אחד הדברים המרעננים בלהיות גננת, זאת תחילת השנה.

כל שנה מחדש יש תחילת שנה.

שאר בני האדם עובדים סביב השעון, שנה רודפת שנה. גם אנחנו עובדות סביב השעון, רק שבחופש העבודה שלנו היא ללא ילדים. מה שנותן לנו הזדמנות להתחיל מחדש, הזדמנות לשינוי. להכין את הגן לשנה החדשה זאת עבודה מאומצת,

אשר הופכת את החזרה לגן לשגרה מרגיעה. 

זאת מתנה, האפשרות הזאת להתחיל כל פעם מחדש, תוכנית לימודים חדשה, ילדים אחרים, התרגשות חדשה. זאת הזדמנות להשאר צעיר לנצח.

ביום שישי הגיעו הילדים לגן, להכיר אותי ואת גלית. לראות את הגן החדש שלהם. חדש באמת. מבנה חדש, הכל חדש. מצאתי את עצמי מתרגשת כמו כלה.

טכס חנוכת הגן בו התכבדתי לגזור את הסרט התגמד אל מול ההתרגשות, שהנה בעוד חצי שעה הם מגיעים. הנסיכים שלי לשנת הלימודים הקרובה. האהבות הישנות והחדשות שלי.

פרפרים קטנים מרצדדים לי בבטן כל תחילת שנה.

אמרתי פעם שכל זמן שהפרפרים עדיין חיים, אני פה, ביום שההתרגשות תעלם, אם יגיע, זה יהיה יום הפרישה שלי.

צוות הגננות שאני חלק ממנו החליט על תוכנית שנתית המושתתת על ערכים של כבוד, אחריות ותרבות, הלוואי ויהיו אלה לנחלת הכלל.

אז, לכל ההורים, לכל המורים

לכל חברותי הגננות הנפלאות שעושות עבודת קודש,

ולי,

שתהיה שנה חינוכית וערכית, שנביא משמעות לחינוך

ושהאופק יהיה חינוכי ולא חדש.

גילה