(אורח ליד דלפק הקבלה בבית מלון) אורח: שלום, שמי קופץ', אני פעם ראשונה בלונדון. הזמנתי כאן חדר. פקיד: בבקשה אדון קופץ', החדר לרשותך. בילוי נעים. אורח: מה זמני הארוחות בבקשה? פקיד: בבוקר משבע עד תשע, צהריים משתיים עשרה עד שתיים וערב משבע עד עשר. אורח: יפה. מקבלים גם משהו בחמש? פקיד: אם מזמינים אורח: יפה. ובעשר? פקיד: גם כן אם מזמינים. אורח: אפילו שוקולד? פקיד: כן אורח: יפה. ומתי הולכים כאן לישון? פקיד: בשעה שרוצים. כאן בית מלון. אורח: אני יכול ללכת לישון אפילו בשתים עשרה בלילה? פקיד: כן, אדוני. אורח: אפילו באחת? פקיד: בודאי אורח: ומתי קמים? פקיד: גם כן כשרוצים. אורח: אף אחד לא מעיר? פקיד: לא, אם אתה לא רוצה. אורח: אפשר לקום אפילו בשתים עשרה צהריים? פקיד: כן, אדוני. אורח: אבל אם אני הולך לישון בתשע בערב, מה יש לי לעשות עד שתים עשרה בצהריים במיטה? פקיד: זה לפי רצונך, אדוני. אורח: מה גם שאז אני לא נוכח בארוחת בוקר. פקיד: אתה יכול להזמין ארוחה מיוחדת בשתיים עשרה. אורח: מה, אני יכול לא להיות בארוחת בוקר? פקיד: כמובן אורח: איך פה עם צחצוח שיניים, למי אני מראה שצחצחתי? פקיד: לאף אחד אורח: אז איך בודקים? פקיד: לא בודקים, אדוני אורח: יפה, כאן הרבה חופש, אני רואה. ואף אחת גם לא בודקת אם ניגבתי? פקיד: לא, אדוני אורח: יפה. פשוט חיים משוגעים כאן בלונדון. יהיה לי גם מפתח או שסוגרים אותי בלילה? פקיד: יהיה לך מפתח, אדוני. אורח: עם מחזיק מפתחות? פקיד: כן, אדוני אורח: ומי ישמור עלי בחדר? פקיד: ממה? אורח: אני יודע? אולי אם אתעורר פתאום באמצע הלילה? פקיד: זה עניינך הפרטי, אדוני. אורח: ואם אבכה? פקיד: למה שתבכה? אורח: אם אפחד פתאום, אני יודע, חושך, לונדון... פקיד: תוכל לצלצל לקבלה אורח: ויענו בלי לצעוק? פקיד: כן, אדוני אורח: ותגיד לי בבקשה עוד משהו, אני יכול לעלות לחדר שלי גם במעלית? פקיד: כמובן, אדוני אורח: יפה, טוב, אז אני עולה עכשיו לעשות ישר אמבטיה, מה? פקיד: אתה שואל אותי? עשה כרצונך. אורח: אתה לא מחייב אותי לעשות כעת אמבטיה? פקיד: כלום אורח: תוך עשר דקות אמבטיה, צחצוח שיניים, פיפי ופיז'מה, אה? פקיד: כרצונך, אדוני אורח: (בנימת השתאות וצער) לאף אחד לא איכפת אם אני עושה אמבטיה או מצחצח שיניים או בוכה או אוכל או קם... מקום משונה קצת טוב שאלה אחרונה, מי מכסה אותי? פקיד: אף אחד, אדוני, מתכסים לבד אורח: טוב... (עומד לרגע, ממש מאוכזב), אז לילה טוב (מגיש לחי לשפתי הפקיד) נשיקה פקיד: השתגעת? אורח: (במפח נפש) אני מאוד מאוכזב מהחיים בלונדון. (חנוך לוין, הג'יגולו מקונגו) |