אם הייתם זוכים בפייס, מה הייתם עושים עם הכסף?.. אם הייתם סטף ואיתן ורטהיימר, מה הייתם עושים עם 4 מליארד דולר?

השאלה הזו אינה סתם בנאלית. רק בעתוני הבוקר שאחרי ”עסקת המליארדים“ תוארו כל כך הרבה אופציות שימושיות לניצול מליארד הדולר שיכנסו לקופת המדינה כתוצאה מעסקה זו. אבל בעוד למדינה יש כל כך הרבה אופציות, יש גופים עסקיים במצב דומה, אך עם בעיה הפוכה לחלוטין.

Google Vs. Berkshire

חברת Google בעלת שווי שוק גדול יותר מאשר Berkshire Hathaway, וכתוצאה ישירה מכך, יש לה בעיה קטנה, או אולי צריך לומר כ-3 מליארד ו-877 מליון בעיות קטנות, בשווי של דולר לבעיה.

גוגל התחילה בתור סוג של רובין הוד, אולם עד מהרה הפכה גוגל למשהו לא רחוק מהמלך ריצ‘רד של אותם ימים. גוגל היא אולי החברה הגדולה הקטנה ביותר שקיימת בעולם, אבל עדין שווה רק כחצי מיריבתה המושבעת Microsoft. גוגל מרכזת בתוכה המון ציפיות לעתיד. יותר מדי למעשה. עובדה קיימת היא, שחברות גדולות צומחות לאט יותר מחברות קטנות. אולם חברות גדולות אשר יש מהן ציפיות גדולות, מנסות להמשיך ולצמוח בקצב מהיר ולו מהסיבה הפשוטה שאחרת, הן כבר לא יהיו גדולות במיוחד… מצב זה נפוץ במיוחד בעולם ההיי-טק. אחת מהדרכים של חברות אלו לשמר צמיחה היא דרך רכישות. ורכישות בעולם ההיי-טק אינן זולות בד“כ, ולכן אם תהיתם מדוע לגוגל יש כמעט 4 מליארד דולר מזומן בקופה, עכשיו זה יותר ברור. Berkshire Hathaway גם היא חברה גדולה, אך בניגוד לחברות כמו גוגל, מהותה של Berkshire היא לבצע רכישות. בתור שכזו, חושבים שם טוב טוב לפני שמבצעים הוצאה כספית, כולל הקטנה ביותר. אבל מעבר לכך, כאשר הם מבצעים רכישות, לא מתבצעות בד“כ התאמות מיוחדות למבנה ”חברת האם“ וההנהלות נשארות כפי שהן , וכך גם כל המשתמע מכך. כאשר חברת היי-טק מבצעת רכישה, בד“כ מדובר בשינויים מאסיביים מבחינת הצד הנרכש, שינויים אשר יכולים להשפיע גם על הרווחיות.

רכישות אלו עלוות להתברר לבסוף כ-Diworseifications, מצב בו התרחבות החברה ע“י רכישת חברות אחרות מזיקה לפעילות הכלכלית של החברה. המאפיינים הבולטים למצב זה הם ראשית רכישת עסק במחיר יקר (אופייני מאוד לעולם ההיי-טק) ושנית רכישת עסק בתחום בו החברה אינה ממוקצעת (פחות אופייני לעולם ההיי-טק). רק לא מזמן רכשה חברת eBay  את חברת Skype במחיר ”צנוע“ של כ-2.6 מליארד דולר. אני לא יודע מה איתכם, אבל המחיר הזה היה ועדיין מטורף בעיני. וזה למעשה מייצג בדיוק את הבעיה של החברות הגדולות של ימינו, במיוחד בעולם ההיי-טק. יש מספיק כסף בקופה, מפני שאנשים ממשיכים לרכוש מניות מתוך צפיות לא ברורות, אבל לא כל כך ברור מה לעשות איתו. וכשלא ברור מה כדאי לעשות עם הרבה כסף, בד“כ עושים כמה טעויות בדרך. Google נמצאת בדיוק במקום הזה, שבו היא צריכה לבצע את כל ההחלטות הללו. והאמת, שאני לא בטוח שבשווי הנוכחי שלה, כאשר היא נושאת על גבה ציפיות כל כך גבוהות, שיש אפילו בחירה נכונה אחת. מוטב לה, ולכל חברה גדולה אחרת, ללמוד מ-Berkshire ולהיות זהירים עם האצבע על ההדק לפני שמוציאים כסף. מזומן בקופה טוב הרבה יותר מהשקעה שהתנפצה לרסיסים.

הגודל כן קובע

אני לא אומר לאף אחד לא להשקיע בחברות גדולות. חברות גדולות יכולות להיות בטוחות מאוד, ולהניב תשואה קטנה אך יציבה לאורך זמן. מעבר לכך הן בד“כ יחלקו דיבידנדים (לא Berkshire אגב) למי שזה משמעותי עבורו. אבל חברות גדולות אשר מצופות להתנהג כאילו הן חברות קטנות (כמו גוגל) הן משהו אחר. יש לנקוט בהרבה זהירות כאשר שוקלים לבצע רכישה של מניות בחרות מסוג זו. אל תתפתו ללכת בעקבות ציפיות ההמונים. חברות גדולות, בכל מקרה, יתקשו להמשיך ולצמוח בקצב מהיר, וכתוצאה מכך, גם מחיר המניה יגיב בהתאם. הציפיות הרבות לא יוכלו להמשיך ולדחוף את המחיר למעלה, בסופו של דבר גם הן יצטרכו להתמודד עם המציאות.

4 מליארד דולר בקופה הן נטל לא פחות מאשר פוטנציאל עבור חברות אלו. השימוש בכסף זה הוא שיכריע את גורל החברה, וזה אתגר לא פשוט כלל. לכן, כאשר כל שאר הנתונים דומים, לכו על החברות הקטנות יותר. איתן וסטף יוכלו לעשות כרצונם בכסף שהרוויחו, חברות כמו גוגל אינן יכולות לעשות כן. ההשלכות כבדות מדי. כשזה מגיע לכסף ”מיותר“ בקופה, פתאום האופציות של ממשלת ישראל נראות טוב יותר מאשר של גוגל..מי היה מאמין…

עניינים טכניים

אני מודה למי שמאיר את עיני לגבי מספר נושאים. הפאן הטכני של הבלוג היה ועדין קצת בעייתי מבחינתי. אפשר לומר שאני לומד תוך כדי תנועה כיצד אני יכול לשפר את המראה והפונקציונאליות שלו. אכן חסרות תמונות וצבע, ואני מקווה שאוכל למצוא נוסחה אשר תשלב את הכל ביחד. מעבר לכך, לאור תקלות אשר עקבו ועדין מעקבות אותי מבחינה טכנית, היישום של העניין מתעקב, ועל כן אני מתנצל. אבל בכל מקרה, שוב המון המון תודה למי שטורח ומגיב!