שחור על לבן לוטש בתדר אדוות כחולות על פני מסך המים התפאורה רוטטת במילים את כול אשר שכחנו מנגד.
העולמות פושטים עורם ללוחות עץ ממוסמרי רוח הפרוות האלה רכות למגע האור חשופות חררי רהב.
זגוגיות מנופצות על פני מסך הדעת אלה הם האותות והמופתים השטים על פני מרחב שמים לקראת עיניים פעורות הכרה.
שקט עכשיו הכול נעצר השלג אחז מיתרים על פני לוחות החדר החשוף מישהו מנקה את התמונה. |