| אופטימיות, מי מחליט שיום אחד נהיה אופטימים ויום אחר עצובים? אנחנו. היום אני החלטתי להיות אופטימית להפטר מהעצב ולא להיכנע לו! להסתכל על חצי הכוס המלאה ,להוכיר בזה שיש לי בעל נפלא שבאמת אוהב, להכיר בזה שיש לי עבודה נהדרת שאני מאד גאה בה ( דרך אגב אני מרצה לאנגלית אם עדיין לא סיפרתי), לדעת שיש לי בית חם ותמיד ארוחה חמה, ולדעת שזה שאין לי עדין ילדים אולי זה בכדי שאני באמת יעריך אותם כשיהיו.חשבתי על זה: בואו נחשוב על המתנה הכי מתוקה בעולם, חלק יחשבו על שוקולד מתוק מתוק, אחרים יחשבו על המכונית הכי מדליקה שיש, שבעוד אחרים יחשבו על ארמון. אבל מי יהנה ויעריך את המתנה שלו הכי הרבה זה שמקבל אותה בקלות או זה שבאמת עבד קשה בכדי לקבל אותה? |