|
להיות אורגינלי
אמן שלא מבין את הקשר בין ויזואליזציה, ליצירתיות, וללמידה. ימצא את עצמו תכופות מביט בקנווס ריק או גוש אבן ואין לא מושג איך להתחיל או מה לעשות. ובתיסכולו האמן ויפתור את הבעיה "בלהיות אורגינלי"!. אורגינליות וטיפשות הם לעיתים אותו הדבר. לדוגמא: ויזואליזציה של קומקום עם שדיים היא כל כך מטופשת שרק אדם לא יצירתי המנסה נואשות להראות חכם יכול להעלות בדעתו. האורגינליות היא נסיון להתרחק מהמובן מאליו, מהפשטות, ומתקשורת. המובן מאליו הוא דבר שאמן צריך לשאוף אליו אם הוא רוצה ליצור קשר אסוציאטיבי בריא עם הצופה. לדוגמא: קומקום כראש אדם, עם זרבובית שהיא מעין אף ומכסה שהוא כובע. כל אדם נולד עם היחודיות שלו והחברה מנסה למצוא מכנה משותף כדי לסווג אנשים. אבל במציאות כל אדם הוא שונה מהאחר מלידה אפילו תאומים זהים שונים בכישוריהם ואופים ובמבט בוחן גם בדמותם. להיות "אורגינלי" משמעותו: "היות וכולם זהים תהיה קצת שונה או אורגינלי אומר המשורר". הנחת יסוד זאת היא לא נכונה, וגורמת ל"אוריגינליות" להיראות מטופשת, ומזוייפת. לעומת זאת אמן שהוא שמבטא את המובן מאליו, מיצג את עצמו ודעתו נכונה, וכמשהו יחודי, אורגינלי (ללא מרכאות כפולות). והמובן מאליו הוא הקשר אסוציאטיבי הגיוני. גם הקוביזם, הסוריאליזם, והאבסטרקט מבוססים על אסוציאציה בריאה. ואמנים בזרמים אלו שניסו להיות "אוריגינלים" נכשלו בגדול.
דמיון ואסוציאציה
דמיון מפותח זה יכולת אסוציאטיבית גבוהה. ואסוציאציה תלויה באוצר מילים או נכון יותר באוצר של ערכים ומושגים והיכולת להצליב אותם כדי ליצור רצף של אירועים הנקרא סיפור. גם בויזואליזציה יש סיפור המבוסס על מלים כמו באסוציאציה טורית: ים, נמל, מזח, סירה, מפרש, תורן, דגל, וכו'. או מקבילית (שהיא יציאה מטורית) כמו: מזח, דייגים, דגים, רשת או חכה ועוד. ככל שאוצר המילים (מושגים) יגדל והשימוש באסוציאציה תהיה יותר הגיונית (מובנת מאליה) כך הצופה יהיה יותר מעוניין להשתתף במסע.
לסיכום: אמן שרוצה להיות יצירתי עליו ללמוד לרוויה את הנושא והאלמנטים שאמורים להשתתף בעבודתו, ולפתח אותם בתהליך אסוציאטיבי טורי ומקבילי ולשאול את עצמו כל הזמן בתהליך:איזה אסוציאציה גוף הנושא או האלמנטים עושים לי? מה אני מרגיש? מה אני חושב? ובמצב רוויה זה הולך בקלות רבה! האסוציאציות משתוללות בראש...והדמיון נהפך למציאות חזותית או ויזואליזציה במיטבה.
אחת מהשיטות להגיע לרוויה מלאכותית נפוצה מאד אצל מורים לאומנות בגיל הרך. קחו נייר ועיפרון וקשקשו במהירות ומלאו את הדף בקיקושים ואחר כך נסו למצוא הקשרים אסוציאטיבים מהקישקוש. רק מה, הרוויה היא לא בראש אלה בנייר והיא רוויה מלאכותית המובילה לקישקוש מחשבתי. |
~גאיה~
בתגובה על מחשבות על "אומנות"
בהרל
בתגובה על Beethoven
בהרל
בתגובה על Andrei
amnondahan
בתגובה על רישום - משחק שחמט
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין ספק שאני מזדהה איתך הבעייה היום שיש הרבה אנשים שלא מודעים כלל להקשר של הרגש מול היצירה
וללא המודעות היוצר הולך לאיבוד ונכנס ללוף של סטמיות או במילים שלו לאוריגינלי - שזהו שוב הלוף שהופך את היצירה למשעממת חסרת מעוף וללא מתאימה
ללא רגש ביצירה יש עיניים שרואות ומזהות מייד באם זו יצירה או סתם איזו היתיימרות חסרת טעם וריח
סופ"ש נעים.
תודה לך
אני באה מהתחום השכלתני. אמנם אני נתקלת במקרים הנוגעים לרגש - אבל
הפתרון בדר"כ הוא שכלתני.
כאשר התחלתי לצייר (עדין לא מרגישה שיודעת) חשבתי שכל מה שנדרש ממני
הוא שינוי זוית הראיה. עכשו אני מבינה שאני נדרשת גם לשינוי בחשיבה.
בהחלט מסקרן.
אסוציאציה טורית: ים...סירה...מפרש... כשכל אסוציאציה רודפת את קודמתה!
אסוציאציה מקבילית היא ענף המתפצל מכל שורש אסוציאציה טורית! לדוגמא: ים..מלוח..מרק...שעועית...ג'ק....וכו
האסוציאציה המקבילית היא טורית בעצמה.
וכך כל שורשי הענפים ים...סירה...מפרש... הם אסוציאציות טוריות המקבילות זו לזו!
אתה מוכן להסביר מה ההבדל בין אסוציאציה טורית לאסוציאציה מקבילית?
לא הצלחתי להבין את ההבדל מהדוגמאות שהבאת
אני מבינה קטנה מאד בנושא, אבל בילדותי בנדודי הארכיטקט-צייר גדי אינבינדר ז"ל נהג לבקש ממני לקשקש והיה הופך את התוצר לתמונת נוף מרהיבה או לדיוקן חריף הבעה.
את היצירתיות שלי ככותבת אינני מלבה, בעת רצון זה זורם וביובש רישומי קצה-חלוםאו שורת מחץ שמהדהדת בראש קצת עוזרים. לדאבון לב אני חשה שהכתיבה הזורמת יותר שלי - פרגמנטים -איננה נגישה לכל ואני משלמת על כך מחיר. לכן גם איני מרבה לפרסם כאן את התכנים הללו.
יומטוב:))
מבריק!