להיות אורגינלי

אמן שלא מבין את הקשר בין ויזואליזציה, ליצירתיות, וללמידה. ימצא את עצמו תכופות מביט בקנווס ריק או גוש אבן ואין לא מושג איך להתחיל או מה לעשות. ובתיסכולו האמן ויפתור את הבעיה "בלהיות אורגינלי"!.

אורגינליות וטיפשות הם לעיתים אותו הדבר. לדוגמא: ויזואליזציה של קומקום עם שדיים היא כל כך מטופשת שרק אדם לא יצירתי המנסה נואשות להראות חכם יכול להעלות בדעתו.

האורגינליות היא נסיון להתרחק מהמובן מאליו, מהפשטות, ומתקשורת.

המובן מאליו הוא דבר שאמן צריך לשאוף אליו אם הוא רוצה ליצור קשר אסוציאטיבי בריא עם הצופה. לדוגמא: קומקום כראש אדם, עם זרבובית שהיא מעין אף ומכסה שהוא כובע.

כל אדם נולד עם היחודיות שלו והחברה מנסה למצוא מכנה משותף כדי לסווג אנשים.

אבל במציאות כל אדם הוא שונה מהאחר מלידה אפילו תאומים זהים שונים בכישוריהם ואופים ובמבט בוחן גם בדמותם. להיות "אורגינלי" משמעותו: "היות וכולם זהים תהיה קצת שונה או אורגינלי אומר המשורר". הנחת יסוד זאת היא לא נכונה, וגורמת ל"אוריגינליות" להיראות מטופשת, ומזוייפת.

לעומת זאת אמן שהוא שמבטא את המובן מאליו, מיצג את עצמו ודעתו נכונה, וכמשהו יחודי, אורגינלי (ללא מרכאות כפולות). והמובן מאליו הוא הקשר אסוציאטיבי הגיוני.

גם הקוביזם, הסוריאליזם, והאבסטרקט מבוססים על אסוציאציה בריאה. ואמנים בזרמים אלו שניסו להיות "אוריגינלים" נכשלו בגדול.

דמיון ואסוציאציה

דמיון מפותח זה יכולת אסוציאטיבית גבוהה. ואסוציאציה תלויה באוצר מילים או נכון יותר באוצר של ערכים ומושגים והיכולת להצליב אותם כדי ליצור רצף של אירועים הנקרא סיפור. גם בויזואליזציה יש סיפור המבוסס על מלים כמו באסוציאציה טורית: ים, נמל, מזח, סירה, מפרש, תורן, דגל, וכו'. או מקבילית (שהיא יציאה מטורית) כמו: מזח, דייגים, דגים, רשת או חכה ועוד.

ככל שאוצר המילים (מושגים) יגדל והשימוש באסוציאציה תהיה יותר הגיונית (מובנת מאליה) כך הצופה יהיה יותר מעוניין להשתתף במסע.

לסיכום: אמן שרוצה להיות יצירתי עליו ללמוד לרוויה את הנושא והאלמנטים שאמורים להשתתף בעבודתו,

ולפתח אותם בתהליך אסוציאטיבי טורי ומקבילי ולשאול את עצמו כל הזמן בתהליך:איזה אסוציאציה גוף הנושא או האלמנטים עושים לי? מה אני מרגיש? מה אני חושב? ובמצב רוויה זה הולך בקלות רבה! האסוציאציות משתוללות בראש...והדמיון נהפך למציאות חזותית או ויזואליזציה במיטבה.

אחת מהשיטות להגיע לרוויה מלאכותית נפוצה מאד אצל מורים לאומנות בגיל הרך.

קחו נייר ועיפרון וקשקשו במהירות ומלאו את הדף בקיקושים ואחר כך נסו למצוא הקשרים אסוציאטיבים מהקישקוש.

רק מה, הרוויה היא לא בראש אלה בנייר והיא רוויה מלאכותית המובילה לקישקוש מחשבתי.