הבלוג של עמית
פוסטים פופולאריים
-
כל יום אני מחליטה על תחילתם של החיים השפויים
25/2/07 | 1386 צפיות
-
מה באמת אעשה כשאהיה גדולה? או מה מפריד ביני ובין האושר?
3/3/07 | 2082 צפיות
-
גם אני רוצה לדבר על הבר מצווה של רועי רהב
17/2/07 | 1557 צפיות
-
ילדים שלי....אני אוהבת אתכם
16/3/07 | 1442 צפיות
-
האוטנומיה של העושים במלאכה ובעיקר של אלו שתחתי
7/3/07 | 1284 צפיות
פוסטים אחרונים
כל יום אני מחליטה על תחילתם של החיים השפויים
כל יום אני מחליטה שאני מתחילה לנהל חיים חדשים. חיים שפויים "כאילו".....
כל יום אני מחליטה שמהיום אני מנהלת סדרי עדיפויות וכאלו שהולמים את ההחלטות ואת האסטרטגיה של החיים החדשים שלי: לפיהם אני במרכז וכל השאר לצידי.... אני קמה בבוקר שותה מיץ לימון במים חמים כי קראתי/שמעתי שזה בריא וטוב ומסייע לאנרגיות חיוביות, שמעתי גם על סוגי תזונות שמסייעים לאיזון....אני מחליטה גם על זה!!!
אבל בחיים האמיתיים, אלו לא של ההחלטות, אלו שמתרחשים לי ביום יום....הבאמת שלי:..... ב- 12 בצהריים, האנרגיות כבר עוברות להילוך מתקדם ואני כבר בדרייב שמזמן שכח את הטעם של מיץ הלימון של הבוקר, (זוכרים? שצריך לסייע לי לשמור על שפיות), וכבר שכחתי את ההחלטה של ניהול לוחות זמנים נוחים, של חיים אמיתיים, את ההחלטה על ניהול סדרי עדיפויות, של אני במרכז....
כל יום ב- 12 בצהריים אני כבר שוב בשלב של לנהל את הכל תוך שליטה, של לסמן V על המשימה הקודמת ולעבור לבאה, לכבוש את היעד הבא ולסמן את המטרה הבאה....
ואני כותבת את זה כאן, כי נראה לי שהקפה הזה הפך להיות המקום הכי "מבין" בעיר....שכאן אנחנו אפס' מדברים את אותו הג'רגון, שאולי בעצם כולכם קמים בבוקר ומחליטים כמוני שמהיום אתם במרכז וכל השאר במעגלים רחוקים סביבכם, שאתם מנהלים אותם ולא הם אתכם וכו וכו'....ואולי בעצם אצל כולכם זה כמו אצלי...ב- 12 בצהרים של כל יום ראשון, ההילוך כבר ברביעי והמהירות כבר מזמן ב- 220קמ"ש....כאילו היפר אקטיבית...
ובסוף היום בערב מאוחר כשאני באפיסת כוחות, בתנוחה של אפס מעשה, אני שוב מחליטה את ההחלטה לטובת מחר בבוקר...כן! כן! מיץ לימון, אוכל בריאות, שפיות וכאלו????
בעיקר אני מתרשמת מכושר ההתמדה שלי, מהיכולת להמשיך ולהאמין בהחלטות של עצמי ולקוות, כל הזמן לקוות שבסוף אני אצליח לחולל שינוי בעצמי, אולי גם ביום יום שלי |
תגובות אחרונות
-
pouge mahone
בתגובה על ילדים שלי....אני אוהבת אתכם
-
shulda
בתגובה על מה באמת אעשה כשאהיה גדולה? או מה מפריד ביני ובין האושר?
-
מ י כ ל
בתגובה על כל יום אני מחליטה על תחילתם של החיים השפויים
-
isendik
בתגובה על האוטנומיה של העושים במלאכה ובעיקר של אלו שתחתי
-
sam1441
בתגובה על גם אני רוצה לדבר על הבר מצווה של רועי רהב
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שלום עמית
כל יום, כל שעה אני מחליטה לשנות את סדר העדיפויות שלי. מעולם לא ויתרתי על כך. אני מאמינה בכל לבי שזה אפשרי. אמנם , מעולם לא הצלחתי להגשים זאת אך אני מתמידה בכוונה. יש האומרים שדבר זה לא טוב כי בכך אני שוללת את ההווה. אני טוענת שהכוונה דוחפת אותי בכיוון הנכון.
אגב,, 2 כפות לימון וכף שמן זית.
כל טוב
שולמית
מתוקה שלי(מותר לי! זוגתי)!
ההחלטה הכי חשובה שאת חייבת לקחת היא שהמצב כרגע הוא בעצם השגרה. את הרי ממילא לא יכולה לעצור לדקה.
על האטה היא חריגה וחריג.
הכי טוב כך.
אני
מותק, את אחת הנשים היותר שפויות שאני מכירה.
כל ניסיון שיגרום לך להאט את הקצב (בין אם כרוך בזה מיץ לימון ובין אם לא) הוא זה שיפגע בשפיותך הקסומה. אולי פשוט תפסיקי לנסות, ותעברי לעבוד על קבלה, השלמה והרבה הרבה נחת וגאווה על מה שאת, מי שאת (שלא לומר מה שעשית ומה שהשגת עד הלום)?
נכון שזה נשמע קצת אושו וזן בודהיסטי אבל ממש לא. באמת אני מתכוונת. כמה אנרגיות את מוציאה כל יום על לנסות לעשות את זה אחרת. ובשביל מה? תראי מה קרה לך בדרך הזו שאת הולכת בה... לא רע לא? למה לשנות?
ד"ש ונשיקות.
לכל המגיבות ....,
קראתי בחיוך את התגובה האמפטית שלכן...מי יותר ומי פחות....
גם בענייני המיץ לימון (אגב....מיד אחרי המיץ אני שותה את כוס הקפה שחור....זה חלק מהאיזון
)....
והנה, עכשיו, אני עוד במשרד....שקט כאן כי עוד רגע 8 בערב....ואני מרחפת לי לרגע באינטרנט, רגע לפני שאני יוצאת הביתה,,,,שם בטוח אבל היום בטוח אחליט על החיים השפויים שאותם בטוח אתחיל מחר
עמית (כנעני) היי,
כמי שמכורה לקפה, במיוחד בבוקר, תתפלאי, זה דווקא עושה טוב...
אני משתדלת שלא להגזים עם העצות המוזרות האחרות (כמו- לאכול דוחן...) אבל משתדלת להיות קצת יותר מודעת ופחות להכביד על הגוף... זה לא קל...
מיכל
מיץ לימון? אבוי, נשמע נורא.
אולי השיטה היא לא לנסות לקבל החלטות כאלו, אלא לנסח החלטה תוך כדי תנועה (אין זמן טוב למיץ לימון מאשר באמצע הרצון להשליך את עצמך מהחלון..)
עמית היי,
אומרים שדברים לא קורים סתם...
אני בקושי קוראת בלוגים, אין לי זמן. נחתתי על מה שכתבת בדיוק אחרי ארוחת צהריים עם חבר/עמית לעבודה וכל מה שכתבת עלה (כן, גם אני שותה מים עם לימון בבוקר, כי התזונאית האנגליה הזו הסבירה כמה זה חשוב....).
אני עוד בתקווה שאפשר לשלוט ביומן ולא הוא בי, שאפשר וצריך לתכנן את החופשות ואת מה שעושה לי טוב ולמרות מה שכתבת, אני מסתערת על התוכניות, בתקווה שן לא יתפוגגו בעוד יומיים.
אבל, הנה, צדקת.
זה בהחלט מקום לקבל הבנה ואמפתיה.
מסתבר שאנחנו לא ממציאים כלום, אנחנו לא לבד...
בהצלחה בתוכניות!!
מיכל