כותרות TheMarker >
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    0

    שיטת השקשוקה, הבכורה

    80 תגובות   יום שני, 1/9/08, 10:52


    מיקי רוזנטל בכה. זה היה בכי תמרורים, אמיתי, לא סתם כמו מזילי הדמעה באוסקר שמפחדים שיימרח להם האיפור. זה היה בכי עליו, עלינו, על העולם הזה. על הכל ביחד. הוא ישב באולם בבית העיתונאים, ובכה נורא אחרי שרינו צרור נשא דברים אפוקליפטיים על גורלו עכשיו, אחרי שהסרט שלו על האחים עופר, שיטת השקשוקה יוצא לבתי הקולנוע. סליחה, לסינמטקים. וזה קורה ממש היום.

     

    הכל התחיל בשש וחצי, כשבית סוקולוב המנומנם התעורר לחיים. רוזנטל הגיע, המצלמות התחילו לחפש בתזזיתיות חומרים, ובקיצור, מזמן לא שקק המקום כל כך.

     

     

    משמאל: סימון, ויזנטל, יחימוביץ', לבני, צרור, סודרי, פישר. צילמה אסתי סגל

     

    יהושע סימון הנחה את הפאנל (הנה הכנס בווידיאו) בו השתתפו יונה ויזנטל מ-yes, שהסביר למה יס ויתרה על השקשוקה, שלי יחימוביץ', שהטיפה לעבודה מאורגנת, יצחק לבני, שסיפר איך מנע בגופו את מינוי רפי גינת למנכ"ל חדשות 2, אסף סודרי שסיפר על הצנזורה של ערוץ 1 ורונאל פישר, המגן על רוזנטל מפני התביעה של האחים עופר.

    פתח יוסי בר מוחא, יו"ר אגודת העיתונאים, שתמה מדוע אין נציג של האחים עופר באירוע אף שהזמין אותם. מכאן עבר לשבחי האגודה הנאבקת למען מעמד העיתונאים שנשחק עם השנים, וסיפר על סרט שתוכנן לערוץ הראשון על ידי רותם אברוצקי על חצרות המקובלים, שטורפד על ידי כמה פוליטיקאים שהשתתפו בו.

    לפני שנפתח הדיון הוקרן הקטע האחרון של שביתה מתוך הסדרה של סודרי (מאבק עובדי חיפה כימיקלים שרצו להתאגד), שתכוננה לערוץ 1 אבל בוטלה. שביתה שודר, אבל בלי תמונת הסיום שלו (שהוקרנה אמש - אריה גנגר, אריק שרון ועופר אחד).

    יחימוביץ' אמרה שמעבר להפרטת המדינה והעברת נכסים לבעלי ההון, שבעיניה זה הנושא הקריטי - אין במדינה "תודעה הוליסטית של חשיבות העבודה המאורגנת". המאבק בהפרטה סיזיפי, מעטים מול רבים, אבל ממש בגלל זה אין סיבה לשנוא את ועד עובדי חב' חשמל, למשל. אם תופרט החברה, היא אומרת, יבואו עובדי הקבלן, שיקבלו הרבה פחות כסף ולא יצאו נשכרים, ואם עכשיו אנשי ההנהלה מקבלים 50 אלף שקל בחודש, בהנהלה החדשה יקבלו שני מיליון.

    גיליו הדעת האחרון בו עסקה, הזכירה יחימוביץ', לפני שעזבה את חדשות 2 ועברה לפוליטיקה, היה על האגף של סמי עופר במוזיאון. אלא שלאחר השידור איימו העופרים בתביעה על הערוץ. בגלל שהם חברה בינלאומית, התכוונו, כך אמרו, לנהל את המשפט בארצות הברית, שזה אומר עורכי דין טסים מפה לשם, ועוד. ערוץ 2 התקפל ושידר התנצלות, אף שכל מילה בגילוי הדעת היתה נכונה, כך יחימוביץ'.

    יצחק לבני סיפר איך מנע את הבחירה של רפי גינת למנכ"ל חב' החדשות ושילם על כך במשרתו. לבני גם יצא נגד שלוש הזכייניות ונגד התפלשותן בריאליטי. תחקירנית הצמרת שישבה לידי לחשה לי: נו, וערוץ 1, שנמצא בבעלות ציבורית, איך הוא נראה?

    סודרי סיפר על הסדרה שלו לערוץ 1 - ארבעה סיפורים על איך ההון משנה את התודעה שלנו - והזכיר את הפרק על התקשורת, שצריך היה לתעד את שביתת עובדי הדפוס בידיעות. רוזנטל, כך סיפר סודרי, היה היחיד שדיבר אז בחופשיות, אבל הפרק הזה כלל לא שודר, ולא בגלל שמישהו מידיעות פנה לערוץ הראשון, אלא בגלל שהערוץ הראשון לא רצה להתעסק עם ידיעות.

    סודרי סיפר איך עבר עם שביתה ב-20 ישובים בארץ, הוציא אנשים מהבתים, כל פעם עשרה, 20, והראה להם את הסרט ביחד. יחימוביץ', בהמשך, לגלגה בחיבה ואמרה שהדרך הזו עבר זמנה, שזה אמנם נורא יפה ורומנטי, אבל לא מספיק.

    ויזנטל הסביר שהסיבה שוויתר על הסרט היא שהוא לא תאם לבריף שקיבל: היוצרים, כך לדבריו, הוסיפו 20 דקות על סרטן והאשמת האחים עופר בכל מיני תחלואים לא נראתה לו הדבר הנכון. אף שביקש מרוזנטל ומאילן עבודי, הבמאי לעשות שינויים שונים ואלו נעשו, זה לא סיפק אותו עדיין והוא ויתר, ונפרד בידידות - כך הוא מקווה - מהסרט ומהשניים. המפעלים המזהמים האלו, כך אמר, היו בבעלות המדינה 70 שנה ועוד שבע שנים בבעלות משפחת עופר. הון ושלטון, הוא אומר, לא קשורים לסרטן.

    עבודי, הבמאי, השיב לו שלא דובר על סרטן אלא על איכות סביבה.

    רינו צרור אמר שהתקשורת לא יכולה לכסות את בעלי ההון, ובעיקר אמורים הדברים לגבי הטלוויזיה, ששם אנחנו בצרות גדולות. בתקשורת המודפסת עדיין יש איים, באינטרנט אנחנו עדיין לא מוצאים את הכוחות המקצועיים שיכולים לבקר את ההון, אבל היום העיתונות לא יכולה לבקר את ההון, אין מי שיקנה מעיתונאי את הסחורה.

    צרור הזכיר שבעשורים הקודמים התקשורת הצליחה לפרק את עוצמת הפוליטיקה ואת הילת כוחות הביטחון, ורק לבעלי ההון היא לא יכולה.

    עיתונאי שחושב לפרסם חומרים בנושא, קבע, לא יכול להמשיך להיות עיתונאי.

    ואז הגיע הקטע האישי יותר. בעוד חודש, חודשיים, כשהאבק ישקע, הוא אומר, מיקי יישאר לבד. ואז, האם כל אחד יוכל להשקיע 500, 5,000 שקל לטובת המאבק של מיקי רוזנטל? אני מאוד מקווה שכשהוא יגיע לנקודה הזו, כך אמר, יהיו סביבו מספיק אנשים שיהיו איתו.

    מיקי ישב מאחור, ובכה בדמעות שליש.

    הדיון נמשך, עו"ד פישר דיבר על התביעה המגוחכת והזכיר את הביצים הגודלות של רוזנטל ושלו, ורני בלייר, נציג ארגון הבמאים קרה לשלב את מאבק היוצרים במאבק הנוכחי ולטפל בחוק הקולנוע.

    הכנס נגמר, נותרה שעה עד קבלת הפנים של לפני הקרנת הבכורה. בתשע ורבע כבר הייתה רחבת סינמטק ת"א מלאה. בתשע וחצי השתרך תור ארוך מול דוכן חלוקת הכרטיסים ברחבה. כל הפרצופים הבריקו ונטפו. עיתונאים שאתם מכירים עשו מאמצים כבירים להידחק ולעקוף את התור כדי לקחת את המעטפות שלהם, היה די מגעיל.

    אבל זהו, סוף סוף, בעשר ועשרים לערך התחיל הסרט כששני האולמות, הקטן (זה לא היה מתוכנן) והגדול גולשים על גדותיהם, לא לפני שאלון גרבוז, מנהל הסינמטק בודק אם יש נציג ממשפחת עופר באולם - הנציגים הוזמנו גם לפה - אולי היה, אין לדעת, אבל הוא/היא לא הצביע/ה והודיע על נוכחותו/ה. חוץ מזה, מספר גרבוז אמש, כל הכרטיסים להקרנה הראשונה הערב אזלו.

     


     עיצוב ואנימציה סטודיו פוליגון בו שותפה טל לוטן (ויש פה עוד תמונות)

    הסרט נפתח ומלווה באנימציה מבריקה (והנה דוגמא), העשויה כמשחק מונופול ומתארת באופן קריקטורי הן את העופרים והן את רוזנטל.
    הוא עשוי בטון קליל - הרי לא פשוט להעביר את כל המוני האלמנטים והנתונים הכלכליים שהוא עמוס בהם ואת כל הקישורים של החברות של העופר לפה ולשם, ואת האופן בו נעות זרועות התמנון ההוניות.

    לא הכל משכנע באותה מידה, ועם הסצנה בה נוזף רוזנטל במירי זיו מהאגודה למלחמה בסרטן, על שהעניקה לעופר אות כבוד על התרומה שלו לאגודה, ממש לא היה לי נוח, אף שהוא מסביר אחר כך, באמצעות חישובים מורכבים (ליכולותיי הדלות בתחום) שהתרומה של עופר היא בעצם כלום לעומת כספי פיצויים שהיה צריך לשלם לכאורה.

    ההתנהלות מול תרומת המוזיאון מוכרת ועדיין הטיפול בה נכון וחשוב, וגם הסיפור על פיטורי ניר בכר, הכתבה על אלי לנדאו ורפי גינת זוכה לאזכור. אני חוששת שגם אם נציגי האחים עופר היו באולם וצפו בסרט, לא יהיה להם כל כך על מה לתבוע, מאחר שדומה ששיטת השקשוקה נסרק במסרקות של ברזל ולא נותרה בו ולו כינה סוררת אחת. רוזנטל עצמו אמר לאורך כל הדרך, שלא היו לו אספירציות קולנועיות גדולות בסרט הזה, אלא מלחמה שהוא רצה/רוצה לנהל (מעניין מה חושב הבמאי, עבודי, על כך).

    תשאלו, הוא הצליח? הסרט מצליח להעביר את הבשורה, עושה זאת בחינניות? התשובה היא כן. מניפולציות של בימוי ועריכה? נו, איך לא, ככה זה בז'אנר.

    לקראת הסוף הסוף (יש המון סופים, לפני הקרדיטים ואחריהם, בהם רוזנטל מתלבט פילוסופית מה יעלה בגורלו), הוא פוגש את סמי עופר ורעייתו ברחבת המוזיאון ומנסה לדבר איתו. עופר לא יודע מיהו, אבל זוגתו כנראה יותר בעניינים ומנסה לנפנף את רוזנטל, שמלווה אותם עד הכניסה למוזיאון. היא נפרדת ממנו במילה אחת ויחידה: "חלאה".
    וכן, זה הכי אפקטיבי, אלא מה?

    הקהל השבוי מחא כפיים הן במהלך הסרט והן בסופו באקסטזה, רוזנטל לא האמין, כך נראה לי, לכל מה שקורה לו באותו ערב, כמה אהדה, כמה חיבובין, כמה תמיכה. הוא היה נסער הרבה יותר מנער בר מצווה, ואפילו התבלבל לרגע כשאמר שההבדל בין אמיץ לפחדן הוא שאמיץ זה פחדן שלא הספיק לברוח בזמן.


    * אתר הסרט ומועדי ההקרנות.
    בהפקה השתתפו גם קרן מקור לסרטי קולנוע וטלוויזיה והמועצה הישראלית לקולנוע.

    * הטריילר

    * שי כהן מהמכללה החברתית כללית מסביר למה רוזנטל לא צריך להעלות את הסרט באינטרנט בחינם.

    * אסתי על הכינוס.

    * נמכר בדיוידי? בטח, פה.

    * המייל של מיקי רוזנטל
    mikiros@gmail.com


    לפני פיזור

    השיר של עמיר

    ניל יאנג, בדר"כ לא אחד שמפיל אותי מהרגליים, בשניים אקוסטיים נפלאים:

    Old man ו -  Heart of gold , שניהם בביצועי זמן-אמת (1971) .

     

    vlvtunderground@gmail.com

    דרג את התוכן:

      תגובות (72)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/4/11 22:19:
      no words
        27/8/09 21:54:


      בסיום הסרט של רוזנטל, בסנמטק בירושלים, הציבור היה שתול בכסאות ממאן להאמין. התגובה של הקהל הייתה סרט בפני עצמו. אין ספק שקל יותר לוותר על משימה כזאת מלבצע אותה. האזרח הפשוט תלוי במעסיקיו בעלי ההון וחושש לפצות פה. אבל, מסתבר, זה לא רק אלפי העובדים שאינם פוצים פה אלא גם הממסד מקיר לקיר. כולל הערוצים למינהם.

      מי נשאר חופשי?

      המינימום שהקהל יכול לעשות, למען עצמו יותר מאשר למען רוזנטל הוא לתמוך בו מעשית. לא די שאנו כאזרחים מתנהגים כעדר העובר לסדר היום אלא אנו זונחים מי שהעז לחרוג מהשורה, למעננו. 

      מאכזבת ביותר מידת ההענות להצטרף לעצומה "גם אני מיקי רוזנטל".

      נא הקדישו מחשבה לכל העניין הזה, כי בנפשנו הוא.

        30/7/09 16:36:

       מה בין מטבוחה לשקשוקהבשיטת השקשוקה גנבו את נכסי המדינה זאת יודע מיקי רוזנטל.בשיטת המטבוחה גנבו את דעת הבריות ואת ביתם, זאת יודע אני.גונב דעת הבריות הרי הוא הגרוע שבגנבים. תעמולה - ואפילו מילה אחת בה לא נכונה, הינה פשע בל יכופר.אל יחשוב המפרסם כי הטעיה, פיתוי, מראית עין ולו הקטנה ביותר, מותרת.לתת תחושה שנתתי לך, ובעצם ניצלתי אותך."הצלחה" בהעברת מסר מותנה תוך ניצול תמימות הנצרך.התנהגות לכאורה חוקית בה כביכול שנינו הרווחנו מהעסקה.ומכיוון שיש לכאורה הסכם לא כתוב בחברה, ובו כולם עובדים על כולם. הרי בגניבת דעתי בפרסומי בנק טפחות, אני בעצם רק עוד לקוח להגדלת הרווחים של הבנק. שאילו גנבו לי רק כסף כדי להעשיר שפלים ניחא. ברם המה גנבו לי את האישיות שלי, את מהות קיומי, את דעתי ובעצם גנבו אותי. וכדי להגן על עצמו, הבנק מוצא לו ארכי דיינים, כאלה שאין שפתם אמת, אלא שפתותיהם שקר ידברו, והם מהתלים בכולם וכולל בשופטים, [או שמא גם ידם של אלה מגואלת בדמים]. שורש הרע הוא שכל זה נראה בעיננו כמוסכמות החברה, אשר מתקבעים עם הזמן לנורמה. את השורש הרע הזה חובה לעקור מהנורמה.  צו השעה: הקמת ועדת חקירה ממלכתית. בלי שופטים בדימוס ובלי עורכי דין ובלי פקידי בנקים. שתבחן את קונספירציות המטבוחה שהשתלטו על חיינו. בכינוסי בתים/דירות של אנוסים. בידי מנגנוני המדינה וקלגסיה, בבתי המשפט, בהוצל"פ, בבנקים, ובמשרדי כונסי הנכסים.  אשר הפרו אימון ה"שלוח" שנתן בידם החוק, והחלו עושים לביתם בקרדום החוק. רבים מאוד הם כונסי נכסים, ובשיתוף מלא של המערכת שהושחתה. טובחים באזרח התמים העומד להיזרק לרחוב יחד עם משפחתו, רק כדי להעשיר שפלים. בשיטת המטבוחה, טובחים משפחות רבות, על מזבח  קונספירציות המטבוחה. וכך זה עובד: הבנקים מפרסמים פיתוי, המשכנתא הכי משתלמת ושלם בקצב שלך.
    • האזרח התמים נלכד.
    • משת"פ מהבנק מיידע את עו"ד על כל לקוח מתנדנד. שחלה או פוטר או הופרט .
    • העו"ד שולח מכתבי רוטינה וגובה עמלה בלא ידיעת הלווה. תבדקו בבנק אלפי העברות מדי חודש.
    • האזרח מבולבל ומאבד עשתונות, מנסה הסדרים. ואין מראים לו מצב החשבון- רק יתרות חוב.
    • המשת"פ עם היד על הדופק, וכך עו"ד חיצוני מתעשר ומשפה מטיבו. [זה עדיין רק הכסף הקטן]
    • הלחצים מצד הבנק מצד הכונס ומצד המשפחה,  בלתי פוסקים, והבית יוצא לכינוס.
    • המתמחרים קבועים, [אפשר לבדוק בהוצל"פ] הצעותיהם מתואמות. [הכול מפוברק]
    • באין תחרות אמיתית, הבית נמכר בחצי ערכו, אם לא פחות מכך.  מטרפדים כל קונה מטעמך.
    • בקומבינה זו הבתים נמכרים לכונס, או לספסר מטעם.
    • בחסות ההוצל"פ, הבנק מלווה לכונס וזה קונה את בתי האומללים. הכול נראה לכאורה כשר.
    • הבתים נרשמים ע"ש הכונס/הספסר. המשלם ארנונה במזומן וחודש מראש שלא יחשדו.
    • כעבור זמן נמכרים הבתים במחיר מלא, והשלל מחולק למוטבים.
    •  מנהלי בנקים בכירים, ואחרים. מתעשרים ע"ח האזרח הטבוח, שבטוח כי הכול חוקי.
    • מה זאת אומרת, מצטדק הטבוח! – בית המשפט החליט.......! אז כנראה שזה צודק.
    • עתה, כל המוטבים [הבנק והמשפט- מסונדלים בידי כונס הנכסים. ויעז מי מהם להפר השלווה.
    • המשטרה מסרבת לחקור
    • והחגיגה נמשכת באין מפריע.
    •  המטבוחה אינה גזירה משמים, אם תאבקו בה, תנצחו.משה חזן –יש מיש reem@zahav.net.il 
        29/7/09 09:29:

      תודה לך, חשוב וממצא *
        9/6/09 22:10:

      סרט חשוב ביותר

      וגאוני

       

       

      מי שלא ראה אותו

      לא יודע איפה הוא חי !

        16/3/09 14:26:

       

      נתקלתי היום בשני סרטונים שהם כביכול התשובה של האחים עופר להתקפות מיקי רוזנטל וירון זליכה ב"שיטת השקשוקה" ונראה לי שהשיח הציבורי בנושא ימשך .

       

        6/9/08 14:14:

      לכל המתנגדים שלום

       

      לפני שאתם מתנגדים לסרט, תחשבו איך הוא יתרום לישראל יפה בריאה וטובה יותר לילדיכם ונכדכם.

       

      בזכות מיקי רוזנטל לילדים שלכם תהיה עבודה במשכורת גבוה יותר - ולא רק לילדים של השכן המקורב.

       

      בזכות מיקי רוזנטל הילדים שלכם ינשמו אוויר נקי יותר - ולא רק הילדים של השכן המקורב שגרים בחול בטח.

       

      בזכות מיקי רוזנטל תוכלו להביע דעה כמו שצריך להביע דעה במדינה דמוקרטית - ולא רק הילדים של השכנים המקורבים שלכן.

       

       תאהבו את מיקי, הוא אוהב אותכם

       

      אוהד ברדה

      ישוב נווה זוהר ים המלח

      ישוב קהילתי עם חוף פרטי

      www.neve-zohar.co.il

        4/9/08 22:33:

      א
        4/9/08 22:32:

      צטט: יובל פ 2008-09-04 22:31:59

      צטט: מיא 2008-09-01 12:51:10

       

      ובקיצור, זה סרט נפלא לדעתי, לא רק סרט 'חשוב' ו'אמיץ', אלא גם כיפי לצפייה ומעניין ובעיקר מותיר את הצופים בהרגשה שהריקבון והשחיתות בחברה הישראלית הרבה יותר עמוקים ומושרשים מאשר מעשה פשע נקודתי ופורנוגרפי ומחריד ככל שיהיה שמצליח להחריד את המדינה למשך חמישה ימים תמימים. 

       

       אכן מן הידועות היא להסיח את דעת הציבור מריקבון ושחיתות עמוקים יותר ע"י סיפורים נקודתיים, מזעזעים ככל שיהיו. הדוגמא הבולטת ביותר לדעתי היא תוכניתו של רפי גינת.

      שומר הצדק שלנו בכולבוטק חושף נוכלויות קטנות כדי להסיט לכאורה (גם אני מפחד מתביעה...)  מאלה הגדולות. דוגמא לכאורה, מכירת צים בחצי מחיר משווייה המוערך לאחים עופר. לכאורה.  

      כלבוטק במיטבה: שנת 2003, "הקנוניה הגדולה": אחד מיוזמי חוק הפיקדון נעקב ע"י מצלמה נסתרת אוסף בקבוקים ברחובות בשווי של מאה ומשהו שקלים. חשיפת "ניגוד אינטרסים חמור ובוטה" ע"י גינת.  

      ומה האינטרס (לכאורה) המוזר להציג את "חוק הפיקדון" כקנוניה של יוזמיו להרוויח תוספות שכר צדדיות?

      תבדקו את יחס חברות המשקאות לחוק הפיקדון. לכאורה. 

       

       

       

        4/9/08 22:31:

      צטט: מיא 2008-09-01 12:51:10

       

      ובקיצור, זה סרט נפלא לדעתי, לא רק סרט 'חשוב' ו'אמיץ', אלא גם כיפי לצפייה ומעניין ובעיקר מותיר את הצופים בהרגשה שהריקבון והשחיתות בחברה הישראלית הרבה יותר עמוקים ומושרשים מאשר מעשה פשע נקודתי ופורנוגרפי ומחריד ככל שיהיה שמצליח להחריד את המדינה למשך חמישה ימים תמימים. 

       

       אכן מן הידועות היא להסיח את דעת הציבור מריקבון ושחיתות עמוקים יותר ע"י סיפורים נקודתיים, מזעזעים ככל שיהיו. הדוגמא הבולטת ביותר לדעתי היא תוכניתו של רפי גינת.

      שומר הצדק שלנו בכולבוטק חושף נוכלויות קטנות כדי להסיט לכאורה (גם אני מפחד מתביעה...)  מאלה הגדולות. דוגמא לכאורה, מכירת צים בחצי מחיר משווייה המוערך לאחים עופר. לכאורה.  

      כלבוטק במיטבה: שנת 2003, "הקנוניה הגדולה": אחד מיוזמי חוק הפיקדון נעקב ע"י מצלמה נסתרת אוסף בקבוקים ברחובות בשווי של מאה ומשהו שקלים. חשיפת "ניגוד אינטרסים חמור ובוטה" ע"י גינת.  

      ומה האינטרס (לכאורה) המוזר להציג את "חוק הפיקדון" כקנוניה של יוזמיו להרוויח תוספות שכר צדדיות?

      תבדקו את יחס חברות המשקאות לפיקדון. לכאורה. 

       

        3/9/08 17:50:

      צטט: velvet 2008-09-03 15:17:05


      התגובות נעלמו (וחזרו) בגלל תקלה, אני מניחה. ביקשתי מאנשי הקפה לבדוק מה קרה.

       

       

        2/9/08 20:57:

      צטט: yossi melman 2008-09-01 22:37:33

      כמובן שאני תומך במיקי רוזנטל במאבקו הצודק. אבל גם מיקי שותף לשקשוקה. החבר הכי טוב שלו הוא רונאל פישר. הוא גם העורך דין שלו במאבק שמתנהל נגדו מצד משפחת עופר. אבל רגע רגע. רונאל פישר? האם זה לא אותו רונאל פישר שהלך עם מיקי כגבר בשחור לראיין את גאיידמק ושבוע לאחר מכן הפך לעורך דינו? זו אתיקה? ומייק רוזנטל מוכן להיות חבר של אחד כזה וגם להפקיד בידיו את הגנתו. אבל זה לא הכל. אות רונאל פישר שמשתתף גם בפנאל (אוי לאותה בושה) הוא גם עורך הדין של גאיידמק ובשמו הוא מגיש נגדי ונגד יוסי שריד כתבי תביעה על סכומים אסטרונומיים של 30 ו- 45 מיליןו דולרים בגלל שאנחנו עתונאים. כתבי אשום שנועדו לסתום את פינו. אם הקשר רוזנטל-פישר-גאיידמק הוא לא קשר של הון-שלטון-תקשורת אז אני צנצנצת.

      אם הייתי יודע מראש שפישר ישתתף בפאנל הייתי טורח להגיע.

       

      יוסי מלמן

      הארץ.

       

       

      הטענות שלך נגד רונאל פישר אינן מצדקות.אתה צריך להודות לו.

       

      התביעה שהגיש נגדך גאידמאק - מצויינת. כי סכום ההוצאות שתקבל כשהוא יפסיד, יתרום לחופש העיתונות ויאפשר לך להתרווח ולכתוב כאוות נפשך, על חשבונו של גאידמק. זה שרונאל פישר הוא עורך הדין שלו, רק מבטיח את ההפסד, כך שעליך להיות רק יותר מרוצה. הבחירה שלו ברונאל פישר כעורך דין גם מעידה על זה שגאידמאק הוא אולי עשיר גדול (ויש לי את הספקות שלי לגבי זה) אבל חכם מאוד קטן.

       

      ועד שהמשפט שלך יגיע לדיון, ספק בעיני אם רונאל ימשיך להחזיק ברשיון עורך הדין שלו נוכח הטענות החמורות של שלושת לקוחותיו לשעבר (וגם ספק בעיני אם ישאר עוד אויר בבלון הזה המכונה גאידמאק).

       

      גאידמאק מנסה לסתום לך את הפה עם הכסף שלו. וזה בדיוק מה שכסף יכול וצריך להיות יכול לקנות. לא כי זה ראוי, אלא כי זה מחיר הקפיטליזם, בו לצדק יש מחיר, ודי זול. 

       

      וזה מה שהשקשוקאים לבית עופר ניסו לקנות בכוח הכסף שלהם נגד מיקי רוזנטל ונכשלו. אבל זה מה שכן הצליחו לקנות בכסף ושאר האמצעים שלרשותם, כל אותם עשרות שעשו את הונם באותה שיטת שקשוקה בדיוק, ועליהם לא מיקי רוזנטל ולא אחרים יעשו סרטים ולא אילנה דיין תדבר, ולא אף צדיק לא יטיף להם מוסר.

       

       

       

        2/9/08 20:35:

      צטט: rikyc 2008-09-01 11:44:03


      תודה. הטור כתוב מעולה ואני כמובן אלך לראות את הסרט.

      לאשתו של סמי עופר צריך לומר, FUCK U!

       

       

      הטור אכן מעולה.


      ולגבי אישתו - חבל על המילים. היא כבר מזמן מזמן לא יודעת מה זה...

       

      אבל לגופו של עניין, הסרט הוא דמגוגיה. הוא יוצר אשליה שכאילו האחים עופר זה שיטת השקשוקה, במקום לגלות לנו את האמת, והיא שיש בישראל עוד כארבעים טייקונים שכאלה, כל אחד והשקשוקה שלו, בדיוק באותן שיטות, ובאותם סכומים, ובאותה שחיתות ובמקרים רבים מידי, גם בחוצפה ובוז בוטה אף הרבה יותר.

       

      האחים עופר הם לא צדיקים. אבל גם לא אף אחד מהמתחרים שלהם. אף לא אחד מהם. לא ראיתי אף צדיק בתחומים שבהם יש ממשק הכרחי בין הון לשלטון. לא בתקשורת, לא בענפי התשתיות, לא בהפרטות, ולא בכל אותם נושאים שבסופם יש אזה פקיד צדקן שאחראי על האחריות (רגולטורים). איפה שיש פקיד וחייבים חותמת כדי לייצר כסף, אז חייבים שמן. אם לא לפקיד, אז לסגן שלו, ואם לא לסגן אז ליועמ"ש שלו, ואם לא לו - אז לאחיו, או למאהבת שלו, או לילד שלו או לשר הממונה עליו או לעיתונאי הטוב שנשסה לתחקר עליו ולעיתונאי הרע שיסביר לו את עובדות החיים.

       

      זה המחיר של הקפיטליזם. לא הכל בו טוב. לא הכל בו רע. החיים הם סעודה מפוארת, שבה הטיפשים מתים מרעב (ועל הדרך הם מתבכיינים).

       

      בארה"ב זה לא עובד אחרת. בדנמרק זה לא עובד אחרת. בשבדיה זה לא עובד אחרת. באוסטרליה גם כן לא. ובצרפת ובריטניה גם כן לא (ניו זילנד, הולנד ושוויץ הן חריגות בנושא הזה, אבל לא חפות מבעיות אחרות).

       

       

        2/9/08 08:03:

      צטט: velvet 2008-09-02 06:00:42

      צטט: yossi melman 2008-09-01 22:37:33

      כמובן שאני תומך במיקי רוזנטל במאבקו הצודק. אבל גם מיקי שותף לשקשוקה. החבר הכי טוב שלו הוא רונאל פישר. הוא גם העורך דין שלו במאבק שמתנהל נגדו מצד משפחת עופר. אבל רגע רגע. רונאל פישר? האם זה לא אותו רונאל פישר שהלך עם מיקי כגבר בשחור לראיין את גאיידמק ושבוע לאחר מכן הפך לעורך דינו? זו אתיקה? ומייק רוזנטל מוכן להיות חבר של אחד כזה וגם להפקיד בידיו את הגנתו. אבל זה לא הכל. אות רונאל פישר שמשתתף גם בפנאל (אוי לאותה בושה) הוא גם עורך הדין של גאיידמק ובשמו הוא מגיש נגדי ונגד יוסי שריד כתבי תביעה על סכומים אסטרונומיים של 30 ו- 45 מיליןו דולרים בגלל שאנחנו עתונאים. כתבי אשום שנועדו לסתום את פינו. אם הקשר רוזנטל-פישר-גאיידמק הוא לא קשר של הון-שלטון-תקשורת אז אני צנצנצת.

      אם הייתי יודע מראש שפישר ישתתף בפאנל הייתי טורח להגיע.

      יוסי מלמן

      הארץ.

      אתה צודק, פרשת גברים בשחור מעיבה על הסיפור ומיקי אמר בזמנו שהוא מאוד לא אהב את זה. על רקע זה, אאל"ט, ירדה התוכנית.

      למה בכ"ז בחר בו? נראה לי שמטעמי חברות, או שאולי זה כמו התרומה של עופר לא. למלח' בסרטן.

      בעניין התביעות נגדכם - זה כוחו של עו"ד, לרקוד על הרבה מאוד חתונות בלי לשבור את הרגליים.

       

      דבורית

      תודה על תגובתך. אוסיף עוד משפט. מיקי כל כך לא אהב את התנהלותו של עמיתו פישר באותה פרשה של גיידמאק אבל לא עד כדי שיחדול מלהיות חברו ולא רק שלא הפסיק את החברות אלאל ששכר אותו כעורך דינו ואף העניק לו מקום של כבוד (יחד עם אגודת העתונאים) בפאנל שעוסק ביחסי הון-תקשורת. יופי ממש יופי. על כך כבר אמר שייקה אופיר לזמרת המזייפת במקהלה: יופי נחמה.

       

        2/9/08 07:38:
      הטרילוגיה להפרת הזכות לחופש הבעת הדעה!

       

       

       

      זה סיפור על מפעל שיש לו עיר. וכשהמפעל עובר דרך מנהרת ההפרטה, הוא יוצא ממנה פורח ומשגשג, אבל המרקם החברתי שלו מפורר ומרוסק, מחולק לעובדים ועבדים. והעיר שלו מתרסקת.

      זה מה שקרה למפעלי ים המלח, וזה מה שקרה לדימונה. הבימאית טלי שמש יחד עם צוות התכנית "עובדה עם אילנה דיין" עלו על הסיפור הזה בשנת 2004 לאחר שירדו לדימונה למצוא תשובה לשאלות: מה קרה במפעלי ים המלח מאז ההפרטה? ואיך קרה שמפעלי ים המלח ממשיכים להיות מכרה זהב לבעליו ותנאי העובדים בו נעשים קשים יותר משנה לשנה? מתברר שביום אחד מדינת ישראל מכרה את הים למשפחה מאוד עשירה, משפחת עופר.

      בדימונה הלך והתעצם מעמד עובדי הקבלן: אנשים שעובדים בלי זכויות סוציאליות, שאפשר לפטר אותם בכל רגע, שמסכימים לכן כמעט לכל עבודה. הם מעמיסים שקי מלח בחום של 50 מעלות, הם עובדים עם חומרים מסוכנים, והם מביאים הביתה שכר מינימום, ונורא מכך – נפש חבולה ומושפלת. רק יצחק ג'קי אדרי העז לדבר למצלמה. המונולוגים שלהם לא דומים לשום דבר שנראה כאן: ישראלים שמדברים על חיים תחת משטר של פחד ואיומים, על היחס האדנותי של הקבלנים וגם של העובדים הותיקים ("עובדי דור אל"ף") כלפיהם, ישראלים שמספרים על מקום שיש בו עובדים שחורים ולבנים. דימונה קרועה מבפנים. הסרט הזה מביא את סיפור הקריעה הזאת בעוצמה רבה.

      בתום הקרנת הסרט בתאריך 09-06-2004 שעה 22:30 פוטרתי מעבודתי בטלפון.

      • 2005  הסרט "שביתה" קשרי הון ושלטון - במאים אסף סודרי ואמיר טאוזינגר

      מפעל כימי בדרום הארץ, חיפה כימיקלים דרום. חבורה של פועלים צעירים מנסה להתארגן ולהקים ועד, הם לא רוצים העלאה בשכר, הם רק רוצים שיתייחסו אליהם בצורה אנושית יותר, שהם יוכלו להגיד "אנחנו" במקום "אני". אבל בעל המפעל חושב אחרת, והוא יעשה הכול כדי שלא יהיה ועד במפעל, הוא מרסק אותם. במקרה הוא גם חברו הטוב של ראש הממשלה, עובדי חיפה כימיקלים יצאו למאבק חברתי בתוך מפעל עם תנאי עבודה קשים וזלזול מחפיר ביחס ההנהלה לעובדים, עובדי חיפה כימיקלים ברובם תושבי העיר דימונה יצאו לשביתה שנועדה לאפשר להם להתאגד כגוף ייצוגי שידאג לעובדים ולרווחתם, בעל הבית חשב אחרת וריסק את זכות החופש להתאגד, עובדי חיפה כימיקלים דרום הוכרעו במאבק מול ההנהלה אבל הרוח לא נשברה, במאי הסרט: אסף סודרי ו אמיר טאוזינגר, הסרט הופק בתמיכת הערוץ הראשון -רשות השידור, החוג לקולנוע וטלוויזיה - אוניברסיטת ת"א ופרויקט קולנוע, הסרט "שביתה" היה מועמד לפרס התחרות וולג'יין לקולנוע ישראלי בפסטיבל ירושלים 2005 וזכה לביקורות מפרגנות ושבחים רבים.

      אם יש מפעל בישראל שמסמל את הקשר בין הון לשלטון - זה המפעל. מפעל חיפה כימיקלים נמצא בבעלות חברת T.R.I בשליטת אריה גנגר , המפעל ממוקם במישור רותם בין דימונה לערד, בשנת 1985 הציע שרון, אז שר המסחר והתעשייה, להפריט את מפעל חיפה כימיקלים, שהיה שקוע בחובות, וחברו גנגר קפץ על המציאה ורכש את מניות המדינה בסכום מגוחך של 12 מיליון דולר. אחר כך התברר שבמחיר הזה לא הובאו בחשבון כ-30 מיליון דולר שנמצא בקופת המזומנים של המפעל, אריה גנגר הוא מהמקורבים ביותר ומבעלי ההשפעה הגדולים ביותר על אריק שרון ראש ממשלת ישראל, וכי בין השניים שוררים יחסי אמון קרובים. גנגר נמנה על תורמיו הגדולים של שרון מאז תקופת הפריימריז ועד למרוץ לראשות הממשלה.

       

      כל משתתפי הסרט פוטרו מעבודתם רובם מובטלים בדימונה.

       ככל שהסרט מתקדם נחשפים גם הקשיים האישים אליהם נקלע רוזנטל בעקבות "התעקשותו" להמשיך ולעשות את "שיטת השקשוקה". הקושי בגיוס כספים לסרט, ההסתבכות הכלכלית, ההתמודדות מול איומי התביעה של משפחת עופר וההתנגדות של משפחתו לסיכונים שהוא לוקח על עצמו, עד כדי סיכון הקריירה שלו ופרנסתו. רוזנטל מבין שהוא עומד להתעמת עם מקום העבודה שפרסם אותו. במהלך הצילומים הופכת משפחת עופר לאחת משני בעלי המניות הגדולים ביותר בערוץ 2 ורוזנטל נדרש להכרעה בלתי נמנעת בין טובתו האישית לבין מצפונו העיתונאי והאישי במאבק חסר סיכוי ובלי אפשרות לנצח. השלמת הסרט תמנע המשך את העסקתו בערוץ שתיים, הפסקתו, תגרום לפגיעה אנושה במערכת הערכים שלו. מהסרט עולה השאלה הבלתי נמנעת איזה מחיר צריך לשלם עיתונאי כדי לומר את האמת שלו ועד כמה העיתונות בישראל באמת חופשית?

      הטרילוגיה להפרת הזכות לחופש הבעת הדעה!
       אם ויתרתם על זכות אחת מהזכויות שלכם, ויתרתם למעשה על כל הזכויות שלכם, ואם ויתרתם על הזכויות שלכם? תשאלו עצמכם אם אתם ראויים לחיות במדינה דמוקרטית או לחיות כעבדים?
      אני! בחרתי לא להיות עבד.
        2/9/08 06:08:


      מייל מא.א.:

      "ניל יאנג לא מפיל מהרגליים, הוא עושה דמעות בעיניים.
      ליחצי על כל עשרות הלינקים להופעות החיות שלו בצד הוידאוז שהבאת מיוטיוב, וגם לך יזלגו המים.
      אפשר להעביר ככה לילה שלם"
        2/9/08 06:07:

      צטט: נועם334 2008-09-02 03:17:27


      לגביי שלי יחימוביץ:

       

       מדברת גבוהה גבוהה על עבודה מאורגנת, אבל כאשר עבדה בחברת החדשות של הערוץ השני (ומשכורתה שולמה על-ידי אותם בעלי הון משוקצים) לא עשתה כל מאמץ לארגן את העבודה בערוץ השני. למה? כי היא פוליטיקאית צבועה. 
      היא דווקא סיפרה שהייתה אחת מארבעה אנשים שהיו רשומים באג' העיתונאים. היא כן ניסתה לשדל את חבריה להצטרף.

       בנוגע לגילוי הדעת האחרון שלה, הוא ביטא בצורה הכי טובה את עצם העובדה שהיא נהגה להוציא את דיבתם של בעלי ההון ששילמו את משכורתה כדי לקדם את האג'נדה האישית שלה - קידום פוליטי (ולא צדק חברתי). 

      למה אתה אומר להוציא דיבה? איפה הדיבה? מה גם שהנה, היא החליטה לעזוב, והיא עשתה את זה.

      ...מה שלא לגיטימי במעשיהם של יחימוביץ' וליבני הוא הניסיון המוצלח שלהם למנות את אבי וייס למנכ"ל חברת החדשות מתוך כוונה (במיוחד של יחימוביץ' וחבריה הבכירים בחברת החדשות) למנות איש שלהם. שלא יפטר אף אחד מהם ואף יאריך חוזים. להזכירכם הבג"ץ של יחימוביץ' נגד המינוי של גינת לא הצליח (אבל מי זוכר).

      עכשיו מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 חייב את המינוי שלו לפוליטיקאית שפעלה למענו. נשמע מושחת? אבל לשלי יחימוביץ' מותר הכל.

      לא הבנתי. יחימוביץ' כבר לא הייתה מזמן בחב' החדשות כשהייתה סאגת מינויו של וייס. אני לא חושבת שהוא מרגיש חייב לה בשום צורה.

      לגביי רינו צרור: ...הייתי מצפה ממי שנלחם למען הפרולטריון שיתנהג יותר בכבוד לכפופים אליו. יותר מדי אנשים שעבדו איתו (בעיקר בטלויזיה - אבל לא רק) לא ממש מחמיאים לו בכל הקשור ליחסי האנוש שלו, וכל מה שקרוי סביבת עבודה נוחה/נעימה. או במילה אחת - צבוע!

      אין לי מושג איך הוא נוהג בעובדיו.

       

       

        2/9/08 06:02:

      צטט: בן גור 2008-09-01 18:56:30


      כמי שקרא את הכתבה על הסרט בידיעות אחרונות...

      במעריב

       

       

        2/9/08 06:01:

      צטט: כפירם 2008-09-02 02:49:09

      דבורית, אני חושב שפספסת לגמרי את הסצינה עם מירי זיו (מהאגודה למלחמה בסרטן).  בעיניי זאת אחת הסצינות החזקות בסרט, כי היא מראה (לכאורה) איך אפשר לקנות מישהו בצורה חוקית לגמרי, ומבלי שהוא אפילו ידע מזה.

      יכול להיות שפספסתי, אצפה בה שוב.

       

       

        2/9/08 06:00:

      צטט: yossi melman 2008-09-01 22:37:33

      כמובן שאני תומך במיקי רוזנטל במאבקו הצודק. אבל גם מיקי שותף לשקשוקה. החבר הכי טוב שלו הוא רונאל פישר. הוא גם העורך דין שלו במאבק שמתנהל נגדו מצד משפחת עופר. אבל רגע רגע. רונאל פישר? האם זה לא אותו רונאל פישר שהלך עם מיקי כגבר בשחור לראיין את גאיידמק ושבוע לאחר מכן הפך לעורך דינו? זו אתיקה? ומייק רוזנטל מוכן להיות חבר של אחד כזה וגם להפקיד בידיו את הגנתו. אבל זה לא הכל. אות רונאל פישר שמשתתף גם בפנאל (אוי לאותה בושה) הוא גם עורך הדין של גאיידמק ובשמו הוא מגיש נגדי ונגד יוסי שריד כתבי תביעה על סכומים אסטרונומיים של 30 ו- 45 מיליןו דולרים בגלל שאנחנו עתונאים. כתבי אשום שנועדו לסתום את פינו. אם הקשר רוזנטל-פישר-גאיידמק הוא לא קשר של הון-שלטון-תקשורת אז אני צנצנצת.

      אם הייתי יודע מראש שפישר ישתתף בפאנל הייתי טורח להגיע.

      יוסי מלמן

      הארץ.

      אתה צודק, פרשת גברים בשחור מעיבה על הסיפור ומיקי אמר בזמנו שהוא מאוד לא אהב את זה. על רקע זה, אאל"ט, ירדה התוכנית.

      למה בכ"ז בחר בו? נראה לי שמטעמי חברות, או שאולי זה כמו התרומה של עופר לא. למלח' בסרטן.

      בעניין התביעות נגדכם - זה כוחו של עו"ד, לרקוד על הרבה מאוד חתונות בלי לשבור את הרגליים.

       

        2/9/08 03:17:


      לגביי שלי יחימוביץ:

       

       מדברת גבוהה גבוהה על עבודה מאורגנת, אבל כאשר עבדה בחברת החדשות של הערוץ השני (ומשכורתה שולמה על-ידי אותם בעלי הון משוקצים) לא עשתה כל מאמץ לארגן את העבודה בערוץ השני. למה? כי היא פוליטיקאית צבועה. 

       בנוגע לגילוי הדעת האחרון שלה, הוא ביטא בצורה הכי טובה את עצם העובדה שהיא נהגה להוציא את דיבתם של בעלי ההון ששילמו את משכורתה כדי לקדם את האג'נדה האישית שלה - קידום פוליטי (ולא צדק חברתי). 

       

      לגביי יצחק ליבני:

       

      יחד עם יחימוביץ' פעל לפסול את מינויו של רפי גינת בטענה שגינת מקושר לבעלי הון (טיעון לגיטימי). הבעיה מתחילה שאותו ליבני מחובר לאותם בעליי הון, ישב עם גינת באותו שולחן במסעדת רפאל (עד שגורש) והוא חברו הטוב של אהוד אולמרט (רוה"מ מושחת למי שלא יודע).

      מה שלא לגיטימי במעשיהם של יחימוביץ' וליבני הוא הניסיון המוצלח שלהם למנות את אבי וייס למנכ"ל חברת החדשות מתוך כוונה (במיוחד של יחימוביץ' וחבריה הבכירים בחברת החדשות) למנות איש שלהם. שלא יפטר אף אחד מהם ואף יאריך חוזים. להזכירכם הבג"ץ של יחימוביץ' נגד המינוי של גינת לא הצליח (אבל מי זוכר).

      עכשיו מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 חייב את המינוי שלו לפוליטיקאית שפעלה למענו. נשמע מושחת? אבל לשלי יחימוביץ' מותר הכל.

       

      לגביי רינו צרור:

       

      הוא כבר שנים מנבא את התרסקותה של מדינת ישראל. לא מצליח לא בינתיים. עיתונאי מאוד מוכשר, אך גם מאוד מניפולטיבי (לרעה). חוץ מזה הייתי מצפה ממי שנלחם למען הפרולטריון שיתנהג יותר בכבוד לכפופים אליו. יותר מידיי אנשים שעבדו איתו (בעיקר בטלויזיה - אבל לא רק) לא ממש מחמיאים לו בכל הקשור ליחסי האנוש שלו, וכל מה שקרוי סביבת עבודה נוחה/נעימה. או במילה אחת - צבוע!

       

      חוץ מזה, כפי שציינה דוברית ואנשים אחרים שראו את הסרט - לא מדובר ביצירת מופת בלשון המעטה.

       

      תתעוררו - כלב השמירה שלנו לוקה בצביעות!

       

      * למי שתוהה מי אני ומה אני עושה: נתחיל במה אני לא עושה - אני לא עובד של משפחת עופר (אין לי יחס ריגשי, שלילי או חיובי כלפיהם). אני עובד בארגון חדשות במדיה המודפסת. ואני לא אוהב עיתונאיי אג'נדה - כי האג'נדה המרכזית שלהם, בדרך כלל, היא קידום עצמי.

       

       

       

       

        2/9/08 02:49:

      דבורית, אני חושב שפספסת לגמרי את הסצינה עם מירי זיו (מהאגודה למלחמה בסרטן).  בעיניי זאת אחת הסצינות החזקות בסרט, כי היא מראה (לכאורה) איך אפשר לקנות מישהו בצורה חוקית לגמרי, ומבלי שהוא אפילו ידע מזה.

       

      מירי זיו, מתוקף תפקידה, היתה אמורה לעמוד בראש מחנה המאבק במפעלים המזהמים של העופרים. היא היתה אמורה להיות מראשוני המרואיינים בסרט, מי שתוביל את הקריאה לסגירת המפעלים שלא עומדים (כך על-פי הסרט) בשום תקן סביר. במקום זה, היא מדברת על החשיבות של המפעלים האלה ועל כמה שהעופרים תורמים ועוזרים. והיא אפילו לא מודעת למניפולציות שהופעלו עליה.

       

      הסצינה הזאת ממחישה בעיניי, איך זה שהאחים עופר לא צריכים לתת שוחד לאף-אחד. איך זה שהם (כמעט) לא מסתבכים עם עניינים לא חוקיים. הם פשוט לא צריכים! כל מה שהם צריכים לעשות בשביל לנטרל גוף כמו האגודה למלחמה בסרטן, זה לתת תרומה קטנה (במונחים שלהם כמובן. מבחינתנו 10 מליון זה סכום בלתי נפתס, בשבילם זה כסף כיס).

      גם יצאו פילנטרופים, גם הרגיעו את המצפון, וגם קנו להם לוביסטית בארגון שיש לו פוטנציאל לפגוע בהם. והכל חוקי, כשר ואפילו ראוי לשבח.

      כך עובד המנגנון. כך עובדת השיטה.

        2/9/08 01:49:

      צטט: yossi melman 2008-09-01 22:37:33

      כמובן שאני תומך במיקי רוזנטל במאבקו הצודק. אבל גם מיקי שותף לשקשוקה. החבר הכי טוב שלו הוא רונאל פישר. הוא גם העורך דין שלו במאבק שמתנהל נגדו מצד משפחת עופר. אבל רגע רגע. רונאל פישר? האם זה לא אותו רונאל פישר שהלך עם מיקי כגבר בשחור לראיין את גאיידמק ושבוע לאחר מכן הפך לעורך דינו? זו אתיקה? ומייק רוזנטל מוכן להיות חבר של אחד כזה וגם להפקיד בידיו את הגנתו. אבל זה לא הכל. אות רונאל פישר שמשתתף גם בפנאל (אוי לאותה בושה) הוא גם עורך הדין של גאיידמק ובשמו הוא מגיש נגדי ונגד יוסי שריד כתבי תביעה על סכומים אסטרונומיים של 30 ו- 45 מיליןו דולרים בגלל שאנחנו עתונאים. כתבי אשום שנועדו לסתום את פינו. אם הקשר רוזנטל-פישר-גאיידמק הוא לא קשר של הון-שלטון-תקשורת אז אני צנצנצת.

      אם הייתי יודע מראש שפישר ישתתף בפאנל הייתי טורח להגיע.

       

      יוסי מלמן

      הארץ.

       

      יוסי מלמן.

      הארץ.

       

      וכי הזובור, לינץ', סבוטאז' שביצעתם בראש הממשלה ב:

       

      יואל מרקוס.

      הארץ.

       

      עוזי בנזימן.

      הארץ.

       

      ארי שביט.

      הארץ.

       

      ישראל הראל.

      הארץ.

       

      מישה ארנס.

      הארץ.

       

      היה מעשה עיתונאי מופלא וראוי לפרסים ?

       

      לאלוהי השוקן הפתרונים.

       

      הבעיה האמיתית היא שרובכם חדלתם להיות עיתונאים במובן הקלאסי והפכתם להיות משרתי גילדות, אדונים, אינטרסים, אלוהי הרייטינג, ונביאי בשורות מטעם עצמכם.

       

      איך יכולתם לסבול את ארי שביט שכל יום המציא "ארועים מכוננים" ? איך הצלחתם להתהדר באיש הזה במאמרי הדעה שלכם ?

       

      רק דן מרגלית נמוך מכם. רק דן מרגלית.

        2/9/08 01:42:

      צטט: ariela.raviv 2008-09-01 17:06:49

      צטט: אפrת 2008-09-01 17:04:56


      סורי, רינו צרור לא ראוי

       

      ראוי, ראוי, אחד הראויים שבהם. וגם גבר די נאה, למרות מה שעובר על התלתלים שלו בזמן האחרון.

       

      מצאת לך אחלה בוס להגן עליו. שמעתי שגם ביבי צריך כמה מליצי יושר, יש מצב?

       

      לבוס שלי אני קוראת בעלי

       

      ואני מתעקשת שרינו צרור הוא עיתונאי לא ראוי.

       

      במקום לרדת נמוך ולהלעיז עליי תקראי את דעתי עליו, מהיכן היא בדיוק נובעת ותשפטי.

      עיתונאי כמוהו שירה את החץ ואז סימן סביבו את המטרה חדל בעיני מהיות עיתונאי ראוי.

       

      לפיכך סורי (אני מצטערת) קולפה מה (סילחי לי) : רינו צרור לא ראוי לא ראוי לא ראוי

       

      וויוה לה פראנס

       

      אפrת

       

        2/9/08 00:43:


      תודה על הסיקור (וגם על הלינק...)

       

      צטט: צפוןגולי 2008-09-01 15:51:25

      צטט: מבינה באנשים 2008-09-01 14:13:54

      חשוב שהסרט יוקרן בפריפריה,שם נפגעים מרבית האנשים ואפילו אינם מודעים למחיר שמשלמים.

      אסור שהדיון ישאר בבועת התקשורת התל אביבית (בועה לא נאמר בביקורת אלא באמת מתוך הכרות עם המרכז והפרפריה,שהפערים ביניהם מכאיבים).

      נכון המטומטמים חושבים שרוב הנשים שלהם מעל 50 בעלות שד אחד, ככה זה בטבע...

       

       נכון נכוןן בדרך כלל כשאני יורד על האתון שלי לת"א מהרי החושך, אני צריך להזכיר לעצמי להפסיק לנסות להציל את האנשים הקטנים בקופסאות הזוהרות, ולא לקפוץ כל פעם שמישהו מראה לי שעון דיגיטלי.

      בחיי תל אביבים אתם עם מיוחד. 

       

        1/9/08 22:57:

      צטט: בימאית 2008-09-01 19:55:07


      בכנס ל א  הייתי בסרט ל א הייתי... סועדת ילדים חולים בבית שלא שמעו על זה שנגמר החופש הגדול ובחרו להתחיל את השנה בשפעת רבתי. על זה נאמר אופ.

       

       


      אוף מאוד! החלמה מהירה.
        1/9/08 22:53:

      ישר כח לדון קישוטים האחרונים שעדיין נאבקים לבצע את תפקידם העיתונאי..
        1/9/08 22:44:

      צטט: yossi melman 2008-09-01 22:37:33

      כמובן שאני תומך במיקי רוזנטל במאבקו הצודק. אבל גם מיקי שותף לשקשוקה. החבר הכי טוב שלו הוא רונאל פישר. הוא גם העורך דין שלו במאבק שמתנהל נגדו מצד משפחת עופר. אבל רגע רגע. רונאל פישר? האם זה לא אותו רונאל פישר שהלך עם מיקי כגבר בשחור לראיין את גאיידמק ושבוע לאחר מכן הפך לעורך דינו? זו אתיקה? ומייק רוזנטל מוכן להיות חבר של אחד כזה וגם להפקיד בידיו את הגנתו. אבל זה לא הכל. אות רונאל פישר שמשתתף גם בפנאל (אוי לאותה בושה) הוא גם עורך הדין של גאיידמק ובשמו הוא מגיש נגדי ונגד יוסי שריד כתבי תביעה על סכומים אסטרונומיים של 30 ו- 45 מיליןו דולרים בגלל שאנחנו עתונאים. כתבי אשום שנועדו לסתום את פינו. אם הקשר רוזנטל-פישר-גאיידמק הוא לא קשר של הון-שלטון-תקשורת אז אני צנצנצת.

      אם הייתי יודע מראש שפישר ישתתף בפאנל הייתי טורח להגיע.

       

      יוסי מלמן

      הארץ.

       

      תיקון קל. התביעה נגדי ונגד יוסי שריד היא רק על שלושים ו-45 מיליון שקלים ולא דולרים כפי שכתבתי בטעות. סליחה.

        1/9/08 22:37:

      כמובן שאני תומך במיקי רוזנטל במאבקו הצודק. אבל גם מיקי שותף לשקשוקה. החבר הכי טוב שלו הוא רונאל פישר. הוא גם העורך דין שלו במאבק שמתנהל נגדו מצד משפחת עופר. אבל רגע רגע. רונאל פישר? האם זה לא אותו רונאל פישר שהלך עם מיקי כגבר בשחור לראיין את גאיידמק ושבוע לאחר מכן הפך לעורך דינו? זו אתיקה? ומייק רוזנטל מוכן להיות חבר של אחד כזה וגם להפקיד בידיו את הגנתו. אבל זה לא הכל. אות רונאל פישר שמשתתף גם בפנאל (אוי לאותה בושה) הוא גם עורך הדין של גאיידמק ובשמו הוא מגיש נגדי ונגד יוסי שריד כתבי תביעה על סכומים אסטרונומיים של 30 ו- 45 מיליןו דולרים בגלל שאנחנו עתונאים. כתבי אשום שנועדו לסתום את פינו. אם הקשר רוזנטל-פישר-גאיידמק הוא לא קשר של הון-שלטון-תקשורת אז אני צנצנצת.

      אם הייתי יודע מראש שפישר ישתתף בפאנל הייתי טורח להגיע.

       

      יוסי מלמן

      הארץ.

        1/9/08 19:55:

      בכנס ל א  הייתי בסרט ל א הייתי... סועדת ילדים חולים בבית שלא שמעו על זה שנגמר החופש הגדול ובחרו להתחיל את השנה בשפעת רבתי. על זה נאמר אופ.
        1/9/08 19:47:

      האנשים היחידים שאשמים במדינה הזות זה האזרחים שנותנים לזה לקרות.

      במקום לקטר וליצור באזז צריך פשוט להזיז תתחת ולצאת לרחובות.

      אני היתי רוצה לראות מה היה קורה בארצות הברית עם היו משחררים דבר כזה

      כבר היו מאות אלפי אנשים יוצאים לרחוב ועשים הכול כדי שזה לא יקרה.

       

        1/9/08 19:09:

      צטט: בשורת הדקונסטרוקציה 2008-09-01 17:45:38

      פעם ניסיתי להסביר למישהי מה זה "לולווט", וכך הגדרתי:

      'לולווט' זה לקרוא בעיתונים (למשל), לסכם בקצרה (ומתוך דיוק וחן רב) ובתוך כך לרמז בצורה מובלעת את העמדה האישית, את יחסי הכוחות העומדים לדיון ואת המיקום בתוך הסדר הסימבולי.

       

      אם ההגדרה שלי נכונה, אזי את מולווטת סרטים בחסד.

      שאפו.

       לכבוד הוא לי לוולווט כהלכה.

      בעיקר כיום, כשהמיינסטרים מעדיף לטמון ראשו בירקון.

       

        1/9/08 18:56:


      כמי שקרא את הכתבה על הסרט בידיעות אחרונות שמחתי לקרוא שהסרט הוקרן וימשיך

      להיות מוקרן. אני מעריך את מיקי רוזנטל על אומץ ליבו ומקווה שהוא מדייק בהצגת

      הדברים. תודה גם לדבורית על הכתבה המעניינת. 

       

      צטט: נועה אסטרייכר 2008-09-01 12:53:08

      צטט: מיא 2008-09-01 12:51:10

      הסיפור של הסרט הזה - שגם אני הייתי בין היוקרתיים שזכו לראות אתמול - פשוט מאוד:

       

      האחים עופר קיבלו זכות לקנות חברות ממשלתיות כלומר נכסי מדינה, ששייכים לי ולכם - בפסיק משווין, לא חברה אחת ולא פעם אחת אלא בנקודות זמן שונות.

       

      החברות האלה שנמכרו במיליונים שוות היום מיליארדים ועושות רווחי עתק לשנה.

       

      פקידי האוצר שהחליטו על סכומי המכירה וניהלו את המו"מ מול האחים עופר והעו"דים באי כוחם עובדים היום רובם בחברות של האחים עופר.

       

      נוסף לכך, החברות הללו, שמנצלות את משאבי הטבע של ישראל, אינן שומרות על תקני הבטיחות המינימליים של המשרד לאיכות הסביבה, וכתוצרה מכך יש בסביבת המפעלים שלהן ריבוי של מקרי סרטן, הפלות, מומים ומחלות אחרות.

       

      כל ההתנהלות הזאת גובתה בנתונים מספריים בעדויות ובמסמכים משפטיים.

      ֿ

      את כל הסיפור הכלכלי/משפטי/תיעודי האמנם מקומם ומעצבן הזה אך גם משמים, הצליח מיקי רוזנטל להפוך לסרט ממש מעניין, די מותח, מצחיק לפרקים, סנטימנטלי, מגחיך רבות מהנפשות הפועלות, מגחיך אותנו כציבור שמשתינים לו על הראש והוא משוכנע שזה גשם, מגחיך את המנהיגים שלנו שמתרפסים עד כלות בפני בעלי ההון, מגחיך שומרים במשרדים ממשלתיים וברשויות, למשל, שלא נותנים לו לצלם בתואנה שזה "שטח פרטי" ולא מבינים שמשרד ממשלתי הוא שטח ציבורי, או עיריית תל אביב היא שטח ציבורי - עד שקוראים למשטרה ובא שוטר נורמלי אחד בסדום ואומר שהוא לא רואה מה הבעיה לצלם במסדרונות העירייה...

       

      ובקיצור, זה סרט נפלא לדעתי, לא רק סרט 'חשוב' ו'אמיץ', אלא גם כיפי לצפייה ומעניין ובעיקר מותיר את הצופים בהרגשה שהריקבון והשחיתות בחברה הישראלית הרבה יותר עמוקים ומושרשים מאשר מעשה פשע נקודתי ופורנוגרפי ומחריד ככל שיהיה שמצליח להחריד את המדינה למשך חמישה ימים תמימים.

       

       

      ~אייקון מהנהן בהסכמה~

      מיא,

      פעם ניסיתי להסביר למישהי מה זה "לולווט", וכך הגדרתי:

      'לולווט' זה לקרוא בעיתונים (למשל), לסכם בקצרה (ומתוך דיוק וחן רב) ובתוך כך לרמז בצורה מובלעת את העמדה האישית, את יחסי הכוחות העומדים לדיון ואת המיקום בתוך הסדר הסימבולי.

       

      אם ההגדרה שלי נכונה, אזי את מולווטת סרטים בחסד.

      שאפו.

        1/9/08 17:22:

      כניראה שערוץ 10 ירים את הכפפה...

       http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3590494,00.html

       

        1/9/08 17:06:

      צטט: אפrת 2008-09-01 17:04:56


      סורי, רינו צרור לא ראוי

       

      ראוי, ראוי, אחד הראויים שבהם. וגם גבר די נאה, למרות מה שעובר על התלתלים שלו בזמן האחרון.

       

      מצאת לך אחלה בוס להגן עליו. שמעתי שגם ביבי צריך כמה מליצי יושר, יש מצב?

        1/9/08 17:05:

      צטט: צפוןגולי 2008-09-01 15:33:00


                                   שלום קיטל (ו)- א'

       

      מאז ששלום קיטל החל בעבודתו עם אהוד ברק חל ממש שינוי , שינוי פשוט, אהוד שר הבטחון פשוט מדבר.

      אתמול הוא התראין אצל עודד בן עמי, והיה ממש תענוג. פשוט ראינו שר ביטחון, שר בישראל, מדבר, עונה, עונה על מה ששואלים אותו, מסביר בפשטות את מצבנו, עונה על "מצבו" (מגורים בחומה ומגדל), על רעיתו....

      כמה פשוט, כמה אמיתי, כמה נכון.. בלי כלמיני יועצים, נוכלויות, "זה אמרו לו להגיד"...

      לפני ימים אחדים עשו ב"שש עם" מבצע, והציגו את כל הליצנים של קדימה, ופשוט קבלת תחושה של שאול כלום וציפי שום דבר, ומאיר בעל הנס, ואבי האומה דיכטר,בקושי יכולים לנהל גן של ויצ"ו, ומדקלמים טקסט של יח"צנים.

      אתמול נשמתי לרווחה, וראיתי אדם שאסור שאפילו דקה לא יהיה רוה"מ או לפחות  שר הביטחון.

      כי פשוט אין לנו מישהו אחר!! 

       

       

                                                                                               (הכותב אינו אוביקטיבי)

       

      כמו שגורדי אמר, הפעם הקודמת הייתה כל כך מעולה, שבאמת צריך לנסות את שוב!

       

      זה כמו הפתיים שעדיין מאמינים בקומוניזם ומתרצים את האמונה הנוגעת ללב שלהם בכך שעד עכשיו לא עשו את זה *בדיוק* כמו שמרקס ואנגלס התכוונו.

        1/9/08 17:04:

      סורי, רינו צרור לא ראוי
        1/9/08 16:45:

      צטט: צפוןגולי 2008-09-01 15:33:00


                                   שלום קיטל (ו)- א'

       

      מאז ששלום קיטל החל בעבודתו עם אהוד ברק חל ממש שינוי , שינוי פשוט, אהוד שר הבטחון פשוט מדבר.

      אתמול הוא התראין אצל עודד בן עמי, והיה ממש תענוג. פשוט ראינו שר ביטחון, שר בישראל, מדבר, עונה, עונה על מה ששואלים אותו, מסביר בפשטות את מצבנו

      כן, הוא תמיד היה פרשן מצוין. חבל שלא נשאר.

      אתמול נשמתי לרווחה, וראיתי אדם שאסור שאפילו דקה לא יהיה רוה"מ או לפחות  שר הביטחון.

      כי פשוט אין לנו מישהו אחר!!

      ושכחת את הסיבה היותר טובה - כי זה עבד כל כך נהדר בפעם הקודמת. 

       

                                                                                               (גם הכותב הזה אינו אוביקטיבי)

       

       

        1/9/08 16:28:

      צטט: indi_go 2008-09-01 15:59:55

      גם הכרטיסים להקרנה הראשונה לציבור, היום בערב, אזלו זה מכבר בסינמטק תל אביב.

      כן, כתבתי בפוסט :)

      התיאור של סודרי, איך עבר מיישוב ליישוב והוציא אנשים החוצה, מכמיר לב באנכרוניזם המגושם שלו. בנאדם, תתעורר ותריח את האינטרנט. אלפים יכולים לראות את הסרט שלך מבלי שייצאו מבתיהם. אני לא מדברת פה על רוזנטל ועל שיקוליו שאני בהחלט מכבדת, אלא על מישהו שכן החליט שהוא רוצה להפיץ לרבים את סרטו ובחינם.

      אני מסכימה איתך, אבל אבל אבל: נדמה לנו שכו-לם באינטרנט, וזה לא מדויק. יש לי חשש גדול שהאנשים שסודרי הוציא מהבתים לא היו רואים את הסרט בדרך אחרת, וזה, מבלי לפקפק בנכונות ההצעה שלך אליו.

      צטט: החגב עומד יציב 2008-09-01 16:12:33

      "ניל יאנג, בדר"כ לא אחד שמפיל אותי מהרגליים"

      מופתע

       

       אגב עמיר זה שנתת ניל יאנג אקוסטי ולא קישרת לCortez the killer זה בושות. 

      הנה:

      http://www.youtube.com/watch?v=Pnc4-yqB520

       

        1/9/08 16:16:


      המלצתי על אופנן. ונתתי קישור לדף הבית שלו בדה מרקר, לדעתי חשוב עוד יותר לבקר באתר שלו:

       

      http://www.ofanan.com

      שנים שהוא עושה עבודה שקטה ויסודית.

      "ניל יאנג, בדר"כ לא אחד שמפיל אותי מהרגליים"

      מופתע

        1/9/08 15:59:

      גם הכרטיסים להקרנה הראשונה לציבור, היום בערב, אזלו זה מכבר בסינמטק תל אביב.

       

      התיאור של סודרי, איך עבר מיישוב ליישוב והוציא אנשים החוצה, מכמיר לב באנכרוניזם המגושם שלו. בנאדם, תתעורר ותריח את האינטרנט. אלפים יכולים לראות את הסרט שלך מבלי שייצאו מבתיהם. אני לא מדברת פה על רוזנטל ועל שיקוליו שאני בהחלט מכבדת, אלא על מישהו שכן החליט שהוא רוצה להפיץ לרבים את סרטו ובחינם.

        1/9/08 15:51:

      צטט: מבינה באנשים 2008-09-01 14:13:54

      חשוב שהסרט יוקרן בפריפריה,שם נפגעים מרבית האנשים ואפילו אינם מודעים למחיר שמשלמים.

      אסור שהדיון ישאר בבועת התקשורת התל אביבית (בועה לא נאמר בביקורת אלא באמת מתוך הכרות עם המרכז והפרפריה,שהפערים ביניהם מכאיבים).

      נכון המטומטמים חושבים שרוב הנשים שלהם מעל 50 בעלות שד אחד, ככה זה בטבע...

       

        1/9/08 15:38:


      זה טוב ויפה, אותה שיטה של זרמון גולדמן ליצור באזז.

       

      הטלוויזיה פוסלת בגלל שזה פרובוקטיבי, והנה יש לנו מתכון מוצלח לאימפקט מצטבר כולל כתבת ענק בסופ"ש מעריב.

       

      סתימת הפיות, אם הייתה, רק תרמה ליצירת גל שמועות שבונות סיפור, סיפור שמתפוצץ יפה בקופות.

      אחלה גל, אחלה יח"צ.

       

      עבודה חשובה.

       

      והנה לכם אחד שמדבר כבר הרבה זמן מבשטח:

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?u=46094

       

       

        1/9/08 15:33:


                                   שלום קיטל (ו)- א'

       

      מאז ששלום קיטל החל בעבודתו עם אהוד ברק חל ממש שינוי , שינוי פשוט, אהוד שר הבטחון פשוט מדבר.

      אתמול הוא התראין אצל עודד בן עמי, והיה ממש תענוג. פשוט ראינו שר ביטחון, שר בישראל, מדבר, עונה, עונה על מה ששואלים אותו, מסביר בפשטות את מצבנו, עונה על "מצבו" (מגורים בחומה ומגדל), על רעיתו....

      כמה פשוט, כמה אמיתי, כמה נכון.. בלי כלמיני יועצים, נוכלויות, "זה אמרו לו להגיד"...

      לפני ימים אחדים עשו ב"שש עם" מבצע, והציגו את כל הליצנים של קדימה, ופשוט קבלת תחושה של שאול כלום וציפי שום דבר, ומאיר בעל הנס, ואבי האומה דיכטר,בקושי יכולים לנהל גן של ויצ"ו, ומדקלמים טקסט של יח"צנים.

      אתמול נשמתי לרווחה, וראיתי אדם שאסור שאפילו דקה לא יהיה רוה"מ או לפחות  שר הביטחון.

      כי פשוט אין לנו מישהו אחר!! 

       

       

                                                                                               (הכותב אינו אוביקטיבי)

        1/9/08 14:59:


      המלצה להפקה:

      אני מעוניין לקנות את הDVD כתמיכה ביוצרי הסרט.

      אם גדול עליכם לייצר באתר האינטרנט של הסרט טופס לקנייה מאובטחת, פשוט תפתחו חשבון ב-ebay ומכרו אותו משם.

      תודה מראש ובהצלחה!

       

        1/9/08 14:59:


      מדינת ישראל ידועה בחלוקת משאביה לפרט הנבחר.

      זה התחיל כחזון ציוני: לבנות, להקים, ליצור, כמה שיותר מהר מדינה מתפקדת.

      ותמיד היו מי שידעו לנצל את המצב בעיקר לתועלתם הפרטית.

      רק שפעם היה מדובר במפעלים קטנים שגדלו פרחו ושיגשגו בזכות מענקים, הנחות והטבות מפליגות, שהפכו את בעליהם למיליונרים, ואילו עם השנים גדל התיאבון והתרחב החזון.

      וכי למה להסתפק רק במיני הטבות מפליגות מטעם המדינה כשאפשר גם לנצל את משאבי הטבע שלה? ומדוע להיות כל כך צנועים ולהסתפק בתואר מיליונרים בקנה מידה ישראלי, כשאפשר ואף רצוי להיות מיליארדרים בקנה מידה בינלאומי?

      מופתע  

      לאנשים מסוגו של מיקי רוזנטל מתייחסים כאן בהתאם לאימרה הידועה: הכלבים נובחים והשיירה עוברת.

      אז אצלנו השיירה מה-זה דוהרת. ואילו הכלבים? מי בכלל סופר אותם. אז או.קיי יש קצת רעש סביב הסרט, ובעיקר מודעים לו המקורבים לתקשורת.

      ומחר? נאדה.

      כי זה אנחנו. כל אחד מנסה לחטוף כמה שיותר לעצמו, ואף אחד לא עולה על שום בריקדה. בשביל כלום.

      דוגמה פרקטית מהחיים: כשהגעתי בפעם הראשונה בחיי לניו יורק (וזה היה לפני שנים) אף אחד לא קנה חסה, וזה בעיר שבה אוכלים חסה עם כל דבר.

      אני אז עוד לא ידעתי מי נגד מי ולמה, אבל בסופרמרקט כשהושטתי יד לערימות החסה שהוזלו משמעותית, היה מי שהסביר לי בעדינות למה לא. זה היה איזשהו חרם צרכני לצרכי מחאה בגלל תנאי העבדות של ילדים מקסיקנים שקטפו את החסות בשדות, או משהו כזה.

      ואילו אצלנו?

      לא רק שלא יעלה על דעתו של אף אחד לארגן חרם חסות, כדי למחות נניח על תנאי עבודתם של התאילנדים (סתם דוגמה), אלא מיד ירוצו כולם למלא סליהם בחסות, שמא יחסר, ובעיקר כי זה הוזל. ומה כ'פת לנו בכלל.

       

        1/9/08 14:37:
      אני רצה לראות. תודה על הדיווח המרתק. חבל שלא הייתי שם
        1/9/08 14:26:

      דבורית, יופי של סקירה. תודה רבה.
        1/9/08 14:13:

      חשוב שהסרט יוקרן בפריפריה,שם נפגעים מרבית האנשים ואפילו אינם מודעים למחיר שמשלמים.

      אסור שהדיון ישאר בבועת התקשורת התל אביבית (בועה לא נאמר בביקורת אלא באמת מתוך הכרות עם המרכז והפרפריה,שהפערים ביניהם מכאיבים).

        1/9/08 14:05:

      צטט: ירמי עמיר 2008-09-01 13:55:47
      מאחר והייתי גם בבית סוקולוב וגם בסרט, אני יכול לומר, שהכינוס באגודת העיתונאים היה דל משתתפים, לצערי, ולא ראיתי את ההמונים ש"עוררו אותו לחיים".

      בוא נחזור על מה שכתבתי:
      "...הכל התחיל בשש וחצי, כשבית סוקולוב המנומנם התעורר לחיים. רוזנטל הגיע, המצלמות התחילו להצטלם, ובקיצור, מזמן לא שקק המקום כל כך"

      בוא נקרא את שש המילים האחרונות. לדעתי הן מתייחסות לתורת היחסות.

       זה נראה יותר כישיבת הספד לעיתונות הדעתנית, הנשכנית והאמיצה, בנוכחות כמאה אנשי תקשורת ויוצרים.
      כ-100 זה לא מעט, אם כי אני ממש משוכנעת שזה יותר כ-150.

      האחרון כיבה את האור.

      בקשר לעתיד של מיקי - אני ממש מקווה שיהיה בסדר.

       

       


      מאחר והייתי גם בבית סוקולוב וגם בסרט, אני יכול לומר, שהכינוס באגודת העיתונאים היה דל משתתפים, לצערי, ולא ראיתי את ההמונים ש"עוררו אותו לחיים". זה נראה יותר כישיבת הספד לעיתונות הדעתנית, הנשכנית והאמיצה, בנוכחות כמאה אנשי תקשורת ויוצרים. האחרון כיבה את האור.

      הנוכחות בסרט, לעומת זאת, היתה יותר מעודדת ורק חיזקה בעיני את האמירה של רינו צרור על האבק שישקע עוד כמה חודשים ושמיקי רוזנטל יישאר לבד, אולי עם עוד עשרה אנשים לידו. מקווה בשביל כולנו, שזה לא יקרה.

        1/9/08 12:53:

      צטט: מיא 2008-09-01 12:51:10

      הסיפור של הסרט הזה - שגם אני הייתי בין היוקרתיים שזכו לראות אתמול - פשוט מאוד:

       

      האחים עופר קיבלו זכות לקנות חברות ממשלתיות כלומר נכסי מדינה, ששייכים לי ולכם - בפסיק משווין, לא חברה אחת ולא פעם אחת אלא בנקודות זמן שונות.

       

      החברות האלה שנמכרו במיליונים שוות היום מיליארדים ועושות רווחי עתק לשנה.

       

      פקידי האוצר שהחליטו על סכומי המכירה וניהלו את המו"מ מול האחים עופר והעו"דים באי כוחם עובדים היום רובם בחברות של האחים עופר.

       

      נוסף לכך, החברות הללו, שמנצלות את משאבי הטבע של ישראל, אינן שומרות על תקני הבטיחות המינימליים של המשרד לאיכות הסביבה, וכתוצרה מכך יש בסביבת המפעלים שלהן ריבוי של מקרי סרטן, הפלות, מומים ומחלות אחרות.

       

      כל ההתנהלות הזאת גובתה בנתונים מספריים בעדויות ובמסמכים משפטיים.

      ֿ

      את כל הסיפור הכלכלי/משפטי/תיעודי האמנם מקומם ומעצבן הזה אך גם משמים, הצליח מיקי רוזנטל להפוך לסרט ממש מעניין, די מותח, מצחיק לפרקים, סנטימנטלי, מגחיך רבות מהנפשות הפועלות, מגחיך אותנו כציבור שמשתינים לו על הראש והוא משוכנע שזה גשם, מגחיך את המנהיגים שלנו שמתרפסים עד כלות בפני בעלי ההון, מגחיך שומרים במשרדים ממשלתיים וברשויות, למשל, שלא נותנים לו לצלם בתואנה שזה "שטח פרטי" ולא מבינים שמשרד ממשלתי הוא שטח ציבורי, או עיריית תל אביב היא שטח ציבורי - עד שקוראים למשטרה ובא שוטר נורמלי אחד בסדום ואומר שהוא לא רואה מה הבעיה לצלם במסדרונות העירייה...

       

      ובקיצור, זה סרט נפלא לדעתי, לא רק סרט 'חשוב' ו'אמיץ', אלא גם כיפי לצפייה ומעניין ובעיקר מותיר את הצופים בהרגשה שהריקבון והשחיתות בחברה הישראלית הרבה יותר עמוקים ומושרשים מאשר מעשה פשע נקודתי ופורנוגרפי ומחריד ככל שיהיה שמצליח להחריד את המדינה למשך חמישה ימים תמימים.

       

       

      ~אייקון מהנהן בהסכמה~
        1/9/08 12:51:

      הסיפור של הסרט הזה - שגם אני הייתי בין היוקרתיים שזכו לראות אתמול - פשוט מאוד:

       

      האחים עופר קיבלו זכות לקנות חברות ממשלתיות  כלומר נכסי מדינה, ששייכים לי ולכם - בפסיק משווין, לא חברה אחת ולא פעם אחת אלא בנקודות זמן שונות.

       

      החברות האלה שנמכרו במיליונים שוות היום מיליארדים ועושות רווחי עתק לשנה.

       

      פקידי האוצר שהחליטו על סכומי המכירה וניהלו את המו"מ מול האחים עופר והעו"דים באי כוחם עובדים היום רובם בחברות של האחים עופר. 

       

      נוסף לכך, החברות הללו, שמנצלות את משאבי הטבע של ישראל, אינן שומרות על תקני הבטיחות המינימליים של המשרד לאיכות הסביבה, וכתוצרה מכך יש בסביבת המפעלים שלהן ריבוי של מקרי סרטן, הפלות, מומים ומחלות אחרות. 

       

      כל ההתנהלות הזאת גובתה בנתונים מספריים בעדויות ובמסמכים משפטיים.

      ֿ

       את כל הסיפור הכלכלי/משפטי/תיעודי האמנם מקומם ומעצבן הזה אך גם משמים, הצליח מיקי רוזנטל להפוך לסרט ממש מעניין, די מותח, מצחיק לפרקים, סנטימנטלי, מגחיך רבות מהנפשות הפועלות, מגחיך אותנו כציבור שמשתינים לו על הראש והוא משוכנע שזה גשם, מגחיך את המנהיגים שלנו שמתרפסים עד כלות בפני בעלי ההון, מגחיך שומרים במשרדים ממשלתיים וברשויות, למשל, שלא נותנים לו לצלם בתואנה שזה "שטח פרטי" ולא מבינים שמשרד ממשלתי הוא שטח ציבורי, או עיריית תל אביב היא שטח ציבורי - עד שקוראים למשטרה ובא שוטר נורמלי אחד בסדום ואומר שהוא לא רואה מה הבעיה לצלם במסדרונות העירייה...

       

      ובקיצור, זה סרט נפלא לדעתי, לא רק סרט 'חשוב' ו'אמיץ', אלא גם כיפי לצפייה ומעניין ובעיקר מותיר את הצופים בהרגשה שהריקבון והשחיתות בחברה הישראלית הרבה יותר עמוקים ומושרשים מאשר מעשה פשע נקודתי ופורנוגרפי ומחריד ככל שיהיה שמצליח להחריד את המדינה למשך חמישה ימים תמימים. 

        1/9/08 12:46:

      צטט: velvet 2008-09-01 12:27:10


      רבקה, צודקת לגמרי. מקווה שיקראו הנוגעים.

      אופס, בדקתי את עצמי וזה לא למעלה משבוע - רק 6 ימים. שזה גם הרבה, אבל אם להתלונן אז לפחות בהגינות.

       

        1/9/08 12:32:

      צטט: rikyc 2008-09-01 11:44:03


      תודה. הטור כתוב מעולה ואני כמובן אלך לראות את הסרט.

      לאשתו של סמי עופר צריך לומר, FUCK U!

      ממש צריך לומר את זה? חייבים?

       

        1/9/08 12:27:

      רבקה, צודקת לגמרי. מקווה שיקראו הנוגעים.
        1/9/08 12:14:

      תודה על הסיקור הממצה ושאפו למיקי רוזנטל. מאוד רציתי להיות בכנס, ואז לראות את הסרט, אבל נגמרו הכרטיסים אז ויתרנו. לנסוע שעה וחצי לכל כיוון + חצי שעה חיפושי חניה בשביל כנס זה יותר מדי אפילו בשביל מתעבת הון-שלטון כמוני.

       

      וברשותך אנצל את הבמה אצלך לעוד הערה אם איזה נציג רוזנטל קורא כאן:

      ניסיתי להזמין DVD / DVD + הרצאה על הסרט (יש באתר הסרט כתובת דוא"ל לפנות אליה כדי לעשות את זה) - אף אחד לא חזר אליי (זה כבר למעלה משבוע).

       

      ניסינו להזמין כרטיסים באתר הסינמטק - זה נתן את האופציה להזמין (כולל הקלדת כרטיס אשראי וכל הפרטים לגבי הסרט הספציפי הזה) אבל לא נתן שום אישור - בבירור טלפוני הסתבר שזה בגלל שלא היו כרטיסים.

       

      נכון שיותר קשה להרים מאבק כשאתה לא בצד של ההון-שלטון, אבל בעיניי אלה דברים מאוד בסיסיים: לענות למי שפונה אליך כדי לקנות את הסרט. לוודא שלא מוכרים באתר כרטיסים שאין. בסיסי לגמרי בעיניי.

       

       

        1/9/08 12:02:

      צטט: velvet 2008-09-01 11:52:43

      צטט: נועה אסטרייכר 2008-09-01 11:51:23

      אני? חושבת שאת מתבטלת?!MOI?!

      דבורית, בתור מי שהחליפה אותך פעם-פעמיים ב'אצבעות' וכמעט מתה, סביר להניח שזו ממש לא דעתי.

      יואו, לא את, לא את, אוף!

       

       

       YEAH, YEAH

      קריצה

       

        1/9/08 11:52:

      צטט: נועה אסטרייכר 2008-09-01 11:51:23

      אני? חושבת שאת מתבטלת?!MOI?!

      דבורית, בתור מי שהחליפה אותך פעם-פעמיים ב'אצבעות' וכמעט מתה, סביר להניח שזו ממש לא דעתי.

      יואו, לא את, לא את, אוף!

       

       

        1/9/08 11:51:

      צטט: velvet 2008-09-01 11:48:10

      צטט: נועה אסטרייכר 2008-09-01 11:43:47

      צטט: velvet 2008-09-01 11:42:09

      צטט: נועה אסטרייכר 2008-09-01 11:18:39

      בכנס לא הייתי (כן, צריך לעבוד לפעמים),

      יש אנשים שזו העבודה שלהם

      אבל הסרט, למרות "חוסר-קולנועיותו" לכאורה, היה טוב.

      ברור שהוא קולנועי, אם אפשר בכלל להגיד משפט כזה

      איך את מכסחת אותי באלגנטיות, וואי וואי.

      ממש לא, להפך, רמזתי, שבניגוד לרבים וטובים החושבים שאני מתבטלת, אני לא :)

      ובגלל זה אמרתי 'לכאורה', כי איך סרט יכול להיות 'לא קולנועי'?

      וחוץ מזה- האנימציות והמוזיקה היו תענוג.

      נכון נכון נכון

       

       

       אני? חושבת שאת מתבטלת?!MOI?!

      דבורית, בתור מי שהחליפה אותך פעם-פעמיים ב'אצבעות' וכמעט מתה, סביר להניח שזו ממש לא דעתי.

       

        1/9/08 11:48:

      צטט: נועה אסטרייכר 2008-09-01 11:43:47

      צטט: velvet 2008-09-01 11:42:09

      צטט: נועה אסטרייכר 2008-09-01 11:18:39

      בכנס לא הייתי (כן, צריך לעבוד לפעמים),

      יש אנשים שזו העבודה שלהם

      אבל הסרט, למרות "חוסר-קולנועיותו" לכאורה, היה טוב.

      ברור שהוא קולנועי, אם אפשר בכלל להגיד משפט כזה

      איך את מכסחת אותי באלגנטיות, וואי וואי.

      ממש לא, להפך, רמזתי, שבניגוד לרבים וטובים החושבים שאני מתבטלת, אני לא :)

      ובגלל זה אמרתי 'לכאורה', כי איך סרט יכול להיות 'לא קולנועי'?

      וחוץ מזה- האנימציות והמוזיקה היו תענוג. 

      נכון נכון נכון

       

       

        1/9/08 11:44:


      תודה. הטור כתוב מעולה ואני כמובן אלך לראות את הסרט.

      לאשתו של סמי עופר צריך לומר, FUCK U!

        1/9/08 11:43:

      צטט: velvet 2008-09-01 11:42:09

      צטט: נועה אסטרייכר 2008-09-01 11:18:39

      בכנס לא הייתי (כן, צריך לעבוד לפעמים),

      יש אנשים שזו העבודה שלהם

      אבל הסרט, למרות "חוסר-קולנועיותו" לכאורה, היה טוב.

      ברור שהוא קולנועי, אם אפשר בכלל להגיד משפט כזה

       

       

       איך את מכסחת אותי באלגנטיות, וואי וואי.

      אז לא, דבורית, העבודה שלי לא כוללת כנסי עיתונאים, לצערי (בטח היה אחלה מיץ-פז ובורקס בכניסה).

       

      ובגלל זה אמרתי 'לכאורה', כי איך סרט יכול להיות 'לא קולנועי'?

      וחוץ מזה- האנימציות והמוזיקה היו תענוג. 

       

        1/9/08 11:43:

      צטט: st_s 2008-09-01 11:19:22


      זה מעניין איך אותה מציאות נראית לשני אנשים - כל כך שונה.

      כי אני בניגוד לדבורית לא חושבת שבית סוקולוב שקק חיים.

      כן. היו כמה עשרות אנשים. אבל לא. לא היה מלא.

      לא כמו שהיה צריך להיות בנסיבות הכל כך חשובות האלו.

      כזו אני, תמיד רואה את החצי המלא של הכוס.
        1/9/08 11:42:

      צטט: נועה אסטרייכר 2008-09-01 11:18:39

      בכנס לא הייתי (כן, צריך לעבוד לפעמים),

      יש אנשים שזו העבודה שלהם

      אבל הסרט, למרות "חוסר-קולנועיותו" לכאורה, היה טוב.

      ברור שהוא קולנועי, אם אפשר בכלל להגיד משפט כזה

       

       

        1/9/08 11:19:


      זה מעניין איך אותה מציאות נראית לשני אנשים - כל כך שונה.

      כי אני בניגוד לדבורית לא חושבת שבית סוקולוב שקק חיים.

      כן. היו כמה עשרות אנשים. אבל לא. לא היה מלא.

      לא כמו שהיה צריך להיות בנסיבות הכל כך חשובות האלו.

       

      ובעיקר, מה שאותי הטריד, זו העובדה שרינו צרור (למרות המניפולטיביות של דבריו) צדק בכל מילה. בסופו של דבר מיקי רוזנטל בודד מאוד במאבקו. ממש לא נראה לי שהרבה מהקהל (ששוב לטעמי לא היה גדול בבית סוקולוב) יהיה איתו בימים הבאים אחרי שיתפזר העשן. וגם לא נראה לי שהרבה אומץ או ביצים נשארו מנת חלקם של אחינו מהתקשורת.

      וזה לא מפתיע כי כמה כתבות חשובות באמת נעשות בעיתונות הכתובה והמשודרת בשנים האחרונות?

      כמה כתבות שמתעסקות בדברים הקריטיים לחיינו כאן?

      כמה עיתונאים עם אג'נדה והשקפת עולם ברורה וסדורה ודבקות במטרה יש כאן בכלל?

      על אצבעות של יד אחת (וגם זה בקושי) - אפשר לספור אותם.

        1/9/08 11:18:

      בכנס לא הייתי (כן, צריך לעבוד לפעמים), אבל הסרט, למרות "חוסר-קולנועיותו" לכאורה, היה טוב.

      הוא הצליח להסביר לאנשים כמוני (שההבנה שלהם במספרים מסתכמת בלטעות בעודף במכולת) את תרמיות המליונים והמיליארדים, את הקומבינה והשיטה והשקשוקה.

      שאפו על הביצים.