כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Cafefullspeedחושבת, עושה שוב נסגרים השערים

    חושבת, עושה

    ''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''

    0

    שוב נסגרים השערים

    שוב נסגרים השערים

    ‎11

    Café  

    22 תגובות   יום שני, 1/9/08, 10:28

    אחד לחודש תשע, הגוף אצלי זוכר את תחושת הכיווץ הנוראית כשאני נכנסת בשערי הברזל של בית  הספר,

    מחנק ותחושת הכליאה,  החצר הגדולה לא מצליחה להיות גדולה דיה כדי לתת לי תחושה של מרחב.

    האויר נהיה לי דליל ולא מצליח למלא  לי את הריאות . נדידת העדרים לכיתות והצילצול שאומר לי מה לעשות

    מעלה בי את הצורך לברוח, לצאת לחופשי, להתמרד אל מול  הכליאה האיומה הזו. עדיין זוכרת.. עדיין מרגישה..

    את הצעד הראשון של אחרי יום לימודים בו השער מאחורי, המרחב נפתח לי וכל מה שהגוף שלי רוצה זה לפתוח בריצה

    אל תוך החופש, אל  השום מקום, רק לדעת שאני במרחב פתוח של קיום, שיש לי חופש, שאני יכולה לנשום אויר חופשי.

     להביט למעלה לשמיים שהם המרחב האין סופי שלי, לרוץ אל אופק חדש ולגעת בחומרים שסביבי.

    אני אמא, יש לי כבר הרבה שנות חיים שניתן לספור, האחד בחודש תשע אחרי שנים של תרום אימהות בהן  חייכתי

    באושר על שאני כבר לא.. חונקות לי שוב את הגרון כשאני מובילה את ילדי אל תוך עדר המערכת,

    מוליכה אותם אל תוך הגדרות.

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/9/08 14:52:

      צטט: שיקשקשוק 2008-09-20 12:28:21

      מאד הזדהיתי עם מה שכתבת.

      אינני אימא לילדים (עדיין) אך מלמדת בשלושה בתי"ס בת"א ובכל פעם שני מגיעה להעביר את החוגים שלי אני חווה את אותה תחושה. יש כאלה שיותר , יש כאלה שפחות אך תחושת המחנק מחזירה אותי אחורה וממקדת אותי למקום ממנו אני תמיד משתדלת לברוח בחיים - מסגרות. חונקות. מעוצבות יתר על המידה. 

      מין מועקה כזו.

      כתבת אמיתי. את זה אהבתי מאד.

      דנה.

       

       

      תודה לך דנה יקרה,

      אולי יש יתרון בלשמר את התחושה  של המחנק וחוסר הרצון להתקבע לתוך התבניות הרגילות,

      זה משאיר אותך תמיד עם ראש פתוח לדברים חדשים.

        20/9/08 12:28:

      מאד הזדהיתי עם מה שכתבת.

      אינני אימא לילדים (עדיין) אך מלמדת בשלושה בתי"ס בת"א ובכל פעם שני מגיעה להעביר את החוגים שלי אני חווה את אותה תחושה. יש כאלה שיותר , יש כאלה שפחות אך תחושת המחנק מחזירה אותי אחורה וממקדת אותי למקום ממנו אני תמיד משתדלת לברוח בחיים - מסגרות. חונקות. מעוצבות יתר על המידה. 

      מין מועקה כזו.

      כתבת אמיתי. את זה אהבתי מאד.

      דנה.

       

        20/9/08 00:18:

      צטט: fullspeed 2008-09-19 20:30:57

      צטט: ronjolan 2008-09-19 18:37:03


      קורא את זה באיחור גדול,

      עם זמן מרפא ואטימות מבורכת,

      ונזכר בכאב השנתי הזה שלי.

      מן הצד האחר, מברך גם

      על תחושת השחרור

      היומית. אין רע

      בלי לפחות

      טיפלה

      טוב.

      המון של טוב ידידי, לא אתה ולא אני כבר נצתרך לחזור לספסל הלימודים ולשערים הסגורים.

      (משתדלת לא לספור אסיפות הורים שזה סיוט לא קטן עבורי)

      ובית ספר של היום טיפה פחות אטום מכפי שהיה בזמן שאנחנו בילינו שם.

       

       

      טיפה פחות אטום?

      לא רוצה להיות שלילי,

      כי אני בדרך כלל ממש לא,

      אבל בדיוק היום חשבתי

      על זה שכשהיינו, לא

      היו סוהרים בשער.

      עכשיו יש, והם

      חמושים!

       

        19/9/08 20:30:

      צטט: ronjolan 2008-09-19 18:37:03


      קורא את זה באיחור גדול,

      עם זמן מרפא ואטימות מבורכת,

      ונזכר בכאב השנתי הזה שלי.

      מן הצד האחר, מברך גם

      על תחושת השחרור

      היומית. אין רע

      בלי לפחות

      טיפלה

      טוב.

      המון של טוב ידידי, לא אתה ולא אני כבר נצתרך לחזור לספסל הלימודים ולשערים הסגורים.

      (משתדלת לא לספור אסיפות הורים שזה סיוט לא קטן עבורי)

      ובית ספר של היום טיפה פחות אטום מכפי שהיה בזמן שאנחנו בילינו שם.

       

       

        19/9/08 18:37:


      קורא את זה באיחור גדול,

      עם זמן מרפא ואטימות מבורכת,

      ונזכר בכאב השנתי הזה שלי.

      מן הצד האחר, מברך גם

      על תחושת השחרור

      היומית. אין רע

      בלי לפחות

      טיפלה

      טוב.

        9/9/08 22:20:

      צטט: כש-רונית 2008-09-09 22:02:12


      מכירה את התחושה הזו, לכן ילדי השני הלך לבית הספר הפתוח

       

      רונית

       

      את הרי ברור לי שמכירה את התחושה, לכן אוהבת אותךחיוך

        9/9/08 22:02:


      מכירה את התחושה הזו, לכן ילדי השני הלך לבית הספר הפתוח

       

      רונית

        9/9/08 19:06:

      צטט: lockoson 2008-09-09 19:03:25


      And the winner is:……the ROAD RUNNER

       

      בודאי! תמיד מצליחה לברוח הפראית הזו מהמדבר מלהכנס ל"מלכודות"

        9/9/08 19:03:

      And the winner is:……the ROAD RUNNER

        7/9/08 19:51:

      צטט: fullspeed 2008-09-07 17:23:02

      צטט: ubik 2008-09-07 07:33:20


      אין לי מה לומר כדי לגרום לך להרגיש טוב יותר.

      אולי בעצם... תני להם להבין שהבית ספר הוא המודל לכל השטויות של העולם.

      תני להם ללמוד את המנגנון כדבר שמאיים עליהם, אל תגרמי להם להשלים עם הגזירה.

      ככה הם כבר יתחסנו מפני "בתי הספר" האחרים שינסו לכפות עליהם בעתיד.

      אולי...

       

      הציטוט שנמצא בעמוד הראשי שלי:

       

      "הדבר העושה את בית הספר קשה כל כך לילדים חושבים, הוא לא רק העובדה שהמורים מרבים לומר דברים שאינם נשמעים הגיוניים, אלא שהם אומרים זאת באותה צורה בדיוק שבה הם אומרים דברי טעם, כך שהילד מתחיל להאמין שאם לא הבין, הרי זה באשמתו וייתכן שזה מה שהמורה רוצה שהוא יחשוב."
      - ג'ון קלדוול הולט 

      נותנת להם גב לדרכם הם ואת כל הפירגון לדרך חשיבה עצמאית גם כשהיא לא מקובלת במערכת, ובעיקר הרבה

      אהבה והערכה בכלל על חשיבה יצירתית וביטחון עצמי, מקווה שזה יתן להם כלים להתמודד ולבנות

      עבור עצמם חיים מהנים ומרתקים.

      אוהבת את   החשיבה שלךחיוך

       

       

       

      אני אוהב את כל מי שחושב.
        7/9/08 17:23:

      צטט: ubik 2008-09-07 07:33:20


      אין לי מה לומר כדי לגרום לך להרגיש טוב יותר.

      אולי בעצם... תני להם להבין שהבית ספר הוא המודל לכל השטויות של העולם.

      תני להם ללמוד את המנגנון כדבר שמאיים עליהם, אל תגרמי להם להשלים עם הגזירה.

      ככה הם כבר יתחסנו מפני "בתי הספר" האחרים שינסו לכפות עליהם בעתיד.

      אולי...

       

      הציטוט שנמצא בעמוד הראשי שלי:

       

      "הדבר העושה את בית הספר קשה כל כך לילדים חושבים, הוא לא רק העובדה שהמורים מרבים לומר דברים שאינם נשמעים הגיוניים, אלא שהם אומרים זאת באותה צורה בדיוק שבה הם אומרים דברי טעם, כך שהילד מתחיל להאמין שאם לא הבין, הרי זה באשמתו וייתכן שזה מה שהמורה רוצה שהוא יחשוב."
      - ג'ון קלדוול הולט 

      נותנת להם גב לדרכם הם ואת כל הפירגון לדרך חשיבה עצמאית גם כשהיא לא מקובלת במערכת, ובעיקר הרבה

      אהבה והערכה בכלל על חשיבה יצירתית וביטחון עצמי, מקווה שזה יתן להם כלים להתמודד ולבנות

      עבור עצמם חיים מהנים ומרתקים.

      אוהבת את   החשיבה שלךחיוך

       

        7/9/08 07:33:


      אין לי מה לומר כדי לגרום לך להרגיש טוב יותר.

      אולי בעצם... תני להם להבין שהבית ספר הוא המודל לכל השטויות של העולם.

      תני להם ללמוד את המנגנון כדבר שמאיים עליהם, אל תגרמי להם להשלים עם הגזירה.

      ככה הם כבר יתחסנו מפני "בתי הספר" האחרים שינסו לכפות עליהם בעתיד.

      אולי...

       

      הציטוט שנמצא בעמוד הראשי שלי:

       

      "הדבר העושה את בית הספר קשה כל כך לילדים חושבים, הוא לא רק העובדה שהמורים מרבים לומר דברים שאינם נשמעים הגיוניים, אלא שהם אומרים זאת באותה צורה בדיוק שבה הם אומרים דברי טעם, כך שהילד מתחיל להאמין שאם לא הבין, הרי זה באשמתו וייתכן שזה מה שהמורה רוצה שהוא יחשוב."
      - ג'ון קלדוול הולט 

        5/9/08 19:16:

      צטט: mayday mayday 2008-09-04 19:06:34

      יש כאן אחת- הזויה או ההזויה שגם כתבה על זה

       

      אולי העתקנו שיעורי בית האחת מהשניה..צוחק

        4/9/08 19:06:
      יש כאן אחת- הזויה או ההזויה שגם כתבה על זה
        1/9/08 20:29:

      נשיקהצטט: love69 2008-09-01 18:06:35


      חשבת שלא יחזרו מאושרים???

      הם שבו הבייתה...

      ------

      כן, נעים שם לא תמיד עם המסגררות והגדרות.

      לכן יש לאן לחזור.

      :)))

      L}{

      ישראל

       

       

        1/9/08 18:06:


      חשבת שלא יחזרו מאושרים???

      הם שבו הבייתה...

      ------

      כן, נעים שם לא תמיד עם המסגררות והגדרות.

      לכן יש לאן לחזור.

      :)))

      L}{

      ישראל

        1/9/08 16:11:

      צטט: viderd 2008-09-01 11:41:33


      גם שם יש אינדבדואל.

      עכשיו תורם..את שלך עשית

       

      מה זה אומר? שאתה מוותר עלי כבר??? יכולה לפרוש?

      בבקשה... רוצה עוד כמה שנים של עשיהחיוך

        1/9/08 16:10:

      צטט: אופיר007 2008-09-01 11:27:05


      החזרת אותי אחורה בפוסט הזה ואני גם שמחה לדעת שאני לא לבד,
      אני בטוחה שיש עוד כמה שהרגישו כך..

      ואת יודעת מה בדרך כלל אלו אנשים יצירתיים

      שראו ורואים מעבר למה שקיים -גם פעם לא היתה מודעות לילדים שונים

      ראו את כולם כחבילה אחת

      וכן גם  אני משתדלת לא להעביר את מה שאני חשתי,

      נותנת להם לחוות את זה לבד,אבל גם משאירה תמיד מקום

      לשינוי..

      מה שאת מאחלת לילדייך אני מאחלת לילדיי

      ולכל הילדים החדשים  שנכנסים היום למערכת החינוך..

      כיף לפגוש אותך, מנפלאות עולם האינטרנט, חיוך הם חזרו שמחים ומאושרים מיומם הראשון,

       

       

        1/9/08 11:41:


      גם שם יש אינדבדואל.

      עכשיו תורם..את שלך עשית

        1/9/08 11:27:

      החזרת אותי אחורה בפוסט הזה ואני גם שמחה לדעת שאני לא לבד,
      אני בטוחה שיש עוד כמה שהרגישו כך..

      ואת יודעת מה בדרך כלל אלו אנשים יצירתיים

      שראו ורואים מעבר למה שקיים -גם פעם לא היתה מודעות לילדים שונים

      ראו את כולם כחבילה אחת

      וכן גם  אני משתדלת לא להעביר את מה שאני חשתי,

      נותנת להם לחוות את זה לבד,אבל גם משאירה תמיד מקום

      לשינוי..

      מה שאת מאחלת לילדייך אני מאחלת לילדיי

      ולכל הילדים החדשים  שנכנסים היום למערכת החינוך..

        1/9/08 11:09:

      צטט: אופיר007 2008-09-01 10:57:13


      מכירה  את זה יקירה..

      אותן תחושות גם אני חוויתי בזמנו,רק חיכיתי שזה יגמר

      ובלב כבד גם הולכתי את ילדיי..

      צלחנו איך שהוא את היסודי-באמצע העברתי אותם לדימוקרטי

      ושם הם קיבלו את החופש ואת האפשרות לבחור

      היום הם כבר בחטיבות-בבית ספר תיכון רגיל שזה משו אחר,

      מקווה שיהיה להם טוב,

      בכל מקרה אני אהיה שם בשבילם כמו שאת בטוח תהיי..

      משתדלת נורא לא להעתיק אליהם את התחושות שעוברות אצלי בנשמה,

      הם מה שהם, יעברו את הגילגולים והלמידה שלהם הרי, לא את שלי.

      וכן.. אני בשבילם, מה שיחליטו ומה שיעשו כל אחד מהם לפי דרכו

      מאחלת להם רק שתמיד ידעו לחשוב באופן עצמאי ולא מקובע , שיהנו מידע ולמידה

      ושיהיו פתוחים לראות ולהתנסות בדברים חדשים.

      תודה לך שכתבת,לא יודעת למה אבל  נעים לי לדעת שאלו תחושות שעוד מישהיא מכירה   

       

        1/9/08 10:57:

      מכירה  את זה יקירה..

      אותן תחושות גם אני חוויתי בזמנו,רק חיכיתי שזה יגמר

      ובלב כבד גם הולכתי את ילדיי..

      צלחנו איך שהוא את היסודי-באמצע העברתי אותם לדימוקרטי

      ושם הם קיבלו את החופש ואת האפשרות לבחור

      היום הם כבר בחטיבות-בבית ספר תיכון רגיל שזה משו אחר,

      מקווה שיהיה להם טוב,

      בכל מקרה אני אהיה שם בשבילם כמו שאת בטוח תהיי..

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      fullspeed
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין
      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי