כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קצת ממני

    הלואי והייתי יודעת לצייר. ציור נראה לי תמיד הכישרון האולטימטיבי בדרך אל האושר. צבעים, מכחול, עוצמה וזהו...אתה בדרך לעצמך...וכולם רואים, נפעמים, נדהמים, והצבעים שלך מרוחים ככה למול העיניים והן בוהקות, מתרגשות. התרגשות מיידית כזו, כמו זעקה שפורצת מהבטן. בבת אחת. מבט אחד והיא עולה...

    לא יודעת לצייר, כישרוני מסתכם בשרטוט של ארנב עם שתי שיניים גדולות. לא משהו מיוחד. בכלל לא. מציירת אותו בדר\"כ על כרטיסי ברכה לאירועים. כשיש. בזמן האחרון יש פחות ופחות. אולי כי התבגרנו.

    לא יודעת לצייר, ובכל זאת מסתובבים אצלי בבטן צבעים שרוצים לפרוץ החוצה. לפעמים הם אפורים מדי, לפעמים דוקא בהירים. והם מסתובבים שם בבטן חסרי מנוחה, מחפשים דרך לצאת. לפעמים הם רבים ביניהם. אני לא מתערבת. לא תמיד הטוב מנצח.

    לא יודעת לצייר וכנראה שלעולם גם לא אדע, אז מה שנשאר לי אלו המילים...מילים כתובות...קצת ממני...

    ארכיון

    הילד הכי חכם בכיתה

    90 תגובות   יום שני, 1/9/08, 16:25


    אז זהו, יש תחילת שנה כזו ברקע...ואפילו רוח סתיו בטעם שמש של אוגוסט, והיורש (מסכן, אם רק היה יודע מה יש לו לרשת...) בדרך לביה"ס עם אבא. ילקוט חדש. אמא מנופפת לשלום מהחלון.

    אידיליה.

     

     

     אוקיי,  אז החלון של אמא זה לא החלון של אבא, וממחר לצד מערכת השעות תתווסף מערכת אלטרנטיבית של חזרה לשגרה  "היום אצל אבא, היום אצל אמא, היום אצל אבא, היום אצל אמא" (איך הוא לא מתבלבל?).  אבל אם  לא נתייחס ל"פרטים השוליים" האלו...אז ספטמבר בדר"כ מתחיל להכניס את הסתיו אל הגוף.  בהתחלה קצת נתקע בגרון, לאט,לאט מתחיל לרדת. ועוד מעט כבר סתיו. רוצה קצת קור מסביב, כמה אפשר עם השמש הזו. והיורש? היום אצל אמא מחר אצל אבא, מזל שיש רק בית ספר אחד.

     וכן, גם השנה  הוא בטח יהיה הכי חכם בכיתה, והמורה תגיד "יש לכם ילד מבריק", אבל  מה עם הדברים החשובים באמת? אילו שבסופו של דבר לא מסתיימים בציון לשבח?..

    איך הוא ילמד זוגיות מהי אם הזוגיות היחידה שיש לו היא עם אמא לבד בבית? ואיך הוא ידע לאהוב באמת, אם לא ראה את אמו נאהבת ואוהבת? ואיך הוא ידע לתת, אם לא ראה ויתור בין גבר לאישה? ואיך הוא יהפוך לבן אדם טוב אם לא ראה נתינה בין מבוגרים ככה אצלו בסלון? ואיך הוא ילמד לא להיות אגוצנטרי אם לא ראה משפחה שהוא רק חלק ממנה ולא המרכז? ואיך הוא ילמד לא להיות אגואיסטי אם המבוגר שמסביבו מתנהל רק עבורו? ואיך הוא ידע לסמוך אם הבין בגיל ככ צעיר שאין שום דבר בטוח בחיים? בינתיים,  מוצאת אצלו במחשב חיפושים בגוגל אחרי שדיים ובחורות בעירום. כן, עירום הוא כתב שם. בלי שגיאות בכלל. טוב הוא הילד הכי חכם בכיתה.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (89)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/10/08 21:59:

      קצת באיחור אך בכל זאת.
      כתוב מאד יפה.
      נגע בי אישית בשל היותי במצב דומה ועם תחושות דומות בנוגע למציאות זו (בתי החלה השנה את לימודיה בכיתה א' ).יפה היה השימוש במשפט " החלון של אימא זה לא החלון של אבא".את כותבת בד"כ יפה ואני חושב שזה אחד הפוסטים היפים שלך (לא קראתי כמובן את כולם) , ואולי אני חושב כך בגלל האמור בשורה השלישית לתגובתי.למרות הדברים המרגיעים שקיימים בחלק מהתגובות, שאין כוונתי לסתור אותם ( במיוחד לאור זאת שניכר בך כי את מודעת ורגישה לנושאים שהעלית) ,ולמרות מה שנאמר על ידי אחדים על היכולת של הילדים להסתגל ועל כך שחינוכם לדברים מסוג זה מגיע לא רק מהבית וכדו',אני חושב שאין לזלזל כלל בדברים שהעלית .הרבה נכתב על כך וגם לי אין ספק בכך שחלק גדול ממרכיבי האישיות של ילדינו,לרבות תפיסתם ,האמון שלהם וכדו' בנוגע לזוגיות ומערכות יחסים (כמו לדברים נוספים שהזכרת )נזרעים במקומות שציינת. המציאות הזאת של חייהם (היום יום הזה שתיארת )היא לכשעצמה בעלת עצמה והשפעה חזקים ביותר והתעלמות או ניסיון טשטוש לא יואילו (איני רומז כאן חלילה שיש לשבת כל היום ורק לחשוש ולחשוב על כך, לא, ללא ספק יש לא מעט כיוונים חיוביים אליהם ניתן להפנות אנרגיות אלו , אך גם אין להתעלם ממחיר מסוים שקיים במצב בו אנו וילדינו נמצאים )איני נכנס כאן לשאלה ,שהוזכרה על ידי חלק, מה עדיף , שיחיו עם מציאות זוגית גרועה או עם חוסר השלמות במציאות שהצגת ?על אף חשיבותה זאת לא השאלה שהעלית כאן.
        11/9/08 08:56:

      אל תדאגי הוא ילמד,

      כולם לומדים את האהבה

      זו דרכו של עולם...

        8/9/08 01:19:

      יפה כתבת.

       

      ועל כך אמר חליל ג'ובראן 

       

      ילדכם אינם ילדכם

      כי פרי געגועי החיים אל עצמם

      באים המה דרככם, אך לא מכם.

      חיים עמכם, אך אינם שיכים לכם.

      תנו לילדכם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם ....

        7/9/08 14:46:

      לפעמים יש חלומות לא ברורים...קטועים...ובעיקר הרבה מדי פחדים אני חושבת...

      ותודההה...

       ובנימה מרגיעה:

       והכל מסתדר ומגיע אל מקומו בשלום. כי לילדים יש הרבה משלהם, מתוך עצמם. הרבה כח, הרבה שמחה,

      הרבה. לא צריך לדאוג יותר מדי, למרות שברור שיש את כל הסיבות לדאוג, לכאורה.

        4/9/08 13:00:

      חיוך לחיי כל הילדים הכי חכמים בכיתה...וכן אתה צודק...ילמדו..טוב..רע...כבר לא תלוי בנו...
        4/9/08 09:45:

      אהבתי לקרוא את הפוסט הנ"ל . 

      כל כך נכון ועמוק. 

      כל הזמן אנו מבקרים את עצמינו , איך אנו כהורים ומה היה שונה אילו היינו במערכת "נורמאלית"

       

      אני שמח להגיד שאם כל הקושי , הילדים יצליחו ללמוד הכל ,

       תרצי או לא תרצי (כולל גם לינקים של אתרי ערום ברשת)  

      כנ"ל גם לגבי התנהגות ויחסים בין בני זוג .

       

      ותמיד אומר שה"רע" הזה עדיף על מערכת יחסים / זוגיות לא תקינה.

       

      שיהיה לך יום מקסים עם המון אופטימיות ,

      אהה וגם שנה מוצלחת

      (אגב הבן שלי הוא הכי חכם בכיתה ....) 

        3/9/08 23:27:

      צטט: איציק-דור 2008-09-03 22:59:08

       אני מאחל לך ידידי שתמצא אהבה ותראה לילדים שלך שאפשר גם אחרת !

       הכישלון בגירושים אינו הבעיה  אלא עצם העובדה שהילדים חוו את חוסר האיכפתיות בזוגיות !

      גם ילדי ראו מריבות ונישואים מתפרקים ובכל זאת יודעים ומבינים שזוגיות זאת אהבה.ולא תמיד זה מסתדר.

       

      כן...הכישלון בגירושים הוא הבעיה הקטנה בסיפור...וכן...כולם צריכים להוכיח לעצמם ולילדים שאפשר גם אחרת...

        3/9/08 23:24:

      צטט: אני סי 2008-09-03 21:45:01

      * גמאני באותה ה"קלחת"..

      מה שילמד בבית הספר.. טוב.

      מעבר לכך אנחנו הדוגמא..

      מאמינה שעוד תאהבי ותהיה נאהבת

      ותהיה לו דוגמא לזוגיות.

      מה גם שלפעמים כשאין דוגמא אנו בונים לעצמנו

      חיים וזוגיות ומשפחה כפי שחלמנו.. מנסיוני :)

      בהצלחה בביצפר ובחיים.

        

       

      ממממ כן...צודקת אנחנו הדוגמא...ולא תמיד יש דוגמא...לפעמים יש חלומות לא ברורים...קטועים...ובעיקר הרבה מדי פחדים אני חושבת...

      ותודההה...

        3/9/08 22:59:

      צטט: white raven 2008-09-02 13:28:04

      אני מאד מזדהה עם מה שכתבת.

       

      סיפור שהיה כך היה:

       

      כחצי שנה אחרי שנפרדנו, הייתי חולה איזה ערב אצל חברתי. טרם סיפרתי כלל לילדים שיש לי חברה - לא ראיתי סיבה לערב אותם. אבל היות והייתי חולה - החברה שלי התקשרה אליי למחרת - אבל כשבני היה איתי ברכב.

       

      התלבטתי אם לענות בנוכחותו. לא עניתי. הוא שאל למה לא ומי זאת. בהססנות הסברתי שיש לי מישהי. אז הוא שאל למה לא עניתי. הסברתי כי לא ידעתי איך יגיב. הוא ענה שאין לו בעיה (היה בן 11). אז כשהתקשרתי שוב עניתי והזהרתי אותה שהיא בדיבורית עם בני בהאזנה. אז היא שאלה איך אני מרגיש ואם אכלתי. עניתי לה שאני מרגיש יותר טוב ואכן אכלתי.

       

      לאחר שסגרתי, הבן נראה לי נורא מבולבל. שאלתי מה הבעיה. הוא שאל אם אני בטוח שזו החברה שלי. עניתי לא שכן - ושאלתי למה הוא לא מאמין שזו החברה שלי. אז הוא השיב:

       

      "אם זאת החברה שלך, למה זה עניין אותה בכלל איך אתה מרגיש ואם אכלת".

       

      אכן - זה בעיה ללמד ילדים על זוגיות לאחר נישואין כושלים. כאמור - מזדהה איתך מאד.

       

      לביא

       

       

       

       אני מאחל לך ידידי שתמצא אהבה ותראה לילדים שלך שאפשר גם אחרת !

       הכישלון בגירושים אינו הבעיה  אלא עצם העובדה שהילדים חוו את חוסר האיכפתיות בזוגיות !

      גם ילדי ראו מריבות ונישואים מתפרקים ובכל זאת יודעים ומבינים שזוגיות זאת אהבה.ולא תמיד זה מסתדר.

        3/9/08 21:45:

      * גמאני באותה ה"קלחת"..

      מה שילמד בבית הספר.. טוב.

      מעבר לכך אנחנו הדוגמא..

      מאמינה שעוד תאהבי ותהיה נאהבת

      ותהיה לו דוגמא לזוגיות.

      מה גם שלפעמים כשאין דוגמא אנו בונים לעצמנו

      חיים וזוגיות ומשפחה כפי שחלמנו.. מנסיוני :)

      בהצלחה בביצפר ובחיים.

        

        3/9/08 14:20:

      צטט: h.michal 2008-09-03 09:37:56

      הי,

       

      אני אחרי פרידה בכניסה לגן- אבל לא סתם עם איזו דמעה מתגלגלת על הלחי, אלא פרץ צרחות היסטריה אמיתי. מהסוג שגודעים בפשוט להסתובב וללכת.

      אני כל כך מזדהה איתך.

      יש לי תקופה כל כך נאחסית, ממש לא מאפיין אותי. בשישי הקודם התארחתי במסיבה אצל חברת ילדות- כולם שם היו זוגות של 20 שנה, השיחות נסבו על יעדים לטיסה, באיזו מחלקה, סוגי פרקטים. גם נתקעתי כגלגל חמישי, גם קמתי למחרת עם הנג אובר שבסיסו קנאה. כמה אפשר לשחק אותה עם צואר זקוף ואיזה קול ברווקות המחודשת? די, אני אתן לזה שם- השרדות כלכלית, מהיד לפה, מחודש לחודש. נכון, אני בזה לתרבות הצריכה, אבל בכלל, בכלל לא היה אכפת לי לבחון את זה ממקום של בחירה.

      אז זה עכשיו.

      בדרך כלל הייתי אומרת לך ולעצמי, ובלי להתבלבל- פירקנו בעיקר למענו.

      בשביל הסיכוי שלו למודלינג אחר של זוגיות.

      לבית בלי מתח, עם אויר יותר קל .

       אז בחרנו לא טוב. מהבחירה השגויה נבט פרח נדיר. ואנחנו מצליחות, צעירות וכוסיות, לקחנו לעצמנו צ'אנס לתקן. וזה יקרה בשנה החדשה הזו!!!!!!

      מיכל.

       

       

      אוי...כמה מבינה...כמה מבינה...פשוט אין לך מושג...או שדוקא יש ובגלל זה הגבת כמו שהגבת...

      והכל נכון...

        3/9/08 14:19:

      צטט: noontet 2008-09-02 20:17:26


      הופסס וכמעט ששכחתי את העיקר - נהניתי מאוד לקרוא. רגוע

      חיוך תודה

       

        3/9/08 14:18:

      צטט: ariel pridan 2008-09-02 17:40:13


      שיעור שלמדתי מהבן הגדול שלי.

      לא חשוב מה תלמדי אותם במילים, מה תגידי.

      חשוב מה תהיי, איך תהיי.

       

       


      בהחלט. בדיוק מה שכתבתי בפוסט.

      תודה חיוך

        3/9/08 09:37:

      הי,

       

      אני אחרי פרידה בכניסה לגן- אבל לא סתם עם איזו דמעה מתגלגלת על הלחי, אלא פרץ צרחות היסטריה אמיתי. מהסוג שגודעים בפשוט להסתובב וללכת.

      אני כל כך מזדהה איתך.

      יש לי תקופה כל כך נאחסית, ממש לא מאפיין אותי. בשישי הקודם התארחתי במסיבה אצל חברת ילדות- כולם שם היו זוגות של 20 שנה, השיחות נסבו על יעדים לטיסה, באיזו מחלקה, סוגי פרקטים. גם נתקעתי כגלגל חמישי, גם קמתי למחרת עם הנג אובר שבסיסו קנאה. כמה אפשר לשחק אותה עם צואר זקוף ואיזה קול ברווקות המחודשת? די, אני אתן לזה שם- השרדות כלכלית, מהיד לפה, מחודש לחודש. נכון, אני בזה לתרבות הצריכה, אבל בכלל, בכלל לא היה אכפת לי לבחון את זה ממקום של בחירה.

      אז זה עכשיו.

      בדרך כלל הייתי אומרת לך ולעצמי, ובלי להתבלבל- פירקנו בעיקר למענו.

      בשביל הסיכוי שלו למודלינג אחר של זוגיות.

      לבית בלי מתח, עם אויר יותר קל .

       אז בחרנו לא טוב. מהבחירה השגויה נבט פרח נדיר. ואנחנו מצליחות, צעירות וכוסיות, לקחנו לעצמנו צ'אנס לתקן. וזה יקרה בשנה החדשה הזו!!!!!!

      מיכל.

        2/9/08 20:17:


      הופסס וכמעט ששכחתי את העיקר - נהניתי מאוד לקרוא. רגוע

        2/9/08 17:40:


      שיעור שלמדתי מהבן הגדול שלי.

      לא חשוב מה תלמדי אותם במילים, מה תגידי.

      חשוב מה תהיי, איך תהיי.

        2/9/08 13:56:

      צטט: white raven 2008-09-02 13:28:04

      אני מאד מזדהה עם מה שכתבת.

       

      סיפור שהיה כך היה:

       

      כחצי שנה אחרי שנפרדנו, הייתי חולה איזה ערב אצל חברתי. טרם סיפרתי כלל לילדים שיש לי חברה - לא ראיתי סיבה לערב אותם. אבל היות והייתי חולה - החברה שלי התקשרה אליי למחרת - אבל כשבני היה איתי ברכב.

       

      התלבטתי אם לענות בנוכחותו. לא עניתי. הוא שאל למה לא ומי זאת. בהססנות הסברתי שיש לי מישהי. אז הוא שאל למה לא עניתי. הסברתי כי לא ידעתי איך יגיב. הוא ענה שאין לו בעיה (היה בן 11). אז כשהתקשרתי שוב עניתי והזהרתי אותה שהיא בדיבורית עם בני בהאזנה. אז היא שאלה איך אני מרגיש ואם אכלתי. עניתי לה שאני מרגיש יותר טוב ואכן אכלתי.

       

      לאחר שסגרתי, הבן נראה לי נורא מבולבל. שאלתי מה הבעיה. הוא שאל אם אני בטוח שזו החברה שלי. עניתי לא שכן - ושאלתי למה הוא לא מאמין שזו החברה שלי. אז הוא השיב:

       

      "אם זאת החברה שלך, למה זה עניין אותה בכלל איך אתה מרגיש ואם אכלת".

       

      אכן - זה בעיה ללמד ילדים על זוגיות לאחר נישואין כושלים. כאמור - מזדהה איתך מאד.

       

      לביא

       

       

      אכן...בעיה....שתפתר עם הזמן...השנים...תפתר בדרכה...

       

        2/9/08 13:32:

      צטט: אלכס 2008-09-02 12:50:50


      איך הוא ילמד??

       

      כמו שכולם לומדים: מהסרטים, מהספרים, מהטלנובלות וכו'..

       

      תראי לי מבוגר אחד שיגיד שהוא למד זוגיות מהוריו. אחד??

       

      תתפלא...אילו לא דברים שלומדים כמו בכיתה...אלא שמפנימים במהלך החיים בלי לשים לב..

        2/9/08 13:28:

      אני מאד מזדהה עם מה שכתבת.

       

      סיפור שהיה כך היה:

       

      כחצי שנה אחרי שנפרדנו, הייתי חולה איזה ערב אצל חברתי. טרם סיפרתי כלל לילדים שיש לי חברה - לא ראיתי סיבה לערב אותם. אבל היות והייתי חולה - החברה שלי התקשרה אליי למחרת - אבל כשבני היה איתי ברכב.

       

      התלבטתי אם לענות בנוכחותו. לא עניתי. הוא שאל למה לא ומי זאת. בהססנות הסברתי שיש לי מישהי. אז הוא שאל למה לא עניתי. הסברתי כי לא ידעתי איך יגיב. הוא ענה שאין לו בעיה (היה בן 11). אז כשהתקשרתי שוב עניתי והזהרתי אותה שהיא בדיבורית עם בני בהאזנה. אז היא שאלה איך אני מרגיש ואם אכלתי. עניתי לה שאני מרגיש יותר טוב ואכן אכלתי.

       

      לאחר שסגרתי, הבן נראה לי נורא מבולבל. שאלתי מה הבעיה. הוא שאל אם אני בטוח שזו החברה שלי. עניתי לא שכן - ושאלתי למה הוא לא מאמין שזו החברה שלי. אז הוא השיב:

       

      "אם זאת החברה שלך, למה זה עניין אותה בכלל איך אתה מרגיש ואם אכלת".

       

      אכן - זה בעיה ללמד ילדים על זוגיות לאחר נישואין כושלים. כאמור - מזדהה איתך מאד.

       

      לביא

       

       

        2/9/08 13:18:

      צטט: אלכס 2008-09-02 12:50:50


      איך הוא ילמד??

       

      כמו שכולם לומדים: מהסרטים, מהספרים, מהטלנובלות וכו'..

       

      תראי לי מבוגר אחד שיגיד שהוא למד זוגיות מהוריו. אחד??

       

      אז ככה - אני כן. הוריי יחד כזוג כבר 57 שנה ועדין מאוהבים זה בזה. פשוט כיף לראות אותם יחד. כל-כך ציפיתי שגם לי תהיה זוגיות כזאת - וכל כך התאכזבתי כשהבנתי שנכשלתי כישלון חרוץ בתחום...

       

      לביא

        2/9/08 12:50:


      איך הוא ילמד??

       

      כמו שכולם לומדים: מהסרטים, מהספרים, מהטלנובלות וכו'..

       

      תראי לי מבוגר אחד שיגיד שהוא למד זוגיות מהוריו. אחד??

        2/9/08 09:19:

      צטט: michael-ballak 2008-09-02 07:44:33


      שאלות שעושות לחשוב. למזלינו, אנחנו ממשיכים ללמוד. אם לא מנסיון אחרים, אז מהנסיון שלנו.

       

       


      לגמרי...לומדים כל החיים...

      תודה..

        2/9/08 09:18:

      צטט: אפור הזקן 2008-09-02 07:18:40

      אם  הוא  חכם   הוא  יפנים  ויבין

       

       

      הכי  חכם  בשיעור ,הכי  חכם  בהפסקה

       

       

          נשיקהרגוע

       

       

       

       

      כן. אולי. אני מדברת על חוכמה מסוג אחר. אבל מי יודע...
        2/9/08 09:18:

      צטט: noontet 2008-09-02 05:10:08


      אז זהו, יש תחילת שנה כזו ברקע...ואפילו רוח סתיו בטעם שמש של אוגוסט, והיורש (מסכן, אם רק היה יודע מה יש לו לרשת...) בדרך לביה"ס עם אבא. ילקוט חדש. אמא מנופפת לשלום מהחלון.

      אידיליה.

       

       

        "היום אצל אבא, היום אצל אמא, היום אצל אבא, היום אצל אמא" (איך הוא לא מתבלבל?).  

       על כך אמרה אחת השופטות בבית משפט לענייני משפחה ש"היא הייתה מאוד מעוניינת לראות כיצד ההורים ייראו אשר הילד יושב בבית משלו וההורים מחליפים בכל יום"

      אבל  מה עם הדברים החשובים באמת?

      איך הוא ילמד זוגיות מהי אם הזוגיות היחידה שיש לו היא עם אמא לבד בבית?

       אכן יהיה לו קשה ללמוד. אבל הוא יבין שעדיף לא לעשות טעויות. (D-:)

      ואיך הוא ידע לאהוב באמת, אם לא ראה את אמו נאהבת ואוהבת?

      ואיך הוא ידע לתת, אם לא ראה ויתור בין גבר לאישה?

       אין לך מה לדאוג. הוא בטח הפנים שיש לו שני הורים אגואיסטים. ייתכן מאוד שהוא יידע 'איך לא להתנהג'.

      ואיך הוא יהפוך לבן אדם טוב אם לא ראה נתינה בין מבוגרים ככה אצלו בסלון?

      ראי סעיף לפני (D-:)  

      ואיך הוא ילמד לא להיות אגוצנטרי אם לא ראה משפחה שהוא רק חלק ממנה ולא המרכז? 

       הסביבה תלמד אותו שהוא 'אינו בן יחיד'.

      ואיך הוא ילמד לא להיות אגואיסטי אם המבוגר שמסביבו מתנהל רק עבורו?

      כנ"ל.

      ואיך הוא ידע לסמוך אם הבין בגיל ככ צעיר שאין שום דבר בטוח בחיים? 

       אני לא כל כל בטוח שהוא לא יידע לסמוך. הוא יידע אולי להבחין על מי ניתן לסמוך ועל מי לא (רמז - צמד האגואיסטים )

      בינתיים,  מוצאת אצלו במחשב חיפושים בגוגל אחרי שדיים ובחורות בעירום. כן, עירום הוא כתב שם. בלי שגיאות בכלל. טוב הוא הילד הכי חכם בכיתה.  

       נו, שוין. אני רואה שהוא יכול לקבל מידע רלוונטי ממקומות אחרים. נבוך

       

      צוחק

      וואללה עודדת אותי...

      אז הוא ילמד איך לא להתנהג...איך לא חשבתי על זה קודם....

      תודה...

        2/9/08 09:16:

      צטט: עירד לוכד הנחשים 2008-09-02 02:02:10


      התחיל כבר לשפשף? ילד תותח...תגידי לו שהלוואי והיה אינטרנט כשהייתי ילד

       

       

      אין לי מושג לגבי השיפשוף....ואמסור לו חיוך
        2/9/08 07:44:

      שאלות שעושות לחשוב. למזלינו, אנחנו ממשיכים ללמוד. אם לא מנסיון אחרים, אז מהנסיון שלנו.
        2/9/08 07:18:

      אם  הוא  חכם   הוא  יפנים  ויבין

       

       

      הכי  חכם  בשיעור ,הכי  חכם  בהפסקה

       

       

          נשיקהרגוע

       

       

        2/9/08 05:10:

      אז זהו, יש תחילת שנה כזו ברקע...ואפילו רוח סתיו בטעם שמש של אוגוסט, והיורש (מסכן, אם רק היה יודע מה יש לו לרשת...) בדרך לביה"ס עם אבא. ילקוט חדש. אמא מנופפת לשלום מהחלון.

      אידיליה.

       

       

        "היום אצל אבא, היום אצל אמא, היום אצל אבא, היום אצל אמא" (איך הוא לא מתבלבל?).  

       על כך אמרה אחת השופטות בבית משפט לענייני משפחה ש"היא הייתה מאוד מעוניינת לראות כיצד ההורים ייראו אשר הילד יושב בבית משלו וההורים מחליפים בכל יום"

      אבל  מה עם הדברים החשובים באמת?

      איך הוא ילמד זוגיות מהי אם הזוגיות היחידה שיש לו היא עם אמא לבד בבית?

       אכן יהיה לו קשה ללמוד. אבל הוא יבין שעדיף לא לעשות טעויות. (D-:)

      ואיך הוא ידע לאהוב באמת, אם לא ראה את אמו נאהבת ואוהבת?

      ואיך הוא ידע לתת, אם לא ראה ויתור בין גבר לאישה?

       אין לך מה לדאוג. הוא בטח הפנים שיש לו שני הורים אגואיסטים. ייתכן מאוד שהוא יידע 'איך לא להתנהג'.

      ואיך הוא יהפוך לבן אדם טוב אם לא ראה נתינה בין מבוגרים ככה אצלו בסלון?

      ראי סעיף לפני (D-:)  

      ואיך הוא ילמד לא להיות אגוצנטרי אם לא ראה משפחה שהוא רק חלק ממנה ולא המרכז? 

       הסביבה תלמד אותו שהוא 'אינו בן יחיד'.

      ואיך הוא ילמד לא להיות אגואיסטי אם המבוגר שמסביבו מתנהל רק עבורו?

      כנ"ל.

      ואיך הוא ידע לסמוך אם הבין בגיל ככ צעיר שאין שום דבר בטוח בחיים? 

       אני לא כל כל בטוח שהוא לא יידע לסמוך. הוא יידע אולי להבחין על מי ניתן לסמוך ועל מי לא (רמז - צמד האגואיסטים )

      בינתיים,  מוצאת אצלו במחשב חיפושים בגוגל אחרי שדיים ובחורות בעירום. כן, עירום הוא כתב שם. בלי שגיאות בכלל. טוב הוא הילד הכי חכם בכיתה.  

       נו, שוין. אני רואה שהוא יכול לקבל מידע רלוונטי ממקומות אחרים. נבוך


      התחיל כבר לשפשף? ילד תותח...תגידי לו שהלוואי והיה אינטרנט כשהייתי ילד
        2/9/08 00:13:


      חיוך כן שגרה זה לא רע...

       

      ותודה על הכוכב...

      כוכב לך מתמודדת*
      אף פעם לא ידעתי שיום אחד אשמח לקצת שיגרה קריצה
        1/9/08 23:54:

      צטט: ענף1 2008-09-01 23:23:53

      אמא כזאת

      וילד בלי תשובות

      אכסיומא

      או איך שכותבים את זה

       

       

      צוחק
      תודה . חייכת אותי...
        1/9/08 23:53:

      צטט: יאיר 88 2008-09-01 23:15:47


      כתבת בצורה מקסימה ומרגשת ! בהצלחה עם שנת הלימודים החדשה וכול סוגי ההתמודדות שהיא מביאה עלינו...

       

      תודה על המחמאות חיוך

        1/9/08 23:53:

      צטט: העולם_הוא_של_כולם 2008-09-01 23:04:55

       חיפוש עירום זה שלב טבעי יחסית בגיל הזה...

       

      חיפוש דרך, תשובות, מודלים ליחסים...או שמגדלים דרך ניסיון, או שלומדים ממודלים מוצלחים שפוגשים בדרך...בכל מקרה, באיזשהו שלב ההורים הם רק אחד מכל הגורמים המשפיעים עלינו...

       

      פוסט כן ויפה...יפה שאת משתפת...

       

      חיוך


      כן..עירום זה שלב טבעי...בעיקר כשיש גוגל חופשי כל הזמן מול העיניים...

      וזו בדיוק השאלה...מה יש מול העיניים...ושם התשובות  קצת מתקשות לגעת...

      תודה...

        1/9/08 23:23:

      אמא כזאת

      וילד בלי תשובות

      אכסיומא

      או איך שכותבים את זה

        1/9/08 23:15:

      כתבת בצורה מקסימה ומרגשת ! בהצלחה עם שנת הלימודים החדשה וכול סוגי ההתמודדות שהיא מביאה עלינו...

       חיפוש עירום זה שלב טבעי יחסית בגיל הזה...

       

      חיפוש דרך, תשובות, מודלים ליחסים...או שמגדלים דרך ניסיון, או שלומדים ממודלים מוצלחים שפוגשים בדרך...בכל מקרה, באיזשהו שלב ההורים הם רק אחד מכל הגורמים המשפיעים עלינו...

       

      פוסט כן ויפה...יפה שאת משתפת...

        1/9/08 22:06:

      חיוך
      כל שלב הוא חווית חיים אני חושבת...

      תודה...

        1/9/08 22:02:


      לגיטימי ומרגש.

       

      אשמח לראות את בני בשלב הזה,

       

      זוהי חוויית החיים.

        1/9/08 21:56:

      צטט: דני ססלר 2008-09-01 21:51:48


      רגוע

       

      מופתע

        1/9/08 21:55:

      צטט: angelina 2008-09-01 21:46:21

      *

      הולכת לישון

      כדי למצוא תשובות...

       

      מבטיחה לגלות לי אותן?...

        1/9/08 21:55:

      צטט: אדם ראשון 2008-09-01 21:40:21

      שתהייה שנת לימוד פוריה..

      ולך כמות למלא לב...

       

       

      תודה...

      כל שנה היא שנת לימוד לכולנו...אפילו שכבר אין לנו חוק חינוך חובה חינם...

        1/9/08 21:51:

      רגוע
        1/9/08 21:46:

      *

      הולכת לישון

      כדי למצוא תשובות...

        1/9/08 21:40:

      שתהייה שנת לימוד פוריה..

      ולך כמות למלא לב...

        1/9/08 21:39:


      אני תמיד בעד חצי הכוס המלאה....

      תמיד...בכל מצב...

      וכן...זו המציאות והיא טובה הרבה יותר ממציאויות אחרות....

      ובכל זאת...

      חיוך

      תודה

        1/9/08 21:34:


      לבטים אמיתיים וכתובים כל כך יפה

      כל כך אמהי.

       

      כולנו מכירים חברים שגדלו בביתים של הורים גרושים.

      גם אם אין להם מודל בבית -  אם הם מחפשים מודל הם ימצאו אחד שיהיה מועדף עליהם.

      אי אפשר לקחת אחריות על הכל...אנחנו הורים - נותנים מה שאפשר

      נשמע שיש להם אמא מקסימה !

      ואבא שרואה אותו ואיתו - וזה כבר מודל נפלא לעומת ילדים גרושים אחרים. לא?

       

      קדימה, להתחיל להביט בחצי הכוס המלאה....

      אבנר

       

        1/9/08 21:17:


      חיוך

      לא נכנסתי לזה...

      כנראה שהכתיבה שלי מרגישה כזו מדי ואז זה נראה ככה...

      הוא כבר הפנים...הוא כבר מתבגר לתוך זה...

      והשאר....כנראה החיים ילמדו אותו לבד...

      או שלא...

        1/9/08 21:15:


      הי מותק

      תמיד זה ככה ברגעים האלה

      כנשים אנו נכנסות ליסוריי מצפון נוראיים

      אבל -יפנים יכאב יתבגר ויבין ולמה בלשון עבר כבר עכשיו

       

       כל החיים לפניכם

      כנסי לזה

      צאי מזה

      ויאללה

        1/9/08 20:45:


      כן...שדיים וערום זו חלק מהדרך אני יודעת...

      אבל העומק...העומק ההוא...איפה קונים אותו?

        1/9/08 20:43:


      בטוב טעם הבאת נקודה חשובה

      הגיגים של אימא דואגת וטובה

      בנך אינו מראה סימנים לדאגה

      הראי לו את הדרך

      ותהני ממנו יקירה !

      ממני...

        1/9/08 20:22:


      חיוך גם נכון...

      וגם אני באתי מבית של נשואים 40 שנה והתגרשתי...

      אבל מה שאני מדברת זה יותר הדוגמא האישית...הדברים שילדים גרושים אולי תמיד יהיו חסרים בהם.

      אילו לא רגשות אשם, אני ממש לא פולניה...פשוט איך אמרתי...ספירת מלאי...

        1/9/08 20:20:


      כאילו שלי עזר שהיו לי הורים ביחידה משפחתית אורגנית.

       

      יש לי אח עם זוגיות מצויינת ואיכותית באמת ואני? אני רווקה. אז מה למדנו מזה? שאין מה ללמוד. כשזה בא, זה בא כמו שצריך. או שיש לך את זה או שפשוט לא, או שזה קורה לך או שלא.

        1/9/08 20:19:

      צטט: sherry refael 2008-09-01 20:15:30


      הקשר הכי חשוב ליצירת יחסים אינטימיים הוא עם אמא. (יש לי תעודות גם אישיות בבית וגם מהאקדמיה(

       בבקשה בלי רגשי אשמה.

       וחוצמזה יש לו מטען גם מגלגולים קודמים אז הסירי דאגה מלבך.

       ברור שמהול בזה גם העצב שלך.

      אבל לאו דווקא שלו יקירה

       *שלך שרי

       

      צוחק נו אם יש תעודות אז הכל בסדר...

      ואילו לא רגשי אשם בכלל...ואפילו לא עצב...

      סתם ספירת מלאי כזו אני חושבת...

      ותודה יקירה בחזרה...

        1/9/08 20:19:

      צטט: דרך החוויה הטנטרית 2008-09-01 20:02:44


      ילדי הוא שלי

      ילדי כול עולמי

      מוצלח גם אם לא

      יפה ואהוב בכול מקרה

      רצוי כי יצרנו יצור

      אהוב כי חלק מדמנו

       

      ומוצלח כי אין מוצלח ממנו. בשבילי

       

      ובשבילך

      לגמרי....

      אהבת ילד יש בה מהאהבה העצמית...וזה בסדר ותקין...

      אבל לא רק אהבה עצמית עלינו ללמד אותו...

      אלא גם אהבה זוגית...נתינה...אכפתיות וכו'...

       

       

        1/9/08 20:18:

      צטט: t o t a l 2008-09-01 20:08:57

      אם את תהיי בטוב עם עצמך, כך גם הוא יהיה הכי בסדר בעולם.

      אושר ושלמות לא תלויים בשני הוריים שחיים בבית אחד כמו בשני הורים שלמים מתפקדים ומאושרים כל אחד בפני עצמו.

      גם הציצי אגב הוא מדד נהדר לאחלה בריאת נפשית שבעולם.

      בהצלחה לשניכם.

       

       

       

      הציצי בהחלט הוא מדד לאחלה בריאות נפשית (-:

      אבל לא בה עסקינן אלא בערכים...בדברים הנוספים שמהם מורכב בן-אדם...

      ותודה..

        1/9/08 20:17:

      צטט: shabat shalom 2008-09-01 19:57:22


      אכן, יש קושי בהעברת ערכים של משפחה ואהבה (יותר נכון: נורמות) בקרב הורים גרושים.

      אבל לך יש דבר שמחפה על כך:

      מודעות לעניין ורגישות לעניין.

      המודעות שלך לנקודת החולשה הזו היא הפתרון לחולשה הזו

      (בתנאי שיש קשר טוב עם הבן: מדברים).

      יש הרבה זוגות שחיים ביחד והדוגמא הנורמטיבית של ילדיהם היא שנאה, תוקפנות, אי כבוד הדדי. 

       

      על זה בדיוק אני מדברת...על הקושי שבהעברת הערכים של משפחה ואהבה ווזוגיות...

      וכן אולי מודעות יכולה לעזור

      ותודה

        1/9/08 20:15:


      הקשר הכי חשוב ליצירת יחסים אינטימיים הוא עם אמא. (יש לי תעודות גם אישיות בבית וגם מהאקדמיה(

       בבקשה בלי רגשי אשמה.

       וחוצמזה יש לו מטען גם מגלגולים קודמים אז הסירי דאגה מלבך.

       ברור שמהול בזה גם העצב שלך.

      אבל לאו דווקא שלו יקירה

       *שלך שרי

        1/9/08 20:08:

      אם את תהיי בטוב עם עצמך, כך גם הוא יהיה הכי בסדר בעולם.

      אושר ושלמות לא תלויים בשני הוריים שחיים בבית אחד כמו בשני הורים שלמים מתפקדים ומאושרים כל אחד בפני עצמו.

      גם הציצי אגב הוא מדד נהדר לאחלה בריאת נפשית שבעולם.

      בהצלחה לשניכם.

       


      ילדי הוא שלי

      ילדי כול עולמי

      מוצלח גם אם לא

      יפה ואהוב בכול מקרה

      רצוי כי יצרנו יצור

      אהוב כי חלק מדמנו

       

      ומוצלח כי אין מוצלח ממנו. בשבילי

       

      ובשבילך

        1/9/08 19:57:


      אכן, יש קושי בהעברת ערכים של משפחה ואהבה (יותר נכון: נורמות) בקרב הורים גרושים.

      אבל לך יש דבר שמחפה על כך:

      מודעות לעניין ורגישות לעניין.

      המודעות שלך לנקודת החולשה הזו היא הפתרון לחולשה הזו

      (בתנאי שיש קשר טוב עם הבן: מדברים).

      יש הרבה זוגות שחיים ביחד והדוגמא הנורמטיבית של ילדיהם היא שנאה, תוקפנות, אי כבוד הדדי. 

        1/9/08 19:49:

      צטט: אי מתוק 2008-09-01 19:39:53

      צטט: גגו 2 2008-09-01 19:34:08

      את יודעת...כשאני התגרשתי גם לי היו את אותן חששות כמוך

      ולהפתעתי ככל שעובר הזמן הילדים מתרגלים

      ואפילו נהנהים מזה כי

      אין מריבות בבית...

      יש פעמיים ימי הולדת מתנות תמיד כפול

      בחופש יוצאים פעמיים לטיולים

      יש להם שני בתים

      ועוד

      ולאהוב תלוי מה אנחנו משרישים בהם

      אני גרושה כבר הרבה זמן יחסית...ואכן ילדים הם יצורים סתגלתניים נהנים ואפילו "מנצלים" את המצב...

      אבל יש גם מעבר...הרבה מעבר...

       

       

      צודקת ......עברתי גם אני שבוע לא קל.....אבל התגברתי על הכל....מאמין שגם את...

        1/9/08 19:39:

      צטט: גגו 2 2008-09-01 19:34:08

      את יודעת...כשאני התגרשתי גם לי היו את אותן חששות כמוך

      ולהפתעתי ככל שעובר הזמן הילדים מתרגלים

      ואפילו נהנהים מזה כי

      אין מריבות בבית...

      יש פעמיים ימי הולדת מתנות תמיד כפול

      בחופש יוצאים פעמיים לטיולים

      יש להם שני בתים

      ועוד

      ולאהוב תלוי מה אנחנו משרישים בהם

      אני גרושה כבר הרבה זמן יחסית...ואכן ילדים הם יצורים סתגלתניים נהנים ואפילו "מנצלים" את המצב...

      אבל יש גם מעבר...הרבה מעבר...

       

        1/9/08 19:38:

      צטט: doctor- online 2008-09-01 19:30:53


      יפה כתבת...

      ימים אלה של תחילת שנת לימודים חדשה לילדי הגירושין- מלווים גם בחששות ותהיות מעבר לרגיל... 

       

       


      כן..כל התחלה והרהוריה...
        1/9/08 19:34:

      את יודעת...כשאני התגרשתי גם לי היו את אותן חששות כמוך

      ולהפתעתי ככל שעובר הזמן הילדים מתרגלים

      ואפילו נהנהים מזה כי

      אין מריבות בבית...

      יש פעמיים ימי הולדת מתנות תמיד כפול

      בחופש יוצאים פעמיים לטיולים

      יש להם שני בתים

      ועוד

      ולאהוב תלוי מה אנחנו משרישים בהם

        1/9/08 19:30:


      יפה כתבת...

      ימים אלה של תחילת שנת לימודים חדשה לילדי הגירושין- מלווים גם בחששות ותהיות מעבר לרגיל... 

        1/9/08 18:28:


      כן..ללמד אהבה...נתינה...

      ככ הרבה דברים יש ללמד...

      גם בלי ה"עירום"....

      תודה...

        1/9/08 18:26:


      את השני ורביעי וכל שבת שניה....כולנו(הגרושים) מכירים.

      ללמד אהבה?...בזה אולי צריך להשתפר.

      ואת ה"עירום" הוא כבר ילמד מ"החברה".

      דרכם של ילדים בכלל ושל ילדי גרושים בפרט.

      שנה ניפלאה לו...לך...לכולנו.

        1/9/08 17:57:

      צטט: טלי לוי 2008-09-01 17:25:23

      וואו איזה כנות ואמתי

      כתבת יפה ומהלב

      הכי אמתי שיש

      כוכב לך

      מאחלת לך

      המון אהבה

      חיבוק ענקי,

      יום נעים

      טלי

       

       

      חיוך תודה על הכוכב ועל המחמאה...

        1/9/08 17:57:

      צטט: tal2211 2008-09-01 17:11:59

      חוצמזה,

      כתיבה מרגשת ...

      מזכיר גם לי, איך פתאום הם גדלו לי, עוד לפני שממש הספקתי ליהנות מכל הדברים שאפשר לעשות אתם רק כשהם ילדים ...

      פתאום הם גדלו לי,

      ורק אני נשארתי ילד ...


       

       

      תודה...כתיבה מרגישה אני קוראת לזה...כשאני מרגישה משהו המילים יוצאות מעצמן...

       

        1/9/08 17:56:

      צטט: tal2211 2008-09-01 17:08:06

      ערכים ...

      חלקם מועברים,

      וחלקם נרכשים.

      ויש משהו אצל כל אחד, שנותן לכל זה את האינטרפטציה האישית.

      קוראים לזה שיקול דעת, אינטליגנציה רגשית, חוש לפרופורציות ועוד כהנה וכהנה ...

      מה שחשוב, 

      זה לזכור שלכל אחד יש את הכישרון והיכולת, לאמץ לעצמו דרכים כאלה או אחרות ...

      ועוד יותר חשוב, 

      זה לתת לו להבין;

      שיש אמא,

      ויש אבא,

      ויש אהבה,

      ולפעמים גם אי הבנה ...

      פרופורציות, פרופורציות ...

      בכלל,

      עם אמא כמוך, מי יודע איך הייתי אני נראה היום ...

      אולי לא הייתי צריך להרוג כדי לשרוד,

      ואולי בכלל לא הייתי יושב בכלא,

      ואז גם לא הייתי עושה שפיצים בלונדיניים,

      וכדי לבטא את האינדיווידואליות שלי, הייתי אולי מסתפק בללבוש טי-שירט של קבוצת "טוטנהאם" ... 

      ואז ...

      אולי, 

      כדי למשוך את תשומת לבך,

      לא הייתי צריך (כמעט .. ) להתאבד ביום הולדת שלך ...

       

      לא. לא היית צריך להתאבד..אולי כמעט...

      וטוטנהאם..אולי אלטרנטיבה מוצלחת...

      וכולנו צריכים קצת לשבת בכלא של עצמנו ולגדל שפיצים בלונדיניים כדי לגבש איזו זהות...כי יש ככ הרבה ואנחנו הרי נורא מיוחדים...

      וכן, יש אמא יש אבא ויש אהבה...ואין קשר בין הדברים... חיוך

        1/9/08 17:53:

      צטט: איציק-דור 2008-09-01 17:00:41

      הערכים שלנו, הגישה לחיים, אהבת אדם וכל שאר התנהגויות חברתיות נלמדים בילדות מההורים מורים חברים.

      הטעות הנפוצה היא לחשוב שאפשר ללמד ילדים במילים איך להתנהג 

      תגיד לילד 1000 פעם שאסור לגנוב אבל פעם יראה אותך מרמה את בעל החנות הוא ילמד שמותר לגנוב ומותר לשקר רק שרצוי לעשות זאת בסתר. והכי גרוע ילמד שמותר להיות צבוע כמו ההורה.

       

      תהיו אתם מה שאתם מצפים מהילדים שלכם זה החינוך הכי טוב שתוכלו לתת להם 

       

      פוסט חשוב וכתוב נפלא   חיוך

       

      ללא ספק. מסכימה עם כל מילה. לא מלמדים ילד להתנהג במילים...וכן, הערכים שלנו והגישה שלנו וגם דרך חיינו היא זו שקובעת בסופו של דבר...חיוך

      ותודה על המחמאה...

        1/9/08 17:51:

      צטט: ג'יימס ג'ויס 2008-09-01 17:00:20

      יבשת מתוקה....אל תדאגי....החיים חזקים יותר מכל וישנן עוד דרכים שהילד הרך יכול לדעת מהי זוגיות ומהי הדרך הנכונה גם אם לא ראה זוגיות מומחשת עם הוריו...אז תתעודדי....הכל יהיה בסדר

      וגם בהצלחה בשנת הלימודים.....

      ממני...חברך הנאמן ביותר שאותו את מלןןה מתחילת דרכו כאן

       

      ועוד המלצה קטנה.....ראיתי  בזווית העיין תגובה ממישהי שבכלל לא קראה את שכתבת....יש לא מעט כאלו בקפה.....אני הייתי ממליץ לך להסיר אותה מרשימת חברייך......זה מה שאני עשיתי...... 

       

       

      חיוך יבשת מתוקה...אהבתי..

      ולא דואגת...סתם מעלה תהיות...ותודה חמוד...

        1/9/08 17:50:

      צטט: שמעון באהבה 2008-09-01 16:53:29

      אנו המודל

      לחינוך ילדנו

      הורים מורים

      וכל השאר

       

      ללא ספק...אנו המודל...ועל זה אני בדיוק מדברת...

        1/9/08 17:50:

      צטט: yael39 2008-09-01 16:44:16


      שנת לימודים מוצלחת ורק טוב. יעל

       

      גם לכם...

        1/9/08 17:50:

      צטט: גי'נג'ר 2008-09-01 16:41:42


      מקסים, פשוט מקסים *

       

      אין לי ספק שאמא שיודעת לכתוב פוסט כזה תמצא גם את הדרך ללמד אותו לאהוב ולהיות נאהב , ואולי עוד לפני שידע מתי נפגשות שתי רכבות אחת שיוצאת מנהריה ואחת מאילת הוא כבר ידע איך נפגשים בני אדם ומה הם צרכים לעשות כשזה קורה. 

       

      אוי אמלי...מחמל נפשי..כבר עשית לי את היום חיוך

      וכן...הלואי וידעתי ללמד את כל הדברים האילו...

      תודההה

       

        1/9/08 17:49:

      צטט: שירת הים 2008-09-01 16:40:44

      הילדים שלנו רק צריכים לראות שבתור הורים אנחנו מתקשרים

      ואז הכל הכל בסדר

       

      בהצלחה

       

       

      כן..אבל את יודעת התקשורת לא תמיד משהו.. והמסביב לא פחות חשוב...

       

        1/9/08 17:48:

      צטט: ארנון_פלטי 2008-09-01 16:40:20

      כתיבה נהדרת. קיבלת כוכב!

       

       

       

      תודה וברוכה הבאה לבלוגי... צוחק
        1/9/08 17:25:

      וואו איזה כנות ואמתי

      כתבת יפה ומהלב

      הכי אמתי שיש

      כוכב לך

      מאחלת לך

      המון אהבה

      חיבוק ענקי,

      יום נעים

      טלי

       

        1/9/08 17:18:


      כן כל תקופה ובעיותיה.. גם כאשר אנחנו היינו ילדים במשפחות "נורמליות" - היו רבים שכונו "ילדי המפתח"

      על שם המפתח לביתם שהיה קשור עם שרוך על צוורם או מונח (עם השרוך) בכיסם. וכשהיו שבים לביתם (היחיד יש לציין) היו הוראות הכנת הארוחה מחכה להם במטבח.. ורבים מאותם ילדים היו אף אמורים לדאוג לאחים/אחיות קטנים - להוציאם מהגן, להביאם הביתה ולשמור עליהם עד שובו של אחד ההורים.

      אין להשוות את הנ"ל לילד להורים גרושים ובכל זאת אינני יכול להמנע מלחשוב שבבוא היום - אלפי שנות אבולוצייה וגנטיקה יביאו את אותם ילדים לחיפוש זוגיות בריאה ובתקווה להקמת משפחה לתפארת (אמן!).

        1/9/08 17:11:

      חוצמזה,

      כתיבה מרגשת ...

      מזכיר גם לי, איך פתאום הם גדלו לי, עוד לפני שממש הספקתי ליהנות מכל הדברים שאפשר לעשות אתם רק כשהם ילדים ...

      פתאום הם גדלו לי,

      ורק אני נשארתי ילד ...


       

        1/9/08 17:08:


      איך הוא ילמד זוגיות מהי אם הזוגיות היחידה שיש לו היא עם אמא לבד בבית? ואיך הוא ידע לאהוב באמת, אם לא ראה את אמו נאהבת ואוהבת? ואיך הוא ידע לתת, אם לא ראה ויתור בין גבר לאישה? ואיך הוא יהפוך לבן אדם טוב אם לא ראה נתינה בין מבוגרים ככה אצלו בסלון? ואיך הוא ילמד לא להיות אגוצנטרי אם לא ראה משפחה שהוא רק חלק ממנה ולא המרכז? ואיך הוא ידע לסמוך אם הבין בגיל ככ צעיר שאין שום דבר בטוח בחיים? בינתיים מוצאת אצלו במחשב חיפושים בגוגל אחרי שדיים ובחורות בעירום. כן, עירום הוא כתב שם. בלי שגיאות בכלל. טוב הוא הילד הכי חכם בכיתה ... 

      ערכים ...

      חלקם מועברים,

      וחלקם נרכשים.

      ויש משהו אצל כל אחד, שנותן לכל זה את האינטרפטציה האישית.

      קוראים לזה שיקול דעת, אינטליגנציה רגשית, חוש לפרופורציות ועוד כהנה וכהנה ...

      מה שחשוב, 

      זה לזכור שלכל אחד יש את הכישרון והיכולת, לאמץ לעצמו דרכים כאלה או אחרות ...

      ועוד יותר חשוב, 

      זה לתת לו להבין;

      שיש אמא,

      ויש אבא,

      ויש אהבה,

      ולפעמים גם אי הבנה ...

      פרופורציות, פרופורציות ...

      בכלל,

      עם אמא כמוך, מי יודע איך הייתי אני נראה היום ...

      אולי לא הייתי צריך להרוג כדי לשרוד,

      ואולי בכלל לא הייתי יושב בכלא,

      ואז גם לא הייתי עושה שפיצים בלונדיניים,

      וכדי לבטא את האינדיווידואליות שלי, הייתי אולי מסתפק בללבוש טי-שירט של קבוצת "טוטנהאם" ... 

      ואז ...

      אולי, 

      כדי למשוך את תשומת לבך,

      לא הייתי צריך (כמעט .. ) להתאבד ביום הולדת שלך ...

        1/9/08 17:00:

      הערכים שלנו, הגישה לחיים, אהבת אדם וכל שאר התנהגויות חברתיות נלמדים בילדות מההורים מורים חברים.

      הטעות הנפוצה היא לחשוב שאפשר ללמד ילדים במילים איך להתנהג 

      תגיד לילד 1000 פעם שאסור לגנוב אבל פעם יראה אותך מרמה את בעל החנות הוא ילמד שמותר לגנוב ומותר לשקר רק שרצוי לעשות זאת בסתר. והכי גרוע ילמד שמותר להיות צבוע כמו ההורה.

       

      תהיו אתם מה שאתם מצפים מהילדים שלכם זה החינוך הכי טוב שתוכלו לתת להם 

       

      פוסט חשוב וכתוב נפלא   חיוך

        1/9/08 17:00:

      יבשת מתוקה....אל תדאגי....החיים חזקים יותר מכל וישנן עוד דרכים שהילד הרך יכול לדעת מהי זוגיות ומהי הדרך הנכונה גם אם לא ראה זוגיות מומחשת עם הוריו...אז תתעודדי....הכל יהיה בסדר

      וגם בהצלחה בשנת הלימודים.....

      ממני...חברך הנאמן ביותר שאותו את מלןןה מתחילת דרכו כאן

       

      ועוד המלצה קטנה.....ראיתי  בזווית העיין תגובה ממישהי שבכלל לא קראה את שכתבת....יש לא מעט כאלו בקפה.....אני הייתי ממליץ לך להסיר אותה מרשימת חברייך......זה מה שאני עשיתי...... 

        1/9/08 16:53:

      אנו המודל

      לחינוך ילדנו

      הורים מורים

      וכל השאר

        1/9/08 16:44:

      שנת לימודים מוצלחת ורק טוב. יעל
        1/9/08 16:41:


      מקסים, פשוט מקסים *

       

      אין לי ספק שאמא שיודעת לכתוב פוסט כזה תמצא גם את הדרך ללמד אותו לאהוב ולהיות נאהב , ואולי עוד לפני שידע מתי נפגשות שתי רכבות אחת שיוצאת מנהריה ואחת מאילת הוא כבר ידע איך נפגשים בני אדם ומה הם צרכים לעשות כשזה קורה. 

        1/9/08 16:40:

      הילדים שלנו רק צריכים לראות שבתור הורים אנחנו מתקשרים

      ואז הכל הכל בסדר

       

      בהצלחה

        1/9/08 16:40:

      כתיבה נהדרת. קיבלת כוכב!