כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רגע של...והרגע חלף

    על כוכבים, סולמות, קפה ,כתיבה קריאה ותמונות. ובעיקר על הרגע שחלף ממני ברגע שכתבתי והרגע שלא תוכל להחזיר אותו לעצמך. הרגע בו קראת..וכמובן, על הרגע שאחרי.

    http://tasteofisrael.org.il/?pg=business&CategoryID=0&ArticleID=155&SearchParam=Follmond

    ארכיון

    0

    האישה שבקיר

    9 תגובות   יום שלישי, 2/9/08, 15:02
    האיש שבקיר

    יהודה פרדיס 1955



    בתוך הקיר עומד אדם,

    בדד בדד עומד הוא שם,

    מי מכיר את האיש שבקיר .

    האיש עומד בקיר מזמן,

    אינו יכול לצאת מכאן,

    מי מכיר את האיש שבקיר.

    האיש קטן הקיר ענק,

    האיש חלש הקיר חזק,

    מי מכיר את האיש שבקיר,

    האיש לוחש בקול שקט,

    אני רוצה לצאת לצאת,

    מי מכיר את האיש שבקיר.

    קולו גווע קולו נדם,

    האשאר שם לעולם,

    מי מכיר את האיש שבקיר



    השאלות:
    (כדאי לשאול, המוח שלנו חושב בשאלה, משתעשע ולעיתים מחפש תשובה)

    האם אפשר להכיר אותו כשהוא בקיר? איך?

    האם האיש שבקיר מכיר את עצמו?

    האם הוא רוצה לצאת משם? ואם כן, איך זה שהוא עדיין שם?

    האם הוא מסוגל לראות ולהקשיב כשהוא שוהה כך בדד בתוך הקיר של עצמו? או שהוא עסוק מדי בעצמו , בקיר , בבדידות?

    מה יוציא אותו משם?

    האם הוא צריך מישהו, מישהי, מישהם כדי לצאת?

    ואולי הוא צריך להושיט רק רגל כדי לצאת? או, עדיף, שתיים...

    האם הוא ניסה? מנסה? או שמבכה את מר גורלו ונשאר בתוך הקיר?

    ואולי נוח לו שם? כי הקיר מגן עליו?

    ממה מגן עליו הקיר? מה הוא מרוויח בהיותו בתוך הקיר?

    עד מתי יהיה שם בתוך הקיר?

    איך הוא ידע מה יש מחוץ לקיר אם הוא לא יוצא משם?

    האם הוא ימצא אהבה ושלמות מחוץ לקיר או שיצטרך למצוא את האהבה שבו כדי לצאת משם?

    מה היה קורה לו כולנו היינו פשוט יוצאים מהקיר שלנו ומתחילים הכל מחדש?



    אלה הן רק חלק מהשאלות . לכל אחד התשובות שלו.

    בינתיים, אני רואה הרבה אנשים שעשו צעד אחד קדימה, צעד מגשש, נשארו רגל פה, רגל שם,

    ולא צריך הרבה... מראה, קול או מחשבה מבריחים אותם בקלות חזרה לתוך הקיר שלהם. הם לא נעצרים רגע אחד כדי לשאול , לבדוק מה קרה כאן אלא - מנתקים מגע, חוזרים לקיר אותו הם מכירים היטב ומנסים שוב לצאת כשהבדידות והדממה מתחילים לשגע מחדש.

    מנסים מחדש, שוב, רק עם רגל אחת ו...חוזר חלילה.

    לו רק היו קופצים למים פעם אחת ובאחת.
     
    גם הוא, גם היא. 
    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/10/08 22:13:


      נתקלתי באיזכור של השיר כשחיפשתי חומר על הקבר של נתן איכר (אחד הפוסטים שלי).

      השיר באמת נכתב על מנת להפחיד ואת יכולה למצוא פרשנויות וראיון עם יהודה פראדיס שכתב את השיר.

      יש מאמר באימגו,  וגם באתר "מאמרים", מאמר על הנושא מאת מיכאל שרון. ממש מעניין.

      לפני די הרבה זמן  חלמתי לילה אחד שאני עוברת דרך קיר בטון, אני חייבת לציין שהתחושה של הקיר הקר שאני עוברת נשארה איתי עד היום ושנים האמנתי שזה לא היה חלום אלא ממש vision .

      מוזר, משונה.

      צטט: samidav53 2008-10-25 11:53:26

      חסר לי שמעון ישראלי ואז זה יהיה מושלם ומצמרר.

       

       ובלעדיו - אלה מילים מצמררות נטו.

        25/10/08 11:53:
      חסר לי שמעון ישראלי ואז זה יהיה מושלם ומצמרר.
      תודה לך על התגובה . יחד עם הפחד יהיה אפשר לקפוץ.
        9/9/08 02:08:

      מעולה. בעיקר הסיום. יאללה תקפצו כבר למים פחדנים!!!!!!!!!

      צטט: הדרור 2008-09-03 22:50:38


      אהבתי את האמירה.*

      "והעיקר-לא לפחד כלל" ר' נחמן מברסלב.

      לעצום עיניים חזק...חזק..ולקפוץ.

      וואוו...נורא מפחיד!רגוע

       

       יותר מפחיד לחשוב ולדמיין את העניין מאשר לבצע אותו.

      בדוק. תודה דרור. 

      צטט: פרא נאור 2008-09-03 22:43:41

      how about yr wall? did u step out...

      every one is framed in a nice fram once born

      some frames turn into walls

      some people dare to step out

      most people don't dare to do so

       

       I do step out. every day

                    Thanks
       


      אהבתי את האמירה.*

      "והעיקר-לא לפחד כלל" ר' נחמן מברסלב.

      לעצום עיניים חזק...חזק..ולקפוץ.

      וואוו...נורא מפחיד!רגוע

        3/9/08 22:43:

      how about yr wall? did u step out...

      every one is framed in a nice fram once born

      some frames turn into walls

      some people dare to step out

      most people don't dare to do so