהפיות האלה הם כמו הילדים שהלכו על השלט על הגב: "תבעטו בי". זה קל כמו לבעוט בגוויה. וזה מגעיל, בעצם. מה שאני עושה.

      זה בעצם מאמר שהמסר שלו הוא: תהיו משכילים, אל תאמצו את הבורות (ignorance) כערך, תיאבקו ותחשבו כל חייכם - זה סוד החיים. המחשבה, המאבק, ההשכלה המתמדת, הצניעות. תהיו חלק ממיעוט משכיל שבז לבורות.

      אבל חתרנות אמיתית, חתירה תחת מבני הכוח החברתיים, במובן הפוקויאני, תמצב אותי  כמרדן וזועם, ואני לא בטוח שאני יכול לגבש משנה סדורה מספיק לשם כך.

      אה, כן, ומי כבר יקרא מרדן זועם? יש כל כך הרבה כאלה, והם רציניים עד אימה. משעממים.

      כמובן שאפשר להגיד שבכתיבתי אני נכנע למערכת יחסי הכוח שאותה אני לכאורה מבקר. אבל כאקזיסטנציאליסט אני בסך הכל מבקש להעביר את ימי על הכדור הזה בשכלול יכולותי. ואם זה בתחום ההומור, שיהיה כך.

      פתרון עלוב, אני יודע, אבל זה מה שיש עד שאמצא פתרון אחר.

        31/8/08 21:08:


      אני מנסה להתרגל להומור הקיצוני שלך. תן לי שנה. כמו כלום.

      אבל אם נפרק רגע את הטקסט הזה, כולם מתחפרים בסטיגמה. הטוב מסומן, הרע (האטום) מסומן, נשאר רק למלא את הדיאלוגים בתוכן.

       

      כדי לכתוב חתרני באמת, ככה אני חושבת, צריך לא רק לאשר את הקונצזוס, שזה בעצם מה שאתה עושה - כולם בעד שורדי השואה, כולם חושבים שהיפהפיות אהבלות בטוב טעם -

      אלא לבעוט לו בביצים.

       

      לא?

      ארכיון

      פרופיל

      אהוד אמיר.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין