כותרות TheMarker >
    ';

    ההיסטוריה המקוצרת של הגרף

    19 תגובות   יום שבת, 23/6/07, 14:52

    בשבועות האחרונים אני קורא ספר מרתק, The Visual Display of Quantitative Information, של Edward R. Tufte (הצגה חזותית של מידע כמותי), כל יום עוד קצת. הספר  מביא דוגמאות רבות ומעניינות של הצגת נתונים מספריים בעזרת תרשימים ואיורים. אל הספר הגעתי במקרה, תוך כדי חיפוש מקרי ברשת אחרי ספרות מקצועית על עיצוב ממשקי משתמש והנדסת גורמי אנוש, וכשהתחלתי לקרוא בו, הרגשתי שמצאתי אוצר! הפרק הראשון בספר, Graphical Excellence מביא דוגמאות רבות מ-300 השנים האחרונות לתרשימים המציגים נתונים כמותיים. בפוסט הזה אני מביא כמה דוגמאות מהפרק (ועוד אחת משפחתית).

     

    באופן מפתיע, השימוש באיורים אבסטרקטיים כדי להציג מספרים הוא חדש, יחסית. הרעיון של הצגת כמויות בעזרת אורך, מיקום ושטח, לא היה קיים עד 1750. William Playfair (1759-1823), פורץ דרך בתחום, המציא ושכלל את השיטות הקיימות להצגת מידע כמותי טבלאי. הוא הבין, כמו אחרים שבאו אחריו,  שהצגת מספרים בעזרת איור יכולה לאפשר הבנה מהירה של נתונים מספריים, דבר שלא קורה בקלות כשמסתכלים על טבלה המציגה את אותם נתונים בדיוק.  בדוגמה הבאה, מתוך אתר צמחיית ישראל ברשת (תודות לאבא שלי, אבינעם דנין, על הרשות להשתמש במפה פה) , אפשר לראות כיצד איור מגלה באופן מיידי וברור נתונים שלא היו נראים בצורה אחרת. בטבלה מוצגת רשימה חלקית של נקודות ציון (נ"צ) בהן נאסף הצמח שילשון חופי, ומשמאל מוצגת מפת תפוצה המכילה את הנקודות האלה, ועוד כמה שלא מופיעות בטבלה. כשמתבוננים במפה, ברור מייד ששילשון חופי גדל בעיקר באיזור השרון ומדרום לו לאורך החוף, ומעט באיזור הר הנגב. כדי להבין את זה מהטבלה צריך ממש להתאמץ...  

     

     

    אחת הדוגמאות המוקדמות והמרשימות ביותר לשימוש במפה כדי לגלות מידע חדש, היא מפת הנקודות המפורסמת של Dr. John Snow. המפה עקבה אחרי מקרי המוות מכולרה במרכז לונדון, ספטמבר 1854. מקרי מוות סומנו בנקודות, ו-11 משאבות המים שבאזור סומנו על-ידי הסימן X. תוך התבוננות במפה, Snow גילה שמקרי המוות התרחשו בעיקר בסמוך למשאבת המים של רחוב Broad. מייד כשהבין את זה, הוא הסיר את ידית המשאבה, ובכך סיים את המגיפה בשכונה שגבתה את חייהם של יותר מ-500 בני אדם.

     

     

    המפה של ד"ר סנואו. שימו לב לריבוי מקרי המוות (מסומנים נקודות) סביב המשאבה

    ברחוב Broad (מסומנת ב-X). ליחצו על המפה כדי לראות אותה מוגדלת בחלון חדש. 

     

     

    דוגמא מעניינת נוספת היא לוח-הזמני הרכבות מפריס לליון של Marey מ-1885. רשימת התחנות מופיעה משמאל, בציר האנכי. המרחק האנכי בין שמות תחנות פופורציונאלי למרחק הפיזי ביניהם. בציר האופקי רשומות שעות היום. מסלולה של כל רכבת מסומן בקו אלכסוני, שנקודות החיתוך שלו את הקווים האופקיים של התחנה הם שעת היציאה וההגעה של הרכבת. בצורה כזאת, שיפוע הקו מתאר את מהירות הרכבת: ככל שהקו תלול יותר, כך הרכבת מהירה יותר. נקודת המפגש של שני קווים מציינת את הזמן והמקום שבו שתי רכבות הנוסעות בכיוונים הפוכים חולפות זו על פני זו. אותו מידע, שהיה מוצג בטבלה, בוודאי היה הרבה פחות ברור ומיידי. 

     

    לוח זמנים ויזואלי לרכבות

    E.J. Marey, La Methode Graphique (Paris, 1885), p.20.

    שיטת האיור מיוחסת למהנדס הצרפתי Ibry. ליחצו על התרשים

    כדי לראות אותו מוגדל בחלון חדש.

     William Playfair היה הראשון שפרסם תרשים המבוסס על זמן להצגת מידע כלכלי. זה היה בספר The Commercial and Political Atlas (לונדון, 1786). התרשים מראה את המאזן המשתנה בין יבוא ויצוא מאנגליה ולאנגליה, בהתאמה, בין השנים 1700 ו-1782. שימו לב לשטח המסומן בתכלת, המציין את הפער בין היבוא והיצוא. בקטע שלהלן מתוך אותו ספר, Playfair מדגיש את החשיבות של הצגת מידע טבלאי בתרשים, והרושם המתמשך שתרשים מייצר, לעומת טבלת נתונים שנשכחת במהירות:

    Information, that is imperfectly acquired, is generally as imperfectly retained; and a man who has carefully investigated a printed table, finds, when done, that he has only a very faint and partial idea of what he has read; and that like a figure imprinted on sand, is soon totally erased and defaced. ... On inspecting any one of these Charts attentively, a sufficiently distinct impression will be made, to remain unimpaired for a considerable time, and the idea which does remain will be simple and complete, at once including the duration and the amount. 

     

    התרשים הכלכלי הראשון, Playfair 

    התרשים של Playfair. ליחצו על התרשים כדי לראות אותו

    מוגדל בחלון חדש. 

    דוגמא אחרונה לפוסט הזה, ואולי המרשימה מכולן, היא זו של תרשים שיצר Charles Joseph Minard בשנת 1869. התרשים מתאר את התקדמות הצבא של נפוליאון במערכה על רוסיה. התרשים המורכב הזה מתאר שש סדרות נתונים המוצגות במקום אחד:

    • מיקום הצבא בשני מימדים: ברקע התרשים נמצאת מפה, ושמות המקומות בהם הצבא עבר מסומנים לאורך התרשים. מוצג גם מסלול התנועה של כוחות משניים (ההתפצלויות מהגוש החום בצד שמאל של התרשים)
    • כיוון התנועה: המסלול אל מוסקבה מצויין בצבע חום, והנסיגה ממוסקבה בשחור.
    • גודל הצבא: עובי הקו מציין את כמות החיילים – 422,000 בתחילת המערכה, ו-10,000 בסופה. המספר גם מצויין לאורך הקו.
    • הטמפרטורה בזמן הנסיגה: בחלק התחתון מופיעות הטמפרטורות במעלות, החל באפס מעלות בתחילת הנסיגה, ועד מינוס שלושים בנקודה הנמוכה ביותר. זה היה חורף קר ביותר, ורבים קפאו למוות בצעידה חזרה ממוסקבה.
    • נקודות זמן בנסיגה: תאריכי מדידת הטמפרטורה מוסיפים את מימד הזמן לנסיגה.  

    התרשים מתאר סיפור עשיר ועקבי, ומספק מידע רב בשטח מצומצם. אפשר בקלות לראות, למשל, שחציית נהר הברזינה בעת הנסיגה היתה הרת אסון לחייליו של נפוליאון (מסומן על-ידי העיגול האדום – תוספת שלי).  

    המערכה של נפוליאון על רוסיה, תרשים של Minard

    מתוך Charles Joseph Minard, Tableaux Graphique et Cartes

    Figuratives de M. Minard, 1845-1869.

    ליחצו על התרשים כדי לראות אותו מוגדל בחלון חדש

    בפוסט הבא:

    עובדים עליכם בעיניים, רמאויות קטנות וגדולות באיורים ותרשימים - דוגמאות מתוך הפרק השני בספר.  

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/7/07 19:54:
      וואו - מאוד מעניין!
        22/7/07 15:18:

       

      צטט: יוסי לוי 2007-07-22 13:46:04

      מרתק.

      שאלה: האם הספר התעלם מפלורנס נייטינגייל, או שאתה פשוט לא סקרת את תרומתה לתרום?

      יוסי,

      למיטב זכרוני, הספר לא התייחס לפלרונס נייטינגייל. הדוגמאות במאמר שצירפת מעניינות מאוד! יכול מאוד להיות שהסיבה לכך היא, ש-Playfair הציע תרשימים דומים הרבה לפניה - כבר בסוף המאה ה-18. הם מוצגים בספר, כמו גם דוגמאות אחרות לגרפים; לא רציתי להביא את כל תוכן הספר כאן, אלא טעימה מעוררת תאבון מחייך

       

      תודה על ההפניה, שמחתי ללמוד.

        22/7/07 13:46:

      מרתק.

      שאלה: האם הספר התעלם מפלורנס נייטינגייל, או שאתה פשוט לא סקרת את תרומתה לתרום?

        21/7/07 23:52:

       

      צטט: ilanr 2007-07-21 11:29:48

      התמונה המלאה של הדגל...

       

       

      סחטיין על ההשקעה, אילן! יצא מדליק (עיצובית) ועצוב (עובדתית....)

       

        21/7/07 23:26:
      ממש מגניב.
        21/7/07 14:24:

      אהבתי !

       

      לגבי דגל ישראל - אני חושב שהנתח של 19 המשפחות הוא קצת יותר גדול...

        21/7/07 11:26:

       

      צטט: ברק דנין 2007-06-24 21:32:03

      תודה אורית!

      דוגמא מדהימה (ועצובה...) נוספת להצגה של מידע כמותי ראיתי כאן:

      http://www.brazilianartists.net/home/flags

       

      הנה שתי דוגמאות משם:

       

      סין

      סין

       

      קולומביה

       

      מאמר מצויין ומהנה לקריאה. לא יכולתי להתאפק ובהשראת הסטטיסטיקה שפורסמה השבוע, הוספתי דגל גם לישראל.

      ישראל

        21/7/07 08:34:

      פוסט נפלא.

       

      מאוד נהנתי, תודה  צוחק

        21/7/07 02:29:
      Very cool and impressive.
        20/7/07 23:24:

      תותח - אתה גדול. הגיע הזמן שנשתה איזה הפוך קטן ביחד...

      דודו

        24/6/07 21:33:

      לא נותנים לי לתת לך יותר מכוכב אחד ליום...

       

      מרתק.

        24/6/07 21:32:

      תודה אורית!

      דוגמא מדהימה (ועצובה...) נוספת להצגה של מידע כמותי ראיתי כאן:

      http://www.brazilianartists.net/home/flags

       

      הנה שתי דוגמאות משם:

       

      סין

      סין

       

      קולומביה

        24/6/07 17:17:

      פוסט עם הרבה מידע ועניין!

      אבנר כיכב ואני מצטרפת.

      תודה לך!

        24/6/07 01:01:
      מרתק.
        23/6/07 15:29:

       

      צטט: process 2007-06-23 15:03:01

      ברק - מדהים! לא פחות מדהים - איך הגעת לספר הזה?

       

      מנסיוני, המחשה גרפית עושה פלאים בהעברת מסרים.

      תודה, אבנר. אמאזון ממש מעולה במציאת ספרים בתחומים מעניינים - גם דרך ספרים שקשורים בספרים שאתה מכיר (אנשים שקנו את הספר הזה קנו גם את... - מופיע בתחתית הדף של הספר), וגם דרך רשימות של ספרים בנושאים מסויימים, זה נקרה שם listmania (ככה אני מצאתי).

       

      כל אחד יכול להכין רשימת ספרים ב-listmania. אפשר לחפש ברשימות הספרים של כולם נושא מסויים, דרך  הדף הזה. בנוסף, שים לב שכשאתה רואה באמאזון ספר שכבר נמצא ברשימת ספרים של מישהוא, הרשימה תופיע בצד שמאל בתיבה מיוחדת (של רשימות ספרים) - ואז אפשר למצוא בתוכה ספרים קשורים.

       

        23/6/07 15:03:

      ברק - מדהים! לא פחות מדהים - איך הגעת לספר הזה?

       

      מנסיוני, המחשה גרפית עושה פלאים בהעברת מסרים.

       

      תודה, אבנר

      ארכיון

      פרופיל

      ברק דנין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין