לו היתי חי, בשעה בה עלה משה להר היתי מסיר מהזרת את הטבעת נותן באהבה. (אמת בפירסום: אינני עונד טבעות על אצבעות ולא מניח על הצוואר מתכות) משלים מניין, עדיף להיות אחד בתוך עשרה, לא נבדל מהקהל. בא בהמון, נותן את הטבעת ומבקש מאהרון: עשה לעגל עימה את האישון הראשון. מהטבעת שלך את קצה הלשון המתגלגלת היית רואה כיצד העגל רואה ומוציא הגה היית מתעגלת בפינות שהקהל ברקודי עם נקהל שכורים וזיעת אגל נוטפת,לרגל עין תותבת ורצועות וטוטפות אין ששעה עוטפת מתכת מעיני עגל קרות ולשון נופלת מתגלגלת לצון גוללת על עוד חזיון והצאן ללא חליל ורועה ומי שפועה תועה בשתיקת הכבשים והמעשים הנלעסים שאיש אחד מהר נבו כבר לא יבוא ואין רואה שעולים להרים, שסוף הדברים יורדים חיים או נופלים אבנים שברים או מתכנסים נזירים או נמסים כשלגים או מתים רעבים מפיתולים של מעגלים או נותרים גזרי בשרים על פסגות הרים מי שירד מההר ואגר בו את המראות נהר לעמק בסופו שלולאות הזמן קולעות באופיו פלג לפלג זך ושוקטים בו מימיו וחותרים בכל עבר וסדק מוכנים להתקהל להמהל ברצף שצף קצף הנהרות הגדולים מניחים אי בלב האוגר ולוכד ולוקט מסעו בזכר ים הדברים ומכר אוניות ספנים וחופים שקופים למרגלות מדבר שאיש לא אמר בו דבר יותר שהוא תוחם בחוף חול ים ופסילים שעולים במחזורים מאובקים מי ישא להם עוד דברים יזכיר דברות רזים בשעה ועיני העגל קרות צרופות ממתכות. שבמדבר נספגו הפלגים כהלך תעתועים רפאי נמוגים לכל היותר אפשר לעלות עוד הר להרהר מדוע נופצו לראשונה הלוחות. למי הופנו הכוחות למי פחות. לפזר מחשבות על טיב המתכות הטהורות שלכאורה אינן מחלידות המעידות ישנן עדויות היה פסל היה עגל היה הגה הייתה בשורה היה המון גם הטבעת שלי אינה ענודה היום |
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חבל שנתת גם את טבעתך שלך. שלקחת חלק במעשה העגל הפרטי שלך. גם עצוב.
אבל לא כל כך נורא. כי הנה אתה הגעת אל ארצך וחופשי לבחור מעכשיו. מחדש.
היכולת שלך אדם, לקחת נתח הסטורי דשן משמעויות ולכתור אותו היטב אל תוך
היום. כמו מלאכת מחשבת בת אלפי שנים, מן המקום בו אין מילים. רק משמעות.
פותר אותו מכל משקל ומניח אותו בעדנה על ראשו של אדם אחד. תפור למידותיו.
מכאן שמו אדם קדם.
:)
נפעמת ממך בכל פעם מחדש.
מפסל בזמן. זה מה שאתה. מדוייק גם כן. אוצר שכמוך.
מעשה שהיה כך היה
וטבעת שלשונה נחרצת
לתוך מבנה שאינו עונה
מלהג
לוחות הברית נופצו
כמו חלום שאינו נחלם
להיות חלק מקהל
איזה קהל צאן מרעים?
חוזים בהור ההר או הר סיני
שנראה למרחוק
מרחוק
והטבעת שאין לה כבר אצבע שתענוד
נפרדת מפרק
ללא מפרק המשכי
ללא.
לו היתי חי,
בשעה בה עלה משה להר
היתי מסיר מהזרת את הטבעת
נותן באהבה.
היית חי בזמן שמשה עלה להר
כולנו היינו חיים....
דור המדבר
אממה השינוי הוא
שאתה מוכן לתת את הטבעת באהבה
הזכרים בזמן עגל הזהב
לא שיחררו את המתכות שלא מחלידות
יתכן שהיית בגילגול ההוא
אחת מהנשים הצדקניות
אשר גאלו את ישראל.......
(אמת בפירסום:
אינני עונד טבעות על אצבעות
ולא מניח על הצוואר מתכות)
משלים מניין,
עדיף להיות אחד בתוך עשרה,
לא נבדל מהקהל.
בא בהמון, נותן את הטבעת
ומבקש מאהרון:
עשה לעגל עימה את האישון הראשון.
שוב אתה בה ומתוך ההמון
נותן את הטבעת לאהרון
והוא עושה עימה את האישון..........
מהטבעת שלך את קצה הלשון
המתגלגלת
היית רואה כיצד העגל רואה
ומוציא הגה
היית מתעגלת בפינות
שהקהל ברקודי עם נקהל
שכורים וזיעת אגל
נוטפת,לרגל עין תותבת
ורצועות וטוטפות אין
הקהל היה בשיא תאוותו
כל רצונו היה להשתכר
ואת עגל הזהב
כמה שיותר מהר....
ואכן נוטפים לרגל עין תותבת....
ועדיין לא היה הציווי של
הנחת תפילין
ששעה עוטפת מתכת מעיני עגל קרות
ולשון נופלת מתגלגלת לצון
גוללת על עוד חזיון
והצאן ללא חליל ורועה
הצאן הלך לאיבוד ללא
משה הרועה
והחליל נדם....
ומי שפועה תועה בשתיקת הכבשים
והמעשים הנלעסים
שאיש אחד מהר נבו כבר לא יבוא
ואין רואה שעולים להרים,
שסוף הדברים
יורדים חיים או נופלים אבנים
שברים
או מתכנסים נזירים
או נמסים כשלגים
או מתים רעבים מפיתולים של מעגלים
או נותרים גזרי בשרים על פסגות הרים
ומי שפועה תועה
האיש בוא יבוא
מהר נבו
עם לוחות שניים
ו40 שנות נידודים
עד אחרון הזקנים
מתים........
מי שירד מההר ואגר בו את המראות
נהר לעמק בסופו
שלולאות הזמן קולעות באופיו פלג לפלג
זך
משה ירד מההר וקיבל
מהלומה
ושוקטים בו מימיו
וחותרים בכל עבר וסדק
מוכנים להתקהל להמהל
ברצף שצף קצף הנהרות הגדולים
מניחים אי בלב האוגר ולוכד ולוקט
מסעו בזכר ים הדברים
ומכר אוניות ספנים וחופים שקופים
למרגלות מדבר
שאיש לא אמר בו דבר יותר
שהוא תוחם בחוף חול ים
ופסילים שעולים במחזורים מאובקים
מי ישא להם עוד דברים
יזכיר דברות רזים
בשעה ועיני העגל קרות צרופות ממתכות.
שבמדבר נספגו הפלגים
כהלך תעתועים רפאי נמוגים
משה מוצא המון חוגג
עם הפסילים
ושואל למי יביא הוא את הדברים
ואת היזכרות הרזים.......
לכל היותר אפשר לעלות עוד הר
להרהר מדוע נופצו לראשונה הלוחות.
למי הופנו הכוחות למי פחות.
אכן עולה שוב להר
ומביא את הלוחות השניים
ואת כל הציוויים
ותרי"ג המצוות
והנפילה לא איחרה לבוא
תודעת האדם נפלה
ומאז מחכים
שיבוא לציון גואל או גואלת........
לפזר מחשבות
על טיב המתכות
הטהורות שלכאורה אינן מחלידות
המעידות ישנן עדויות
היה פסל היה עגל
היה הגה הייתה בשורה
היה המון
גם הטבעת שלי אינה
ענודה היום
............
השיר זורם עם צרופי מלים ומעברים בין רעיונות
ומתגלגל כולו סביב טבעת
על טיב המתכות
הטהורות שלכאורה אינן מחלידות
המעידות ישנן עדויות
היה פסל היה עגל
היה הגה הייתה בשורה
היה המון
גם הטבעת שלי אינה
ענודה היום
הייתי מצמצמת את כל הרווחים בשיר. :))
מעולה! יש פה כל כך הרבה מקוריות בצרופי מילים שאני
לא יודעת מאיפה להתחיל.
הסיום הוא דוגמא נהדרת לכך.
תענוג.
איזה יופי של רעיון.. לתת את הטבעת
לעגל הזהב
מקסימום ...עוד נזם על האף..
נ ה ד ר השיר הזה..!
יש לך מיקצב מצוין ושימוש מעולה במילים
הכל זורם וסוחף
אם כי לא ממש הבנתי המשמעויות
תודה
יפה, אהבתי *
שיר מיוחד מאוד.
אני מדי פעם מהרהרת אודות דמותו של משה רבנו
ומה קרה שם, על ההר.
תודה!
*
אני מבינה שתרמת את חלקך בחטא עגל הזהב
נו נו נו לך ......חחחחחחחח....איזה טבעת הנשואים שלך ?
כתוב יפה אהבתי ,כמובן כוכב אם לא לך אז למי כן
איריס
נהדר. תודה.
מופלא
ערב נעים
טלי
יפה.. אקשט לך- ב כ ו כ ב..
כתיבה מופלאה ומעוררת השראה
תודה
*לצערי אזלו הכוכבים בפוסט הקודם
אדם יקירי
*
וואו
"היה פסל היה עגל
היה הגה הייתה בשורה
היה המון
גם הטבעת שלי אינה
ענודה היום "
התנשא לי?
אענוד לך טבעת חדשה
:)
שאיש אחד מהר נבו כבר לא יבוא
ואין רואה שעולים להרים, סוף הדברים
יורדים חיים או נופלים אבנים
עולים לכל מקום רק שזה קורה עם טרקטרונים...אופנועים.....גיפים......
אין הר נטוש יקירי
כוכב על הרעיון הנפלא