
ראשית, אפתח בהתנצלות לאלו שלא מסכימים איתי. אז על מה כל הרעש (תרתי משמע) ? מקננת בי תחושה, כבר מספר שנים. תחושה קשה, של זילות ודגרדציה, בכל הקשור במוזיקה הפופולרית. זו ששומעים ברדיו, בטלוויזיה (לצורך העניין MTV כקובע דעת קהל) ובמועדונים\דיסקוטקים.
אני מרגיש שככל ועובר הזמן, ה"אבולוציה" המוזיקלית מבחינת ההגדרה של מוזיקה פופולרית אינה אבולוציה בכלל, אלא ניוון ופישוט. ולא, הכוונה לא לפישוט כמו ציור אבסטרקטי, שגורם למתבונן לחשוב על כוונת הצייר, אלא לפישוט כמו הפיכת התוכן לפשוט יותר, נוח יותר לגישה לכולם.
אני פשוט מרגיש שכל אחד שרוצה, יכול ליצור "מוזיקה", תהא זו קקופונית ככל העולה על רוחו, ועדיין יימצא עדר המעריצים שיסגוד לה.
לאן נעלמו הימים בהם הערכנו מוזיקה על המורכבות בה ? על המאמץ ביצירתה ? וכן, אני מדבר גם, ובעיקר, על מוזיקת רוק (ומעלה). זה נראה לאחרונה כמו שהז'אנר הזה נהייה "מוקצה" ולא חשוב.
זה לא שאני פוסל לחלוטין את התופעות של הדאנס, ראפ, היפ הופ וטראנס. יש עדיין דברים יפים שם. אבל המירכוז שנעשה, ונתינת הפוקוס רק לזרמים האלו, גרמו, לפחות אצלי, למצב שבו אני לא נהנה יותר ללכת למועדונים, או אפילו לרקוד בחתונות. פשוט המוזיקה הפופולרית נהייתה משהו שאני לא יכול להתחבר אליו.
אני מניח שיש פה מקום למחשבה על הקשר שלי למוזיקה בתור מישהו שמנגן. אכן, בתור אחד שמנגן על כלי נגינה כבר הרבה מאוד זמן (גיטרה - מעל 19 שנים), קשה לי לקבל מנגינה שלא מעורבים בה כלי נגינה "אמיתיים". פשוט חורה לי המצב בו אדם לוקח סימפול של נגינה ועורך אותו על ידי המחשב, בלי להיות מסוגל לנגן את הקטע בעצמו. אני חושב שאדם שרוצה ליצור מוזיקה, צריך ללמוד ליצור אותה על כלי נגינה קונבנציונלי, ורק אחר כך להעביר אותה למדיום הדיגיטלי.
פשוט קיים בי החשש שהמוזיקה תיעלם, אם לא יווצרו יותר תכנים חדשים (על ידי כלי נגינה), שכן המגמה היא לקחת מן המוכן והקיים ולעבד אותו, ולא ליצור משהו חדש לגמרי.
אני מקווה שחששותיי יתבדו, ונחזור למוזיקה אמיתית. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שנה מלאת אהבה,
מאמן אישי לזוגיות
acoach4u.co.il
יפה דרשת עמרי.
אני חצוי - מחד, יצירה הנה בהגדרתה אישית "ואינה ניתנת להעברה" ולכן האחריות להנאה או הערכה שלה היא על השומע הסובייקטיבי.
מאידך, אני מסכים לגמרי שאני חש זילות ורדידות במוסיקה הנוכחית בהשוואה ליצירה "המושקעת" של פעם.
כדי ליישב זאת, אני אומר לעצמי איזה מזל ש:
1. המוסיקה ה-"איכותית" לטעמי עדיין זמינה לי, עדיין מיוצרת ועדיין אהובה עלי
2. כמו כל טרנד בהוויית החיים שלנו (ביגוד, רכבים, קריירה, תרבות ככלל) ישנה מחזוריות על שביטויה ברטרו או באפגריידד-רישייפד-אפליפטד רטרו. הרמיקסים והעיבודים לקלאסיקות הרוק, המוסיקה העברית והדיסקו הם הנחשונים של זה. אני סבור שהמוסיקה "האיכותית" כהגדרתנו תחזור ותיוולד מחדש כאח תאום, בן דוד או בת-לוויה לנוכחית.
אז.... נשימה ארוכה, שים במערכת איזה קטע אהוב עליך, הוא אלמותי ומגניב כתמיד. ועצום עיניים.